סקירת wisebuy - מצלמה Sony Cybershot DSC HX200V סוני
- צילום וידיאו Full HD איכותי
- זום אופטי נדיב X30
- מייצב תמונה מעולה
- מסך מפרקי מצוין
- GPS יעיל וזריז
- חיי סוללה טובים
- איכות הצילום אינה עומדת בציפיות
- חיישן קטן באופן מורגש
- עינית אלקטרונית באיכות בינונית
- היעדר דחיסת RAW והיעדר Hot-Shoe
- מהירות תפעול ומחזור סבירים בלבד
מצלמת האולטרה-זום החדשה של סוני אמנם עתירת פיצ'רים מתקדמים, אבל במבחן הבסיסי של איכות התמונה היא די אכזבה אותנו. ציפינו שהמצלמה הזו תתקן את ליקוי העבר של האחות הקטנה במשפחה, והתבדינו. אמנם רגישויות לחצנים כאלה ואחרים שופרו – אך בשורה התחתונה איכות התמונה בינונית ותו לא. הבחירה של סוני להוסיף למצלמה תכונות ואפקטים בזמן הצילום, אל מול היעדר אלמנטים חשובים יותר כמו חיבור למבזק חיצוני או דחיסת RAW, מלמדים שהמצלמה הזו מיועדת יותר לחובבים שאינם בעלי עניין בפיתוח תמונות מקצועי יותר, אלא רוצים רק את התחושה של מצלמה סמי-מקצועית ביד ומסתפקים בשלל אפקטים. לדעתנו היא תתאים גם למי שמרבה לצלם וידיאו, וישמח לעשות זאת באיכות המצוינת של המצלמה הזו.
Sony DSC-HX200V היא האחות הגדולה בסדרת האולטרה-זום של סוני. פרט אליה ישנה מצלמה נוספת, HX100V. שתיהן בעלות עדשת זום אופטי X30, ונבדלות זו מזו בעיקר בכמות הפיקסלים של החיישן: ל- HX200V יש 18.3 מגה פיקסל, בעוד ל- HX100V יש 16.2 מגה-פיקסל.
עוד במפרט המצלמה: חיישן CMOS בגודל 1/2.3 אינטש, מקלט GPS מובנה, מסך מפרקי בגודל 3 אינטש, צילום וידיאו ברזולוציית Full HD וצילום 3D.
איכות צילום
(45% מהציון הסופי)מבחינת איכות התמונה נטו, הדגם הזה, השני בסדרת מצלמות האולטרה-זום של סוני, אינו עומד בציפיות – כמו קודמו. היחס בין מספר הפיקסלים לגודל החיישן פשוט בלתי אפשרי, ומונע מהמצלמה להפיק תמונות איכותיות באמת. 18.3 מגה פיקסל לחיישן בגודל של 1/2.3 אינטש, מסתבר, זה פשוט יותר מדי. התוצאה של היחס הזה היא תמונות רועשות למדי. בתאורה מוצלחת הרעש עוד נבלע איכשהו, אך אפילו צילומים ביום בהיר אך באזור מוצל יצאו רועשים בצורה מוגזמת עבור מצלמה שכזו. כמויות הרעש הדיגיטלי גורמות לפגיעה ברמת הפירוט בצורה אקוטית; התמונות נראות קצת כמו ציורי שמן, והדבר מורגש בהגדלה הקלה ביותר על גבי מסך המחשב. נתקלנו גם בפגמים כרומטיים בודדים במקרים נדירים, אך לא במידה מופרזת.
בניגוד לחיישן, העדשה עושה את עבודתה נאמנה. האיכות נשמרת לאורך כל טווח הזום ללא פגיעות קריטיות בצבעים, בפירוט ובגיאומטריה של התמונה. לא נתקלנו בפינות חשוכות, ולא באפקט "עין דג" בצילום פריימים רחבים.
זכרנו לטובה את מייצב התמונה של סוני מדגמים קודמים, אך ניכר שסוני ערכה בו מעט שינויים. הוא עדיין מוצלח למדי, אך מעט פחות מהקודם. בהגדלה מקסימלית, אחרי חצי לחיצה, התמונה מתייצבת וניתן להתמקד בקלות במה שרוצים, אך נראה שקצב הרענון על גבי המסך פחת. לא מדובר בשינוי קריטי, רק עניין של תחושה בעת הצילום.
