סקירת wisebuy - טלפון סלולרי Lenovo Phab2 Plus

שיחות יצאו והתקבלו באין מפריע. לוקח מעט זמן להתרגל לדבר בסלולר בגודל שכזה מן הסתם, אבל מדובר בעקומת למידה לגיטימית, כמו כל מעבר למכשיר אחר.

מידות המכשיר עומדות על 173.9 מ"מ גובה, 88.3 מ"מ רוחב, 9.6 מ"מ עובי ואלא אם בורכתם בידי כדורסלן עצומות, את הסלולרי הזה תוכלו לתפעל רק בעזרת שתי ידיים. חשוב להוסיף: שום כיס מכנס שליווה אותנו בימי הסקירה לא הצליח להכיל את ה-Phab 2 Plus ותמיד חלק קטן מהמכשיר בצבץ החוצה. כיאה לנתוניו, המכשיר מציע תפריטים מוקטנים המותאמים לתפעול ביד אחת אבל מכשיר כ"כ מפלצתי לא נוח לאחוז ולהקיש במסך באותה יד מלכתחילה.

גם משקלו הכבד, 218 גרם, לא מאפשר למשתמש הממוצע לאחוז בו לאורך זמן, בעיקר כי הוא כבד משמעותית מסטנדרט מכשירי הסלולר אליו התרגלנו, שלא לדבר על מבטים מוזרים מהסביבה בהצמדת סלולרי מגושם כל כך לאוזן.

מסך ה-6.4 אינץ' הרשים בעת צפייה בתמונות וסרטוני יוטיוב ולמרות רזולוציה מזדקנת של 1080p, הבהירות מספקת, הניגודיות מצוינת ותצוגת ה-IPS מספקת צבעים עזים וחדים. גם תחת אור השמש המסך הגיב לא רע בכלל; הבהירות האוטומטית עבדה טוב רובן הזמן ואפשרה לנו לעבוד כרגיל, ללא השתקפות סוררת.

על עיבוד הנתונים אחראי מעבד מתומן ליבות MT8783 מבית MediaTek במהירות 1.3 GHz, הכולל זיכרון RAM בנפח 3GB ועוד 32GB לטובת האחסון הפנימי. שיטוט באתרים ותפעול שגרתי עבדו חלק אבל חולשתו של המעבד נחשפה מול משחקים כבדים ואפילו בינוניים בדרישתם. זמני הטעינה של המשחק Gods of Rome היו טובים אבל הגרפיקה והביצועים בזמן פעולה היו גרועים מאוד; החל מפיקסלים גסים לעין ועד לתנועות מקרטעות, ה- Phab 2 Plusהוא לא סלולרי המיועד לגיימינג בלשון המעטה.

חיישן טביעת אצבע שולב בגב המכשיר וממוקם בצורה אידיאלית, ממש היכן שהאצבע המורה נחה באופן טבעי. מנגנון הזיהוי לא כשל אבל גילינו הבדל מהותי בזמני התגובה כשהמסך דלוק וכבוי: כשהמסך כבר דלוק אך נעול, הזיהוי מתרחש בפחות משניה – תוצאה מצוינת. כשהמסך שחור, לזיהוי לוקח למעלה משניה, שלא לדבר על כמה אי-זיהויים, שאמנם לא הופיעו יותר מדי אבל המנגנון בהחלט לא היה מושלם.

מערכת ההפעלה אנדרואיד מגיעה עם הפאבלט בגרסת v6.0 Marshmallow, כמצופה ממכשיר שיצא במחצית השנייה של 2016. נכון לכתיבת שורות אלה, זו גם הגרסה האחרונה המוצעת למכשיר על אף שגרסת 6.0.1 שוחררה כבר. בלנובו לא "חנקו" את המכשיר בפרסומות ומקבץ תכונות לא שימושיות, תכסיס ידוע בקרב לא מעט יצרניות, ושילבה בו מס' אפליקציות בודדות, שלמרבה השמחה- את רובן גם ניתן להסיר. שאר התכונות בממשק מזכירות את אלה שבשאר מכשירי אנדרואיד נטולי ממשק היצרנית, פרט לכמה תוספות קטנות ונחמדות כמו הפעלה/כיבוי מתוזמנים, קביעת הגדרות ביד אחת, מענה אוטומטי בקירוב הטלפון לאוזן, לחצן מרחף המפעיל מקשי קיצור ועוד.

באגף העדשות, לנובו שילבה צמד מצלמות 13 מגה פיקסל המצוידות בפוקוס אוטומטי בעל מנגנון זיהוי פאזות (Phase Detection) מונחה לייזר וכן בזוג מבזקי LED.

המצלמה ממוצעת ובסך הכל סיפקה ביום תמונות הגונות, עם חדות מספקת ורווית צבעים טובה, למרות הנטייה המוגזמת לאדום. זמן תגובה גרוע של 2 שניות בין תמונה לתמונה לא מאפשרת למצלם הספונטני לתפוס רגע שברירי בכמה תמונות – וכשבוחרים לצלם בטכניקת HDR, העיכוב גובר בעוד חצי שניה. גם הפוקוס האוטומטי עבד לסירוגין והשתהה לא פעם כשהועמדו בפניו שני אובייקטים בולטים במרחק של כמה מטרים אחד מאחורי השני. בלילה המצב החמיר, עם תמונות מטושטשות למרות שהיינו יציבים מאוד והצבעים היו חיוורים נורא. תחת אור מלאכותי עצמים קיבלו גוון אפרפר ומדכא והניצול הגרוע של התאורה הסביבתית הוליד צילומים פגומים – ממריחות צבעים ועד גרעון מוגזם.

קיבולת הסוללה עומדת על mAh 4050, נתון מרשים על הנייר. למרבה האכזבה, יום עבודה שגרתי שהתחיל בבוקר והסתיים לקראת 19:00 השאיר אותנו עם 25% סוללה. ביום השני "הרווחנו" עוד 10% לקראת סוף היום, אבל כנראה שהמסך העצום עושה את שלו וגוזל מהסוללה משאבים יקרים מדי. כמשתמשים עם דרישות ממוצעות ייחלנו לחיי סוללה נדיבים יותר אבל בפועל נותרנו עם הרגשה של החמצה מצד הסוללה, שאמנם החזיקה יום עבודה – אבל ציפינו להרבה יותר.

וטעינה מלאה ארכה כמעט שעתיים, בעזרת מטען 2A מקורי שהגיע במארז, יחד עם כבל טעינה קצר מהסטנדרט באופן לא ברור. כניסת המטען היא מסוג Micro USB ולא USB-C החדשה והמהירה יותר.

הבניה של ה-Phab 2 Plus מעולה. רוב גופו עשוי מתכת המגינה בפני שריטות וחפה מטביעות אצבע. גם הפסים הזהובים סביב חיישן טביעת האצבע, העדשות ושאר כפתורים מוקפדים מאוד, יציבים במקומם ולא מטילים ספק בעמידות הפאבלט. שוליים מעט יותר צנועים כבר היו ממקמים אותו בכבוד בליגת הפרמיום של הפאבלטים.