סקירת wisebuy - טלפון סלולרי Xiaomi Poco X5 5G 256GB 8GB RAM שיאומי

ל-POCO X5 יש רמקול אחד בלבד שממוקם בתחתית. זה קצת מאכזב כיוון שדגמים קודמים בסדרה, כמו ב-POCO X3, הגיעו עם זוג רמקולים. מעבר לכך, הרמקול עצמו מאוד לא איכותי והצליל שהוא מפיק קטן למדי ונעדר נפח, אבל הוא מספיק חזק לצלצולים והתראות וגם עושה עבודה סבירה בשיחות דרך הספיקר. בשיחה באפרכסת איכות השיחה היתה טובה, אם כי כמו במכשירים אחרים של שיאומי, חיישן הקרבה שליד האפרכסת מזייף מדי פעם והמסך נדלק לנו לפעמים כשהמכשיר היה צמוד לאוזן.

בגזרת המוזיקה אין לנו תלונות: POCO X5 מגיע עם חיבור 3.5 מ"מ לאוזניות חוטיות לחובבי הז'אנר, ומה שיותר הרשים אותנו - הוא תומך ב-Bluetooth 5.1 ובשלל מקודדים מתקדמים כמו AptX Adaptive ואפילו LDAC, שאפשרו לנו להאזין למוזיקה באוזניות אלחוטיות באיכות מצוינת. גם בצפייה בסרטונים קיבלנו חוויה טובה, ללא השהייה מורגשת בין פס הקול לוידיאו.

POCO X5 הוא סמארטפון בעיצוב סטנדרטי למדי בשוק מכשירי הביניים. הוא אמנם בנוי מפלסטיק, אבל המסגרת נראית כמו מתכת בגימור מט, והגב משכנע למדי בגימור זכוכית קפואה שמצליח להישאר נקי למדי מטביעות אצבע. אלמנט המצלמה המלבני והבולט משלב בין אזור שחור שמכיל את הלוגו של המותג, לבין משטח זכוכית שעליו שלוש עדשות בולטות. בחזית המסך מוקף בשוליים דקים יחסית, כאשר רק השול התחתון עבה יותר, ומצלמת הסלפי ממוקמת בתוך מגרעת בצורת חור קטן ואופנתי במרכז המסך. מה שבלט לטובה היה העובי הדק למדי של המכשיר - 7.98 מ"מ, ומשקלו, 189 גרם, קל יחסית לממוצע כיום.

מערך הלחצנים מוכר לנו היטב ממכשירים אחרים של החברה: מימין ממוקם לחצן הפעלה שמשולב בו קורא טביעות אצבע, ומעליו לחצני הווליום. מגירת ה-SIM נמצאת ממול על הצלע השמאלית; בתחתית המכשיר נמצא שקע ה-USB-C ובראש המכשיר תמצאו שני פינוקים לא שגרתיים - שקע לאוזניות ועינית אינפרה-אדום שמאפשרת להשתמש במכשיר כשלט רחוק למכשירים שונים. 

בנוגע לקורא טביעת האצבע, אין לנו תלונות על אופן פעולתו - הוא אמין ומדויק כמו בשאר המכשירים של המותג (אם כי לא המהיר ביותר שפגשנו). הבעיה היא דווקא באיכות הלחצן עצמו: הוא קצת רופף ומרגיש לא איכותי ללחיצה. כרגיל ניתן לעשות שימוש במצלמה הקדמית כאמצעי אבטחה נוסף לשחרור הנעילה באמצעות זיהוי פנים, אבל אם אתם רוצים להשתמש בתשלומים במגע עם הטלפון (שלמרבה השמחה תומך בכך עם שבב NFC), תהיו חייבים להשתמש בקורא טביעות האצבע. מנוע הרטט כאן סביר - הוא לא חזק או ממוקד במיוחד, אבל גם לא רועש וזול, אלא משהו באמצע. בהקלדה הוא נותן תחושת משוב סבירה מספיק כדי שנוכל להשתמש בו ללא תסכול.

