סקירת wisebuy - מסך מחשב Philips BDM4350UC פיליפס

Item: Philips BDM4350UC
Author: לירן עבדי

לירן עבדי | 29.10.2017

הטוב

היצע רחב של חיבורים
תצוגת IPS עם רזולוציה 4K
צבעים מדויקים - תתאים לעורכי תוכן וגרפיקאים

הרע

מסך עצום שלא מתאים לכל שולחן עבודה
ציפוי מבריק המחזיר השתקפות
חלוקת מסכים שקשה להתרגל אליה

בשורה התחתונה

תצוגת IPS, רזולוציה 4K, מרחב צבעים מעולה, סט חיבורים מרשים – אך מה כל זה שווה כשנוחות השימוש מוגבלת עד כדי תסכול? שאלת הגודל עלתה רבות במהלך הסקירה: האם מסך 43 אינץ' באמת נחוץ לשימוש שולחני? יש שיאמרו כי מדובר בעניין תלוי משתמש, אם כי לאחר לא מעט שעות מול המסך, גם בעת עריכה וגם בזמני משחק, לטעמנו המסך של פיליפס מגלה שהגודל כן קובע, אבל לא תמיד לטובת המשתמש.

הקדמה

ה-BDM4350UC מבית Philips הוא מסך מחשב 4K בתצוגת IPS ובגודל יוצא דופן של 43 אינץ'. המסך צויד ברמקולים מובנים ובמפרט הטכני ניתן למצוא זמן תגובה של ms5, קצב רענון מסך Hz 60, בהירות מסך מקסימלית של cd/m²300, יחס ניגודיות 10,000,000:1 וזווית צפייה של 178 מעלות מכל צד. בסט החיבורים ניתן למצוא כניסות USB 3.0, VGA, DisplayPort, HDMI, MHL וכניסת אוזניות.

הזמן שלוקח לפיקסל במסך LCD לשנות את הצבע משחור מלא ללבן מלא ובחזרה לשחור, והוא נמדד באלפיות שנייה (ms). לעתים רבות נמדד זמן התגובה מאפור לאפור, מה שמשקף זמן תגובה מהיר יתר אך פחות מדויק. זמן תגובה אטי גורם לצבעים להימרח וליצור מעין שובל בתמונה בסצנות מהירות. ככל שזמן התגובה קצר יותר כך התמונה תראה חלקה יותר. זמני תגובה במסך LCD נעים בטווחים עיקריים של 8-2ms. מסכים עם זמן תגובה קצר במיוחד של 2ms מתאימים בעיקר לגיימרים.

עוצמת הבהירות שהמסך יכול להפיק. ככל שהבהירות גבוהה יותר התמונה תיראה צלולה וברורה יותר, וככל שהחדר מואר והמרחק מהמסך גדול יותר, דרושה בהירות גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. הבהירות נמדדת ביחידות Cd/m2 (מספר נרות פזורים למטר רבוע. נקרא גם Nits קנדלה). הטווחים הנפוצים נעים בין 200 ל-500 Cd/m2. לשימוש בסיסי כגון גלישה ברשת, עבודה עם יישומי אופיס וכדומה, תספיק בהירות של 250-200 Cd/m2. למשחקים ולצפייה בסרטים וכן בתאורה סביבתית גבוהה, תתאים בהירות של 500 Cd/m2 או יותר.

היחס בין הלבן הבהיר ביותר לבין השחור הכהה ביותר שהמסך מפיק. ככל שיחס הניגודיות גבוה יותר, הגוונים הכהים בתמונה יהיו מפורטים וברורים יותר והצבעים נאמנים יותר למקור. תכונה זו חשובה בעיקר לצפייה בסרטים ולמשחקים. יחסי ניגודיות נפוצים נעים בין 1:400 ל-1:1000. במידה שהשימוש במחשב הוא ב-Word וביישומים פשוטים אחרים, יחס ניגודיות של 1:400 עד 1:800 יספיק. לצפייה בסרטים, למשחקים ולעבודה עם תוכנות גרפיקה מתקדמות רצוי לבחור ביחס ניגודיות של 1:1000 ויותר.

הזווית המרבית שממנה ניתן לצפות במסך מבלי שאיכות התמונה תפגע. מעבר לזווית זו התמונה מאבדת מהבהירות שלה ונראית מעומעמת. בדרך כלל ההתייחסות היא לזווית אופקית (מצד לצד) ולעתים מצוין גם הערך האנכי (מלמעלה ומלמטה). רוחב זוויות הצפייה מושפע רבות מסוג הפאנל של המסך. זווית הצפייה הנפוצה היא 160 מעלות (80 מכל צד), שזוהי זווית טובה למדי, גם לצפייה משותפת של כמה אנשים. דגמים מסוימים מציעים זווית גדולה מ-160 מעלות, אבל זווית כזאת מייקרת את המסך ומתאימה בעיקר לגרפיקאים.