סוני ציידה את המצלמה בטווח ISO עצום: 100-12800, ב-22 סטופים. מדובר בטווח רחב מאוד, המאפשר צילום בשלל רגישויות. לצערנו, באופן מעשי החל מ-ISO 800 בערך, איכות התמונות מתחילה להידרדר, עד שב-ISO 3200 התמונות כבר גבוליות באיכותן. בהמשך סולם הרגישויות, המצלמה מפסיקה לצלם בפריימים יחידים. כל צילום הוא תוצאה של 5 צילומים אחד אחרי השני בחשיפות שונות, כנראה כדי לצמצם את הרעשים בתמונה. האפקט עובד בהצלחה והצילומים אכן שימושיים, אך לא הרבה מעבר לכך. תופעת לוואי של החשיפות השונות הן עיוותי צבע מורגשים למדי, והתמונות דהויות בצילומים אלו.
הפלאש המובנה במצלמה בהחלט עוזר ליכולותיה הבינוניות. מדובר בפלאש אגרסיבי למדי שמאיר היטב חללים בינוניים. הוא עושה עבודה טובה בצילום פורטרטים ומצליח לשמור על גווני עור טבעיים, ולא מלבין פני מצולמים ברבים.
הפלאש המובנה מאיר היטב חללים בינוניים. הוא עושה עבודה טובה בצילום פורטרטים ומצליח לשמור על גווני עור טבעיים, ולא מלבין פני מצולמים ברבים
דבר מעניין גילינו לגבי צילום המקרו. הוא איננו. לא בתפריט הסצינות, לא במצבים הידניים, פשוט אין דרך להכריח את המצלמה להתמקד רק בעצמים הקרובים באופן יזום. ולא שהיא לא עושה את זה, אלא שהמצלמה פשוט סומכת על עצמה בעניין ולא מעניקה לכם את השליטה בכך. במצבים האוטומטיים היא מודיעה שהיא מצלמת מקרו, ובידניים היא פשוט מתמקדת באוביקט קרוב. לא תמיד זה מסתדר, אבל יש להודות שברוב המקרים כן.
במבחן התוצאות, הצלחנו ללכוד תמונות של אובייקטים ממרחק של כשני סנטימטרים, ואופי התמונה תלוי מאוד במצב הצילום. במצבים האוטומטיים, בהם המצלמה מזהה שהיא אמורה לצלם מאקרו, התמונה מקבלת אפקט בוקה נאה ביותר. במצב הידני קשה קצת יותר לקבל את המיקוד במקום, וגם כשזה מצליח – אפקט הבוקה לא יותר מחביב.
סוני שילבה בדגם הזה מספר גדול למדי של מצבי צילום: שני מצבים אוטומטיים, 5 מצבים ידניים, סצינות, תלת מימד, פנורמה ווידיאו. המצב החכם יותר יודע לזהות את הסצינות ולהתאים להן שיטת צילום; כלומר, לא רק להתאים פרמטרים בהתאם לסצינה, אלא גם לבחור אם לצלם זאת ב-HDR או ברקטינג כזה או אחר. מצד אחד זה עובד לא רע והתמונות יוצאות קצת יותר מוצלחות מהמצב האוטומטי הרגיל, ומצד שני, אם לא נערכים מראש לצילום של 3 תמונות ברצף, המצלמה תזוז ותתקבל תמונה מרוחה.
בנוסף ל-4 המצבים הידניים הקלאסיים, סוני שילבה במצלמה מצב MR, שמאפשר למשתמש לשמור פרמטרים שהוא מרבה להשתמש בהם, ולהגיע אליהם בזריזות. במצבי הצילום הידניים (P, A, S, M) ניתן לבחור אפקטים שונים שיחולו על הצילום: אפקט מיניאטורה, צעצוע, ציור ועוד. בלטה בהיעדרה דחיסת תמונות בפורמט RAW, כזו שציפינו למצוא במצלמה יומרנית שכזו.
תפריט הסצנות כולל 16 תבניות צילום מוגדרות מראש, מהן אפשר לבחור, כגון נוף, זיקוקים, לילה, שלג, חוף ועוד. במצב התלת-ממד ניתן לבחור בין צילום 3D רגיל, פנורמה תלת-ממדית או תמונה בעל זוויות משתנות. המסך במצלמה אינו מציג תלת-ממד, אך מסוגלת להציג את התמונות בעלות הזויות המשתנות. במצב זה, הטיה של המצלמה משנה את התמונה מעט. המצב הזה מזכיר את ההולוגרמות שמשווקים לילדים, שמכל זווית רואים תמונה אחרת – מתוחכם אך מעט מיותר. מצב צילום הפנורמה יעיל ומאפשר לצלם פנורמות בקלות – לחיצה וגרירת המצלמה בכיוון הרצוי יוצרת תמונה פנורמית מוצלחת בו-במקום.