מכשירי ביניים הם מוצר של פשרות: כדי להגיע למחיר זול צריך לעגל פינות איפשהו. המסך הוא היכן שהחברה החליטה דווקא שלא להתפשר, וזהו מסך שבקלות יכולתם למצוא במכשירים יקרים יותר. זהו מסך AMOLED בגודל 6.67 אינטש וברזולוציית 1080x2400, שמציג קצב ריענון של 120Hz. הבהירות שלו טובה (עד 1200 ניט), הצבעים עשירים וחיים, אם כי קרירים קצת בברירת מחדל, אבל ניתן לתקן זאת בהגדרות; הוא כולל תמיכה בתקן DCI-P3 וקצב הרענון הגבוה מאפשר לו להציג גלילה ואנימציות חלקות כמשי, מה שהופך את חווית השימוש כולה לטובה וזורמת יותר.

אפרופו חווית השימוש, ה-POCO X5 הצליח להפתיע אותנו בגזרה הזו. בגרסה שבדקנו היה אמנם זיכרון RAM נדיב מאוד בנפח 8GB, אבל חששנו שערכת השבבים Sanpdragon 695 תהיה חלשה מדי - ושמחנו להתבדות. זו ערכת שבבים שכוללת 8 ליבות, 6 מהן חסכוניות במהירות שעון של 1.8Ghz ועוד 2 לביצועים גבוהים במהירות שעון של 2.2Ghz. היא מיוצרת בתהליך ייצור של 6 ננומטר (מה שמסביר את החסכוניות שלה בחשמל) ותומכת בדור 5. 

ואכן במבחן השימוש ה-X5 מציג ביצועים טובים ברוב מוחלט של הזמן. זה לא מכשיר דגל והוא לא מהיר כברק, אבל כמי שמשתמשים ביומיום במכשיר דגל עדכני, לא הרגשנו פער משמעותי ברוב הזמן בביצועים, והיינו מרוצים מאוד מקצב העבודה של המכשיר, פתיחת אפליקציות ומעבר בין יישומים. המכשיר גם לא מתחמם כלל בשימוש ממושך, שזו נקודה נוספת לזכותו. במבחן הביצועים של AnTuTu קיבל המכשיר ציון של מעל 393 אלף נקודות; במבחן PCMark הוא קיבל 630 נקודות על ביצועי ליבה בודדת ו-2035 נקודות על ריבוי ליבות.

למרות שמערכת ההפעלה - MIUI בגרסה 13 מבוססת אנדרואיד 12 - בסך הכל חביבה עלינו, קצת מאכזב שהחברה הסירה או החלישה במתכוון רכיבי תוכנה שונים שהחומרה ככל הנראה היתה יכולה לתמוך בהם בקלות, רק כדי לבדל את הסדרה הזו מסדרות יקרות יותר. למשל, למרות שלמכשיר יש מסך AMOLED, הוא לא תומך בתצוגה פעילה-תמיד כשהמסך כבוי (Always On Display). כלומר, לכאורה כן, אבל התצוגה נכבית אחרי 10 שניות בלבד. המצלמה לא כוללת את אפשרויות ה-AI שיש במכשירים יקרים יותר של שיאומי כמו החלפת השמיים או ניקוי אלמנטים מהתמונות, ובאופן מרגיז ממש - המצלמה מכבה את פונקציית ה-HDR שלה בכל פעם שסוגרים את יישום המצלמה, כך שצריך להפעיל אותו ידנית. אלה נקודות קטנות, אבל הן בהחלט הופכות את חווית השימוש לקצת פחות טובה ממה שהיתה יכולה להיות. אגב, מותר היה לקוות שנקבל כאן את אנדרואיד 13 עם MIUI 14, ולא מערכת הפעלה בת למעלה משנה.

POCO X5 מצויד במערך צילום שכולל שלוש מצלמות: הראשית בת 48 מגה פיקסל עם צמצם f/1.8, עדשה אולטרה-רחבה בת 8 מגה פיקסל ועדשה שלישית לצילומי מקרו (תקריב) בת 2 מגה פיקסל. 

