נפתח במבחן המובן מאליו: מי מסוגל להוציא ולקבל שיחה בנוחות, בעוצמה מספקת ונטולה קטיעות? מלבד הספיקר הפנימי, בחנו גם את הרמקולים של הסמארטפון – מי מהם עוצמתי ונעים להאזנה ומי מספק חוויה צורמת שלא נוחה להאזנה.

נתחיל מהחדשות הטובות: כולם מסוגלים להוציא ולקבל שיחות בקלות ובמהירות. הספיקר הפנימי אמנם היה שונה ממכשיר למכשיר אבל באף אחד מהם לא התקשינו להאזין לצד השני וגם כמעט בכולם לא נאלצנו להגביר עד הסוף כדי לשמוע היטב את האדם בצד השני של השיחה, גם בגן ציבורי הומה ילדים צעקניים.

עוברים לספיקר החיצוני: המרשימים ביותר היו ה-Galaxy J6 וה-m6s, עם עוצמת סאונד מספקת וצליל חד, מדויק ונקי. ה- Redmi Note 5 אמנם גבר עליהם במבחן הווליום, אבל נטה לספק רעשים גסים ולא ידע להציע את אותם קולות נקיים שבקעו מהרמקולים של זוג המנצחים. ה- Nokia 3.1 גם בורך בעוצמת סאונד לא רעה בכלל, אבל רעשי דקים וצורמים בווליום גבוה מנעו ממנה להגיע לפסגה. המאכזב של הבדיקה הוא רמקול ה-Q6, בעיקר בשל עוצמת סאונד חלשה, איכות צליל שלא הפתיעה למדי ומיקום רמקול בעייתי שגורם לו להיחסם בהנחת המכשיר על שולחן או בזמן משחק במצב אופקי.

בניגוד לצו המגמה ודווקא ולשמחתנו, בכל המכשירים נוכחת כניסת אוזניות 3.5 מ"מ קלאסית, שלא מכריחה את המשתמש הצעיר להצטייד באוזניות אלחוטיות כדי להאזין ישירות מהמכשיר, בניגוד לרוב מכשירי הדגל כיום. נקודות זכות ניתנו ל- Nokia 3.1ול- LG Q6 – היחידות שדאגו לספק אוזניות כפתור משולבות מיקרופון בקופסה. גם אם הן פשוטות למדי ומספקות סאונד פושר, כל הכבוד ליצרניות שדחפו במארז מוזל את האביזר הנלווה.

זה לא סוד שיצרניות הסלולר מגדילות את מסכי הסמארטפונים שלנו מדי שנה והמגמה לא פוסחת על הילדים, גם אם ידיהם לא גדלות בהתאם. המזל הוא שהשוליים, כלומר הרווח שבין מסגרת המכשיר למסך עצמו, הולכים וקטנים כך שהצרכנים עדיין נהנים ממסך גדול יותר על פני גוף שנשאר די זהה בגודלו לדור הקודם. כדי לבחון את איכות המסך בדקנו את הרזולוציה, טווח הצבעים, נוחות הקריאה, חוויה בזמן משחק, רמת בהירות ויעילות הבהירות האוטומטית.

החדשות הטובות הן שפרט למכשיר של Samsung, כל המכשירים מציעים יחס תצוגה של 1:2 כיאה למגמה הרווחת. הרזולוציות הנדיבות ביותר הן של Redmi Note 5 ו- Q6, עם 2160X1080 פיקסלים ואצלן גם נהנינו מחוויית צפייה האידיאלית ביותר: הצבעים היו אמיתיים ותואמים למקור, אם כי עדיפה בעיננו הייתה התצוגה של ה-Redmi Note 5, בגלל מריחת הצבעים לסירוגין ב-Q6. שלושת הדגמים האחרים דשדשו מאחור: איכות הצפייה הייתה בסדר גמור אבל פיזור הפיקסלים הנמוך חשף את העובדה שהמכשירים מיועדים לדרישות נמוכות יותר.

באשר לגודל המסך, כולם נעים סביב ממוצע ה-5.5 אינץ' כשהקטן הוא ה- Nokia 3.1 עם 5.2 אינץ' והגדול בחבורה הוא ה- Redmi Note 5 עם 5.99 אינץ'. במבחן הבהירות ה- Redmi Note 5 ניצח בקלות, בזכות מסך לבן ובוהק מכולם. שאר המכשירים סיפקו בהירות מסך מספיקה בהחלט, כשלמרבה ההפתעה ה- Galaxy J6 היה הגרוע מכולם: לא רק שהבהירות הייתה סבירה בקושי, רמות הלבן שהוקרנו מהמסך היו ממש צהבהבים ולא באמת סיפקו את הגוונים הבהירים שחיפשנו.

