טווח התדרים כאן יותר רחב מהמקובל בקטגוריה, 12Hz - 28 kHz, התנגדות 32Ω ורגישות 100dB. קוטר הדרייברים 50 מ"מ והם מסוג TriForce Titanium בהם החברה מתגאה, שאמורים להבטיח חלוקה נאה של הטווחים הנמוכים, הבינוניים והגבוהים כך שיתקבלו צלילים יותר מפורטים ועמוקים. מעבר לסאונד המוגש בברירת המחדל, האוזניות מתיימרות לייצר סראונד וירטואלי בתמיכת THX Spatial Audio, הניתנת לגישה דרך תוכנת Synapse בלבד.
באיכות הסאונד, לפחות בכל הנוגע לגיימינג, ייעוד האוזניות, תמצאו מעט פשרות. ראשית, נפתח בזה שאין טעם לשחק עם ה-BlackShark V2 בלי כרטיס הקול המחובר אליו ב-USB; הבאס המתקבל בתמיכתו הרבה יותר מבוסס ומרעיד והטווחים הבינוניים מובחנים בהרבה. בגדול, פרופיל הסאונד בברירת המחדל מאוד נייטרלי ולא שואף לחתור לטווח מסוים - וכך צריך להיות, לפחות בצליל הבסיס. כשמפעילים את הסראונד של THX מתחילים להבחין בצלילים עם מימד קירבה משתנה במרחב - וזו מחמאה כמובן. האפקט המורגש בהגשת בצליל היא בעיקר ביצירת תלת מימדיות, כאילו הונכסו לספרה קולית בה הצלילים מוגשים מכל רחבי כדור דמיוני.
הדרך הכי מהירה להרגיש את ההבדל הוא במשחקי הרפתקאות וב-Horizon Zero Dawn או ב-Red Dead Redemption 2 מבחינים מיד בסינמטיות הקולית שהעולם המופלא של הכותרים מנסים להעביר לאוזניים שלנו. זו יכולה להיות בריזה יבשה, ציוצי ציפורים שחגות מעל או רכב קיטור שחולפת מולנו; ה-BlackShark V2 מציגה חוויה קולית סינמטית מאוד. גם במשחקי FPS מהירים הרגשנו יתרון תחרותי, כמובן כל עוד הגבנו באותה מהירות לכיוון ממנו הבחנו בכדורים שורקים. צלילים סביבתיים יותר כמו ריצה נמרצת במדרגות מתכת או הליכה על בוץ, גם כן מספקות את האופי המדויק והנדרש, הן באופן איכות הצליל והן בכיוון מהן נשמעו.
ב-Razer גם מנופפים בביטול רעשים פסיבי, הדרך האלגנטית להגיד שאין כאן אמנם ביטול רעשים אקטיבי, אבל בזכות אטימות פנימית גבוהה שמספקות כוסות האוזן, רוב רעשי הסביבה אמורים להצטמצם דרמטית. התרשמנו לטובה; ברור שאין תחליף לביטול רעשים אקטיבי בתמיכת מיקרופון או כמה במקביל, אלא שהוגן להגיד שה-BlackShark V2 מציגות אטימות ראויה מאוד. בפועל זה אומר שרעשי הסביבה מוחלשים בערך 40-50% מעוצמתם כבר ברגע שמרכיבים את האוזניות ובשילוב הסאונד שמגיע מהמשחק עצמו, כמעט ולא תבחינו כלל ברעשים חיצוניים. האוזניות גם התגלו במשרד כאטמים יעילים ורק המזגן התעשייתי הצליח איכשהו לשמור על הטון שלו ולחדור את הגנת האטימות של האוזניות.
רעשים פחות עקביים כמו שיחות שגרתיות בסמוך אלינו, מכונת קפה שהופעלה או הקשות נמרצות במקלדות, כל אלה הושתקו באופן מרשים. ראוי גם להתייחס בקצרה לאטימות החיצונית; היא מצוינת ואין סיכוי שמי שיושב גם ממש בסמוך אליכם יצליח להבחין בצלילים שמצליחים להשתחל החוצה. ניגנו להיטי דאנס קצביים, שיחקנו בכמה כותרי יריות שאגניים וגם בעוצמת הווליום המקסימלית אף צליל לא ברח החוצה. מצוין.
עוברים למיקרופון. טווח התדרים 100Hz - 10 kHz, תבנית ההקלטה כאן היא מסוג Unidirectional והרגישות עומדת על -42 dB V / Pa, 1 kHz. במסגרת Synapse מקבלים תכונות מתקדמות; שליטה על ווליום המיקרופון, הגדרת Voice Gate כלומר רמת עוצמה שממנה והלאה המיקרופון יתעד את קולנו ויש עוד כמה תוספות שימושיות כמו Volume Normalization שמאזן את הסאונד ומגן על המאזינים מפני תיעוד רעשים עוצמתיים בבת אחת או למשל ה-Mic Noise Cancellation שמצמצם נוכחות של רעשי רקע ושאר "זמזומי סביבה". כיאה למיקרופון באוזניות גיימינג, יש גם אקולייזר בנמצא עם 3 פרופילים (Mic Boost, Broadcast ו-Conference) בהתאם לצורך וכן פרופיל Custom עבור התאמה אישית. הטווחים באקולייזר נעים בין 125Hz ל-6kHz.
המיקרופון שיוצא מכוס האוזן השמאלית התברך ביכולות הקלטה טובות, בטח עבור צ'ט במשחקי גיימינג מהירים. המבחן הראשון שלנו כלל הקלטת קטע טקסט קצר בין דקה ולאחר מכן האזנו לו; קולנו תועד חלק ובבירור ולא נשמעו קטיעות או רגעי קול שנשמטו לחצי-שניה. בחלק השני של הבדיקה שילבנו ברקע מוזיקה בעוצמה בינונית שבקעו מהרמקולים במחשב – והמיקרופון המשיך לתעד היטב את קולנו, אולי גם בזכות העובדה שהפעלנו את ה-Vocal Clarity כדי שהקול שלנו יבודד מיתר הטווחים שאינם ווקאליים. למי שמעדיף להבחין לקולו במקביל להקלטה, גם Sidetone זמין כאן כך שניתן בזמן אמת להבין את האופן בו אתם נשמעים. במשחקי Warzone 2.0 לא ספגנו שום ביקורת מחברי הצוות שלנו; תמיד נשמענו צלולים וללא קטיעות. אם כבר הערה יחידה שחזרה על עצמה היא שנשמענו מאוד חזקים בווליום של ברירת המחדל, עניין שנפתר ברגע ברמת התוכנה.