סקירת wisebuy - טלפון סלולרי LG Wing 5G 128GB

האפרכסת של הטלפון, זו שאתם אמורים להצמיד לאוזן בביצוע שיחות, נמצאת על היחידה המרכזית והאחורית של המכשיר, שאותה מכסה המסך המשני. איך הצליל עובר בכל זאת? בגב המסך הקדמי יש מגרעת שמיועדת לכך, ובפועל אם מצמידים את האוזן למסך מקבלים איכות שיחה ווליום סטנדרטיים לגמרי, כך שאין בעיה בהיבט הזה.

מה שבכל זאת מאכזב כאן הוא הספיקר. ממכשיר עם פוטנציאל להיות מכונת מולטימדיה ייחודית היה אפשר לצפות למערך של שני רמקולים, או לפחות לאיכות ועוצמה טובים מהרגיל. בפועל, הספיקר הבודד בתחתית מספק צליל סטנדרטי וווליום חלש ממה שאנו רגילים במכשירים אחרים. אם תבחרו לחבר אוזניות (אלחוטיות, אין שקע 3.5 מ"מ לאוזניות רגילות) תקבלו חיבור יציב ונטול בעיות בזכות קישורית Bluetooth 5.1 ואף תמיכה בקודק AptX האיכותי.

כאשר מנגנון הסליידר של המסך סגור, קשה לזהות על ה-Wing שמדובר בטלפון מיוחד. הוא מעט מוארך מהרגיל ובהחלט עבה (10.9 מ"מ), אבל הצורה החיצונית שלו מזכירה כל טלפון סטנדרטי, עם מסך שמכסה את כל החזית (למעט שוליים עליונים ותחתונים דקים) וגב זכוכית בגימור מט ובצבע ורוד-כחלחל נאה. אבל ברגע שתרימו אותו, תבינו שמשהו כאן שונה: המכשיר שוקל למעלה מרבע קילו, או 260 גרם ליתר דיוק. בשימוש יומיומי, המשקל העודף הזה בא לידי ביטוי כואב ומוחשי בכף היד, ולאורך הזמן נאלצנו לחפש דרכים להשעין את המכשיר על משהו בזמן שאנו משתמשים בו כדי להקל על היד הדואבת. בלי להגזים.

בצד המכשיר, על מסגרת האלומיניום, נמצאים לחצן ההפעלה וכיבוי ומעליו זוג לחצני הווליום; הם נגישים היטב ומגיבים בצורה טובה ללחיצות. אם תבחרו להשתמש באמצעי אבטחה ביומטרי (וכדאי שתבחרו כך), תגלו שאין מנגנון זיהוי פנים - כנראה LG לא סומכת על מהירות התגובה של מצלמת הסלפי הממונעת, ולכן תאלצו להשתמש בקורא טביעות האצבע שנמצא מתחת למסך. תאלצו, משום שמדובר בקורא קצת אטי ולא מאוד מדויק. סידור האבטחה הזה מציב אתגר נוסף: אם רוצים להפעיל את הטלפון באמצעות סיבוב המסך על צירו, תהיו חייבים להקליד את הקוד במסך המשני, כיוון שהקורא הביומטרי התרחק מכם ונמצא הרחק למעלה. במכשיר כזה, היה הגיוני יותר להשתמש בקורא אצבע על צד המכשיר או בחלקו האחורי אבל זה מה שיש.