בכל הנוגע לחיישני הבהירות האוטומטית, לצערנו כולם היום סבירים ותו לו, כאשר לא הצלחנו לסמוך על אף אחד מהם שיצליח להחליף את השליטה הידנית שלנו ברגע האמת. כשיצאנו לרחוב בצהרי חודש יולי, השמש העוצמתית לא רמזה לרוב המכשירים להגביר את הבהירות ובחדרים חשוכים לחלוטין היו טלפונים שהתקשו להתאפס והציגו רמות שונות של בהירות בתוך כמה דקות בודדות. בשורה התחתונה גילינו די מהר שאין מנוס מכיוון אישי של הבהירות לתוצאה מיטבית. לפחות באגף אחד אין מה לחשוש: כולם התמודדו היטב עם תאורה טבעית חזקה ואפשרו לנו להמשיך לדפדף באתרים ולצרוך תוכן מבלי שקרני השמש יקשו עלינו.

ומה לגבי בריאות העיניים שלנו בשעות הערב? רוב המכשירים צוידו בנוחות כזו או אחרת המכונה "תצוגה נוחה", "מסנן אור כחול" או "מצב קריאה" אבל בשורה התחתונה כולם מציעים פתרון זהה: הפחתת אור התצוגה הכחול המאמץ את העיניים, כך שלפני השינה תהיה עדיפה תצוגה זו על פני הסטנדרטית, רגע שעיני הילדים נעצמות.

השאלה המרכזית במבחן זה: כמה נוח וידידותי הסמארטפון למשתמש הצעיר? נוחות השימוש נוגעת בתחומים רבים, ממידות המכשיר ועד לתפעול מערכת ההפעלה, ממהירות חיישן טביעת האצבע ועד לאיכות החומרים וההרכבה. במבחן נוחות השימוש בדקנו כמה אינטואיטיבי וקליל יהיה לילד הממוצע לתפעל את המכשיר במינימום תסכול ומקסימום הנאה.

תחילה נפזר מחמאות לצמד המכשירים מסין, ה-Redmi Note 5 וה-m6s, היחידים שנותנים הרגשה כאילו המשתמש לא התפשר. עיטורי הזהב, גב האלומיניום, הזכוכית המלאה והנעימה למגע והכפתורים היציבים במקומם – הכל משדר יוקרה ולא סמארטפון שמחירו פחות מ-1,000 שקל. לשאר הטלפונים מראה יותר בנאלי, עם פלסטיק כזה או אחר, או גב מוברש שהפך במהרה להיות מגנט לטביעות אצבע מכוערות. למען הסר ספק, כל המכשירים מרגישים טוב ביד אבל התחושה שמצליחות היצרניות Xiaomi ו- Meizu להעניק כלפי חוץ יוצרת סטנדרט כל כך גבוה שגורמת למתחרים להיראות כמו התפשרות.

ב- Nokia 3.1 וב-LG Q6 אין חיישן טביעת אצבע, תכונה שכבר מזמן לא נחלתם הבלעדית של מכשירי הביניים והדגל, כך שלא ברורה ההחלטה להחסיר אותם מהמפרט. נותרנו עם שלושה מכשירים שהפתיעו לטובה: החיישן של Redmi Note 5 למשל מהיר מכולם בצורה מובחנת מאוד, אבל הזיהוי לא היה עקבי ביעילותו כך שההצלחה הייתה חלקית. ל-m6s אין את הבעיה הזאת, עם אפס החטאות זיהוי אבל מיקומו בצד המכשיר לא הכי אינטואיטיבי למשתמש. גם חיישן ה- Galaxy J6 מעולה, אם כי עליית מסך הפתיחה איטית ומיקומו מתחת לעדשה האחורית גורם להרבה הנחות אצבע שגויות, גם אחרי יומיים של שימוש אינטנסיבי. מצד שני, הוא היחיד עם זיהוי תווי פנים ולמרות שהחיישן איטי משמעותית מטביעת האצבע, הן בזיהוי והן בעליית מסך הפתיחה, עדיין ה-Galaxy J6 מתגאה בתכונה ששמורה למכשירים יקרים ממנו בהרבה.

