במפרט הטכני: פאנל IPS מציג רזולוציה מקסימלית של 1080p והמגבלה האוטומטית היא צפייה בתכנים ברזולוציה סטנדרטית בלבד, כלומר תשכחו מצפייה בווידאו או לשחק ברזולוציה 2K או 4K, כמובן. למי זה יהווה חיסרון דרמטי? כנראה לאנשי המקצוע; בין אם אתם גיימרים תחרותיים שירצו את הטקסטורות שלהן חלקות במיוחד ובין אם אתם צרכני מדיה של וידאו מחודד היטב. העניין עלול לתסכל פי כמה אם אתם מחזיקים בחומרה חזקה - אלא שהמסך מגביל אתכם. עוד במפרט: בהירות 250cd/m² בסיסית למדי שלא תעשה לכם בעיות בחדר טיפוסי, יחס ניגודיות 1100:1 וזווית צפייה של 178° כיאה לפאנל IPS.
במרחבי הצבעים תמצאו את כיסויי הטווחים הבא: NTSC 106%, sRGB 123.9% ו-Adobe RGB 90.4% ובאשר לנתוני גיימינג, נוכח קצב ריענון מקסימלי נאה של 165Hz,
זמן תגובה 1ms תחת MPRT, תמיכה ב-G-SYNC בחיבור DP בלבד וכן תמיכה במתחרה מבית AMD, התכונה FreeSync Premium. המשמעות התקפה לשתי התכונות; אם אתם מחזיקים בכרטיס מסך התומך באותה טכנולוגיה, תהנו מסנכרון פריימים אדפטיבי, כזה שיידע להתאים בין קצב הפריימים של המעבד הגרפי לזה של המסך, מה שיימנע מתופעת "קריעת פריימים".
ה-24M1N3200ZA ליווה אותנו בשני רגעים מרכזיים במהלך תקופת הסקירה. בשעות היום הוא סיפק בעיקר את הצורך המשרדי, כלומר עריכת טקסטים, מענה למיילים, שיטוט באינטרנט ואולי כמה עבודות עיצוב מינימליות בפוטושופ ואילוסטרייטור. במקרים הללו תצוגת sRGB התגלה כאידיאלית; טווח הצבעים הוא הרצוי כאן, עם בהירות מיטבית לחדר המשרדי השגרתי שנכנס אליו אור סמלי מבחוץ והניגודיות נותנת את הטון כשביקשנו לראות כמה סרטוני הדרכה ביוטיוב.
כיאה לייעודו, בערב המסך שימש אותנו כמסך גיימינג. מצוידים בכרטיס המסך RTX 3060 מבית Nvidia, פתחנו ברצף משחקים בכותרי ה-Battle Royal המפורסמים Apex Legends ו-Call of Duty: Warzone. אחרי כמה הגדרות תמונה מחייבות לכל כותר, גילינו שיש לנו בעיקר חדשות טובות. קצב הפריימים גבוה ותאם ליכולות כרטיס המסך, הבהירות הנחוצה קלעה לטעמנו ופירוט הצבעים, לפחות עבור גיימינג, מספק למדי. ניסינו לבדוק את יכולות זמני התגובה ותופעת overshoot הידועה לשמצה עלולה להתרחש תחת הגדרת Fastest ב-SmartResponse. הבחנו באפקט בכמה רגעי אקשן מהירים ב- Warzone, במיוחד במפת Fortune's Keep כשצופים למשל ממגדל שמירה לעבר שכונה מוצפת בתים קטנים ורוויית אויבים, כך שכל אלמנט מקבל הצללה קטנה שעוקבת אחריו ומאוד לא מחמיאה. לפחות הורדה של רמת זמן התגובה בשלב אחד מטפלת היטב בבעיה.
התמיכה בטכנולוגיות של הסנכרון האדפטיבי מצד צמד חברות כרטיס המסך המובילות בעולם ראויה לציון. לא כל מסך גיימינג יודע לספק תמיכה גם ב-FreeSync Premium וגם ב-G-SYNC במקביל ועל כך השבחים ל-Philips, גם אם מדובר בגרסה הבסיסית-יחסית של צמד התכונות. עוד התרשמנו לטובה ממצב ה-LowBlue, שחשף את כוחו בעיקר בעריכות טקסטים בלילה, בסופי יום רווי זמן מסך – ואחרי כל כך הרבה שעות מול הצג, לא תאמינו כמה הפחתת האור הכחול במסך תקל על העיניים שלכם לפני הכניסה למיטה.
