ה-OnePlus 9 מאוד מזכיר את קודמו, ה-OnePlus 8 Pro ואל תצפו לחדשות מרעננות באגף העיצוב: גב מבריק מאחור מציע מעבר צבע מאפור לכסוף בחלקו התחתון וכמו שחששנו, הוא הופך למלכודת רצינית לטביעות אצבע, אם כי הכיסוי שמגיע במארז בכל מקרה יסתיר את העניין. ארבע עדשות בולטות מעט מצדו השמאלי העליון בגב המכשיר ובמסך עצמו ישנם קימורים קלים מימין ומשמאל. מתג הזזה שולב בצדו הימני של המכשיר, המאפשר להעביר בין מצב "רגיל", "רטט" ו"שקט". את מתג ההזזה המתכתי הכרנו מסמארטפון אחר של היצרנית, פתרון שנשמע פשוט ומתבקש, אבל כמות הפעמים שהוא שירת אותנו במהלך ימי הסקירה הצדיקה לחלוטין את קיומו. בתחתית המכשיר מסתתר חריץ הכנסת צמד כרטיסי הסים.
התצוגה כאן היא מסך ה-6.7 אינץ' עם תצוגת LTPO Fluid2 AMOLED, ברזולוציה של 3216X1440 פיקסלים (יחס 20:9), צפיפות פיקסלים מרשימה של 525ppi, קצב ריענון 120Hz ובהירות 1300nits בנקודת שיא. איכות הצפייה מפוארת, לא פחות: יחס מצוין של 90.3% בין הגוף למסך מותיר שוליים דקיקים שבקושי מבחינים בהם. איכות התצוגה גם לא נופלת ולא משנה אם קוראים מסמך, צופים בנטפליקס או משלבים גיימינג, הצבעים מלאים ועשירים והבהירות מסנוורת. קצב הריענון המהיר מספק את שיטוטי התפריט האלגנטיים שכיף להרגיש באצבע, אם כי קצב זלילת הסוללה גרם לנו להעדיף קצב ריענון של 60Hz וגם הקטנת הרזולוציה ל-2340X1080 פינתה לנו עוד כמה אחוזי סוללה בסוף היום. כיול המסך מאפשר לבחור בין מצב "חד", "טבעי" או "מתקדם", כשהאחרון מציע תצוגות מבין סולם הצבעים שיודע להציע AMOLED, תקן sRGB או טווח הצבעים של DISPLAY P3.
באגף החומרה תמצאו מעבד Snapdragon 888 מבית Qualcomm, שבב מתומן ליבות הנתמך על ידי מעבד גרפי Adreno 660, זיכרון RAM בנפח 8GB ואחסון פנימי בסך 128GB, ללא אופציה להרחבת האחסון. קיימת תצורה נוספת לטלפון: 12GB של זיכרון RAM לצד נפח אחסון בסך 256GB. ממעבד העל לא ציפינו לפחות מביצועים פנומנליים ובשימוש השוטף אין למעבד תחרות כרגע: שיטוטי תפריט חלקים להפליא ואפליקציות פופולריות כמו נטפליקס, ספוטיפיי ו-Waze נטענות בן רגע. הפעלנו את מבחן Sling Shot של 3DMark שבוחן את ביצועי הגיימינג וה-OnePlus 9 Pro היה פשוט גדול עליו, עם הודעת "maxed out" שהמליצה לנסות מבחן קשוח יותר. במבחן Wild Life המתקדם קיבלנו את התוצאה 5876 נקודות ובגרסת ה-Extreme שלו קיבלנו 1562 נקודות, ביצועים מעולים שמוכיחים את היכולת העילאית שלו להתמודד מול משחקי מובייל תובעניים. במבחני המשימות השכיחות של GeekBench 5 קיבלנו 1125 נקודות ב-Single-Core ו-3478 נקודות ב-Multi-Core, שתי תוצאות יוצאות מגדר הרגיל שמשאירות אבק להרבה מכשירי דגל של מתחרות מוכרות.
עוברים לגיימינג "אמיתי": שיחקנו ב-Call of Duty: Mobile ו-PUBG, בתמיכת מצב המשחקים הייעודי מבית היצרנית שמציע תכונות רלוונטיות: ניתן לחסום התראות, למנוע תעדוף משימות אחרות, להשבית את כרטיס הסים השני, להעביר אוטומטית לספיקר שיחה שמתקבלת בזמן משחק, למנוע פתיחה בשוגג של התראות – ועוד. בזמן האמת ה- OnePlus 9 Pro לא מגמגם: אין קפיאות מסך, אין קרטועי
פריימים ומשחקוני רשת עבדו היטב. עם זאת, לא הכל מושלם: המכשיר מתחמם מאוד בעת גיימינג וגם המגן שקיבלנו במארז לא הצליח לבודד לגמרי את רמות החום הגבוהות שהורגשו היטב בגב הסמארטפון.
מעל
אנדרואיד 11 הולבש ממשק המשתמש Oxygen OS 11 הצנוע יחסית ובין המינימליים שמציעות יתר היצרניות. לא תמצאו כאן אפליקציות שלא ביקשתם ואלו הבודדות שנוכחות, ניתנות להסרה. בממשק תמצאו את התכונות המבוקשות והמקובלות כמו בקרת הורים, Zen Mode שמספק את המנוחה הנדרשת מהמסך ויש גם 4 מצבי תצוגה לקריאה נוחה יותר. OnePlus Switch מקל על מעבר קבצים ואנשי קשר ממכשיר ישן של אותה יצרנית ויש גם את ה-Canvas, פיצ'ר קוסמטי שמצלם אתכם ומציע את קווי המתאר שלכם בגווני שחור וללבן. ערכת סמלים ייעודית וצורת סמלי המערכת עם עוד כמה פתרונות אסתטיות זמינים מצד המערכת - אבל בערך כאן הכל מסתיים. יש משתמשים שאוהבים את הממשק שלהם "ערום" ויש כאלה שדווקא מעדיפים פתרונות תוכנה ברמת היצרנית – אנו נמנים על הקהל הראשון והממשק של OnePlus התלבש אלינו כמו כפפה ליד.
