נתחיל ממידות הבקר והן לא רחוקות מדי מהבקר הסטנדרטי של זה שמקבלים עם דגם ה-Series S, למשל: רוחבו 16 ס"מ, עומקו 11 ס"מ וגובהו 4.5 ס"מ כשהוא מונח על השולחן. לעומת הבקר האלחוטי המקורי של אקסבוקס השוקל 280 גרם עם סוללות, במשקל 212 גרם ה-HEART החוטי מרגיש נוח ולא כבד מדי בידיים.
נוחות האחיזה בבקר מצוינת; באזורים בהם נחה כרית כף היד, הטקסטורה של הבקר מחוספסת ומונעת החלקה והמרקם שלה גם לא מתעד סימני טביעות אצבע - ומי שמבלה הרבה שעות מול המסך או אוכל תוך כדי משחק, מכיר טוב מאוד את אותם כתמים שמנוניים שהופכים לחלק מהבקר אחרי כמה שבועות. הגישה לבאמפרים והטריגרים גם נוחה למדי ולא צריך למתוח את האצבעות כדי להגיע אליהן, לא יותר מאשר הקונטרולר הרשמי של אקס בוקס לפחות.
ה-HEART הוא שלט חוטי והכבל שמחבר בינו לבין הקונסולה שזור בד לכל אורכו בדומה להרבה אביזרי גיימינג שלא מתפשרים על גימור הפלסטיק, לפעמים כתירוץ שיצדיק את תג המחיר הגבוה הנדרש עליו – ולפעמים כי הוא באמת מספק תנועתיות משופרת והכבל מרגיש "משוחרר" יותר כשמבצעים תנועות חדות עם הבקר.
החדשות הטובות הן שלא הרגשנו שהכבל "משך" אותנו או יצר איזו הכבדה בידיים שעלולה להשפיע על חווית המשחק; יכול להיות שזה משקל הכבל הנמוך ממילא או שמא הגמישות שלו, אבל במבחן השימוש היום-יומי כמעט ולא הבחנו בנוכחות שלו, בטח כשבמקרה שלנו רוב משקל הכבל נח על השולחן.
אורך הכבל כ-2 מטרים בלבד, כך שכדי להשתמש בו מול מסך טלוויזיה, תצטרכו להתאבזר בכבל ארוך יותר. אנחנו הסתפקנו בכבל המצורף שכן בסטאפ שלנו האקסבוקס מחובר למסך המחשב ולטעמנו איננו היחידים שעושים זאת כך שהכבל לא נותר חסר תועלת.
שקע ה-USB המובנה בבקר אינו מוגן על ידי תושבת או תעלה כלשהי שיכולה למנוע הפעלת כוח מקרית היכולה לגרום נזק לאלקטרוניקה העדינה או אפילו ניתוק בכוח. מצד שני, אין כאן מבנה כלשהו שיכול להפריע או למנוע את השימוש בכל כבל USB-C שתרצו.
מבחינת תצורת המקשים, נתחיל קודם במה שזהה לבקר המקורי: צמד הסטיקים נותרו במקומם וגם ה-D-Pad נשאר במקום די זהה ורק הנראות טיפה שונה; ב-HEART אין את הפאות הקטנות שחופפות בין ארבעת החיצים. מקשי ה-View וה-Menu המסורתיים עברו לצורת אלכסון במקום המקשים המעוגלים שנמצאים במרכז הבקר הסטנדרטי. מקש ה-Share החדש-יחסית נותר במקומו, במרכז הבקר. שני מקשים נוספים וייחודים ל-HEART הם ה-Mapping וה-Profile. כשמם, הראשון מיועד למיפוי ידני (בלי להשתמש בתוכנה, עליה יפורט בהמשך) והשני מאפשר לעבור בין פרופילים שיצרתם המכילים את המיפוי המותאם אישית. בגב הבקר ישנם שני מקשי מאקרו שניתן למפות לכל מקש אחר שתבקשו. בפאה שפונה אל המשתמש יש מקש Mute המשתיק את המיקרופון.
