סקירת wisebuy - טלפון סלולרי Huawei Honor 8X Max 64GB 4GB RAM וואווי

וואווי השכילה לנצל את הייעוד האמיתי של המכשיר הזה - צריכת מולטימדיה על מסך ענק - וצירפה לו זוג רמקולים סטריאופוניים מעולים. רמקול אחד הוא זה הראשי שבתחתית, והשני מסתתר באפרכסת. זו תצורה נפוצה שלא תמיד עושה עבודה יעילה בגלל שהרמקול באפרכסת בדרך כלל חלשלוש, אבל זה לא המצב כאן: שני הרמקולים מאוד עוצמתיים, ואפקט הסטריאו כשצופים בנטפליקס או ביוטיוב מורגש מאוד ומעצים את חווית הצפייה.

באופן מוזר, דווקא בקבלת התראות הווליום לא מאוד גבוה ומקביל למכשירים רגילים, בעוד שצלצול הרינגטון בקבלת שיחות רועם ועוצמתי במיוחד. למכשיר יש כניסת אוזניות תקנית, וחיבור Bluetooth בתקן 4.2 בלבד ולא 5.0 העדכני והיציב יותר, אם כי לא חווינו בעיות כלשהן בחיבור למערכת השמע ברכב או לאוזניות אלחוטיות.

ההשוואה של ה-Honor 8X Max למקבילו Xiaomi Mi Max 3 מתבקשת; ומבחינת ממדים לטעמנו יש להונור יתרון מסוים: למרות שהוא גבוה בכמה מ"מ ועבה ב-0.1 מ"מ, הוא צר יותר ובעיקר קל יותר ב-11 גרם (210 לעומת 221 גרם), ואלו הפרמטרים שמשפיעים יותר על חווית הנשיאה והשימוש. כמובן שבפני עצמו מדובר במפלץ עצום ומגושם, כך שצריך להיות חובב אמיתי של מסכים ענקיים כדי לרצות להשתמש בו. הוא נכנס לכיס האחורי שלנו אבל בלט החוצה, והשימוש בו מחייב שתי ידיים כל הזמן.

עיצוב המכשיר אטרקטיבי מאוד; מקדימה יש מסך ענק עם מגרעת זעירה וסנטר סמלי, מסביב מסגרת מתכת מטאלית ומאחור גימור זכוכית מבריק עם פס אנכי בגוון כהה מעט משמאל, שמאכלס את עדשות המצלמה האנכיות גם כן. בעצם, האם גב המכשיר עשוי זכוכית? או פלסטיק בגימור שנראה כמו זכוכית? אין לדעת. נוכל לומר עם זאת שהגימור המבריק סופח טביעות אצבע למכביר.

המסך, גולת הכותרת הבלתי מעורערת של המכשיר הזה, משתרע על שטח של 7.12 אינטש. בזכות יחס תצוגה מוארך של 18.7:9 (רזולוציה של 1080x2224 פיקסלים) המכשיר אינו רחב כמו טאבלטים בגודל 7 אינטש מהעבר, שיחס התצוגה שלהם בדרך כלל 4:3 או 16:9. המכשיר בהחלט נכנס בכף היד והמסך מוארך כך שהוא מציג יותר תוכן עם פחות צורך בגלילה. מעבר לכך המסך מציג חדות ממוצעת אבל עדיין טובה מאוד של 350ppi, צבעים נעימים ללא נטייה מוגזמת לכחול ובהירות גבוהה להפליא. תענוג לצפות במסך, למרות שמדובר במסך LCD עם צבע שחור ממוצע ולא AMOLED. המגרעת בחלקו העליון של המסך, המאכלסת את מצלמת הסלפי, קטנה וסימלית ואינה מפריעה כמעט לתפקוד השוטף או מונעת מהמכשיר להציג אייקונים של התראות.

במכשירים גדולים כמו ה-Honor 8X Max כל כפתור או שקע חייב להיות ממוקם היטב כדי לא ליצור בעיות ארגונומיות. לעומת כפתור ההפעלה ומקשי הווליום, שנמצאים שניהם בצלע הימנית והנגישות שלהם מצוינת, קורא טביעות האצבע בגב המכשיר קצת גבוה מדי, מה שגרם לנו לגשש אחריו כל הזמן וקצת למתוח את האצבע יותר ממה שחשבנו. החיישן עצמו מהיר ואמין, ובנוסף יש מנגנון זיהוי פנים די טוב, אם כי הוא לא הכי מהיר שראינו ומתקשה לתפקד בחושך. שקע הטעינה אכזב אותנו: מדובר בשקע Micro-USB המיושן, שלא מאפשר חיבור דו-כיווני של הכבל.

