סקירת wisebuy - טלפון סלולרי Samsung Galaxy J7 Pro 32GB סמסונג

בסדרות הביניים של סמסונג הספיקר ממוקם, משום מה, על הצלע בימנית של המכשיר במקום בתחתית או מקדימה כמקובל. אין לנו התנגדות מיוחדת למיקום הזה, שבסך הכל די הגיוני ולא נחסם בקלות, אבל הצליל שהוא מפיק בינוני במקרה הטוב. לשבחו נציין שהווליום המרבי שלו עוצמתי מאוד, ולפחות צלצולים והתראות הוא ישמיע לכם בווליום גבוה שאין סיכוי שתפספסו.

בתחתית המכשיר תמצאו חיבור 3.5 מ"מ לאוזניות חוטיות, למרבה ההקלה (החיבור הזה הולך ונכחד במכשירי הדגל העדכניים, אבל סמסונג עדיין שומרת לו אמונים). בחיבור של אוזניות טובות משלנו קיבלנו צליל עשיר ואיכותי. עם זאת, הווליום המרבי שהמכשיר מוציא לאזניות לא גבוה מספיק לטעמנו, במיוחד כאשר משתמשים באיקולייזר האיכותי של סמסונג, שאמנם משפר את הצליל אך הדבר בא על חשבון הווליום.

החיבור להתקני Bluetooth חיצוניים התבצע בקלות וללא תקלות.

העיצוב של סדרת J הולך ומשתפר עם השנים. למעשה, בקדימה תתקשו קצת להבדיל בינו לבין מכשיר הדגל של סמסונג משנה שעברה, ה-Galaxy S7; כמוהו גם ה- Galaxy J7 Pro מגיע עם זכוכית קמורה בקצוות (אפקט 2.5D), מסגרת דקה סביב המסך ואותו מערך מקשים מוכר. בחלקו האחורי המכשיר עשוי מבנה מתכת אחיד ואיכותי למגע, עם פסי אנטנה בולטים למדי שמוסיפים אופי ייחודי (גם אם שנוי במחלוקת).

ה-J7 Pro יחסית כבד, 181 גרם משקלו, אבל המשקל הזה מתפרס על מכשיר בגודל של 5.5 אינטש כך שלא הרגשנו שהוא כבד מדי. לשם השוואה, ה-Xiaomi Mi6 שבדקנו לא מזמן הרגיש לנו כבד בהרבה למרות ששקל 10 גרם פחות, בגלל שיש לו מסך קטן יותר. מעבר לכך ה-J7 נוח לאחיזה, לא מגושם או עבה מדי ונוח לתפעל אותו בשימוש השוטף.

המסך בחזית המכשיר מצוין - ברמה שמכשירי דגל של מותגים אחרים יכולים להתקנא בה. זהו מסך Super AMOLED נפלא עם צבעים תוססים וניגודיות אינסופית, שבהירותו המרבית טובה למדי. הוא מציג צפיפות פיקסלים סטנדרטית ביחס לגודל המסך עם רזולוציית 1080x1920, והחדות שלו מצוינת. השימוש במסך AMOLED איפשר לסמסונג להטמיע תכונה אהובה ממכשירי הדגל שלה - Always On Display, כלומר תצוגה פועלת תמידית. כשהמסך "כבוי" הוא מציג את השעה, תאריך ואייקונים של התראות חדשות שהתקבלו בגווני אפור, כך שתמיד תהיו בעניינים ותוכלו לחסוך הדלקות מיותרות של המסך רק כדי לראות מה השעה או איזה הודעות קיבלתם. זה לא רק יפה אלא גם פרקטי, ולמרבה המזל הסוללה חזקה מספיק כדי שלא יהיה לתכונה הזו אפקט שלילי על חיי הסוללה.

מתחת למסך נמצא מקש הבית הפיזי, שמשמש גם כקורא טביעות אצבע פעיל תמידית. לא חייבים ללחוץ על הכפתור כדי לפתוח את הנעילה אלא מספיק להניח עליו את האצבע והמסך ייפתח. הקורא הביומטרי אמנם לא המהיר ביותר שראינו - למעשה בכל מכשיר סיני שפגשנו השנה יש קורא מהיר יותר - אבל הוא אמין וכמעט ולא מפספס. המקש עצמו בגודל טוב ונלחץ במידה הנכונה, וכמו במכשירים אחרים של סמסונג לחיצה כפולה עיו מאפשרת לכם להזניק את המצלמה במהירות מכל מקום.