סוג פאנל למסך LCD. מסכים עם פאנל כזה הם איכותיים במיוחד והיקרים ביותר. הם מציגים זויות צפייה מעולות ודיוק צבע אופטימלי, ומתאימים לגרפיקאים מקצועיים שזקוקים לטוב ביותר. זמן התגובה שלהם לא מהיר כמו האחרים, אך מסכים כאלה לא נועדו מלכתחילה למשחק ווידיאו (למרות שהם יכולים להתמודד היטב גם איתם).
הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. הפיקסלים הם נקודות זעירות המסודרות לאורך ולרוחב התמונה או מסך התצוגה. ניתן אמנם לשנות את הרזולוציה דרך מערכת ההפעלה, אך לכל מסך ישנה הרזולוציה הטבעית שלו בה הוא נראה במיטבו ורצוי לבחור בה. כדאי לזכור עם זאת שרזולוציה גבוהה במסך גדול פרושה גודל טקסט קטן, לכן מי שמעוניין בתצוגה גדולה מאוד יבחר ברזולוציה יחסית נמוכה, או במסך פחות גדול שמסתפק ברזולוציה נמוכה.גיימרים שמעוניינים לשחק במשחקים כבדים עם רזולוציות גבוהות יזדקקו גם לכרטיס גרפי חזק שיוכל לתמוך ברזולוציות אלו.
הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. הפיקסלים הם נקודות זעירות המסודרות לאורך ולרוחב התמונה או מסך התצוגה. ניתן אמנם לשנות את הרזולוציה דרך מערכת ההפעלה, אך לכל מסך ישנה הרזולוציה הטבעית שלו בה הוא נראה במיטבו ורצוי לבחור בה. כדאי לזכור עם זאת שרזולוציה גבוהה במסך גדול פרושה גודל טקסט קטן, לכן מי שמעוניין בתצוגה גדולה מאוד יבחר ברזולוציה יחסית נמוכה, או במסך פחות גדול שמסתפק ברזולוציה נמוכה.גיימרים שמעוניינים לשחק במשחקים כבדים עם רזולוציות גבוהות יזדקקו גם לכרטיס גרפי חזק שיוכל לתמוך ברזולוציות אלו.
הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. הפיקסלים הם נקודות זעירות המסודרות לאורך ולרוחב התמונה או מסך התצוגה. ניתן אמנם לשנות את הרזולוציה דרך מערכת ההפעלה, אך לכל מסך ישנה הרזולוציה הטבעית שלו בה הוא נראה במיטבו ורצוי לבחור בה. כדאי לזכור עם זאת שרזולוציה גבוהה במסך גדול פרושה גודל טקסט קטן, לכן מי שמעוניין בתצוגה גדולה מאוד יבחר ברזולוציה יחסית נמוכה, או במסך פחות גדול שמסתפק ברזולוציה נמוכה.גיימרים שמעוניינים לשחק במשחקים כבדים עם רזולוציות גבוהות יזדקקו גם לכרטיס גרפי חזק שיוכל לתמוך ברזולוציות אלו.
עוצמת הבהירות שהמסך יכול להפיק. ככל שהבהירות גבוהה יותר התמונה תיראה צלולה וברורה יותר, וככל שהחדר מואר והמרחק מהמסך גדול יותר, דרושה בהירות גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. הבהירות נמדדת ביחידות Cd/m2 (מספר נרות פזורים למטר רבוע. נקרא גם Nits קנדלה). הטווחים הנפוצים נעים בין 200 ל-500 Cd/m2. לשימוש בסיסי כגון גלישה ברשת, עבודה עם יישומי אופיס וכדומה, תספיק בהירות של 250-200 Cd/m2. למשחקים ולצפייה בסרטים וכן בתאורה סביבתית גבוהה, תתאים בהירות של 500 Cd/m2 או יותר.