את מרכז הבקר חוצה תאורת LED שאת צבעה ועוצמת בהירותה ניתן לשנות דרך הבקר עצמו, בשילוב מקש ה-Profile ומקשי החיצים השונים. הבקר מציע 6 גוונים שונים, כמו ירוק, תכלת וסגול בוהקים - לא רע למי שמחפש התאמה אישית, בטח אם יש לכם סט אפ זוהר ומוקפד ותרצו RGB חופף.
נעבור להרגשה ושימוש בשוטף. מקשי האותיות שונים במראה ובהרגשה: מקשים מכניים שולבו מאחורי מקשי ה-XYBA וכן בD-Pad, שלפי החברה, מהירים בכ-64% יותר ממקשי הממברנה הסטנדרטיים. מבחינת הרגשה טקטלית, ב-HEART הם מגיעים בגימור מט/מחוספס מעט (ולא חלק) וגם בפרופיל הרבה יותר נמוך, כלומר קל ומהיר יותר מצד האצבעות להגיע למרחק ההפעלה, שעומד על 0.3 מ"מ בלבד. האם קשה להתרגל לזה? לא ממש - אבל כן יש עקומת למידה מצד זיכרון השריר שלכם שצריך לקחת בחשבון. עניין נוסף שקשה להתעלם ממנו; הלחצנים ה"מנהלתיים" באמצע, כמו מקש השיתוף, ה-View וה-Menu הרבה יותר קטנים ב-HEART וגם שינו את מיקומם, עוד התאקלמות קלה שהשריר שלנו נאלץ להיערך אליה במהלך תקופת הסקירה.
השלט שירת אותנו בעיקר עבור משחקים בקונסולת Xbox אבל ניסינו אותו גם בחיבור למחשב לתקופה קצרה ושם פגשנו את תוכנת ThrustmapperX, שהרחיבה משמעותית את אוסף התכונות שלו – אבל גם חשפה בעיה טכנית קשה. נתחיל מהחלק החיובי: בתוכנה הייעודית חיכו לנו המון ערכים מתקדמים; ניתן לבחור את עוצמת הרטט בכל אחד מארבעת האזורים הרועדים, לקבוע את עומק ההפעלה של הטריגרים, למפות מחדש את רוב המקשים ויש גם שליטה מדויקת בסטיקים, מהגדרת הרגישות שלהם ועד לקביעת dead zones. את כל ההגדרות אפשר לשמור כפרופיל שימוש – אבל לא הצלחנו לשייך אותו למשחק כך שברגע שאותו כותר יעלה, הפרופיל יישלף אוטומטית יחד איתו.
ההתאמה אישית הרשימה אותנו והתוכנה הייתה זוכה אפילו לציון מושלם, אלא ש-ThrustmapperX רחוקה מלהיות יציבה ברמה הטכנית. למרות כמה עדכוני תוכנה וחומרה לשלט, במהלך המיפוי וההגדרות האישיות שלנו, התוכנה ניתקה קשר עם השלט כל כך הרבה פעמים שהפסקנו לספור. ניסינו כבל USB אחר, ניסינו יציאה אחרת במחשב וזה לא באמת שינה את המציאות; התוכנה מדי 10-20 שניות או סתם במעבר בין מסכים התנתקה מהשלט. במקרה הטוב בתוך כמה שניות הקשר התחדש לבד ובמקרה הרע, נאלצנו לנתק ולחבר את הכבל מחדש. זה מתיש, מסרבל ובודק את גבולות הסבלנות. למען הסר ספק, השלט המשיך לעבוד בצורה תקינה במחשב במשך כל הזמן הזה, פשוט התוכנה היא הבעייתית שלא הפסיקה שוב ושוב לאבד קשר עם השלט, לאתר אותו שוב – וחוזר חלילה. כאמור, זה לא מפריע בזמן משחק אלא רק כשמנסים להגדיר ערכים בתוכנה.