מחוברים לסיבים של פרטנר? כך תוזילו את העלות החודשית

לפני שנגע בפן הטכני, הוגן קודם לשקף זאת בכדאיות כלכלית. במדריך זה נתמקד בנתב (ראוטר), מוצר התקשורת המושכר ביותר שקרוב לוודאי שאתם משלמים עליו דמי מנוי חודשיים. הציצו בחשבונית האחרונה שלכם: ברוב המקרים מדובר בעלות של כ-25 שקלים מדי חודש, כלומר תשלמו כ-300 שקל בכל שנה, על ראוטר שאינו שלכם.

עם זאת, הראוטר שספק האינטרנט משכיר מגיע עם ממשק ייעודי וכך החברה יכולה להגדיר אותו עבורכם, לספק תמיכה טלפונית או באמצעות מדריכים כתובים ואף להתחבר מרחוק כדי לשנות את ההגדרות עבורכם. מצד שני, אותה תוכנה ייעודית לרוב מגבילה מאוד את אפשרויות השליטה וההתאמה האישית של הראוטר.

קחו בחשבון: ספק האינטרנט לא יספק תמיכה עבור ראוטר שנרכש עצמאית למעט מדריכים מקוונים המסבירים איך להגדיר ראוטר כללי כלשהו.

האלטרנטיבה הפרקטית ביותר היא רכישת נתב באופן עצמאי. לרוב, בשוק הפרטי הנתבים הרבה יותר מתקדמים בתכונות שלהם כמו תמיכה באנטנות מרובות, בקרת הורים, אבטחה משופרת, קביעת היררכיית רוחב פס לפי המכשירים המחוברים אל הרשת

אך מעל הכל, המעבד המובנה חזק יותר ומסוגל להתמודד עם עומס המכשירים המחוברים בו זמנית.

טווח המחירים לאותם ראוטרים נע בין 350-800 שקלים ובכללי, ככל שהדגם משוכלל יותר, כך הוא יכול להתמודד עם יותר מכשירים. כמו כן, לראוטרים מתקדמים יש תמיכה בהיבטים של גיימינג, מערכת Mesh, ממשק תפעול משוכלל או התאמה למגזר העסקי ועוד. במידה ותרכשו ראוטר עצמאית במקום לשכור אותו מספק האינטרנט, בחשבון מהיר כבר בתוך שנה וחצי-שנתיים ההשקעה הראשונית תוחזר ולא פחות חשוב, הראוטר יישאר אצלכם.

מדריך זה מניח ש:

1. יש לכם ידע טכני מינימלי ברשתות ומעט הבנה על חומרה רלוונטית, כלומר אתם איך לבחור ראוטר וכיצד לחבר כבל רשת ולאן. 

2. ספק האינטרט שלכם הוא פרטנר המבוסס על תשתית פרטנר בטכנולוגיית P2P או GPON (מקרים פרטניים אחרים דורשים פתרונות אחרים - בכך המדריך לא יתמקד).

* אם ספק האינטרנט שלכם הוא פרטנר המבוסס על תשתית בזק, קרוב לוודאי שמדובר בטכנולוגיית GPON ורק ראוטרים מאושרים ע"י בזק יעבדו בחיבור הסיב אליהם.

כדי לדעת באיזו טכנולוגיה מדובר, צרו קשר עם התמיכה של פרטנר שאמורה לספק את הנתון. לחלופין, נתקו בזהירות את ראש הסיב האופטי שמחובר אל ממיר המדיה האופטי, המלבן הכסוף המכונה ג'ביק או הראוטר הקיים ושימו לב לא לקפל את הכבל שמכיל את הסיב.

- אם צבעו כחול והוא נראה כמו מחבר LC (המלבן הקטן שנכנס אל הג'ביק), כנראה שמדובר בטכנולוגיית P2P.

- אם צבעו ירוק והוא נראה כמו מחבר SC (מלבן כמעט כפול בגודלו מה-LC), כנראה שמדובר בטכנולוגיית GPON.

שימו לב:

* התשתית שלכם בטכנולוגיית P2P? תוכלו להישאר עם הג'ביק של פרטנר ללא עלות ולרכוש ממיר מדיה אופטי בנפרד - ובכך מתמקד המשך המדריך.

* התשתית שלכם בטכנולוגיית GPON? תאלצו לשכור את הג'ביק בעלות חודשית של 5 שקלים - ולרכוש ממיר מדיה אופטי בנפרד.

עם איזה ציוד עבדנו?

1. ראוטר Asus RT-AC58U V3 שנרכש עצמאית.

2. ממיר מדיה אופטי D-Link Gigabit Media Converter DMC-G01LC שנרכש עצמאית.

3. מודול SFP (ג'ביק) שהתקבל מפרטנר ללא עלות.

4. כבלי רשת CAT6 באורכים שונים

עם איזה ציוד עבדנו?

1. ראוטר Asus RT-AC58U V3 שנרכש עצמאית.

2. ממיר מדיה אופטי D-Link Gigabit Media Converter DMC-G01LC שנרכש עצמאית.

3. מודול SFP (ג'ביק או Transceiver) שהתקבל מפרטנר ללא עלות.

4. כבלי רשת CAT6 באורכים שונים. לא CAT5e ובהחלט לא CAT5.

כל שנותר הוא לחבר את הכבלים לפי השרטוט הבא:

לאחר מכן יש להיכנס לממשק האינטרנטי של הראוטר שרכשתם, לקבוע שם משתמש וסיסמה ולהקים SSID לפי הצורך. כאמור, כל אלה דורשים ידע מינימלי ברשתות וזכרו שספק האינטרנט לא יתמוך בציוד שאינו שלהם. למען הסר ספק, לא נדרש שום תיאום או קביעת הגדרות מסוימות מול הספק בעת התקנת הראוטר שרכשתם בעצמכם - מדובר בחווית Plug & play די פשוטה שהחלק היחיד בה שעלול להיות בה מאתגר הוא תהליך ההתקנה הראשנוני של הראוטר.