איך לבחור טלוויזיה חכמה

הפרמטרים העיקריים שקובעים את איכות התמונה הם סוג התאורה האחורית, פאנל התצוגה, רזולוציה, בהירות, יחס ניגודיות, מנגנון החלקת תמונה, תמיכה ב-HDR ובתקני תצוגה כמו Dolby Vision. גורמים נוספים המשפיעים על איכות התמונה הם תנאי הצפייה, פונקציות נוספות וטכנולוגיות ייחודיות הקיימות בדגמים השונים.

בשוק הטלוויזיות נהוג לערבב בין מונחים המתארים את טכנולוגיית התאורה האחורית - החלק שאחראי על הפקת האור, שכבת ביניים המסננת ומדייקת את האור ופאנל התצוגה המפיק את התמונה בפועל. שלושת החלקים נחוצים כדי לייצר תמונה טובה והם קיימים בשילובים שונים בהתאם לרמת הטלוויזיה.

טכנולוגיות תאורה אחורית

LED ו-Full Array LED - הן טכנולוגיות לתאורה אחורית. LED שהיא הנפוצה ביותר, מבוססת על מערך פשוט של נורות LED לבנות המסודרות במסגרת הטלוויזיה ומאירות את כל פאנל התצוגה באופן אחיד. אם ניקח לדוגמה סצינה שבה ישנו פנס רחוב המאיר על רחוב חשוך, אין דבר החוסם את האור המיועד לפנס מלהאיר את כל האזורים החשוכים, מה שגורם להם להיראות אפורים ולאור הפנס להיראות עמום.

בדגמים מתקדמים יותר התאורה לא נמצאת רק במסגרת המסך אלא מסודרת בשורות ישירות מאחורי הפאנל (Led Matrix). בנוסף לבהירות הגבוהה יותר, שיטה מאפשרת את חלוקת המסך לאזורי תאורה שונים (Local Dimming Zone) בדרך כלל 9 חלקים ומעלה. על ידי חלוקת התמונה לאזורי תאורה שונים, המסך יכול להגביל את התאורה לאזור מסוים של התמונה, כך שרק האזור שבו מוצג הפנס מואר וכל השאר כבויים או מוארים בעוצמה אחרת.

התוצאה היא ניגודיות טובה בהרבה אך היא שיטה זו גורמת לבעיה אחרת להיות בולטת במיוחד - Halo או Blooming. תופעת ההילה (זליגת אור) מתרחשת כשמוצג אובייקט בהיר וסביבו רקע כהה, כמו פנס הרחוב על רקע השמיים הכהים. בכך לא רק הפנס עצמו מואר, אלא מופיעה הילה לבנה ולא טבעית סביבו והיא נעה יחד עם האובייקט הבהיר על המסך. תופעה זו בולטת במיוחד כשצופים בסביבה חשוכה.

Mini-LED היא טכנולוגיית תאורה אחורית שבה מערך הלדים של התאורה האחורית מורכב ממאות ואף יותר מאלף נורות LED מזעריות וכל אחת מהן נשלטת בנפרד. בנוסף נורות אלו מפיקות תמונה בהירה במיוחד. תאורה אחורית מסוג זה לרוב משולבת עם פאנל תצוגה מסוג QLED ו-QNED.

שכבות ביניים

NanoCell - זהו פיתוח של LG המוסיף שכבה שתפקידה לנתב את התאורה האחורית יותר במדויק לפיקסלים הרלוונטיים, מה שמגדיל את רמת הניגודיות של התמונה. היא נחשבת שדרוג מעל מסכי LED סטנדרטיים אך לא הרבה מעבר.

QLED (פיתוח של סמסונג) ו-QNED (התשובה של LG), היא טכנולוגיה לשליטה ופיזור האור המגיע מהתאורה האחורית (לרוב Mini-LED) לפני שהוא מאיר את הפיקסלים המפיקים את התמונה. שכבה זו מורכבת ממברנה חשמלית של קריסטלים השולטת במעבר האור עד לרמת הפיקסל, מכאן שמה Quantum Dots כהתייחסות לגודל הפתחים שדרכם עובר אור. מסכים שכאלה מסוגלים להגיע לרמת שחור טובה מאוד, אך לא זהה ל-OLED.

