סקירת wisebuy - טלפון סלולרי Huawei P9 Plus 64GB וואווי
- עיצוב מתכתי מרשים וממדים נוחים
- מסך בהיר ואיכותי
- רמקולים סטריאופוניים (בערך)
- קורא טביעות אצבע מהיר ומדויק
- חיבור USB-C, עינית IR
- איכות צילום טובה
- מהיר, אבל יש שיהוקים מדי פעם
- מהירות הצילום בינונית
- אין צילום וידיאו 4K
- 3D Touch אטי ולא מאוד שימושי
גרסת הפלוס של ה-P9 מציגה נתונים כמעט זהים לזו של המכשיר הקטן יותר, שבדקנו בזמנו: מדובר בסמארטפון נעים לשימוש, נוח לאחיזה, עם מסך טוב מאוד, ממשק יעיל ועתיר פונקציות ותפעול זורם בסך הכל. המצלמה טובה, אבל לא כמו שמנסים לספר לכם – זו לא המצלמה הטובה בעולם, לא במהירות הצילום ולא בחוסר התמיכה ברזולוציית 4K.
במחיר של כ-2800 שקלים בעת כתיבת שורות אלו, ל-P9 Plus יש תחרות קשה בשוק מצד מותגים קוריאניים פופולאריים, והוא לא בדיוק מצליח להשתוות אליהם במפרט (מסך QHD למשל היה עוזר). עם זאת, רמקולים סטריאופוניים, עינית אינפרא-אדום, מבנה מתכתי ונוחות שימוש טובה הופכות אותו לאלטרנטיבה ראויה.
באפריל השנה השיקה וואווי את מכשיר הדגל שלה לשנת 2016, ה-P9, ולצדו הושק גם אחיו הגדול – P9 Plus. הפאבלט שאותו בדקנו בהזדמנות זו מציג מפרט דומה מאוד ל-P9, עם אותה פלטפורמת עיבוד, אותו מערך צילום כפול ומאפיינים רבים נוספים זהים. עם זאת, ל-Plus יש כמה תופינים ייחודיים ובהם תמיכה ב-3D Touch במסך המגע, מצלמת סלפי עם צמצם משופר וזוג רמקולים סטריאופוניים.
P9 Plus מצויד במעבד Kirin 955 בעל 8 ליבות, זיכרון RAM בנפח 4GB, זוג מצלמות של Leica ברזולוציית 12 מגה פיקסל, מסך בגודל 5.5 אינטש ברזולוציית Full-HD, קורא טביעות אצבע וסוללת 3400mAh.
המכשיר זמין לרכישה בצבעים זהב, אפור ולבן, ומערכת ההפעלה היא אנדרואיד בגרסה 6.0.
איכות הקול ושמע
(15% מהציון הסופי)וואווי יצרה מערך רמקולים מעניין ב-P9 Plus, שלא נתקלנו בכמותו בעבר. בתחתית המכשיר כמקובל נמצא הרמקול הראשי והעוצמתי, שמספק איכות צליל טובה לרינגטונים, והתגלה כעילוי בכל הקשור לשיחות מרובות משתתפים ללא ידיים – העוצמה והאיכות היו פשוט מעולות. האפרכסת שאליה אתם מצמידים את האוזן בעת השיחה מתפקדת כרמקול לוויין, שמפיק בעיקר צלילים בתדרים הגבוהים.
באחיזה במכשיר במצב אנכי רגיל, הרמקול הראשי משמיע רק את התדרים הנמוכים והבינוניים, בעוד שהאפרכסת אחראית על הצלילים הגבוהים; כשאתם מסובבים את המכשיר למצב אופקי, למשל בעת צפייה בסרטוני YouTube, המכשיר מפזר את השמע בין שני הרמקולים כך שהצליל הופך לסטריאופוני. למרות שהרמקול שבאפרכסת לא באמת מוציא צליל מלא, איכשהו האפקט הזה מאוד מוצלח והסאונד אכן עשיר, רחב ונעים להאזנה.
בכל הקשור להאזנה באוזניות, ה-Huawei P9 Plus מעניק עוצמת ווליום מחרישת אוזניים, אבל נראה שהצליל עצמו מעט חד מדי – נקודה שזיהינו גם ב-P9 הרגיל. אם יש לכם נגן מוזיקה עם איקוולייזר תוכלו לאזן קצת את הצליל ולהפוך אותו לטבעי יותר.
החיבור לאוזניות Bluetooth או למערכת השמע ברכב בוצע בקלילות וללא בעיות באיכות השמע או בקליטה.
נוחות השימוש
(35% מהציון הסופי)עיצובו של ה-P9 פלוס זהה לאחיו הקטן, עם התאמות הגודל המתבקשות. כמותו הוא מצטיין במבנה בעל קווים ישירים, גוף מתכת איכותי ונעים למגע וארגונומיה מצוינת, ובפרט פריסת מקשים נגישה ויעילה. ביחס לפאבלטים אחריו בגודל מסך של 5.5 אינטש, מדובר במכשיר לא מגושם, דק (7 מ"מ בלבד) וגם לא כבד – משקלו 162 גרם בלבד.
