סקירת wisebuy - טלפון סלולרי Meizu MX4 Pro 32GB מייזו
- מסך מעולה
- ספיקר מוצלח
- מצלמה איכותית עם וידאו ב-4K
- חומרה מעולה
- חיי סוללה לא מספיק טובים
- ללא הרחבת זיכרון
- מערכת הפעלה לא מספיק אינטואיטיבית
- גימור חלק מדי ועלול להחליק מהיד
כבר הגענו למסקנה שאין מכשיר סלולרי מושלם, וגם ליצרניות הגדולות יש לא מעט חסרונות בטלפונים שלהן. בעולם כזה, Meizu MX4 Pro אינו נופל במאום מאף ספינת דגל של אף יצרנית בימינו. מדובר במכשיר חזק מאוד מבחינת ביצועים, בעל מצלמה וספיקר מעולים ומסך נהדר. חיי הסוללה הפושרים שלו מהווים מגבלה מסוימת, אך יש סיכוי שאלו ישתפרו עם הגרסאות הבאות של מערכת ההפעלה. מי שרוצה סמארטפון פרימיום במחיר ביניים ייהנה מאוד מהמכשיר הזה.
היצרניות הסיניות הולכות וצוברות אוהדים ברחבי העולם, הודות לשיפור מתמיד ומהיר במכשירים שהן מציעות – יחסית למחירים. מה שפעם היה "חיקוי סיני" ונחשב לבעל איכות ירודה, יכול היום להוות תחרות אמיתית ליצרניות הגדולות גם מחוץ לסין.
בין בליל היצרניות הסיניות נמצאת גם Meizu, חברה רצינית ופופולארית בעלת קו מכשירים רחב. מכשיריה מגיעים בזריזות יחסית לארץ הודות לנציגות מקומית רשמית. המכשיר שבדקנו הפעם הוא Meizu MX4 pro, בעל המפרט המרשים שכולל מעבד מרובע ליבות מסוג Exynos 5 Octa 5453 מבית סמסונג. לצדו ישנם 3 GB של זיכרון RAM ואפשרות בחירה בין 16/32/64GB של נפח אjסון פנימי. למכשיר מסך בגודל 5.5 אינטש בעל רזולוציה מרשימה של 1536x2560 פיקסלים, כלומר 2K. נוסף על כך ישנה מצלמה בת 20 מגה פיקסל בעלת חיישן בגודל 1/2.3 אינטש ועוד כהנה וכהנה רכיבים מרשימים.
מערכת ההפעלה היא אנדרואיד בגרסת Kitkat עם ממשק Flyme מבית מייזו.
המוצר נמסר לסקירה באדיבות BUG.
איכות הקול ושמע
(15% מהציון הסופי)Meizu MX4 pro תומך במגוון תדרים סלולריים, גם בדור הרביעי. רוב השיחות שביצענו נשמעו היטב בשני הצדדים. השמע באפרכסת מוצלח מאוד, והוא חזק וברור. האפרכסת עצמה קטנה יחסית, מה שעלול לגרום לפספוסים כשמצמידים את המכשיר לאוזן, אך כשהוא מונח כמו שצריך ניתן לבצע שיחות בקלות ובנוחות.
איכות הספיקר טובה לא פחות מאיכות האפרכסת. אמנם יש רמקול יחיד בתחתית המכשיר – אך מדובר ברמקול חזק וברור מאוד. הצלחנו לבצע באמצעותו שיחות בנסיעה גם כשהטלפון מונח רחוק יחסית ללא כל מאמץ, דבר המעיד גם על איכות המיקרופון הגבוהה.בהאזנה למוזיקה דרך הספיקר הצליל חזק מאוד וברור למדי. גם בווליום המקסימלי הצליל נשאר יחסית נקי ומוצלח להאזנה. באופן טבעי הבאסים כאן לא מהמצטיינים, אך אפשר לסכם ולהגיד שמדובר בספיקר מצוין.