פאנל תצוגה

LCD - מאז שטלוויזיות ה-CRT עברו מן העולם ומסכי הפלזמה נדחפו הצידה, טכנולוגיית ה-LCD היא זו שאפשרה לטלוויזיות השטוחות להפוך למוצר זול שאפשר למצוא בכל מקום. מסכי LCD מוארים על ידי תאורה אחורית - לרוב LED בתצורה כלשהי. ישנו מסנן זכוכית מקטב (Polarizing) לפני ואחרי הפיקסלים והפילטר הקדמי מסובב ב-90 מעלות כך שכדי שאור יעבור דרכו, הוא חייב להיות מקוטב לכיוון הנכון, אחרת האור נחסם. על מעבר האור דרך הפיקסלים שולטת שכבת הקריסטל הנוזלי (מכאן השם, Liquid Crystal Display).

טכנולוגיית ה-OLED היא זו המסוגלת להציג את יחס הניגודיות הטוב ביותר בשוק. פאנל ה-OLED אינו מכיל תאורה אחורית כמו מסך LED שכן האור מיוצר על ידי הפיקסלים עצמם המסוגלים להידלק ולהיכבות עצמאית. בשיטה זו, אין כל זליגת אור בין הפיקסלים כך שהצבע השחור הוא מוחלט, לעומת אפרפר עד שחור בהיר בשיטות אחרות. עם זאת, פאנל ה-OLED יותר רגיש לצריבות מסך לעומת פאנלים אחרים כך שהצגה קבועה של אותה תמונה על המסך יכולה לגרום לבעיה.

תמיכה ב-HDR: רוב מסכי ה-4K כבר תומכים בתקן כזה או אחר של HDR - ראשי תיבות של High Dynamic Range, או טווח דינמי רחב. מסכים התומכים בטכנולוגיה זו מספקים תצוגה עשירה, מפורטת ומציאותית יותר, עם יכולת להציג פירוט צבעים מירבי באזורים חשוכים ומוארים של התמונה בו-זמנית. התכנים התומכים בטכנולוגיה הזו זמינים בעיקר בשירותי הזרמה גדולים כמו נטפליקס.

חשוב לדעת כי קיימים הבדלים באיכות התמונה במסכים שונים בעלי נתונים דומים. יצרניות מסכי הטלוויזיה המובילות מפתחות ומיישמות טכנולוגיות מתקדמות של עיבוד תמונה במוצרים שלהן, והתוצאה היא תמונה טובה ואיכותית יותר ממסכים אחרים בעלי תכונות דומות. לכן, לאחר שבחרתם את הנתונים שמתאימים לצרכים שלכם, מומלץ להשוות בין מספר דגמים בחנות ולהתרשם באופן אישי מההבדלים באיכות התמונה.

נקודה נוספת שחשוב לדעת: מסכים רבים כוללים מצב צפייה מיוחד שמיועד להצגה בחנות, ושמציג צבעים עזים וחדות גבוהה מאוד במתכוון. על קיר המסכים יבלוט מסך כזה וייראה קורץ, אבל בבית תגלו שמצב הצפייה הזה מוגזם ומציק לעיניים, ומצב הצפייה הרגיל עלול לאכזב. לכן, חשוב שתבקשו מהמוכר לאפס את הגדרות המסך ולהחזירו למצב הצפייה הסטנדרטי, ואת בחינת המסך תבצעו במצב נייטרלי זה.

רזולוציה: כיום קשה מאוד למצוא טלוויזיות המציגות תמונה ב-Full HD בלבד, כך שגם מסכי ה-LED הפשוטים ביותר תומכים בתצוגה ברזולוציית UHD 4K. תקן זה הפך לסטנדרט עבור יצרני התוכן ושירותי ההזרמה השונים, כך שניתן למצוא מגוון עשיר מאוד של תכנים ב-4K, למרות שבפועל רוב התכנים מצולמים במקור ב-Full HD ועוברים תהליך שדרוג ל-4K על ידי האולפנים. 

בשנים האחרונות יצרניות הטלוויזיות מנסות למשוך לקוחות לשדרג למסכי 8K שהם מטבעם יקרים יותר, אך כמות התכנים שמקורם ברזולוציה כזו, נמוכה ביותר והפלטפורמה היחידה שתומכת בה היא יוטיוב, כך שאין תמריץ אמיתי לאולפנים, חברות הסטרימינג או לצופים לשלם על תוספת הרזולוציה.