כמה יעיל המעבד וכמה מהירה מערכת ההפעלה? במבחן הביצועים והתוכנה הרצנו מספר פעולות כדי לבחון כמה טוב מתמודד המכשיר עם פעולות שגרתיות מעולם הילדים: הפעלת סרטוני יוטיוב ברצף, שיטוט באתרי תוכן כבדים, הפעלת משחקים קלים ותובעניים ועוד. המטרה לבדוק מיהו המכשיר שלא יגמגם ברגע האמת, לא יתבע מסכי טעינה רבים וארוכים מדי ולא יתסכל אותנו בתפעול השוטף כתוצאה מ"שיהוקי מערכת".

במבחני הביצועים הסינטטיים קיבלנו תוצאות מאוד שונות בין המתחרים, אלא שבזמן שלמספרים הללו אנו לא מייחסים יותר מדי חשיבות, בעיקר מכיוון שהם בודקים את ביצועי המערכת ב"תנאי מעבדה", הפעם הם יישרו קו עם המציאות: ה- Redmi Note 5הרשים מכולם עם תוצאה פנטסטית של 116430 נקודות, שאולי לא אומרת הרבה אבל בשטח גילינו ששום דבר לא מעכב אותו, כמובן תחת התחשבות בסלולר שעולה פחות מ-1,000 שקלים. סרטונים עלו ברגע, משחקים כבדים נטענו במהירות יחסית והפעלת סרטונים ב-FHD שצולמו בטלפון לא גרמו לו להיתקע לרגעים – הכל פשוט מהיר וחלק.

החלשים מכולם, אולי בצורה לא מפתיעה מדי, הם ה- Q6 וה-Nokia 3.1. לא רק שביצועי המערכת היו חלשים בכל אגף אפשרי, מחיפוש תפריט ועד שליפת אפליקציה שנפתחה לפני כמה שעות, ה- Nokia 3.1 אפילו לא הצליח להריץ את בדיקת AnTuTu המפורסמת, כשכל פעם המכשיר נתקע כבר במבחן הראשון בסדרת הבדיקות ונותר הסלולרי היחיד ללא ציון.

על מערכות ההפעלה ונוחות התפעול שלה נכריז קודם בכלליות שמדובר בעניין של העדפה אישית. ה-Redmi Note 5 וה-m6s למשל מאוד יקרצו למשתמשי iOS, בזכות אייקונים וסידור תפריט שמזכירים בצורה חשודה למדי את מערכת ההפעלה של חברת התפוח, בזמן שה-Galaxy J6 וה-Q6 יתאימו יותר למשתמשי עבר של סמסונג ו-LG אשר רגילים לעטיפת היצרנית, המסדרות את התפריטים בצורה מעט שונה מגרסת ברירת המחדל של אנדרואיד, לצד הטמעת כמה פתרונות וכלים נחמדים, כמו ה-Smart Doctor למיטוב חיי הסוללה ב-LG או אפשרויות הנגישות הרבות שמציע המכשיר של Samsung. ה- Nokia 3.1 נחשב ל"נקי" בחבורה, בהיעדר אפליקציות עודפות ואפשרויות די מצומצמות, אם כי יש משתמשים שייראו בכך יתרון. עבורנו זה היה מספיק, אלא שהתפעול המגמגם בשוטף הקשה עלינו להחמיא לו יותר מדי.

במבחן ההתחממות, אין חדשות טובות משום מכשיר: בלי יוצא מן הכלל, כולם בשלב כלשהו ביום התחממו באופן מאוד מורגש. ה-Q6 בוער בזמן צילום וידאו ממושך, ה- Redmi Note 5וה- m6s מצדם לוהטים במיוחד בזמני גיימינג והיתר סתם מתחממים בזמן שיטוט במערכת ההפעלה תחת בהירות מקסימלית תוך הפעלת כמה אפליקציות במקביל.

דור הסלפי והסטוריז לא יסתפקו במצלמה שלא תתמודד היטב בתנאי תאורה ירודים או ביכולות וידאו נמוכות למדי. הבעיה היא שבכל הנוגע למכשירים עד 1,000 שקל, המצלמה היא אחד הרכיבים הכי בולטים בביצועיהם הנמוכים לעומת סלולריים יקרים יותר והאמת המרה היא שבאף מכשיר שבהשוואה לא תמצאו יכולות צילום עילאיות שיספקו תמונות בלתי נשכחות. ביצועי המצלמה נבחנו בצילומים באור יום, תחת תאורה מלאכותית, צילומי מאקרו וכן נלקחו תמונות בשעות הערב. באגף הווידאו בחנו את טיב איכות הווידאו, רמת החדות והפירוט, וכמות הרעידות שתועדו בכל סרטון.