לעתים רחוקות, נתקלנו בהתחממות של המכשיר בזמן שיחות. הדבר קרה כנראה באזורים עם קליטה בעייתית, וההתחממות הורגשה בעיקר ביד, בגב המכשיר, אך עדיין מדובר במשהו ראוי לאזכור.
נוחות השימוש
(35% מהציון הסופי)מבחינה חיצונית, MX4 pro לא בולט בשטח יחסית למכשירים אחרים. רוב הסמארטפונים דומים זה לזה, והמייזו הזה לא שונה מהם. המראה הכללי שלו דומה לגלקסי S2 מוגדל ומלוטש, עם פינות מעוגלות גדולות וכפתור בית מלבני באמצע. פאות המכשיר קמורות לכיוון הגב. הדבר הבולט הראשון כשמחזיקים במכשיר הוא החלקלקות שלו. הגב (המתפרק, אך לא ניתן להוציא את הסוללה) עשוי פלסטיק איכותי שאיכשהו מצליח להיות חלקלק במיוחד ובכמה מקרים הוא פשוט עף מהידיים של האוחז בו.
גם ממדיו של הפאבלט הזה לא מקלים על האחיזה בו. הוא לא גדול יחסית לקטגוריה, אך בהחלט לא מדובר במכשיר קטן: 150.1x77x9 מ"מ ו-158 גרם המקיפים מסך בגודל 5.5 אינטש. תפעול המכשיר ביד אחת היה לנו גבולי מבחינת נוחות, וברוב המקרים היה נוח בהרבה לעשות שימוש בשתי ידיים, בעיקר בגלל רוחבו הלא שגרתי של המכשיר.
המסך הוא בהחלט אחד הטובים שראינו. מדובר במסך ברזולוציה של 1536x2560 המעניקה לו צפיפות פיקסלים של 546 ppi. נתון שיכול להתחרות בקלות במכשירי הדגל של ימינו, הכי לא "חיקוי סיני".
מייזו חרגו מעט מהנהוג בכל הקשור למיקום כפתורי ההפעלה. משמאל נמצא לחצן הווליום ובחלקו העליון של המכשיר כפתור ההפעלה. להגיע לחלקו העליון של המכשיר ביד אחת כדי לכבות את המסך היא משימה לא פשוטה בכלל. כדי להקל על העניין, גם לחיצה ארוכה על לחצן הבית מכבה את המסך, אופציה שניה נוחה למדי. בחלקו העליון נמצא גם שקע האוזניות, ובתחתית חיבור Micro-USB, כנהוג. אין אפשרות להרחבת זיכרון במכשיר הזה.
כפתור הבית הוא גם קורא טביעות אצבע המאפשר לפתוח את נעילת המכשיר. בתור כזה הוא מתפקד היטב וברוב המקרים פתיחת המכשיר נעשית בצורה זריזה ונוחה.
הדבר שהיה חסר לנו במיוחד הוא כפתורים לצד כפתור הבית המרכזי. כמעט בכל מכשיר אנדרואיד שלושת כפתורי הניווט נמצאים בשורה אחת, עם או בלי כפתור בית פיסי. למייזו יש כפתור בית מרכזי, ומעליו שורת כפתורים וירטואלית שצצה בהתאם לצורך. אנחנו פחות התחברנו לרעיון הזה, כיוון שהוא מותיר שטח מת לצד כפתור הבית. גם הביצוע עצמו של הרעיון לוקה, ובחלק קטן מהמקרים התפריט הייעודי לא צץ; למשל, כשרוצים לשלוח תמונה בוואטסאפ – ברגע שנכנסים למצלמה, אין כפתור חזור. ניתן אמנם לחזור למסך הקודם באמצעות החלקה מכפתור הבית כלפי מעלה, אבל זה מאוד לא נוח.