המסך הראשי טוב מאוד. מדובר במסך P-OLED בגודל 6.8 אינטש עם רמת בהירות גבוהה וצבעים עשירים ומדויקים, צפיפות הפיקסלים סטנדרטית, כ-395ppi (רזולוציה של 1080x2460) ולטעמנו הוא חד וקריא מספיק בכל שימוש. המסך יחסית ארוך מהמקובל מה שמאפשר לו להציג יותר מידע מאשר מכשירים אחרים. עם זאת, המסך הגדול והארוך הזה מציב אתגר לאצבע בהגעה לקצה העליון של המסך, וביחד עם משקלו הכבד של המכשיר הוא מחייב שימוש בשתי ידיים כמעט באופן גורף. מערכת ההפעלה לא מתחשבת בכך במיוחד, ומקפיצה תפריטים ודיאלוגים במיקומים לא נכונים. כך למשל, מדי בוקר כאשר הפעלנו מווילון ההתראות את נקודת הגישה כדי לספק אינטרנט למערכת ה-GPS באוטו, קפצה הודעת אישור בתחתית המסך שחייבה אותנו לתמרן איכשהו עם האצבע ולהגיע מראש המסך עד תחתיתו - תמרון מעצבן ומיותר שחזר על עצמו במקומות שונים במערכת ההפעלה.

החלק המעניין באמת ב-LG Wing הוא כמובן מנגנון הסליידר שלו, שבהסטת אצבע מסובב את המסך הראשי על צירו כלפי מעלה כך שהוא עובר למצב אופקי וחושף מסך נוסף תחתיו. המסך המשני הוא בגודל 3.9 אינטש, גם הוא מסוג OLED, והוא מציג בהירות וחדות דומות למסך הראשי (גם אם לא זהות). ניתן להגדיר שהשליטה על בהירות המסך תשפיע על שני המסכים יחד כך שהחוויה היא כאילו יש כאן מסך אחד בתצורת "פלוס" הפוך. מנגנון הסליידר מעניק תחושה טובה - הוא מרגיש חזק ויציב, ונראה שיעמוד בשימוש לתקופה ארוכה ללא בעיות. הוא דורש תנועת אצבע החלטית כדי להזיז אותו כך שהוא לא זז עצמאית כשהסליידר סגור, אבל מצד שני לא נדרש מאמץ רב כדי לפתוח ולסגור אותו. מה שכן, כשהמכשיר סגור ואתה מקלידים על המסך, אפשר בהחלט להרגיש כל העת שהמכשיר בנוי מ"סנדוויץ| של שני רכיבים זה על גבי זה, וכל הקשה על המסך מורגשת בחיבור שבין השניים. מתרגלים לזה, אבל התחושה קיימת.

אז מה עושים עם שני מסכים בתצורה שמציע ה-Wing? סרטוני הפרסומת של LG מציגים כל מיני תרחישים מעניינים, שכמעט אף אחד מהם לדעתנו לא באמת רלוונטי לחיים עצמם. בתקופת ימי הבדיקות ממש הכרחנו את עצמנו מדי יום לפתוח את המסך ולנסות למצוא שימוש לתצורת שני המסכים, בדרך כלל בהצלחה מועטה. תרחיש אפשרי אחד הוא פריסה שבה המסך הראשי מציג את תוכן החלון בעוד שבמסך המשני נמצאת המקלדת - זה נוח וזה עובד, אבל רק עם המקלדת של LG (אנחנו מעדיפים דווקא את זו של גוגל). תרחיש אחר מאפשר לפתוח בבת אחת זוג אפליקציות, אחת במסך הראשי ואחת במשני, כאשר אתם יכולים להגדיר את צירוף האפליקציות, לדוגמה יוטיוב במסך הראשי וווטסאפ במסך המשני, או האימייל במסך הראשי והיומן במסך המשני. הכל טוב ויפה, אבל באמת שלפחות אנחנו לא הצלחנו למצוא לזה שימוש אמיתי ביומיום. אגב, LG מדגימה מצב שבו אתם אוחזים במסך הראשי, המוארך, כאשר המסך המשני ממוקם מימינו - זו תצורה שיכולה להתאים אולי על מעמד כלשהו אבל לא באחיזה ביד משום שמרכז הכובד נמצא ביחידת המסך המשני, ולמסך הראשי יש שוליים צרים וחדים שלא נוח להחזיק.