נתחיל מצילומי החוץ: להפתעתנו לא היו צילומים גרועים או טעונים שיפור, כשאת רוב התמונות המבוקשות הצלחנו להשיג כבר בקליק הראשון. שלא תטעו, יש כאן "מחלות" טיפוסיות: ל- m6sיש נטייה להצהיב תמונות בהירות, ה- Q6מרבה ברוויה מאולצת וה- Nokia 3.1פספס את המיקוד יותר מדי פעמים. ועדיין, רוב התמונות הציעו טווח צבעים עשיר, חדות נאה וכל המכשירים פירטו בצורה לא רעה בכלל את גרגירי הקפה, כמובן עם יתרונות סמליים בין כמה סלולריים.

כמצופה, צילומי הלילה כבר ממש הורידו את איכות התמונות: בכולם זיהינו תופעת גרעון מוגזמת או לחלופין, מריחות צבעים קטסטרופליות שהפכו את התמונות לסבירות במקרה הטוב. בלטו לטובה ה- Q6 וה-Galaxy J6, שהצליחו לנצל בצורה האידיאלית ביותר את פנסי הרחוב ומצד שני לא החשיכו חלקים שלמים ברחבי התמונה, בניגוד לסלולריים האחרים. גם מבזקי ה-LED שלהם היו העדיפים מכולם והוכיחו שבכל הנוגע לצילומי לילה, למתחרות יש עוד מה ללמוד מצמד היצרניות המובילות.

בכל הנוגע לצילומי הוידאו הרמות היו די זהות, כשלכל יצרנית היה חיסרון ברור, בין אם זה פירוט נמוך, צבעים מועצמים יתר על המידה או מיקרופון שהיה רגיש לרוחות ותיעד את רעשי הרקע יותר מאשר את האדם המשוחח אל המצלמה. אפשר לומר שגם כאן היה יתרון מסוים ליצרניות Samsung ו-LG בזכות רגעי וידאו אותנטיים שתאמו למקור והעדפנו באופן אישי.

החיטוט בממשקי המצלמה של המכשירים כבר העידו על הבדלים יותר מהותיים, בעיקר במעבר בין מצבים, בהפעלת HDR, במהירות ההזנקה בצילומי לילה ובמהירות השיטוט בין התפריטים. ה- Redmi Note 5 הוא המלך הבלתי מעורער בקטגוריה זו, בזכות שיטוט מהיר וחלק, כשהאחרון הוא ה- Nokia 3.1עם עיכובים מעייפים במעבר בין מצבים ובהמתנה בין תמונה לתמונה, במיוחד בשעות הלילה שגורמים לעיכוב גם בתצוגה המקדימה שלפני הצילום.

כולנו מכירים את המשתמש התורן שמחפש כבל טעינה בייאוש או את זה שתמיד מסתובב עם מטען נייד. קטגוריית הסוללה היא אחת מהתכונות החשובות ביותר לרוב משתמשי הסמארטפון ו"מכה" בפני עצמה: לא משנה אם זה סלולרי ב-1,000 שקלים או ב-4,000 שקלים, גם ב-2018 נורא קשה למצוא סמארטפון שיידע לעבוד יותר מיום וחצי. כשמוסיפים למשוואה את הדרישות התובעניות של הילדים של צפייה בסרטונים והפעלת משחקים, הסוללה היא עקב האכילס של המכשירים הזולים. במבחן הסוללה בדקנו את יעילותה בזמני הפעלה מאתגרים ופחות, עד כמה מצב החיסכון בסוללה יעיל ובתוך כמה שעות נטען המכשיר במלואו.