בהירות: התמונה תיראה צלולה וברורה יותר ככל שעוצמת הבהירות תהיה גבוהה יותר. הבהירות נמדדת ב-Cd/m² - קנדלה לסנטימטר רבוע והיא נעה בין 300Cd/m² ליותר מ-2,000Cd/m². בבחירת רמת בהירות מתאימה יש לקחת בחשבון גם את תנאי הצפייה: ככל שמידת התאורה הסביבתית גבוהה יותר, בפרט אם יש חלון שטוף שמש בסמוך, כך תידרש עוצמה גבוהה יותר כדי להפיק תמונה שניתן לראות בקלות. כיום המסכים הבהירים ביותר הם אלו עם תאורה אחורית מסוג Mini-Led או QD-OLED.

יחס ניגודיות: ככל שיחס הניגודיות במסך גבוה יותר, כך יהיו הצבעים נאמנים יותר למקור והגוונים הכהים בתמונה ייראו מפורטים יותר. חשיבותו של יחס ניגודיות גבוה מתבטאת בעיקר בסרטי קולנוע, בסדרות טלוויזיה איכותיות שצולמו בפורמט 4K, בתכניות טבע ובמשחקים. כאן המקום להכיר את המושג יחס ניגודיות דינמי. להבדיל מיחס הניגודיות הסטטי והקבוע של המסך, שלרוב לא יוצג בפניכם, מסוגלים מעבדי התמונה של רוב המסכים לשנות את יחס הניגודיות באופן מקומי או נקודתי בהתאם לסצנה המוצגת, ולהגביר או להחליש את התאורה באופן מלאכותי כדי לספק תמונה טובה יותר ברגע נתון. ככל שמנגנון התאורה האחורית יותר מתקדמם, כך הניגודיות הדינמית תהייה מדויקת יותר. קחו בחשבון שיעילות המנגנון משתנה בין חברות ודגמים כך שנתון "על הנייר" של יחס ניגודיות דינמי גבוה מאוד לא בהכרח מבטיח איכות תמונה מעולה בפועל.

זמן תגובה: זמן תגובה מהיר מפחית את תופעת המריחה בתמונה שהעצמים בה נעים במהירות. ככל שזמן התגובה קצר יותר, המסך יציג תמונה חלקה יותר וללא מריחות.  זמן תגובה נמדד באלפיות השנייה (ms) .במסכי LED הוא עומד על 2-5 מילי-שניות ואף פחות אך עבור קונסולות משחק, פאנל ה-OLED עם זמן התגובה המיידי שלו הוא הבחירה הטובה ביותר.

מנגנון החלקת תנועה 100Hz/400Hz: קצב רענון המסך הוא נתון המתאר את מספר הפעמים בשנייה שבו התמונה המוצגת על המסך מתחלפת. ככל שהקצב גבוה יותר - כך התמונה נראית חלקה יותר. רוב סרטי הקולנוע מצולמים ב-24 פריים לשנייה, שידורי הטלוויזיה בישראל הם ב-25Fps ותכנים ביוטיוב מגיעים נעים בין 24 לעד 60Fps. כדי לגרום לתמונה להיראות חלקה יותר, מנגנון החלקת התמונה מייצר תמונת ביניים בין כל פריים לפריים וכך יוצר את האשליה של תנועה חלקה. לדוגמה, מסך עם קצב רענון של 200 הרץ צריך לייצר 176 פריימים חדשים בשנייה. פעולה זו דורשת כוח עיבוד משמעותי שקיים בעיקר במכשירים יקרים יותר, כך שמכשירים זולים המכילים מנגנון החלקה, יכולים להציג תמונה עם הפרעות סביב אובייקטים שנעים במהירות.

בעוד שתמיד ניתן לכבות את מנגנון החלקת התמונה, אחד השימושים המוצלחים הוא בהקשר של קונסולות משחק. הדגמים החדשים כמו PS 5 ו-XBOX X יכולים להריץ משחקים בקצב רענון של עד 120 הרץ.

הטלוויזיה הפכה למחשב: כיום מרבית צריכת התכנים מתבססת על שירותי הזרמה הפועלים דרך רשת האינטרנט, ולא על שידורי ברודקאסט כפי שהיה נהוג בערוצים המסחריים. הגישה לאותם שירותים נעשית דרך אפליקציות ייעודיות שאותן יש להתקין על הטלוויזיה עצמה או דרך התקן חיצוני כמו סטרימר. להבדיל משוק הסלולר המפותח שבו יש שתי מערכות הפעלה בלבד, שוק הטלוויזיות החכמות עדיין מתפתח וכתוצאה מכך, כמעט לכל חברה יש מערכת הפעלה שונה משלה, או לפחות גרסה אחרת של אותה מערכת הפעלה בסיסית.