לעומת ה-P9 שצויד במסך IPS, וואווי שילבה ב-P9 Plus מסך Super AMOLED בגודל 5.5 אינטש וברזולוציה של 1920x1080. בהשוואה למסכים אחרים קל לראות שגווני המסך חמים מאוד, ושדיוק הצבע לא מושלם. מנגד, זוויות הצפייה שלו מעולות והניגודיות המושלמת שלו מעניקה לו יתרון ברור באזורים החשוכים בתמונה, ובמיוחד בצפייה בוידיאו. החדות גם היא טובה מאוד, למי שהעין שלו לא התרגלה עדיין למסכי QHD.
אחד הפיצ'רים המדוברים של המכשיר הזה הוא ה-3D Touch, פיצ'ר שוואווי הציגה לראשונה כבר ב-Mate S בשנה שעברה (אך שם תכונה זו הייתה קיימת רק בגרסת 128GB הנדירה). באמצעות פיצ'ר זה המסך מסוגל לזהות לא רק נגיעות אלא גם עוצמות שונות של לחץ, וכך ניתן לשלב שכבה של פונקציונאליות נוספת בממשק. הביצוע דומה מאוד לזה של Apple או של Meizu Pro 6 : לחיצה על אייקון במסך הבית מקפיצה תפריט משנה קטן שמעניק גישה זריזה לפונקציות החשובות ביותר; למשל בלחיצה על המצלמה תוכלו לעבור במהירות אל מצלמת הסלפי.
כל זה טוב ויפה, אבל יש שלוש בעיות. האחת – הפיצ'ר הזה לא באמת נחוץ לשימוש השוטף, וקל לשכוח שהוא קיים בכלל. השנייה – זה עובד רק באפליקציות המובנות של Huawei, ולא באף יישום צד שלישי – ואל תצפו שתמיכה כזו תגיע אי פעם ליישומי צד שלישי. והגרוע מכל, המכשיר מגיב באיטיות ללחיצה, כך שלמעשה נדרשת סוג של נגיעה ארוכה וגם לחיצה. במכשירי iPhone זה לפחות עובד מהר, כאן יש הרגשה שכל הקונספט מתפספס אם צריך ללחוץ ולהמתין בנוסף לכך.
כפי שציינו, פריסת המקשים והחיבורים מצוינת, כרגיל במכשירי Huawei. מקש ההפעלה והכיבוי ממוקם בצלע הימנית, והוא נוקשה במידה הנכונה, נגיש ונלחץ כראוי. מעליו יש לחצן כפול למקשי הווליום. שקע הטעינה מסוג USB-C הדו-כיווני ממקום בתחתית.
קורא טביעות האצבע המצוין של וואווי ממוקם בגב המכשיר. שאח הפנים שלו אמנם קטן יחסית, אבל הוא מדויק ומגיב מידית. בנגיעה קלה הוא פותח את המסך ועוקף את מסך הנעילה, כך שאתם מוכנים מיד לעבודה.
ממשק המשתמש של וואווי אמנם לא מזכיר כמעט כלל את אנדרואיד הנקייה, אלא מעין שילוב של iOS וגרסאות של ממשקים סיניים אחרים. כך למשל אין מגירת אפליקציות, האייקונים בשורת ההתראות אינם שטוחים ובצבע אחיד אלא צבעוניים והתפריטים השונים, כמו גם חלק מהאנימציות, מעוצבים בסגנון
שמזכיר את מכשירי אפל. עם זאת, וואווי השכילה להעניק למשתמש שפע של אפשרויות הגדרה והתאמה אישית, שבזכותם התפעול של המכשיר נוח להפליא. אהבנו את מחוות צילום המסך החכמות, את התמיכה בסידור מחדש של הפקדים בבר הניווט התחתון, את הגישה המהירה לכפתורי הקיצור בווילון ההתראות ואת מרבית האפליקציות המובנות.
באג אחד ומעצבן קיים ביישום הדואר האלקטרוני (בהנחה שאינכם משתמשים באפליקציית Gmail) – לעיתים קרובות, לאחר שיש חיווי על דואר חדש, כשנכנסים לאפליקציה הוא לא מופיע בעמוד ה-Inbox הראשי, וצריך לעבור בתפריט הצדדי לתיבת ה"פריטים שלא נקראו" כדי למצוא אותו. מדובר בבאג שפגשנו במכשירים אחרים של החברה (אם כי בתדירות נמוכה יותר), והגיע הזמן שהתקלה הזו תטופל באחת מגרסאות התוכנה הקרובות.