רעיון התפריט הקופץ הזה הוא חלק ממערכת ההפעלה של המכשיר. מדובר בגרסת אנדרואיד דומה למקור, אך כזו שעברה מעט שינויים. המערכת נקראת Flyme וזו גרסתה הרביעית. המערכת עצמה היא פישוט יחסי של אנדרואיד המקורית (גרסה 4.4.4), ומנסה להתנהג יותר כמו iOS; כך למשל, האפליקציות מצטברות במסך הראשי ואין מגירת אפליקציות. המערכת נוחה לתפעול, אך תגובות המכשיר לא מספיק טובות. היו השתהויות מורגשות בחלק מהמקרים וסתם תקיעות במקומות אחרים. ניסיון עבודה עם Launcher חלופי הרגיש לנו טוב בהרבה.
חלק מהתפריטים עברו שינויים קוסמטיים, אך לא מדובר במשהו דרמטי. עם המערכת מגיעות מספר אפליקציות מובנות שעל פניו לא ניתן להסיר. מדובר באפליקציות ההודעות, החייגן והדפדפן. אין בעיה להתקין אפליקציות מתחרות לאלו, אך לא ניתן למחוק את קיצור הדרך שלהם מהמסך הראשי. החייגן עצמו לא מאוד אינטואיטיבי ואהבנו יותר את החייגן האנדרואידי המקורי.
הפיתרון של Flyme למעבר בין אפליקציות פתוחות הוא תפריט קופץ נוסף. בכל חלון, החלקת האצבע מקצה המסך כלפי מעלה אמורה להקפיץ את תפריט האפליקציות האחרונות שם אפשר לנווט לאן שרוצים. בפועל התפריט הזה לא תמיד עולה כשהוא נדרש, ונדרשנו להתעקש עליו מספר פעמים. פיצ'ר אחד חשוב במכשיר הזה הוא ה-Smartouch. מדובר בנקודה לבנה שמופיעה על המסך (במיקום שבו תבחרו ובשקיפות הרצויה לכם) ומאפשרת ביצוע מחוות מגע ישירות עליה. המטרה היא להקל את התפעול ביד אחת. לדוגמה: גרירה לאחד הצדדים על הנקודה הזו יביא לדפדוף בין האפליקציות האחרונות שנפתחו. גרירה למטה מושכת את האפליקציות מחלקו העליון של המסך למטה, לכיוון האצבע. ניתן לשחק עם חלק מההגדרות ולבצע שינויים כאלה ואחרים, אך הכל דורש הסתגלות מסוימת, ואנחנו פחות התחברנו לזה.
אלמנט נוסף של מערכת ההפעלה הוא המקלדת המובנית. היא סבירה לחלוטין ואף כוללת עברית, אך אין לה השלמה או תיקון אוטומטיים בעברית, מה שדחף אותנו לזרועות מקלדות אחרות.
בסך הכל, מערכת ה-Flyme לגמרי לא רעה ונראה שבגרסאותיה המתקדמות היא התגברה על מחלות ילדות שאפיינו גרסאות ישנות יותר כמו בעיות בצריכת סוללה או נעילת GPS. אנחנו לא נתקלנו בשום בעיה כזו.
כיוון שמדובר במכשיר מבוסס אנדרואיד, מי שיחפש את התחושה המקורית יוכל בקלות להתקין Launcher חיצוני כטוב על ליבו. זה מה שאנחנו היינו עושים.
מולטימדיה וגלישה
(30% מהציון הסופי)Meizu mx 4 pro מצויד במצלמת 20 מגה פיקסל תוצרת סוני, שהנתון המעניין ביותר לגביה הוא גודל החיישן: 1/2.3 אינטש ומפתח צמצם של f/2.2. מדובר באותו גודל חיישן שמצוי בלא מעט מצלמות דיגיטליות, וגדול מרוב החיישנים המתחרים. לצד המצלמה ישנו פלאש LED כפול.