כרגיל במכשירי ביניים כאלה, יש כאן מצלמה אחת טובה. המצלמה הראשית מספקת תמונות סבירות עד טובות, תלוי מאוד בתאורה וגם בהגדרות: אם מצב HDR מופעל (ידנית) והתאורה טובה, תקבלו תמונות חדות ומפורטות ועם צבעים נאים ואפילו טווח דינמי בכלל לא רע לרמת המחיר הזו, אבל חשוב לזכור שלא להפעיל את מנגנון ה-AI שמייצר לעיתים לא רחוקות צבעים זרחניים משונים ולא ריאליסטיים. כל עוד התאורה טובה - ואנחנו מתכוונים לאור יום מלא - אפילו העדשה הרחבה מפתיעה ומספקת תמונות טובות עם צבעים דומים מאוד למצלמה הראשית וחדות סבירה, אם כי הפירוט פחות מרשים.

בצילום בתאורה שאינה אידאלית - בתוך הבית או אפילו בשעות אחר הצהריים המאוחרות בחוץ - איכות התמונות יורדת משמעותית מאוד, עם הופעה של רעש דיגיטלי ניכר באזורים חשוכים, ירידה בפירוט ובחדות וצבעים שהופכים לאנמיים. אפילו אם התאורה בתוך המבנה חזקה ואחידה, המצלמה מתקשה להוציא תמונות בחדות ופירוט טובים מספיק. על מצלמת המקרו אין מה להרחיב במילים; רזולוציה של 2 מגה פיקסל מאפשרת לקבל תמונות לא ממש טובות.

צילום הוידיאו מוגבל לרזולוציית Full HD ולקצב פריימים של 30fps בלבד - היה מותר לצפות לנתונים מעט טובים יותר ממכשיר בדרג זה. בהיעדר מייצב תמונה, הסרטונים שצילמנו יצאו סבירים לכל היותר, ומי שמרבה לצלם וידיאו ככל הנראה ירצה לשקול מכשיר שמציע קצת יותר בגזרה זו.

גם המצלמה הקדמית רחוקה מלהשביע רצון, למרבה הצער. למרות שיש למכשיר חיישן בן 13 מגה פיקסל, התמונות שצילמנו במגוון תנאי תאורה יצאו רכות ועם פירוט לקוי, שזה אולי מטשטש את הקמטים אבל אלה בפירוש לא תמונות הסלפי הטובות שציפינו לקבל.

הסוללה ב-POCO X5 היא בקיבולת מרשימה של 5000mAh. למרות המסך התובעני (ולמרות ההרגל שלנו להשתמש במכשיר עם בהירות תצוגה גבוהה), נראה שערכת השבבים החסכונית ואופטימיזציות מערכת ההפעלה מאפשרות למכשיר לספק חיי סוללה טובים. בכל תקופת השימוש קיבלנו ימי עבודה עמוסים ללא שום בעיה, ואם לא טענו את המכשיר בלילה הצלחנו להגיע לאמצע היום השני לפני שנזקקנו לטעינה. בימים ממוצעים קיבלנו בין 5-6 שעות מסך פעיל, שזה יפה מאוד במיוחד בהתחשב בדפוסי השימוש שלנו שכללו לא מעט צפייה בוידיאו.

הטעינה במכשיר הזה נתמכת בהספק של 33 וואט, שזה אמנם לא מאוד מהיר בהשוואה למכשירים אחרים של שיאומי (שמגיעים כבר עד 120 וואט), אבל זמן הטעינה בסך הכל לא רע בכלל. חצי שעה של טעינה מ-0% סיפקו לנו 64%, וטעינה מלאה ארכה קצת יותר משעה.

כאמור הפוקו X5 עשוי ברובו מפלסטיק, אבל למעט כפתור ההפעלה הרופף מעט, הוא בנוי מחומרים שמשדרים איכות טובה ולא מרגיש זול מדי. גב הפלסטיק יהיה כנראה עמיד הרבה יותר מזכוכית במקרה של נפילה, וזו נקודה לזכותו דווקא.

למכשיר יש תקן IP54 שמקנה לו עמידות בפני נתזי מים, והמסך מוגן בזכוכית גורילה מדור 3, שני אלמנטים שמרשים למדי לראות במכשיר במחיר הזה.