לפניכם מספר תמונות הדגמה שצולמו על ה- HX200V. שימו לב שאיכות התמונות עשויה להיות נמוכה מעט מהמקור בשל המעבר לאינטרנט. לחצו על התמונות להגדלה.
ISO 100, f/2.8, 1/60 sec
ISO 640, f/4.5. 1/320 sec
ISO 6400, f/2.8. 1/800 sec
ISO 128000, f/2.8, 1/250 sec
וידיאו וקול
(15% מהציון הסופי)Sony HX200V מציגה את צילום הוידיאו המעולה שמציעה גם קודמתה בסדרה: צילום ברזולוציית Full HD בקצב של 50 פריימים בשנייה הם נתונים מעולים בקטגוריה. למצלמה שתי אופציות של קצב סריקה: 50i או 50p. הראשון הוא למעשה צילום של 25 פריימים בשנייה, כאשר כל פריים מצולם פעמיים ונעשה איחוד של המידע מהפריימים (Interlaced), פורמט המתאים אוטומטית לצריבה על DVD. השני הוא פשוט צילום של 50 פריימים בשניה.
הצד הויזואלי של הנתונים הטכניים מרשים מאוד, אם כי סובל גם הוא מגודל החיישן. הסרטים מתנגנים ללא דופי, אין ריצוד או קפיצות בפריימים, התמונה נעה בצורה חלקה מאוד והמיקוד זריז יחסית במעבר בין אוביקטים. החיסרון הוא בחדות: כשמתקרבים לאובייקט יותר מדי הפרטים מתחילים להימרח והתמונה מאבדת פירוט.
חיסרון קל נוסף הוא רגישות המיקרופונים לקול. לא כל הצלילים נלכדו בצילום, גם כאשר מקור הצליל היה ברדיוס של כמטר וחצי מהמצלמה. הצד החיובי של הרגישות הלוקה הזו הוא שאין זכר לצלילי תנועת העדשה בסרטים.
נוחות שימוש
(20% מהציון הסופי)סוני HX200V מאופיינת במידות של מצלמה אולטרה-זום סטנדרטית: 121.6 x 86.6 x 93.3 מ"מ. עם משקל סביר של 583 גרם היא אינה קלה במיוחד, אך עדיין בתחום הנורמלי. גוף המצלמה עשוי פלסטיק מט בצבע שחור. העדשה עשויה מתכת, בצבע שחור-מט גם כן. על גבי העדשה נמצאת טבעת לשליטה בזום או בפוקוס (נשלט באמצעות בורר יעודי) העשויה מתכת שחורה מבריקה ומחורצת לאחיזה טובה יותר. איכות הבניה טובה מאוד אך הגימור פשוט יחסית, פשוט מדי לטעמנו.
גוף המצלמה עשוי פלסטיק מט בצבע שחור, ומידותיו סטנדרטיות. משקלה עומד על 583 גרם והאחיזה בה נוחה
כמו אחותה הקטנה, גם בדגם הזה של סוני השליטה הידנית מתבצעת באמצעות גלגלת יחידה שמתפקדת גם ככפתור. לחיצה על הגלגלת מעבירה בין פרמטרים, והשינוי בהם מבתצע באמצעות גלילה. צורת השליטה נוחה וזריזה מאוד, גם תודות למיקום הגלגלת – בגב המצלמה בסמוך לגריפ של האגודל, אך בעיקר הודות לשיפור שנעשה בגלגלת. התגובה שלה זריזה מבעבר, וגם תגובתה ללחיצה טובה יותר.
במצב הצילום הידני המלא (M) החוגה מדלגת בין מפתח צמצם (2.8-8), זמן חשיפה (30-1/4000) ו- ISO. במצב האוטומטי המלא היא שולטת רק בפיצוי החשיפה (-2-2).
על גב המצלמה ישנם יתר הכפתורים הדרושים לשליטה במצלמה: 5 מקשי הניווט המהווים גם קיצורי דרך לשליטה בפלאש, באפקטים ואופן הצילום (צילום עצמי, מתמשך וכדומה). לצדם כפתור התפריט, כפתור לעזרה/מחיקת קבצים, צילום וידיאו מהיר ומעבר לצפייה בתמונות. הכפתורים שטוחים אך מגיבים היטב ללחיצה.
Sony Cyber-Shot DSC-HX200V מצוידת במסך מפרקי בגודל 3 אינטש בעל 921 אלף פיקסלים, המסתובב ב-90 מעלות למעלה ו-60 מעלות למטה. איכותו מצוינת, ומאפשרת צפייה בו בכל תאורה. כאמור, הוא אינו מציג את צילומי התלת-ממד שהמצלמה מסוגלת להם.