מערכת ההפעלה היא התוכנה שאיתה אתם באים במגע בכל היבט של השימוש בטלוויזיה והיא החלק שמבדיל בין חוויה מצוינת לבינונית וגם זו שתקבע לאורך כמה שנים הטלוויזיה החכמה שתרכשו, תמשיך להיות רלוונטית. היות וכל שירות סטרימינג דורש אפליקציה משלו, על מערכת ההפעלה לא רק לתמוך בשירותים בינלאומיים כמו נטפליקס, אמאזון פריים וידאו ויוטיוב, אלא גם בשירותים מקומיים כמו סלקום TV, פרטנר TV וכדומה. אחרת, במידה ותרצו להשתמש בשירות שלהם, תצטרכו להשתמש במכשיר חיצוני כמו סטרימר, או בממיר של אותה חברה.

כמו כן, היות ואותן אפליקציות סטרימינג מתעדכנות מעת לעת, לעיתים העדכון ידרוש גרסה חדשה יותר של מערכת ההפעלה המותקנת בטלוויזיה, אחרת לא השירות לא יפעל. לכן מומלץ לבחור ביצרן מוכר שסביר שימשיך לפתח את מערכת ההפעלה.

מערכות ההפעלה המוכרות הן WebOS, Tizen OS ו-Android TV. בטלוויזיות מוזלות ממותגים לא מוכרים, ניתן למצוא מערכת הפעלה ייעודית הבנויה על תשתית אנדרואיד או שהן מוצגות כטלוויזיות אנדרואיד, אך הן לא אנדרואיד TV. גוגל פיצלה את התוכנות כדי לשפר את חווית השימוש וההתאמה למסכים גדולים, שכן מערכת אנדרואיד רגילה הפועלת על טלוויזיה, נראית ומתנהגת כאילו מדובר בטאבלט אך השליטה נעשית דרך שלט רחוק כך שחווית השימוש בינונית ומטה.

במידה ואתם מתכוונים לצפות בתכנים דרך שירותי סטרימינג שונים, המלצתנו היא לא להתפשר על מערכת הפעלה ברמה נמוכה כדי שהטלוויזיה תמשיך להיות רלוונטית למשך שנים קדימה.

נגן מולטימדיה פנימי: טלוויזיות חכמות מסוגלות להפעיל מדיה מהתקן אחסון המחובר פיזית למסך, או דרך הרשת הביתית דרך פרוטוקול DLNA. שקע ה-USB והאפשרות להפעיל סרטים ממנו אינם ערובה שהטלוויזיה אכן תומכת בפורמט שבו הסרט מקודד, מכיוון שחלק מהמפענחים הדרושים ניתנים ברישיון ליצרן הטלוויזיה ואלו אינם נפוצים במכשירים מוזלים.

DTT/DVB-T: מסכים רבים כיום כוללים רכיב פנימי לקליטת שידורי הערוצים הדיגיטליים (עידן ) ללא תשלום. מסך עם רכיב כזה מייתר את הצורך ברכישת ממיר דיגיטלי חיצוני (אם כי עדיין מצריך אנטנה), ואם החלטתם לוותר על חבילות כבלים או הזרמה, כדאי לשקול רכישה של מסך הכולל מקלט DVB-T2 - תקן השידורים של עידן .

מחיריהם של המעמדים ומתקני התלייה יכולים להגיע למאות שקלים ויותר, תלוי בגודל המסך ובסוג ההתקן. אם תחליטו להיעזר במתקין מקצועי, קחו בחשבון הוצאה נוספת של כמה מאות שקלים.

טלוויזיות תומכות תלת מימד הפסיקו להגיע לשוק הביתי בישראל ב-2017 אך הן עדיין זמינות אם אתם ממש מחפשים אותן.

