סקירת wisebuy - משחק מחשב משחק מחשב The Outer Worlds

Item: משחק מחשב The Outer Worlds
Author: לירן עבדי

לירן עבדי | 13.11.2019

הטוב

העולמות ב-Halcyon רחבים ומפורטים ברמה הגרפית
סיפור ראשי פתלתל ובדיוני כרצוי
בחירות מרובות המשפיעות על התקדמות העלילה
כמעט חסר פגמים ברמה הטכנית – יחסית למשחק חדש מאוד

הרע

משימות משנה סיסטמתיות – ראית אחד, ראית את כולם
המון דמויות בנאליות מדי
אינטליגנציה מלאכותית סבירה
ללא משחק ברשת

בשורה התחתונה

אין ספק ש- The Outer Worlds הוא משחק מעולה, בזכות עלילה מפותחת, פירוט עולמות מהוקצע וחווית משחק מורחבת. יש כאן המון השפעות ממשחקי עבר מצוינים, כמו Fallout, עליהם עבד בעצמו מפתחי המשחק הנוכחי ולפעמים הם מורגשות מדי, לטוב ולרע. בבחינת הכותר כשלעצמו, The Outer Worlds הוא משחק תפקידים מושקע שהפתיע אותנו לטובה, גם אם אינו מושלם.

הקדמה

משחק התפקידים/מדע-בדיוני The Outer Worlds מיועד עבור שחקן יחיד בגוף ראשו,. פותח על ידי Obsidian Entertainment והושק על ידי Private Division ב-25.10 לפלטפורמות PlayStation 4, Xbox One ולמחשב האישי, שגרסתו נבדקה בסקירה זו. במאפיינים הבולטים: סיפור מתפתח לפי בחירת השחקן, ניהול צוות לוחמים וחקירת עולמות ברחבי הגלקסיה.

עלילה

(30% מהציון הסופי)

9 מתוך 10

מוקד עלילת The Outer Worlds מתרחש במערכת הכוכבים Halcyon, במהלכה הדמות הראשית מתעוררת מתרדמת למושבה עמוסה תככים ומזימות ואנחנו איכשהו מצליחים להשתלב רוב האירועים שלהם – כאשר כמובן כל החלטה שלנו תשפיע על המשך המשחק. את הדמות הראשית אל נעליה ניכנס יצרנו ממש בהתחלה: אחרי קטע מעבר מהיר שהכניס אותנו מיד לעניינים, בחרנו מין ומראה חיצוני, התמחות, יתרונות בקרב ומיד נכנסו אל נבכי עלילה הראשית.

כמו בכל עולם משוסע, גלקסיית Halcyon בנויה מהמון פלגים (Factions) עם אג'נדות שונות, אידיאולוגיות שמיושמות לכדי משימות משנה ועלינו כשחקן ראשי לבחור במי לצודד – על חשבון הפלג היריב. The Outer Worlds הוא לא מהמשחקים שמאפשר לקחת החלטות פזיזות ו"לצאת בסדר עם כולם". בחרנו לבצע משימה מסוימת? קרוב לוודאי שהיא תפסול משימה מקבילה מפלג אחר ואולי אפילו תפגע ביחסים עם כמה אחרים. ביצענו גניבה מול עיני תושבי העיר? העיר היריבה הסמוכה יעריכו זאת וכיבדו אותו בהתאם – בזמן שחברי העיר בו נמצאנו החלו לתקוף אותנו.

המשחק בנוי בסגנון עולם פתוח ואפשרויות הבחירות החופשיות רחב מאוד. הדבר לא רק מתבטא בתיעדוף המשימות או יציאה לחקר אזורי The Outer Worlds הרחבים – יש במשחק המון אינטרקציה חברתית עם הסובבים והדיאלוגים הזמינים לשחקן נעים בסקאלה נאה של רגשות. המנעד מאוד רחב: חלק אבסורדיים, לבביים, חצופים והאחרים סתם מרגשים באופן קלישאתי למדי. העניין הוא שלרשות השחקן ניתנת הבחירה כיצד להתנהג – וכמובן בהתאם לכך העלילה הראשית ומשימות המשנה ישתנו. ראינו את זה עובד מעולה בכמה משחקים משובחים כמו The Witcher ו-Mass Effect וזה עובד כאן לא פחות טוב. לפעמים עמדנו מול שיקולים מוסריים שצריך לקחת בחשבון ולעיתים סתם תהינו בצד מי לתמוך, רק כדי ליהנות מהתגמול הנדיב שאנו צפויים לקבל אם נצודד בו. לכאן או לכאן - The Outer Worlds לא משאיר את השחקן "טיפש" ונותן לו לבצע לא מעט בחירות, חלק בנאליות, חלק כאלו שדורשות ממש מחשבה והתלבטות.