מערכת ההפעלה היא אנדרואיד 8.1 עם ממשק EMUI 8.2 של וואווי. למרות שהמכשיר ממותג כ-Honor מדובר באותו ממשק שקיים בכל מכשירי וואווי האחרים, כולל עשרות הפיצ'רים היעילים כגון מחוות לצילום מסך, ניהול התראות נרחב, אפליקציות כפולות וכדומה, וכולל העומס הנלווה להם. כל זאת עם מינוס ענק וחשוב: המכשיר הזה מיועד לשוק הסיני, ולכן הוא מגיע ללא אפליקציות גוגל וללא רכיב התוכנה החשוב ביותר Google Play Services, שבלעדיו אף יישום של גוגל לא יפעל. זה לא בלתי הפיך: כל מה שיש לעשות זה להתקין יישום צד שלישי (באמצעות קובץ APK פשוט שאפשר להוריד מכאן) המתקין את Google Play Services, ולאחר מכן להתקין את אפליקציית Google Play מתוך חנות היישומים המובנית של Huawei שבמכשיר, ואחר כך להתקין APK נוסף שיאפשר סנכרון של אנשי הקשר שלכם מגוגל - וזה הכל, פחות או יותר. מכאן ואילך המכשיר פעל באופן רגיל בכל הקשור לסנכרון עם גוגל, אבל דווקא באפליקציות עם חיבור לפייסבוק היו כמה גליצ'ים - למשל, לפעמים קיבלנו התראות מאפליקציית פייסבוק על הודעות שקיבלנו מ-Facebook messenger. 

פלטפורמת העיבוד בהונור 8x מקס היא סנאפדרגון 636 עם זיכרון RAM של 4GB. מדובר במעבד מדור ביניים (שפגשנו גם, למשל, במכשיר הפופולארי Xiaomi Redmi Note 5 ואחרים), והביצועים שלו בהתאם. המכשיר בהחלט לא חלק ומהיר כמו שהיינו רוצים; יש השהיות מסוימות כשעוברים בין יישומים או בפתיחת אפליקציות, וגם אם לא מדובר באיטיות ממש, זה בכל זאת ניכר, בעיקר למי שהתרגל לזריזות של מכשירי הדגל העכשויים. 

Honor 8X Max מצויד במערך צילום כפול: מצלמה אחת בת 16 מגה פיקסל עם צמצם f/2.0, ולצדה מצלמת 2 מגה פיקסל נוספת שנועדה עבור יצירת אפקט העומק בלבד. צילום הוידיאו נתמך ב-Full HD בלבד, בעוד שה-Mi Max 3 המתחרה של שיאומי מסוגל לצלם ב-4K. מצלמת הסלפי, ברזולוציית 8 מגה פיקסל, מסוגלת ללכוד וידיאו ב-720p בלבד - חריג אפילו במכשירי ביניים כיום.

המצלמה במכשיר הזה לא גרועה להחריד, אבל גם לא טובה בשום צורה. הצבעים אמנם נאמנים למקור והתמונות על גבי מסך המכשיר או בשיתוף בין חברים בווטסאפ נראות בסדר, אך במחשב ובצפייה בגודל גדול יותר מתגלה שהפירוט והחדות בעומק התמונה לקויים, והטווח הדינמי צר מדי כך שאיזורים חשוכים בתמונה נוטים לצאת שחורים ואטומים בעוד שאיזורים בהירים נוטים "להישרף" בקלות. וכל זה - בתאורה טובה בצהרי היום; התוך הבית האיכות צוללת עוד למטה ויחד איתה הפרטים ואיכות הצבע.

צילום הוידיאו נראה חד יחסית לרזולוציית 1080p, אבל מבט בוחן מגלה שהעדשה נוטה להתמקד מחדש כל כמה שניות מה שיוצר קפיצות מרגיזות, ושהדחיסה אגרסיבית למדי וגורמת למעברי צבע עדינים להיעלם. אפילו מצלמת הסלפי לא מוצלחת, וזיפי פנים שצולמו בה נראים מטושטשים ומרוחים.

התלונה היחידה שלנו על ה-8X Max היא סוג החיבור למען שלו, שכפי שכבר ציינו הוא Micro-USB העתיק ולא USB-C הדו-כיוני והנוח. מעבר לכך, מדובר במכשיר מושלם מבחינת סוללה: הוא מסוגל לספק משך פעולה של יומיים מלאים, מבוקר עד ערב, ללא שום חיסכון בסוללה. יתרה מזאת, בבדיקה כמה מתוך הזמן הזה המסך היה דלוק והמכשיר פעיל, גילינו שהצלחנו להגיע לנתון מדהים של 8 שעות מסך.

הטעינה עצמה לא מהירה במיוחד (למרות ההבטחה של וואווי); טעינה של שעה מספקת לכם בערך 50% סוללה בלבד, וטעינה מלאה אורכת כמעט שלוש שעות. עם זאת, 50% של הסוללה הזו מספיקה ליום עבודה מלא, כך שאולי זה לא נורא כל כך.

המכשיר בנוי היטב מחומרים שנראים איכותיים ועמידים, כמו שאנחנו רגילים במכשירי Huawei ומותג הבן שלו Honor. עם זאת, קשה לדעת עד כמה הוא עמיד בפגעי הזמן: החברה לא מציינת אם זכוכית המסך מוגנת משריטות, ובאיזה חומר היא משתמשת לגב המכשיר. הסמארטפון הגיע עם מדבקת הגנה מודבקת על המסך ועם כיסוי סיליקון שקוף בערכה, כך שבכל זאת תוכלו לשמור עליו בשימוש סביר.