ל-9 פרו עברנו ישירות ממכשיר
ה-Mi 10, שהוא מכשיר הדגל של החברה. למען האמת, המעבר התבצע דיי באופן חלק. שיאומי מאפשרת העברת נתונים ממכשיר למכשיר בדומה ל-Smart Switch של סמסונג, כולל יומני שיחות, הודעות ומה לא. אותו ממשק נמצא כאמור במכשירים יקרים יותר של שיאומי, ועל כן מדובר ב-MIUI11 המולבש על
אנדרואיד 10, עם אותם פיצ'רים - לטוב ולרע.
כבר בהתחלה, פגשנו בפרסומות בתוך הממשק של שיאומי, וזה מצריך פירוט קטן. נכון ששיאומי דוחפת פרסומות לממשק שלה ("אולי ככה היא יכולה למכור את המכשירים יותר בזול" אמר לנו קולגה לעבודה), אבל הרגשנו שמדובר בחוסר טעם, כאשר למעלה מ-¾ מסך מוקדש לפרסומות, לעיתים מטורגטות, ולעיתים לא. לנו זה נראה יותר מדי, והעדפנו שלא להשתמש בכלל באפליקציות של שיאומי שמציגות פרסומות.
פרסומות בתוך "מנהל ההורדות"
בשימוש רגיל, סביר וסטנדרטי, ה-9 פרו יספק את רוב המשתמשים. אם אתם משתמשים בעיקר בוואטסאפ, רשתות חברתיות, פה ושם ניווט ב-Waze, שיחות קוליות ועיון בחדשות, המכשיר הזה יהיה בשבילכם מתאים כמו כפפה ליד. מי אמר שצריך מעבדים חזקים ושריריים כדי להעביר ימים שלמים עם הסלולר?
המעבד ב-9 פרו זהה ל-
9S, כלומר Snapdragon 720G של סנפאדרגון המיועד לשוק הביניים, יחד עם מאיץ גרפי Adreno 618 המוכר. בגרסה שקיבלנו, רכיבי הזיכרון היו 6GB ראם ו-128GB שטח אחסון, עם אפשרות להרחבה ע"י כרטיס זיכרון.
במבחן GeekBanch 5, המכשיר קיבל ציון של 1,770 נקודות.
עם זאת, ובהמשך לפסקה שלמעלה, כאשר מתחילים לרצות מעט יותר מה-9 פרו, הוא מתחיל לגמגם. הורדתם קובץ גדול מהדרייב, ובזמן הזה גלשתם בפייסבוק, קיבלתם שיחה או תוך כדי אתם כותבים הודעה בוואטסאפ? תתחילו להרגיש חמימות לא נעימה בגב המכשיר, וגם ההקלדה תתחיל להיות יותר איטית. לא בגללכם, אלא בעקבות הדיליי שבין הלחיצה על המקלדת לבין התגובה על המסך.
זה קרה לנו בעוד מצבים, למשל בהחלפת מצבי צילום במצלמה, או פתיחת המצלמה דרך לחיצה כפולה על כפתור הכיבוי. עושה רושם שהמכשיר לוקח את הזמן במשימות מורכבות, וכאן בדיוק נחשפים חסרונות המעבדים החלשים יותר.
לחוד, הם מבצעים כל משימה בצורה טובה, אך כאשר רוצים לבצע מספר פעולות בו זמנית, הם מתחילים להזיע.
אגב, לא מדובר בעניין של זיכרון, שכן ברוב הפעמים, כאשר חזרנו לאפליקציות שנפתחו קודם, ה-9 פרו לא רענן או פתח אותן מחדש. מנגד, מי שקונה מכשיר כזה, לא מצפה לביצועים מהשורה הראשונה, ועל כן מדובר בפשרה שהיא מתקבלת על הדעת ביחס למחיר.
בנוגע למסך, מעט התאכזבנו לנטוש את המסך הטוב של ה-Mi 10, עם פאנל AMOLED ו-90 הרץ. ב-9 פרו המסך אומנם גדול, אך הוא פשוט ביותר. הפאנל הוא מסוג LCD רגיל, והבהירות רחוקה מלהרשים ביום שמש של יולי. הרזולוציה סבירה וסטנדרטית עם 1080 על 2400 פיקסלים, וניתן לקרוא בקלות מסמכי טקסט או סתם עדכונים על הקורונה. כמו כן, כפועל יוצא מכך שמדובר במסך LCD, אין כאן אפשרות ל"הישאר ער" או הצגת שעון תמידית על המסך.