מבחינת ביצועים, המכשיר מציג יכולות זהות לאלו של ה-P9 הקטן יותר – מדובר באותה פלטפורמת עיבוד, אותו זיכרון RAM ואפילו אותם כמות פיקסלים במסך. מדובר בביצועים טובים ומהירים, אם כי פה ושם חווינו שיהוקים וגמגומים קצרים (למשל אפליקציית אינסטגרם קפאה לנו למשך מספר שניות, וזה קרה כמה וכמה פעמים בתקופת הבדיקה). ביצועי הגרפיקה אינם מרשימים כפי שמדגימה תוכנת הבנצ'מרק AnTuTu, והמכשיר יתקשה עם משחקים חדשים ועתירי גרפיקה כבדה במיוחד, למרות שמשחקים סטנדרטיים שהפעלנו עבדו ללא כל בעיה עם קצב פריימים גבוה. על אף הגוף המתכתי, המכשיר אינו נוטה להתחמם כמעט כלל.
מולטימדיה וגלישה
(30% מהציון הסופי)מערך הצילום ב-P9 Plus כולל זוג מצלמות שפותחו בשיתוף עם Leica, אחת מהן צבעונית והשנייה מונוכרומטית. יחד הן מספקות תמונה שמשלבת את יכולת לכידת האור והפרטים הגבוהה של המצלמה המונוכרומטית, יחד עם הצבעים מהמצלמה השנייה- שילוב שאמור לספק תמונות מוצלחות במיוחד.
הבעיה העיקרית של המצלמה פה היא המהירות: הממשק שלה סביר ויחסית נוח לשימוש (אם כי היינו שמחים לו צילום הוידיאו היה מתבצע בלחיצת כפתור אחת ולא שתיים), אבל הצילום עצמו די אטי – ישנו Shutter lag מובהק בין הרגע שנוגעים במקש הצילום ועד שהוא מתבצע בפועל.
איכות התמונות טובה מאוד, אם כי גם כאן – אין בשורה אמיתית. תמונות שצולמו באור יום יצאו עשירות, בעלות צבעים מדויקים וחשיפות טובות מאוד; החדות נראית מצוינת במבט ראשון, אבל בחינה מדוקדקת של עומק התמונה חושפת חדות ופירוט פחות טובים ממכשירי דגל עדכניים כמו ה-LG G5 למשל. צילום בתאורה חלשה היה פחות טוב בהתאם, אבל גם זה סטנדרטי ברוב המצלמות הסלולריות.
אפרופו סטנדרטים, ציפינו לקבל צילום וידיאו ברזולוציית 4K – פיצ'ר שקיים אצל סמסונג כבר מלפני שנתיים עם ה-Galaxy S5. במקום זאת תסתפקו ברזולוציה מקסימלית של 1080p בקצב פריימים של 60fps, מה שמעניק וידיאו עם תנועה חלקה מאוד. הסרטונים מציגים איכות נאה ואיכות הקלטת הצליל מצוינת, אבל בצילום בתוך הבית הפירוט יורד משמעותית וישנן בעיות מיקוד פה ושם.
בצלע העליונה של המכשיר נמצאת עינית אינפרה-אדום, שמאפשרת להשתמש במכשיר כשלט רחוק עם האפליקציה המובנית. השלט עבד היטב על טלוויזיות של סוני וסמסונג שבדקנו, אבל התאכזבנו לגלול שהוא אינו תומך ברסיברים – זאת לעומת אפליקציות שלט של מכשירים אחרים התומכים בתכונה זו.
ה-GPS מתפקד היטב במכשיר, ללא בעיות כלשהן. הגלישה באינטרנט מתאפשרת כמקובל ברשתות דור 4 מהירות וכן ברשתות Wi-Fi בתקן ac העדכני.
משך פעולת סוללה
(10% מהציון הסופי)Huawei P9 Plus מצויד בסוללה פנימית (שאינה נשלפת) בקיבולת של 3400mAh, קיבולת מכובדת למדי וגדולה ב-400mAh מהסוללה שב-P9. המכשיר תומך בטעינה מהירה, והחברה מצהירה על טעינה של 38% תוך חצי שעה בלבד.
חיי הסוללה שמציג המכשיר טובים יחסית, אבל פגשנו טובים מהם. באופן גורף הצלחנו להגיע בכל יום עד השעות המאוחרות של הלילה, אבל בדרך כלל נותרו לנו אחוזי סוללה בודדים בלבד בשעה 23:00.
עמידות
(10% מהציון הסופי)כמו שהתרגלנו במכשירי וואווי, המכשיר בנוי כהלכה ומשדר עמידות וחוזק. גוף המתכת שלו מרגיש מצוין ביד, הכפתורים קבועים הטב במקומם והמסך מוגן בזכוכית גורילה עמידה בשריטות.
מצד שני, גוף המכשיר עצמו אינו כה עמיד בשריטות כמו המסך, ולמעשה המתכת נשרטת בקלות רבה משקיווינו. על המכשיר שקיבלנו לבדיקה (שכבר היה בשימוש או בבדיקה אחרת לפנינו) היו פגיעות די בולטות במתכת, והזכוכית שמכסה את עדשות המצלמה מאחור הייתה שרוטה למדי – בעיות שפגשנו במכשירים קודמים של החברה. מומלץ ביותר להצטייד במגן ייעודי כדי לשמור על המכשיר.