ישנן שתי שיטות עיקריות להצגת תכני תלת ממד, באחת המשקפיים הם אקטיביים ובשנייה הם פסיביים ולכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה:

משקפיים אקטיביים: לרוב גדולים וכבדים יחסית, ופועלים על סוללה (נטענת ישירות מהמשקפיים עם כבל USB או ניתנת להחלפה). הם נוטים להחשיך מעט את התמונה ורגישים לשינוי זווית הראש. כפי שניתן לראות בתמונות, המשקפיים האקטיביים מחשיכים בכל שבריר שנייה עין אחת כדי לקלוט את התמונה המתאימה לעין השנייה, וקצב ההחלפה בין העיניין נקלט כאות מהמסך בטכנולוגיית RF או Bluetooth, כאשר השיטה השנייה איכותית ורציפה יותר ופחות מושפעת מהפרעות ממכשירי חשמל אחרים בסביבה. היתרון הבולט של מסכים עם משקפיים אקטיביים הוא שניתן לצפות ברזולוציית המסך מלאה. מחירו של זוג נוסף עלול להגיע לכמה מאות שקלים.

משקפיים פסיביים: משקפיים פשוטים, קלי משקל, ללא רכיבי אלקטרוניקה וללא צורך בטעינה. מבוססים על הרעיון של משקפי התלת-ממד הישנים בצבעי אדום וכחול, אלא שבמקום צבעים שונים, ישנן עדשות עם קיטוב אחר. המסך מחלק את התמונה לשניים וכל עין רואה למעשה רק כל שורה שנייה במסך. הם מכהים את התמונה פחות מהאקטיביים ומאפשרים צפייה גם ממרחק רב ומזוויות מגוונות. חסרונם הוא שרזולוציית המסך יורדת בחצי כך שחשוב לוודא שמרחק הצפייה יהיה מספיק כדי שלא ניתן יהיה להבחין בכך. מחירם של זוג נוסף מגיע לשקלים בודדים בלבד, וניתן לרכוש גם משקפיים חסרי מסגרת בתצורת תופסן, להרכבה על משקפי הראייה.

מסך עם משקפי תלת-ממד פסיביים יתאים לצפייה משפחתית של כמה אנשים במקביל, משום שהמשקפיים זולים מאוד, קלים ואינם דורשים טעינה. לצפייה אישית או בזוג, מסך עם משקפיים אקטיביים יספק חדות תמונה גבוהה יותר. בקשו להרכיב את המשקפיים לפני הרכישה ולבדוק האם הם נוחים לכם, לא מכבידים ולא מפריעים למשקפי הראייה שלכם.

חלק מהמסכים מסוגלים לבצע המרה בזמן אמת של תכנים רגילים לתלת-ממד. לא בכל המקרים זה פועל כהלכה, ובעוד שבחלק מהמסכים האפקט מרהיב – באחרים הוא מאכזב וכמעט ואינו ניכר.

תכני תלת-ממד: מרבית הסרטים, הסדרות ושידורי הטלוויזיה השונים משודרים בדו-ממד רגיל, אך ניתן למצוא תכנים בתלת-ממד, במיוחד בדיסקים מסוג Blu-Ray. קחו בחשבון שתצטרכו לרכוש גם מכשיר שקורא דיסקים כאלה כדי לצפות בתכני תלת-ממד, או מזרים-מדיה תומך.

המבנה הקעור של מסך הטלוויזיה היה חידוש בעל תוחלת חיים קצרה למדי בעשור האחרון וכיום ניתן למצוא דגמים בודדים בתצורה זו. מסך קעור מעניק, לדברי החברות שקידמו את הטכנולוגיה, חוויית צפייה עשירה וחיה יותר. צורתו הקעורה יוצרת תחושת עומק שכמו מושכת את הצופה פנימה. התמונה נראית מציאותית יותר ומזכירה תלת-ממד, קצת בדומה לאופן שבו העין האנושית רואה את העולם. לעיתים גם יחס הניגודיות במסך הקעור הייתה גבוהה יותר - הצבעים נראים ברורים ומלאי חיות והגוונים הכהים מובחנים יותר. בנוסף, זווית הצפייה האופקית גדולה יותר, כך שניתן לצפות במסך מהצד בלי לאבד מבהירות התמונה ומהפרטים שלה.

אבל למסך קעור יש גם חסרונות: מסכים קעורים סובלים מהשתקפות גבוהה יחסית, מה שאומר שכדי ליהנות מתמונה טובה יש להימנע מתאורה ישירה על המסך. כמו כן, זווית הצפייה האנכית נמוכה יותר, דבר המחייב להתקין את המסך בגובה העיניים, ועשוי להגביל את אפשרות ההתקנה של המסך.