המכשירים בשנה האחרונה עברו השמנה משמעותית, וכך גם ה-9 פרו. הוא שוקל יותר מ-200 גרם, וזה ניכר ביד ובכיס. הוא גם ככה גדול, והכיסוי המצורף מגדיל אותו מעט יותר. כך יצא, שקיבלתם טלפון עם מסך בגודל כמעט 7 אינץ', ואינו מהרזים בשוק. מהצד השני, ניתן לזקוף את המשקל לסוללה העצומה שנמצאת מתחת למסך, ולכן זה אולי יתרון.
בכל הנוגע לנוחות השימוש של המכשיר ביד, מדובר במכשיר שמצריך אצבעות ארוכות, שכן המסך צר וארוך במיוחד. באופן לא ברור, שיאומי החליטה לקבץ את כפתורי המגע במרכז המסך, ולא לפזר אותם לצדדים. לטעמנו הם קטנים מדי, ויותר מדי פעם קרה שבמקום ללחוץ "רווח" לחצנו על כפתור הבית. כמו כן, נשארו יותר מדי שטחים מתים בצד ימין ושמאל, ומן הראוי ששיאומי תגדיל את הכפתורים לצדדים.
מבחינת אבטחה, מקשים ועיצוב כללי, מדובר על אח סיאמי ל-9S.
מאנדרואיד היא אחת משלוש מערכות הפעלה בסמארטפונים. היא מתאפיינת בפתיחות ובהתאמה למגוון עצום של מכשירים. אנדרואיד מאפשרת התאמה אישית נרחבת של כל תכונה ומאפיין, וקל להחליף כל תוכנת בסיס (מחייגן ועד דפדפן) באפליקציה אחרת. ישנה תמיכה בווידג'טים בעמודי הבית שמציגים תוכן רלוונטי ולא רק אייקונים. בנוסף, ניתן לפתוח את מרבית מכשירי האנדרואיד להרשאות מתקדמות (Root) בקלות יחסית, ואף להחליף את גרסת המערכת (ROM) באופן עצמאי לגרסאות אחרות.החסרונות של אנדרואיד הם פעולה פחות זורמת וחלקה, בדרך כלל, מהמתחרה של אפל, ובפרגמנטציה רבה – לאמור, בגלל מגוון המכשירים והקונפיגורציות, חלק מהאפליקציות אינן מתאימות לכל המכשירים ועדכוני הקושחה מגיעים לעיתים באיחור, מפני שכל יצרן צריך להתאים את התוכנה למכשירים שלו בנפרד.
טלפונים חכמים רבים כוללים מקלדת לצורך הקלדה נוחה יחסית של טקסט. בחלק מהדגמים המקלדת אינה מלאה ומותאמת למכשיר בידי היצרן, ובחלקם יש מקלדת QWERTY. זוהי מקלדת מלאה המכילה את כל האותיות, המבוססת על שיטת סידור האותיות כפי שאנו מכירים כיום בכל המקלדות המלאות. היא נקראת כך בשל סידור האותיות Q, W, E, R, T, Y זו לצד זו בחלקה השמאלי העליון של המקלדת.
הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. ככל שהרזולוציה גבוהה יותר התמונה תהיה מפורטת וחדה יותר, וככל שהמסך גדול יותר דרושה רזולוציה גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. עם זאת, מסכים זהים בגודלם, בעיקר הגדולים שבהם, יכולים להיות בעלי רזולוציות שונות, ומי שמייעד את המכשיר לצילום, וידיאו ומשחקים, יעדיף רזולוציה גבוהה יותר. הרזולוציות מתחילות מ-90X60 פיקסלים במסכים קטנים, 160X128 פיקסלים במסכים בינוניים, ומסכים גדולים, המצויים בדרך כלל בטלפונים מתקדמים או חכמים (Smart Phones), מגיעים עד לרזולוציה של 640X480 פיקסלים.