גרפיקה וסאונד

(30% מהציון הסופי)

7.5 מתוך 10

העולמות של The Outer Worlds מרהיבים וכמעט שאין שני עולמות דומים. אווירת החלל מגיעה בהמון וריאציות: פעם בתחנת חלל עצומה ומתכתית, פעם בשממה צהבהבה עם עצי דגל כשראשם הפוך וסביבם חרקים חייזריים ופעם אחרת בכבישי אספלט עתידניים כשפטריות זוהרות לצידן ומעליהן בשמיים טבעות בוהקות מסביב לכוכב בו אנו מטיילים. הסגנון הכללי מאוד צבעוני וזועק והדרך של המפתחים להראות שכל עולם שונה מהאחר והעתיד מרתק מכפי שהעין יכול להכיל – עובד מצוין.

המאכזב הוא שמראה הדמויות לא אחיד ברמתו כמו עיצוב השלבים. שלא תטעו; הדמויות בנויות היטב ויש מספיק הבעות פנים כדי למנוע מהם מראה "קרטוני" וחסר חיים – אבל יש משהו בתווי הפנים של כולם שנשען על אותה תבנית או צורת פנים, כזו שקל למצוא את המכנה המשותף שלה בכל הדמויות ולפעמים מרגיש שכל האנשים מסביבנו פשוט נהנים מאדרת מעט שונה אך לא מספיק. מיותר לציין שחוץ מהדמויות שנלחמו לצידנו, לא זכרנו שום דמות אחרת לטובה או לרעה – פשוט כי הם רק היו דמויות זניחות שאמרו לנו לאן ללכת ומה לעשות בצורה סיסטמתית ומשעממת להחריד כך שגם המשחק לא בדיוק מעודד את השחקן לרצות לזכור אותם. בשורה התחתונה היה לנו חסרות כמה דמויות זכירות יותר שיגרמו לנו לרצות לפגוש אותם בשנית מאוחר במשחק.

רמת הדיבוב לא אחידה במשחק ונוכחות חוויה דומה משחקי Fallout ממש בולטת כאן. דמויות שלא נראה עוד לעולם מלבד משימה משנית כזו או אחרת מדובבים ברובוטיות מעצבנת וההרגשה היחידה היא לצאת לידי חובה. הדמויות ששולבו בקמפיין הראשי מלאות ביותר אופי ומכילות הרבה יותר דיאלוגים שוטפים – אבל זו בערך הסיבה היחידה להיווצרות הקשר המיוחד איתם, מעבר להשלמת משימות. רוב שאר הדמויות המשנה וכך גם הסיפורים הצרים שלהם נשמעים, נראים ומרגישים אותו דבר מבחינת עלילתית.

משחקיות

(20% מהציון הסופי)

8 מתוך 10

נתחיל מהסוף: The Outer Worlds הוא כותר Fallout בכל רמ"ח איבריו, עם שינויים קוסמטיים ועוד כמה עניינים מינוריים שהופכים אותו למספיק עצמאי מכדי להתלונן על מחזור של הנוסחה. המשחקיות של סדרת המשחקים הפוסט אפוקליפטיים מופיעה בכל רגע: הדיאלוגים, קטעי המעבר, צורת הגשת הדמויות, קבלת המשימות, שדרוגי הדמויות, רגעי הפעולה, שיפורי הנשקים, דרכי השלמת המשימה. הכל מרגיש ונראה דומה לחוויה שכל שחקן Fallout כבר עבר. זה לא רע אבל כן עלול להרגיש לרגעים כמו משחק לא חדשני במיוחד שרק רוכב על פורמולה שעבדה היטב בסדרת המשחקים המוכרת יותר.

המפות במשחק גדולות מספיק כדי לבזבז עליהן זמן לא מבוטל של ריצות אינסופיות, אבל היינו מעדיפים קצת יותר חיים בין משימה לאחרת. רוב המשימות נמצאות בנקודות ספציפיות ברחבי המפה והדרך לשם די משעממת – ואחרי ריצה חסרת תכלית של 500 מטר לעבר היעד הבא, השחקן בעיקר משתעמם ומאבד את מומנטום האקשן שכל כך חשוב לשמור עליו בין עימות לזה שבא אחריו. כן יצא לנו לפגוש בקבוצת אויבים או בדירה נטושה עם חלקי רובה לשדרוג – אך כאן בערך מסתיימות ההפתעות לשחקן. אנחנו קיווינו לראות הרבה יותר מהפוטנציאל של עיצוב שלבים כה מוקפד ומפורט.

לרשות השחקן עומדת החללית האישית The Unreliable , אשר משמשת כמרכז המידע עבורנו ואמצעי תחבורה לנוע בין עולמות שבמסגרת גלקסיית Halcyon. כמובן שגם הדמויות המתלוות אלינו מתגוררות שם וזו עוד אחת מהדרכים ליצור איתם אינטרקציה – ומי ששיחק בכל אחד ממשחקי Mass Effect מיד ירגיש בבית, כשאפילו העוזרת האישית הווירטואלית שהופיעה ב- Normandy נוכחת גם כאן ומשרתת אותנו לשאלות טריוויה, מספקת כמה בדיחות ציניות בסגנון Siri או סתם מעלה תהיות על המשימות השוטפות.