היחס בין הלבן הבהיר ביותר לבין השחור הכהה ביותר שהמסך מפיק. ככל שיחס הניגודיות גבוה יותר, הגוונים הכהים בתמונה יהיו מפורטים וברורים יותר והצבעים נאמנים יותר למקור. תכונה זו חשובה בעיקר לצפייה בסרטים ולמשחקים.
יחסי ניגודיות נפוצים נעים בין 1:400 ל-1:1000. במידה שהשימוש במחשב הוא ב-Word וביישומים פשוטים אחרים, יחס ניגודיות של 1:400 עד 1:800 יספיק. לצפייה בסרטים, למשחקים ולעבודה עם תוכנות גרפיקה מתקדמות רצוי לבחור ביחס ניגודיות של 1:1000 ויותר.
הזווית המרבית שממנה ניתן לצפות במסך מבלי שאיכות התמונה תפגע. מעבר לזווית זו התמונה מאבדת מהבהירות שלה ונראית מעומעמת. בדרך כלל ההתייחסות היא לזווית אופקית (מצד לצד) ולעתים מצוין גם הערך האנכי (מלמעלה ומלמטה). רוחב זוויות הצפייה מושפע רבות מסוג הפאנל של המסך.
זווית הצפייה הנפוצה היא 160 מעלות (80 מכל צד), שזוהי זווית טובה למדי, גם לצפייה משותפת של כמה אנשים. דגמים מסוימים מציעים זווית גדולה מ-160 מעלות, אבל זווית כזאת מייקרת את המסך ומתאימה בעיקר לגרפיקאים.
סוג פאנל למסך LCD. מסכים עם פאנל כזה הם איכותיים במיוחד והיקרים ביותר. הם מציגים זויות צפייה מעולות ודיוק צבע אופטימלי, ומתאימים לגרפיקאים מקצועיים שזקוקים לטוב ביותר. זמן התגובה שלהם לא מהיר כמו האחרים, אך מסכים כאלה לא נועדו מלכתחילה למשחק ווידיאו (למרות שהם יכולים להתמודד היטב גם איתם).
הזמן שלוקח לפיקסל במסך LCD לשנות את הצבע משחור מלא ללבן מלא ובחזרה לשחור, והוא נמדד באלפיות שנייה (ms). לעתים רבות נמדד זמן התגובה מאפור לאפור, מה שמשקף זמן תגובה מהיר יתר אך פחות מדויק. זמן תגובה אטי גורם לצבעים להימרח וליצור מעין שובל בתמונה בסצנות מהירות.
ככל שזמן התגובה קצר יותר כך התמונה תראה חלקה יותר. זמני תגובה במסך LCD נעים בטווחים עיקריים של 8-2ms. מסכים עם זמן תגובה קצר במיוחד של 2ms מתאימים בעיקר לגיימרים.
עוצמת הבהירות שהמסך יכול להפיק. ככל שהבהירות גבוהה יותר התמונה תיראה צלולה וברורה יותר, וככל שהחדר מואר והמרחק מהמסך גדול יותר, דרושה בהירות גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. הבהירות נמדדת ביחידות Cd/m2 (מספר נרות פזורים למטר רבוע. נקרא גם Nits קנדלה). הטווחים הנפוצים נעים בין 200 ל-500 Cd/m2. לשימוש בסיסי כגון גלישה ברשת, עבודה עם יישומי אופיס וכדומה, תספיק בהירות של 250-200 Cd/m2. למשחקים ולצפייה בסרטים וכן בתאורה סביבתית גבוהה, תתאים בהירות של 500 Cd/m2 או יותר.
עוצמת הבהירות שהמסך יכול להפיק. ככל שהבהירות גבוהה יותר התמונה תיראה צלולה וברורה יותר, וככל שהחדר מואר והמרחק מהמסך גדול יותר, דרושה בהירות גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. הבהירות נמדדת ביחידות Cd/m2 (מספר נרות פזורים למטר רבוע. נקרא גם Nits קנדלה). הטווחים הנפוצים נעים בין 200 ל-500 Cd/m2. לשימוש בסיסי כגון גלישה ברשת, עבודה עם יישומי אופיס וכדומה, תספיק בהירות של 250-200 Cd/m2. למשחקים ולצפייה בסרטים וכן בתאורה סביבתית גבוהה, תתאים בהירות של 500 Cd/m2 או יותר.