המסך מצויד במגוון כניסות לחיבור מכשירים כנגן DVD, וידיאו, ממירי לוויין וכבלים, מגבר קולנוע ביתי, מחשב, קונסולת משחקים, סטרימר ועוד.

רוב החיבורים נמצאים בגב המסך. חלקם עשויים להימצא בצד או בחזית, ובטלוויזיות דקות במיוחד החיבורים עשויים להימצא בתיבה נפרדת דמוית סאונד-בר. חיבורים בצד או בחזית יתאימו לשימושים מזדמנים כמו חיבור מצלמת וידיאו, מצלמה דיגיטלית, קונסולת משחקים, דיסק-און-קי וכדומה, ואם חיבור כזה רלוונטי עבורכם, חשוב לוודא שהוא אכן קיים.

סוגי החיבורים נבדלים זה מזה באיכותם, ומומלץ לבחור חיבורים איכותיים כדי לקבל תמונה וקול טובים יותר (במפרטים מסוימים מופיעים חלק מהחיבורים כתמיכה באותות).

•   (A/V ,RCA) Composite – החיבור הפשוט ביותר, המייצר תמונה נחותה. מיועד להעביר וידיאו ואודיו. רצוי להימנע משימוש בחיבור כזה ולהעדיף מסך עם חיבורים איכותיים יותר.

•  Component – חיבור וידיאו ברמה גבוהה ואיכותי מקודמיו ולכן המומלץ ביותר מבין הארבעה. מפריד את הבהירות לערוץ אחד, ואת הוידיאו לשני ערוצים.

•  D-sub ,VGA) RGB) – חיבור וידאו למחשב, כיום נפוץ בעיקר במסכים המיועדים לשוק המקצועי.

•   HDMI – חיבור דיגיטלי המסוגל להעביר תמונה וקול. שקע בתקן HDMI 1.4 דרוש עבור תמונה ב-Full HD, שקע HDMI 2.0 דרוש עבור תמונה בתקן 4K בקצב רענון טוב. ברוב המסכים כיום יש 4 חיבורי HDMI 2.0 וכאלו בתקן HDMI 2.1. במסכי 8K ניתן למצוא לפחות שקע אחד בתקן HDMI 2.1 ומעלה.

במידה ורלוונטי, ניתן להשתמש בכבל HDMI המחובר לשקע ARC - Audio Return Channel כדי לחבר התקן קול חיצוני כמו רסיבר או סאונד בר.

•   S/PDIF – יציאת שמע דיגיטלית התומכת בהעברת שמע רב-ערוצי. מיועדת לחיבור המסך לרסיבר או לסאונד בר כדי להשמיע את הסאונד במערכת שמע חיצונית במקום ברמקולים המובנים במסך.

•  חריץ לכרטיס זיכרון – חריץ שנמצא על פי רוב בפאנל החיבורים הצידי של המסך ומאפשר הצגה של התמונות מהמצלמה הדיגיטלית על המסך. כמעט תמיד התמיכה היא בכרטיסי SD ו-SDHC בלבד.

• USB – באמצעות שקע USB ניתן לחבר אל מסך הטלוויזיה מכשירים חיצוניים בעלי חיבור זה, וכן כונן זיכרון נייד (דיסק-און-קי) לצורך הצגת קובצי וידאו, מוזיקה ותמונות.

•   LAN – חיבור מסוג RJ-45 לרשת קווית. נועד להזרמת תכני מולטימדיה מהרשת הביתית או מהאינטרנט ישירות למסך.

מחיר: כיום ניתן למצוא טלוויזיה חכמה בטווח מחירים שמתחיל באלף שקלים עד לעשרות אלפי שקלים. הרכיבים המרכזיים שמשפיעים על העלות הם סוג הפאנל, גודל המסך, וסדרת המכשיר. לעיתים מסכים זהים טכנולוגית מאותו יצרן אך עם מבנה חיצוני שונה, ישווקו בהפרש של אלפי שקלים.

אחריות: אחריות על טלוויזיות חכמות נעה לרוב בין שנה לשלוש שנים. חשוב לבדוק מי נותן האחריות על המוצר, האם היבואן הרשמי או יבואן מקביל, ובכל מקרה לבחון היטב את תנאי האחריות ולוודא כי היבואן מעניק שירות החלפה ותיקונים אמין ואיכותי.

למידע אודות תקנות הגנת הצרכן לגבי שירות ואחריות למוצרי חשמל לחצו כאן.