לרוב המשימות התלוו שתי דמויות לבחירתנו – וכמו הרבה משחקי תפקידים המורכבים מצוות מגובש, The Outer Worlds עושה עבודה מעולה בליצור מגוון צוותים יעיל בהתאם לכל משימה, בין אם זה השבתת רובוטים קטלניים במעבדה או חיסול חרקי ענק בביצה סבוכה. לשמחתנו, הדמויות שמתלוות אלינו לקמפיין ליחיד לא חלולות; לרובן סיפור רקע עמוק וכמובן לנו ניתנה האפשרות לחקור אותה לעומק, ליצור קשרים הדוקים יותר, לשפר את הדמות ולפתוח עבורה יכולות חדשות או אפילו להימנע מזה לחלוטין – הבחירה בידיים שלנו. הדמויות שלצידנו זוכות לקטעי מעבר קרביים וייחודיים לכל דמות, עוד דרך לטפל בגלי אויבים שעלולים להביס אותנו בעוד רגע. בסך הכל ההתנהלות מולן טובה ועוזרת בשדה הקרב: הם יודעים לשתף פעולה ביניהם ותמכו בנו ברוב מוחץ של העימותים, גם אם זה בעיקר לזרוק את כל מה שיש להם על האויב התורן ולהסיט את הכדורים מאיתנו.

המשחקיות ב- The Outer Worlds מהירה ומגוונת. השלבים הראשונים היו אמנם משעממים – אבל זה רק כי טרם נחשפנו לסביבה הוורסטילית, לרצף האויבים המשונה וליכולות שצברנו בשעות שלאחר מכן. רק בשלבים מתקדמים, בערך אחרי 5-10 שעות משחק, The Outer Worlds מחמם מנועים והופך להיות משחק פעולה טהור מגוף ראשון שפשוט מזמין את השחקן לרדוף אחרי הרפתקאות מזדמנות ולחפש את הסכנה גם באופן עצמאי. אפקט ההילוך האיטי המפורסם לא ננטש וגם כאן בלחיצה על Q הזמן הופך לאיטי יותר, מה שמאפשר לשחקן לכוון טוב יותר, לתהות על טקטיקה עדיפה או פשוט לנצל את הזמן העודף למילוי זריז של מד הבריאות.

קצת מעצבן שהאינטליגנציה המלאכותית סבירה בלבד. חברינו לצוות עדיפים אמנם על האויבים שמולנו אבל הם עדיין מתקשים בלהסתתר מאחורי מחסות, מצטיינים בלהיהרג פעם אחר פעם וכאמור, האויבים אף גרועים מהם; רובם פשוט משנים את זווית הרובה שלהם אלינו, מבלי להתחשב בסביבה, להתמודד עם מכשולים, לנסות לאגף או להתבטא כצוות. אויבים אחרים פשוט שעטו אלינו, לא משנה איפה עמדנו ולמרות שלא מדובר בכותר טקטי למדי ואי-אפשר לצפות ליותר מדי - The Outer Worlds ניחן באויבים מלאכותיים מאוד טיפשים וסתמיים.

חשוב לציין לטובה את העניינים הטכניים: אחרי רצף משחקים שיצאו לאחרונה ועברו תחת ידינו, The Outer Worlds מושחז להפליא בפן הטכני. אין דמויות שקופצות מהמסך, משימות משנה שנתקעות, קטעי מעבר שלא מחזירים אותנו למשחק, או כל אחת מה"מחלות" המוכרות של משחקים שגם חודשים ארוכים קדימה ממשיכים להפיץ טלאים כדי לתקן משחק חצי-אפוי. מפתחי Obsidian Entertainment מוכיחים שאפשר להשיק משחק מוכן מבלי שיצטרפו אליו עשרות באגים שמעיבים על החוויה.

משחק ברשת

(20% מהציון הסופי)

6.5 מתוך 10

ב- The Outer Worlds אין משחק זמין ברשת, מה שמקצר משמעותית את חיי המשחק שלו. הקמפיין ליחיד עומד בערך על 30-40 שעות משחק, כמובן תלוי ברמת השחקן – אך מעבר לכך, אין סיבה אמיתית להמשיך לחקור את עולמות Halcyon, בהנחה שסיימתם את כל משימות המשנה ושדרגתם את הנשקים ודמותכם עד לקצה. אם מפתחי המשחק ימשיכו בנוסחת Fallout, צפויים לנו הרבה חבילות הרחבה, שלבי המשך וכנראה גם אביזרים להורדה – אבל נכון לרגע זה, כמות התוכן הנצרך מהמשחק מצטמצמת משמעותית בהיעדר שילוב שחקנים בשר ודם.