אולי כדי שמחירו לא יהיה גבוה מדי, LG Wing מצויד בערכת שבבים בדרג ביניים, Snapdragon 765G, יחד עם 8GB זיכרון RAM. ב-OnePlus Nord שמצויד בתצורה דומה חווינו ביצועים טובים מאוד ולא הרגשנו בהבדל ניכר ביחס למכשירי דגל; לצערנו LG לא הצליחה להפיק ביצועים דומים מה-Wing, והוא בפירוש אטי יותר. לעיתים קרובות חווינו השתהות ולאגים בפתיחת יישומים, או ריצוד של המסך הקודם לאחר שסגרנו אפליקציה ופתחנו אחת אחרת. מבחן הביצועים של Geekbench העניק למכשיר ציון של 601 נקודות לביצועי ליבה בודדת, וציון של 1876 נקודות לביצועים של ליבות מרובות.

מערכת ההפעלה של LG, למרות שכוללת מגוון של פיצ'רים ואפשרויות התאמה אישית, עדיין פחות נוחה משל המתחרות הרבות. הזכרנו את שגיאות הממשק שמקפיץ חלון אישור למטה על פעולה שביצענו בראש העמוד; נציין גם את החוסר במחוות לביצוע צילום מסך לדוגמה. מעבר לנקודות אלה, הממשק בסך הכל מסודר כראוי ונוח לתפעול ברוב האספקטים.

ל-LG Wing יש מערך צילום משונה במקצת: בנוסף למצלמה הראשית, עם חיישן 64 מגה פיקסל, הוא כולל שתי עדשות אולטרה רחבות, אחת 117 מעלות ואחת 120 מעלות, ללא עדשת זום אופטי. מסתבר שאחת מהעדשות האולטרה-רחבות משמשת למצב "גימבל", שהופך לזמין כאשר פותחים את מנגנון הסליידר.

איכות התמונות של המצלמה הראשית מיישרת קו עם מרבית מצלמות הדגל היום, ומספקת תוצרים מצוינים עם חדות טובה, פירוט מרשים, טווח דינמי רחב (באמצעות HDR אוטומטי) וצבעים נאמנים למקור. כמובן שאת האיכות המקסימלית תקבלו בצילום באור יום מלא, אבל גם בתוך הבית קיבלנו תמונות טובות וחדות, גם אם קצת פחות מרשימות. העדשה האולטרה רחבה קצת פחות טובה, בעיקר בגלל רמת הפירוט הנמוכה יותר, אם כי העיוות של העדשה לא בולט מדי והטווח הדינמי והצבעים נותרו טובים. להפתעתנו, אפילו תמונות שצילמנו בזום X2 יצאו טובות מאוד, על אף שאין למכשיר הזה עדשת זום אופטי. תופעה דומה פגשנו גם בוואנפלוס נורד, ולהערכתנו גם במקרה הזה החברה משתמשת בשפע הפיקסלים של החיישן הראשי, 64 מגה פיקסל, ומשתמשת בחלק מהפיקסלים הללו כדי לחתוך את שאר התמונה החוצה ולייצר תמונה שהיא כביכול בזום, מבלי לוותר יותר מדי על איכות התמונה.

דווקא כאשר פותחים את מנגנון הסליידר, המצב מידרדר במקום להשתפר. ראשית, ממשק המצלמה במצב הזה נעול לארבעה מצבים בלבד - צילום וידיאו מיוצב, צילום וידיאו בהילוך איטי, צילום ב-time lapse וצילום כפול עם המצלמה הקדמית והאחורית ביחד. צילום הוידיאו המיוצב, גולת הכותרת כאן, זמין ברזולוציית Full HD בלבד. רוצים לעבור לצילום וידיאו רגיל ולצלם ב-4K? אי אפשר. רוצים לצלם סטילס? אי אפשר, תהיו חייבים לסגור את הסליידר ולחזור לשימוש במסך הראשי בלבד, בינתיים לפספס את התמונה שרציתם לצלם. לא ברור מדוע LG הגבילה בצורה כזו את השימושיות של המצלמה כאשר הסליידר פתוח, ויש לקוות שהעניין יטופל בעדכון גרסה עתידי.

