נתחיל מכמה עניינים טכניים: פאנל ה-IPS שלפנינו תומך ברזולוציה 1080p בלבד והיינו שמחים למידות יותר נדיבות שיתפרסו על פני 27 אינץ' די ענקיים עבור מחשב.
בהירות מקסימלית של 400cd/m² היא די והותר עבור המשרד ובשבילנו גם 75% מהעוצמה הספיקה מתחת לפלורסנט תומך.
יחס ניגודיות של 1000:1 הוא נתון סטנדרטי למדי ובמרחבי הצבעים תמצאו תמיכה ב- 99% sRGB וכן DCI-P3 95%, שלא אמורים לעשות בעיות כשמגיעים לעניינים מקצועיים כמו עיצובי תמונה בסיסיים ויצירת אלמנטים גרפיים.
עוברים לגיימינג. במסך תמיכה ב-Adaptive Sync כלומר סנכרון קצב הפריימים בין כרטיס המסך לזה של המסך, טכנולוגיה שבאה למנוע "קריעת מסך" בו המסך "נחתך לשניים" ומציג שני פריימים קטועים של אותו רגע. בפועל ה- Y27-30 תומך ב- FreeSync Premium, הרלוונטית למחזיקי כרטיסי AMD ולמרות שממש קיווינו, שיטוט באתר של Nvidia לא מזכיר את ה-Y27-30 כמסך שתומך ב-G-SYNC, הטכנולוגיה המתחרה – וחבל. זמני התגובה התחרותיים ראויים לציון; המסך מצליח להגיע ל-0.5ms ב-MPRT. באגף קצב הריענון, ה- Y27-30 מציע 165Hz בחיבור HDMI ועד 180Hz תחת Overclock, רק שימו לב שאת קצב הריענון המוגבר תשיגו רק עם כבל DP. עוד בתצוגה, תצוגת Eyesafe ותמיכה בתקן האור הכחול של TÜV וכן ב- TÜV Rheinland Eye Comfort.
בבדיקת UFO Test תחת קצב ריענון 165Hz, כשה-OverDrive היה כבוי גילינו אפקט Ghosting מובחן למדי, עם "שאריות הד" מטושטשות ורחבות, עניין שנפתר טיפה עם OverDrive Level 2 וצמצם את הנשורת המלאכותית. במעבר ל-Level 4 החלה להופיע תופעת Overshooting שפחות נרצה לקבל, בטח בכותרים מהירים כמו מרוצים או משחקי FPS צבעוניים – כך שגילינו שעוצמת ה-OverDrive האמצעית היא העדיפה כאן.
בשימוש בשוטף ה-Y27-30 הוכיח יעילות מקצועית. במהלך תקופת הסקירה הוא ליווה אותנו במשחקים Marvel's Spider-Man Remastered, Far Cry 6 ו-COD Warzone, כאשר בחלק הוא שימש אותנו להרפתקה סינמטית עם הגדרות הגרפיקות הגבוהות ביותר, ובמקרים אחרים צמצמנו את התפאורה המלאכותית בכדי לקבל חווית גיימינג יותר תחרותית ומבוססת-fps כך שנקבל את קצב הפריימים הגבוה ביותר ככל הניתן ברגעים בהם נדרשנו להגיב במהירות. המסך עומד במשימה; הוא מצד אחד תואם לסטנדרט הגרפיקה הרצוי ומצד שני, מציע קצב ריענון גבוה למדי כשהוא מכוון-תחרותיות. ברור שאם אתם מחזיקים בכרטיס מסך שיצא בשנה האחרונה, לצד חומרה עוצמתית בהתאם, אפילו קצב הריענון 180Hz עלול להגביל אתכם – אבל ברגעי הפנאי הוא אמור להספיק.
הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. הפיקסלים הם נקודות זעירות המסודרות לאורך ולרוחב התמונה או מסך התצוגה. ניתן אמנם לשנות את הרזולוציה דרך מערכת ההפעלה, אך לכל מסך ישנה הרזולוציה הטבעית שלו בה הוא נראה במיטבו ורצוי לבחור בה. כדאי לזכור עם זאת שרזולוציה גבוהה במסך גדול פרושה גודל טקסט קטן, לכן מי שמעוניין בתצוגה גדולה מאוד יבחר ברזולוציה יחסית נמוכה, או במסך פחות גדול שמסתפק ברזולוציה נמוכה.גיימרים שמעוניינים לשחק במשחקים כבדים עם רזולוציות גבוהות יזדקקו גם לכרטיס גרפי חזק שיוכל לתמוך ברזולוציות אלו.
עוצמת הבהירות שהמסך יכול להפיק. ככל שהבהירות גבוהה יותר התמונה תיראה צלולה וברורה יותר, וככל שהחדר מואר והמרחק מהמסך גדול יותר, דרושה בהירות גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. הבהירות נמדדת ביחידות Cd/m2 (מספר נרות פזורים למטר רבוע. נקרא גם Nits קנדלה). הטווחים הנפוצים נעים בין 200 ל-500 Cd/m2. לשימוש בסיסי כגון גלישה ברשת, עבודה עם יישומי אופיס וכדומה, תספיק בהירות של 250-200 Cd/m2. למשחקים ולצפייה בסרטים וכן בתאורה סביבתית גבוהה, תתאים בהירות של 500 Cd/m2 או יותר.
היחס בין הלבן הבהיר ביותר לבין השחור הכהה ביותר שהמסך מפיק. ככל שיחס הניגודיות גבוה יותר, הגוונים הכהים בתמונה יהיו מפורטים וברורים יותר והצבעים נאמנים יותר למקור. תכונה זו חשובה בעיקר לצפייה בסרטים ולמשחקים.
יחסי ניגודיות נפוצים נעים בין 1:400 ל-1:1000. במידה שהשימוש במחשב הוא ב-Word וביישומים פשוטים אחרים, יחס ניגודיות של 1:400 עד 1:800 יספיק. לצפייה בסרטים, למשחקים ולעבודה עם תוכנות גרפיקה מתקדמות רצוי לבחור ביחס ניגודיות של 1:1000 ויותר.
High Definition Multimedia Interface
חיבור דיגיטלי שתומך בהפרדה גבוהה, המיועד להעברת וידיאו ואודיו. משמש לחיבור מכשירים בעלי חיבור זהה ותומכי HD, כגון מסכי תצוגה ונגני HD-DVD ו-Blueray.