נתחיל בחלשים: ה-Q6 סיפק תוצאות אומללות כשביום אינטנסיבי של משחקים והפעלה מרובה של סרטונים, המכשיר דרש מטען בתוך 5 שעות בלבד. ביצועים חלשים גם הרגשנו בזמן לקיחת כמה תמונות לטובת הסקירה, ובתוך 10 דקות של צילום כמה תמונות טבע איבדנו 8% סוללה. ביום יותר רגוע, שרדנו עם המכשיר גם 12 שעות בלי טעינה, אבל מאחר והוא כמעט בקושי נוצל לסרטונים ומשחקים, לא בטוח שיצליח לספק את הילדים עם הדרישות התובעניות. גם ה-m6s וה-Redmi Note 5 הוכיחו את חסרונות המסך הגדול אבל עדיין הצלחנו להשיג איתם לפחות 7 שעות של נגינה רציפה של סרטונים בטרם דרשו מטען. שאר התוצאות קלעו למה שחשבנו: למכשירים הזולים קושי רב במשימה תובענית למשך זמן ועם שום מכשיר לא תצליחו לשרוד יממה בלי להטעין אותו בשלב מסוים במהלך היום.

מה לגבי קצב הטעינה של הסלולריים? חיברנו את כל המכשירים למשך שעה לשקע חשמל באמצעות המטען שקיבלנו במארז ובדקנו כמה אחוזים הצטברו בסוללה בסוף אותה שעה, ללא שום תפעול שלנו במכשיר במהלך הטעינה. ה- Redmi Note 5בלט מכולם, עם תוצאה מצוינת יחסית של 54% סוללה בתוך 60 דקות. אחריו ה-Q6 עם 40% וממש מאחוריו הזדנבו ה- m6sעם 38% וה- Nokia 3.1 עם 36%. את טבלת הטעינה נועל ה- Galaxy J6עם הנתון המאכזב ביותר: רק 32% סוללה בתום שעת טעינה.

הוא אמנם מתהדר בתג המחיר הנגיש ביותר מבין חבורת הסלולריים המוזלים שלפנינו אבל התמורה עליו התגלתה כנמוכה ביותר. מהירות עיבוד הנתונים איטית, המצלמה הייתה החלשה מכולם ואנו מכירים לא מעט משתמשים שלא היו מסתפקים במערכת הפעלה כה "ערומה", מה גם שהמרחק הכספי בינו לבין מתחריו פשוט לא מצדיקות את הבחירה ב-Nokia 3.1 כסלולר לילדים.

המכשיר המוזל של היצרנית מדרום קוריאה זכה לכמה נקודות אור בהשוואה: עדשת המצלמה האחורית וחיי הסוללה לא היו רעים בכלל, אבל היעדר חיישן טביעת אצבע ועל מהירות המכשיר בינונית בלבד יותר קשה להבליג. חשוב להוסיף: ה- Q6 הוא לא מכשיר רע, אבל לעומת מתחרותיו הוא מחוויר.

המקום השני חמק ממנו בהבדל של נקודה בודדת, אבל ל-Galaxy J6מגיעים הרבה שבחים: ממשק המשתמש יעיל ונוח לתפעול, המצלמה הרשימה בכמה רגעים וגם חיי הסוללה סיפקו אותנו בשימוש השגרתי. בסופו של יום מדובר בסמארטפון טוב ומתגמל אבל לא כמו הבאים ברשימה.

שוב הוכיחו המכשירים מסין שבכל הנוגע לתמורה בעבור המחיר הנדרש עליהם, אין שני להם, ולא בכדי שניהם קטפו את המקומות הראשונים. למרות שה-m6s הגיע למעמד סגן המנצח בפער זעום מהמקום השלישי, המכשיר הוכיח שהשלם גדול מסך חלקיו: הוא הוביל במבחן נוחות השימוש, הוכיח עליונות יחסית בעיבוד הנתונים וגם חיי הסוללה סיפקו אותנו מאוד. בקיצור, עוד סלולרי מעולה מסין שמנפץ את הסטיגמה הידועה. תודה לרשת באג על השאלת המכשיר לסקירה.

הפער בנקודות בין המקום הראשון לאלו שאחריו לא עושים מספיק חסד עם ה-Redmi Note 5. מדובר בסמארטפון פנטסטי שעושה בית ספר לאיך ליצור סלולרי נהדר בפחות מ-1,000 שקל. הוא הוציא את המקסימום כמעט בכל המבחנים: ביצועים, איכות תצוגה, מצלמה ואפילו במבחן הסוללה המאתגר הוא בלט לטובה בשלב הטעינה. ה- Xiaomi Redmi Note 5 הוא המכשיר המנצח בהשוואה שלנו, אשר זוכה לתואר הסלולרי המשתלם ביותר לילדים עד 1,000 שקלים.