במצב הצילום המיוצב מופיע על המסך המשני מעין ג'ויסטיק וירטואלי, כמו בגימבל אמיתי, שמאפשר לכם להניע את המצלמה במרחב לצדדים או למעלה ולמטה. על פניו, מדובר בטריק דיגיטלי - אף רכיב אופטי לא באמת זז אלא המצלמה נעה על פני החיישן הגדול כדי להציג שטח בגודל 1920x1080 מתוכו בכל זמן נתון, מה שנראה כמו תנועות אמיתיות במרחב. בנוסף, משתמשת העדשה במנגנון ייצוב שאמור למנוע את תזוזות היד והצעדים. בפועל, איכות התוצרים מאכזבת; הרזולוציה של הוידיאו המיוצב נמוכה מדי, הפירוט לא טוב מספיק ואפילו הייצוב לא מרשים - פגשנו מצלמות רגילות לגמרי עם מנגנון ייצוב דומה או עדיף.

מצלמת הסלפי הממונעת, ברזולוציית 32 מגה פיקסל, מפיקה תמונות איכותיות ומפורטות מאוד. LG לא מפעילה בברירת מחדל מנגנוני ריכוך וייפוי למיניהם, כך שהתמונות לא בהכרח מחמיאות כיוון שהן חושפות כל קמט וכל פגם בעור, אבל כאן יש לנו תלונות בעיקר לגנטיקה שלנו; המצלמה עצמה עושה עבודה מרשימה (וכמובן ניתן להפעיל את מצב היופי שמטשטש את הפגמים בהצלחה). מצבי הדיוקן למיניהם עושים עבודה יפה בהפרדת הפורטרט המצולם מהרקע באמצעות טשטוש הרקע, משחקי תאורה, הפרדת צבע וכדומה.

LG Wing מגיע עם סוללת 4000mAh וכולל תמיכה בטעינה מהירה בתקן QuickCHarge 4.0+ ואפילו בטעינה אלחוטית, שזה בהחלט מבורך במכשיר שאינו מכשיר דגל. 

ביצועי הסוללה סבירים בלבד. גם בשימוש מועט במסך המשני, הגענו לסוף היום עם אחוזי סוללה בודדים כאשר מאחורינו לכל היותר 5.5 שעות מסך; בימים של שימוש תובעני נאלצנו להטעין את המכשיר כבר בסביבות השעה 21:00 בערב. בדרך כלל המכשיר שורד יום עבודה מלא, אבל בקושי.

מבחינת טעינה, 30 דקות של טעינה ממלאות את הסוללה לכדי 56% מקיבולתה, ולאחר שעה אחת של טעינה הסוללה מגיעה ל-90%. מדובר בזמן טעינה מהיר, גם אם לא הכי מהיר שפגשנו. 

למרות שחלקים נעים הם מתכון לצרות, ה-Wing מפתיע עם איכות בנייה והרכבה טובות. למעט העניין שציינו, שניתן להרגיש את הרווח בין שתי היחידות כאשר מקישים על המסך, הסליידר עצמו יציב וחזק להרגשתנו. המסך הראשי וגם גב הזכוכית מוגנים בזכוכית גורילה מדור 5, ולמכשיר יש אפילו תקן עמידות במים IP54, שפירושו שהוא יעמוד בהתזות מים וגשם קל. LG מציינת בנוסף כך שלמכשיר יש ציפוי דוחה מים, וכן עמידות בתקן הצבאי MIL-810G - שחשוב לציין שאינו מבטיח עמידות בתנאי קיצון ואין על תקן זה פיקוח אמיתי.

עם ערכת המכשיר קיבלנו כיסוי אחורי מפלסטיק קשיח, שאינו מגן על המסך הקדמי או על מנגנון הסליידר אלא על הגב בלבד. כיוון שהמכשיר עצמו עבה וכבד גם ככה, כדאי לקחת בחשבון שהכיסוי מוסיף גם הוא עוד כמה גרמים ומילימטרים לממדי המכשיר.