קורא טביעת האצבע שתחת המסך מבצע קליטה ראשונית מהירה של האגודל, ולאחר מכן מלאכת הזיהוי השוטפת נהדרת ומהירה. כבר החמאנו מספיק פעמים ליעילות החיישנים הביומטריים שמגיעים ממכשירים מסין וגם ב-OnePlus 9 Pro לא סובלים משום בעיות – פשוט מניחים את האצבע ואין שום השתהות, המסך עולה מיד. חיישן הפנים לא נופל ממנו: קליטה ראשונית בפחות מ-10 שניות ואחר כך הכל עובד חלק: מהירות הזיהוי מרשימה אבל בחדרים חשוכים עדיין תאלצו להיעזר ב"תאורה מסייעת" מצד הטלפון כדי שהמסך יואר אוטומטית ויחשוף את פני המשתמש.
טלפון חכם מתאפיין בצג גדול, בקיבולת זיכרון גדולה, ולעיתים מצויד במסך מגע או במקלדת מלאה (QWERTY), לצורך הקלדה נוחה יותר של טקסט. מערכת ההפעלה במכשירים אלו מתקדמת ממערכת ההפעלה של טלפונים רגילים ולכן מאפשרת מגוון רחב של יישומים.
הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. ככל שהרזולוציה גבוהה יותר התמונה תהיה מפורטת וחדה יותר, וככל שהמסך גדול יותר דרושה
רזולוציה גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. עם זאת, מסכים זהים בגודלם, בעיקר הגדולים שבהם, יכולים להיות בעלי רזולוציות שונות, ומי שמייעד את המכשיר לצילום, וידיאו ומשחקים, יעדיף רזולוציה גבוהה יותר. הרזולוציות מתחילות מ-90X60 פיקסלים במסכים קטנים, 160X128 פיקסלים במסכים בינוניים, ומסכים גדולים, המצויים בדרך כלל בטלפונים מתקדמים או חכמים (Smart Phones), מגיעים עד לרזולוציה של 640X480 פיקסלים.
הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. ככל שהרזולוציה גבוהה יותר התמונה תהיה מפורטת וחדה יותר, וככל שהמסך גדול יותר דרושה רזולוציה גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. עם זאת, מסכים זהים בגודלם, בעיקר הגדולים שבהם, יכולים להיות בעלי רזולוציות שונות, ומי שמייעד את המכשיר לצילום, וידיאו ומשחקים, יעדיף רזולוציה גבוהה יותר. הרזולוציות מתחילות מ-90X60 פיקסלים במסכים קטנים, 160X128 פיקסלים במסכים בינוניים, ומסכים גדולים, המצויים בדרך כלל בטלפונים מתקדמים או חכמים (Smart Phones), מגיעים עד לרזולוציה של 640X480 פיקסלים.
תמונת הוידיאו מורכבת מרצף של תמונות בודדות שנקראות פריימים. ככל שמספר הפריימים לשנייה גדול יותר הסרטון יראה חלק ורציף יותר. במרבית המכשירים הסלולריים קצב הפריימים לשנייה עומד על 15, שזהו נתון בינוני שמספק תמונה מעט מקרטעת ולא חלקה. קצב פריימים של 30 בשנייה הוא טוב דיו ומספק תמונה חלקה ורציפה.
טלפון חכם מתאפיין בצג גדול, בקיבולת זיכרון גדולה, ולעיתים מצויד במסך מגע או במקלדת מלאה (QWERTY), לצורך הקלדה נוחה יותר של טקסט. מערכת ההפעלה במכשירים אלו מתקדמת ממערכת ההפעלה של טלפונים רגילים ולכן מאפשרת מגוון רחב של יישומים.
מאנדרואיד היא אחת משלוש מערכות הפעלה בסמארטפונים. היא מתאפיינת בפתיחות ובהתאמה למגוון עצום של מכשירים. אנדרואיד מאפשרת התאמה אישית נרחבת של כל תכונה ומאפיין, וקל להחליף כל תוכנת בסיס (מחייגן ועד דפדפן) באפליקציה אחרת. ישנה תמיכה בווידג'טים בעמודי הבית שמציגים תוכן רלוונטי ולא רק אייקונים. בנוסף, ניתן לפתוח את מרבית מכשירי האנדרואיד להרשאות מתקדמות (Root) בקלות יחסית, ואף להחליף את גרסת המערכת (ROM) באופן עצמאי לגרסאות אחרות.החסרונות של אנדרואיד הם פעולה פחות זורמת וחלקה, בדרך כלל, מהמתחרה של אפל, ובפרגמנטציה רבה – לאמור, בגלל מגוון המכשירים והקונפיגורציות, חלק מהאפליקציות אינן מתאימות לכל המכשירים ועדכוני הקושחה מגיעים לעיתים באיחור, מפני שכל יצרן צריך להתאים את התוכנה למכשירים שלו בנפרד.