לצדי מקש הבית נמצאים זוג מקשי מגע, לחזרה וליישומים האחרונים. משום מה סמסונג התקמצנה עליכם והמקשים לא רק שלא רוטטים בתגובה לנגיעה בהם (את זה אפשר לפתור עם אפליקציה כמו Button Mapper), אלא כלל לא כוללים תאורה אחורית. מקש ההדלקה והכיבוי ממוקם כרגיל בצלע הימנית של המכשיר, ומקשי הווליום משמאל, מעט גבוהים מהרצוי לטעמנו. שקע הטעינה ממוקם בתחתית, ושוב התאכזבנו לגלות שמדובר בשקע Micro-USB מיושן ולא USB-C החדש והדו-כיווני.

מערכת ההפעלה ב-J7 פרו תהיה מוכרת לכם היטב אם השתמשתם במכשיר של סמסונג לאחרונה. היא זהה בעיצובה ובמרבית הפיצ'רים שתמצאו בה לזו שיש ב-Galaxy S8, מכשיר הדגל של החברה, כולל פתיחת מגירת היישומים בהחלקה למעלה או למטה במסכי הבית, המתגים הנוחים בווילון ההתראות וכדומה. שמחנו לגלות כאן אפשרות מובנית לשימוש כפול באפליקציות כמו ווטסאפ ומסנג'ר, למי שרוצה להפריד בין שני חשבונות - פיצ'ר שמצאנו עד כה בעיקר במכשירים סיניים. באופן כללי הממשק של סמסונג מעוצב היטב, נוח לתפעול ועתיר בתכונות ובאפשרויות התאמה אישית (כולל מערך ערכות נושא מרשים).

ואיך הביצועים? עם מעבד Exynos 7870 שפגשנו כבר בדגם J7 משנה שעברה, המכשיר מספק ביצועים סולידיים אבל בהחלט לא מהירים כמו במכשירי דגל. לוקח לו קצת זמן לטעון כל יישום, וההנפשות לא תמיד זריזות או חלקות מספיק. עם זאת, למעט כמה קריסות לא צפויות של אפליקציית Instagram, המכשיר לא הרגיש לנו אטי או מגמגם באופן שהפריע לנו בשימוש השוטף, ולמי שלא התרגל למכשירי דגל מהירים כברק הוא יעשה עבודה די טובה בסך הכל.

מילה על הזיכרונות: ל-Galaxy J7 Pro יש זיכרון RAM בנפח 3GB, נפח סטנדרטי במכשירים מסוגו. הוא מנהל אותו בצורה סבירה בהחלט וחלק מהיישומים יחכו לכם ברקע אחרי שפתחתם אותם, אבל חלקם ייסגרו תוך זמן קצר כדי לפנות מקום לפעולות השוטפות. עם זאת, ראוי להזכיר כאן שוב את סוגיית זיכרון האחסון: בדגם שנמכר בישראל, SM-J730F (שבחו"ל מכונה פשוט J7 2017 ולא J7 Pro) תקבלו רק 16GB אחסון, שמתוכם יישארו לכם בסביבות 13GB בלבד - זה ממש לא מספיק כיום. אפשר אמנם להרחיב את האחסון באמצעות כרטיס זיכרון, אבל יש לכך השלכות על הביצועים ואנחנו תמיד מעדיפים נפח אחסון פנימי גדול יותר. קחו בחשבון את הפשרה הזו.

שובר השיוויון בסמארטפונים של סמסונג, לפחות לדעתנו, הוא המצלמה: הרבה חברות יודעות כיום לייצר מכשירים מעולים, מהירים ונוחים, אבל מצלמות משובחות כמו אלה שבמכשירי הדגל של סמסונג קשה למצוא. משמח לראות שהחברה משקיעה לא רק בדגמים היקרים אלא גם במכשירי הביניים שלה, משום שב-Galaxy J7 Pro יש את אחת המצלמות הטובות ביותר שתמצאו בדרגת המחיר שלו, אם לא הטובה ביותר.

המצלמה במכשיר הזה מגיעה ברזולוציית 13 מגה פיקסל, עם צמצם פתוח במיוחד של f/1.7 ותמיכה בוידיאו ברזולוציית Full-HD. איכות תמונות הסטילס שצילמנו באור יום הייתה פשוט נהדרת: התמונות צלולות וחדות, מלאות בפרטים קטנים ועם צבעים מדויקים וחיים. כדאי לצפות בגודל מלא בתמונות הפרחים שצירפנו בהמשך כדי להתרשם מרמת הדיוק והפירוט - מדובר באיכות שלא ציפינו לקבל במכשיר בדרג כזה. הטווח הדינמי של המצלמה בינוני אמנם, אבל אם מצב HDR (שיש להפעיל ידנית) המצלמה מצליחה לחלץ הרבה יותר מידע מהתמונה ולהבהיר משמעותית אזורים כהים מבלי לשרוף את האזורים המוארים. 