איכות התמונה

(70% מהציון הסופי)

9.5 מתוך 10

בקטגוריה החשובה ביותר בבחירת מסך מחשב, ה-BDM4350UC לא מגמגם. נתחיל מזווית הצפייה: פאנל IPS משובח מציע צפייה של 178 מעלות מכל כיוון שעומד בהבטחות, למרות שבפועל ממילא המשתמש הרגיל יישב מול המסך ולא ימצא עצמו מתפעל מחשב מזווית בלתי אפשרית, בניגוד לטלוויזיה למשל. זמן תגובה העומד על ms5 אמנם לא אופטימלי לגיימרים כבדים אך רוב המשתמשים, כולל מעצבים גרפיים ועורכי וידאו, יהיו מאוד מרוצים מהביצועים, בהיעדר תופעות מריחה והצגת תמונה חלקה ונעימה לעין, כמצופה ממסך בטווח מחירים שכזה.

יחס ניגודיות טוב של 10,000,000:1 היה לטעמנו והגוונים השחורים היו מלאים ואמיתיים – תכונה חשובה מאוד לחובבי סרטים ואפילו קריטית לעורכי וידאו וגרפיקאים. לצערנו, הבהירות המקסימלית העומדת על cd/m²300 לא הייתה בוהקת מספיק עבורנו וכבר חווינו כמה אירועי השתקפות מעצבנים, עליהם פירטנו בהרחבה בנוחות השימוש.

רזולוציית 4K UHD או 3840X2160 שכבר הופכת לסטנדרט עריכה וצפייה, שולבה גם כאן, ממשיכה להיראות מדהים ומיטבית לעורכי תוכן. סידורי חלונות מרובים מתאפשרים הודות לרזולוציה הענקית ובהיעדר אפקט פיקסול כלשהו, הכל מוצג חד, ברור ומהנה לצפייה. מרחב הגוונים מספק מאוד והצבעים הצליחו להיות מאוד נאמנים למקור -עניין הכרחי לאנשי מקצוע העוסקים בתחומי עיצוב ויצירת תוכן.

יש לזכור כי צפייה ברזולוציית 4K תתאפשר עם כרטיסי מסך עדכניים כמובן, ובסקירה זו בחנו את המסך בתמיכת הכרטיס הגרפי המקצועי Radeon R9 380מבית AMD, אם כי גם הכרטיס הקשיש GeForce GT 730 תוצרת MSI שהוצב במחשב אחר הצליח להציג היטב את הרזולוציה. חשוב רק לא להתאכזב ולהכיר את מהירות ריענון התצוגה, שתצנח בחצי (מ-60 ל-30 הרץ), במידה ואין ברשותכם כניסת HDMI 2.0 שתצליח להציג בצורה חלקה את המסך. מדובר באפקט נורא מעצבן שגורם למחשב להיראות כאילו הוא מקרטע ועובד בעיכוב מסוים, גם אם מדובר רק בתצוגה ואין קשר לעיבוד הנתונים בפועל.

סוג פאנל למסך LCD. מסכים עם פאנל כזה הם איכותיים במיוחד והיקרים ביותר. הם מציגים זויות צפייה מעולות ודיוק צבע אופטימלי, ומתאימים לגרפיקאים מקצועיים שזקוקים לטוב ביותר. זמן התגובה שלהם לא מהיר כמו האחרים, אך מסכים כאלה לא נועדו מלכתחילה למשחק ווידיאו (למרות שהם יכולים להתמודד היטב גם איתם).

הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. הפיקסלים הם נקודות זעירות המסודרות לאורך ולרוחב התמונה או מסך התצוגה. ניתן אמנם לשנות את הרזולוציה דרך מערכת ההפעלה, אך לכל מסך ישנה הרזולוציה הטבעית שלו בה הוא נראה במיטבו ורצוי לבחור בה. כדאי לזכור עם זאת שרזולוציה גבוהה במסך גדול פרושה גודל טקסט קטן, לכן מי שמעוניין בתצוגה גדולה מאוד יבחר ברזולוציה יחסית נמוכה, או במסך פחות גדול שמסתפק ברזולוציה נמוכה.גיימרים שמעוניינים לשחק במשחקים כבדים עם רזולוציות גבוהות יזדקקו גם לכרטיס גרפי חזק שיוכל לתמוך ברזולוציות אלו.

נוחות השימוש

(30% מהציון הסופי)

7 מתוך 10

נתחיל מאגף החיבורים, בו ניתן למצוא כל מה שאפשר לחלום עליו: כניסת VGA, AUDIO IN ואוזניות, ארבע כניסות USB 3.0 למגוון התקנים (אחד מהם גם משמש לטעינה מהירה), 2 כניסות DisplayPort לצפייה ברזולוציה ובקצב ריענון "טבעיים", כלומר לפי יכולות המסך, ולקינוח, זוג כניסות HDMI 2.0 לשימושים נוספים, כמו חיבור קונסולת Xbox, מקרן קול וכו'. עוד מאחורי המסך, ממש בקצה התחתון, ניתן למצוא את מקש התפריט בעזרתו ניתן לנווט בין ההגדרות. התפעול עצמו מאוד פשוט ולא דורש עקומת למידה כלשהי, כאשר כל תנועה קלה הציבה אותנו במהירות בתפריט המבוקש. מבין המשתנים שניתן לתכנת נמצאים כמובן טמפרטורת הצבע, מידת הבהירות, הניגודיות, החדות, עוצמת הסאונד, מקור הוידאו ואודיו ועוד כיולים פופולריים.