כאן המקום להפריד חומרה ותוכנה. החומרה נהדרת, וכשהתוכנה בוחרת לשתף איתה פעולה, התוצאות מעולות. התמונות (גם ברזולוציה מלאה) חדות ומפורטות מאוד, הצבעים נהדרים ובאופן כללי – התמונות לא נראות כאילו הן יצאו ממצלמה סלולרית. הבעיה התוכנתית היא במיקוד. הוא פשוט לא פועל בחלק גדול מהמקרים. אם ניסיתם לצלם מהר יחסית, המצלמה לא מנסה להתמקד אחרי שלוחצים על כפתור הצילום. בשביל זה צריך ללחוץ על המסך במקום הרצוי למיקוד, להמתין מעט, ואז לצלם ולקוות שהאובייקט לא זז. לשמחת כולנו, אפליקציות צילום חיצוניות וטובות יש בשפע – ואפשר לנצל את מלוא הפוטנציאל של המצלמה המשובחת הזו.
הופתענו לטובה גם מתוצאות הצילום בתאורה ביתית. תמונות שלרוב היו הופכות לערימת רעש בהחלט מפיקות כאן תמונות שמישות לגמרי.
לפניכם מספר תמונות שצילמנו עם המכשיר.
צילום הוידיאו מתבצע ברזולוציה מקסימלית של 4K וקצב של 30 פריימים בשנייה. איכות הסרטונים טובה יחסית, אך גם כאן בעיות הפוקוס באות לידי ביטוי. המצלמה מתעקשת לא להתמקד כמו שצריך, וצריך לכוון אותה באמצעות נגיעה במסך. גם כאן, עדיף להשתמש באפליקציית צילום אחרת.
חשוב לציין שמלבד עניין הפוקוס ממשק המצלמה דווקא נחמד מאוד. הוא פשוט ולעניין. דפדוף על המסך מעביר בין שלל מצבי צילום (די סטנדרטיים) ועל המסך ישנם כפתורי צילום רגיל ווידאו כל הזמן. פיצ'ר חביב נוסף הוא צילום בהילוך אטי שמתבצע ברזולוציית 720p ובקצב של 100 פריימים לשנייה, שמנוגנים אחר כך ב-25 פריימים לשנייה. גם כאן, הפוקוס בעייתי.
המצלמה הקדמית היא מצלמת 5 מגה פיקסל חביבה שמפיקה תמונות לא רעות, אך לא ברמה המשתווה למצלמה הראשית.
המכשיר תומך בפרוטוקול ac בנוסף על a/b/g/n הסטנדרטיים ב-Wi-Fi. יתר תכונות הקישוריות סטנדרטיות למדי וכוללות Bluetooth 4.0 ותמיכה סלולרית בדור 4 LTE.
משך פעולת סוללה
(10% מהציון הסופי)הפאבלט מבית מייזו מצויד בסוללה בעלת קיבולת מרשימה של 3350mAh. חרף זאת, ביצועי הסוללה היו בינוניים למדי. המכשיר צלח יום עבודה פשוט והגיע לסיומו על הגחון עם אחוז סוללה חד ספרתי. רוב השימוש התבצע ללא Wi-Fi, אך באזורים עם קליטה מוצלחת בדור רביעי.
בדיקה מעמיקה גילתה שהמסך הוא הצרכן העיקרי, וכנראה שיש מחיר לאיכות המעולה שלו. חיישן הבהירות פעל אוטומטית בהתאם לתנאי הסביבה (המשרדיים בעיקרם). אין כאן טעינה מהירה או משהו בסגנון, ונדרשות מספר שעות על מנת להביא את הטלפון לטעינה מלאה.
עמידות
(10% מהציון הסופי)ה-Meizu MX4 pro אינו עומד בתקנים מחמירים נגד מים ואבק, אך הוא נושא זכוכית גרילה גלאס מהדור השלישי ובעל גוף מתכתי חסון תחת כיסוי הפלסטיק הדקיק שמהווה לו גב. בתקופת השימוש שלנו לא חששנו לגורלו ולא נצפה עליו בלאי כלשהו. הסכנה היחידה בעמידות המכשיר היא חלקלקות היתר שלו שללא תשומת לב רבה תגרום לו ליפול לרצפה במקרה הטוב ולעוף למרחקים ארוכים במקרה הפחות טוב.
המוצר נמסר לסקירה באדיבות BUG.