פרט למסך מצוידת המצלמה הזו גם בעינית אלקטרונית בעלת חישן קרבה. ככל הנראה באותה עינית בגודל 0.2 אינטש מהדגם הקודם. היא בסך הכל טובה, אם כי קצב הרענון בה מעט אטי.
למצלמה מסך מפרקי בגודל 3 אינטש. איכותו מצוינת, ומאפשרת צפייה בו בכל תאורה. העינית האלקטרונית בסך הכל טובה, אם כי קצב הרענון בה מעט אטי
בראש המצלמה, העניינים נותרו כבעבר. תמצאו שם חוגת מצבים, הדק צילום וטבעת זום, כפתור לשינוי אופן המיקוד, כפתור לתכנות עצמי, כפתור הפעלה וכפתור מעבר לשימוש בעינית. כפתור ההפעלה שקוע מעט אך בעל חיוי תאורה על מצב המצלמה (דולקת, כבויה, בטעינה) ותגובתו ללחיצה טובה. הדק הצילום שופר משמעותית – הוא קפיצי מספיק וקל לדעת מתי המצלמה מתמקדת ומתי היא תצלם. טבעת הזום (עליה נפרט מיד) מוצלחת גם כן והעדשה נענית לה בזריזות.
בראש המצלמה תמצאו חוגת מצבים, הדק צילום וטבעת זום, כפתור לשינוי אופן המיקוד, כפתור לתכנות עצמי, כפתור הפעלה וכפתור מעבר לשימוש בעינית
סוני הוסיפה לדגם הזה מספר פיצ'רים חביבים: הראשון הוא מקלט GPS מובנה שמאפשר תיוג-גיאוגרפי של התמונות. הוא פשוט להפעלה וקליטת הלוויינים במצלמה די טובה. פיצ'ר נוסף הוא טבעת זום סביב העדשה, המיועדת לאפשר שליטה טובה ומדויקת יותר בזום. המנגנון הזה פועל חשמלית ואינו מכני, אך בניגוד לדגם הקודם, כמעט ואין השהיה בין סיבוב החוגה לתגובה העדשה. הבעיה היא שנדרשים כמעט שני סיבובים מלאים על מנת להגיע למלוא ההגדלה האפשרית. עובדה זו, בשילוב עם הקשיחות היחסית של החוגה, הופכים את השימוש בה ללא אפקטיבי במיוחד, אך במקרים בהם דרושה הגדלה ספציפית מאוד היא תאפשר Fine-tuning נוח יותר מהטבעת שסביב הדק הצילום.
על העדשה מצדה הימני ישנו מתג המאפשר מעבר בין מיקוד ידני לאוטומטי. כאשר עושים שימוש בפוקוס ידני, הטבעת סביב העדשה עוברת לשמש כטבעת-מיקוד, וטבעת הזום הקטנה שסביב הדק הצילום שולטת בלעדית בזום. גם עבור השימוש בפוקוס, הטבעת החיצונית דרשה סיבובים ארוכים מדי לשימוש סביר.
על העדשה מצדה הימני ישנו מתג המאפשר מעבר בין מיקוד ידני לאוטומטי. כאשר עושים שימוש בפוקוס ידני, הטבעת סביב העדשה עוברת לשמש כטבעת-מיקוד
משמאל המצלמה נמצאים שני מכסים: אחד קטן המכסה חיבור למטען, ואחד גדול המכסה חיבורי Mini HDMI ו- USBקנייני. שני המכסים קפיציים ונפתחים בקלות ובנוחות. לא קיים במצלמה חיבור Hot-shoe לפלאש חיצוני ועזרים נוספים.
באריזת המצלמה מגיעים פרט למצלמה גם כרטיס זיכרון, מטען וכבל חשמלי מתאים, סוללה, רצועת נשיאה, מכסה עדשה, כבל USB וספרות הדרכה מרובה.
זמן אתחול וזמן מחזור
(10% מהציון הסופי)סוני HX200V נדלקת ומוכנה לשימוש תוך 2.1 שניות – זמן סביר יחסית לקטגוריה. זמן הכיבוי דומה ועומד על 2.3 שניות עד שהעדשה מתכנסת חזרה.
בצילום רגיל ניתן לצלם תמונה כל שנייה וחצי בערך, ובצילום עם פלאש צריך להמתין 3 שניות בין צילומים. שני נתוני הזמן הללו ממוצעים ולא מרשימים במיוחד. הצילום הרציף לא מחדש גם הוא: ניתן לצלם רצפים של 10 תמונות בשנייה, או 10 תמונות בקצב של 2 תמונות בשנייה. שתי האופציות לגמרי לא רעות, אך בהחלט לא ייחודיות.