אין דרך אחרת להציג את המובן מאליו: המסך מפלצתי לכל הדעות ולא משנה כמה גדול שולחן העבודה שלכם, אין סיכוי שלא תצטרכו לבצע ארגון מחדש כדי למקום את המסך העצום הזה. גם משקלו לא מהנמוכים שפגשנו בלשון המעטה; כמעט 10 קילו, פי כמה וכמה ממסך המחשב הסטנדרטי. גודל המסך הענק, לצד העובדה שהוא מיועד למשתמשי המחשב, מאלצים לגייס שולחן עבודה ארוך ורחב מאוד, שלא רק משפיע על גודל העמדה אלא גם על מרחק הצפייה מהמסך. גילינו שנדרש לפחות מטר בין המשתמש למסך; כאשר עבדנו על המסך ממרחק 90 ס"מ בערך, תוך שעה זכינו לכאבי צוואר ואפילו כאבי ראש קלים – בעיקר כי פשוט בלתי אפשרי להכיל מסך כה גדול ועשיר בפרטים מטווח צפייה כה טבעי למשתמש המחשב, במיוחד כשכבר התרגלנו למסך ה-24 אינץ' ה"מיניאטורי" שלנו.

עוד תופעה לא נעימה נגעה לכמות תנועות הצוואר שביצענו, גם ממרחק סביר וראוי לצפייה. בניגוד למסך מחשב ממוצע, כאשר בצפייה מולו רק העיניים נעות, במקרה הנוכחי ממש הרגשנו כיצד הצוואר שלנו עובד שעות נוספות במטרה ללכוד את כל התוכן שהציג המסך, מהקצה אל הקצה. התוצאה: עייפות של ממש ומתיחות שגרתיות שהוכרחנו לבצע כדי להמשיך לבהות במסך מבלי להכאיב לגופנו.

המסך שירת אותנו בשלושה מצבים; במהלך היום בשימוש משרדי פשוט, בעת עריכת קבצי גרפיקה מתקדמים וכן במהלך משחק בכמה כותרים פופולריים. נתחיל מהחוויה שהכי הרשימה, הגיימינג. מדובר באירוע מפואר על גבי מסך ענק שלא דומה לשום דבר אחר. קל להרגיש חלק בלתי נפרד מהמשחק, שאמנם גבה מאתנו שפשופי עיניים לסירוגין בשל אינטנסיביות המסך, אבל ברוב הזמן מדובר בחוויה אדירה וסוחפת. בקטעי עריכת הגרפיקה עבדנו מול תוכנות העריכה פוטושופ ואילוסטרייטור במקביל. העבודה מאוד נוחה, בהינתן מס' חלונות פתוחים במקביל, אך גם קשה מאוד להתאקלמות ולקח לנו לא מעט זמן להתרגל לחלוקת המסכים במסך אחד גדול. נכון שכל המסכים חשופים לנגד עיננו, אך יש משהו בעבודה המורכבת משני מסכים שונים, שהופך את העבודה ליותר נוחה ומסודרת בעין.

החוויה ממנה הכי פחות התרשמנו לטובה הייתה במהלך שימוש שגרתי במשרד. למרות שארבעת החלוניות בהן ביצענו את השינויים התכופים ביותר היו תמיד פתוחות במקביל, לא הצלחנו להתמסר לצורת השימוש והמעבר בין המשימות, שלכאורה היה אמור להיות קליל ונוח יותר. אולי מדובר בעניין של הרגל, אם כי גם אחרי ארבעה ימי עבודה רצופים התקשינו להתרגל לסידור המסכים ובסוף השבוע חזרנו בשמחה לשיטה המסורתית של מעבר קליל בין חלוניות.

לצערנו הציפוי המבריק על גבי התצוגה לא מאפשר להציב את המסך מול החלון. ההשתקפות שלנו הופיעו על הצג כמעט תמיד וגם רמת הבהירות המקסימלית לא הצליחה להיאבק בשמש של צהרי יום שישי. מדובר בחוסר נוחות משמעותי שחשוב לקחת בחשבון – חלק לא מבוטל המחדרים במשרד בו נבדק המסך מוצבים בדיוק מול חלון כך שברוב העמדות לא יכולנו להציב את המסך, בעודו מציג את דמות המשתמש, לעיתים עד ממש באופן שמקשה לעבוד מולו בצורה נוחה.