הכל טוב ויפה כאשר מצלמים באור יום, ומה קורה בבית? למרבה הצער, כמו במרבית המצלמות הסלולריות (ואולי ביתר שאת כאן) ישנה ירידה תלולה באיכות התוצרים - התמונות מאבדות את החדות והפירוט שלהן, גרעיניות צצה ורבות מהתמונות שצילמנו לא היו בפוקוס. צפוי, אבל עדיין מאכזב.

צילום הוידיאו נתמך, כאמור, עד לרזולוציית 1080p בלבד ובקצב של 30 פריימים לשנייה; לא תקבלו כאן צילום 4K ולא 60fps. ובכל זאת, איכות הוידיאו מעולה ביחס למפרט; הסרטונים שצילמנו היו חדים, מפורטים ועם תנועה חלקה יחסית, בעיקר בתאורה טובה.

המצלמה הקדמית מסוגלת ללכוד תמונות ברזולוציה זהה למצלמה הראשית - 13 מגה פיקסל, אך לעומתה הצמצם הוא f/1/9 בלבד. מהאיכות שלה התלהבנו הרבה פחות, למרות כל הפיקסלים. התמונות נאות באור יום אבל הפירוט אינו עשיר מספיק, ובתוך הבית, אפילו כשהתאורה היתה לגמרי סבירה, התקשינו להוציא ולו תמונת סלפי אחת ממוקדת כראוי.

מבחינת קישוריות, גלקסי ג'יי 7 פרו מצויד היטב: GPS, קישורית Bluetooth 4.1, רשתות אלחוטיות בתקן Wi-Fi ac העדכני וכמובן תמיכה ברשת סלולרית בדור הרביעי. כל התקני האלחוט עובדים יפה ולא הבחנו בהפרעות בקליטה או בתפקוד של אף אחד מהם. כמו במכשירי דרג ביניים אחרים של סמסונג, גם כאן תמצאו רכיב רדיו FM - נחמד.

כבר בסקירה של ה-J7 Prime מסוף 2016 התפעמנו מחיי הסוללה הפנטסטיים של המכשיר, ולשמחתנו הרושם הזה נשמר גם ב-J7 Pro. הסוללה, בקיבולת של 3600mAh, עושה עבודה נהדרת ומספקת למכשיר משך עולה יוצא מן הכלל של למעלה מיום וחצי של שימוש שוטף, כולל ניווט, גלישה, צילום ומסך בבהירות של כ-70%, כאשר פונקציית Always On פעילה. תוכלו לראות בצילום המסך שלפניכם את ההוכחה - המכשיר נותק מהמטען בשעה 7 בבוקר ביום חמישי והסוללה נגמרה רק בסביבות השעה 16:30 למחרת, לאחר יותר מ-34 שעות פעולה שמהן המסך היה דלוק למעלה מ-4 שעות.

אין במכשיר תמיכה בטעינה מהירה בתקן מוכר כלשהו, ואכן הטעינה יחסית אטית - כשעתיים וחצי לוקחות למכשיר להטעין את הסוללה במלואה עם המטען המצורף. הרשו לנו להתלונן שוב על חיבור הטעינה המיושן; אחרי שהתרגלנו ל-USB-C במרבית המכשירים שבדקנו בשנתיים האחרונות, מעצבן קצת לחזור לצורך לבדוק את כיוון הכבל בכל פעם שרוצים לחבר את המכשיר למטען.

גוף המתכת האחיד של ה-J7 Pro מעניק לא רק מראה יוקרתי למדי אלא גם עמידות ותחושה של מכשיר רציני וחזק. המקשים השונים  מורכבים היטב ומעניקים משוב מצוין, וכך גם השקעים ומגירות ה-SIM וכרטיס הזיכרון. עם זאת, להבדיל מהדגמים היקרים יותר, המסך ככל הנראה אינו מוגן בזכוכית עמידה בשריטות כמו Gorilla Glass. מטבע הדברים לא תקבלו גם עמידות במים, אותה תוכלו למצוא בדגמים מעט יקרים יותר כמו ה-Galaxy A5 וכמובן במכשירי הדגל.