סקירת wisebuy - רחפן Dji Mavic Air 2

Item: Dji Mavic Air 2
Author: שחר שושן

שחר שושן | 04.06.2020

הטוב

איכות צילום מעולה
שלט רחוק חדש ונוח
סוללה חזקה

הרע

עקיבה אוטומטית הנוטה להיכשל
וידאו ב-HDR נוטה לתת חשיפה

בשורה התחתונה

ה-Mavic Air 2 הוא הרחפן השלם ביותר ש-DJI הוציאה עד כה - בקבוצת המחיר שלו וגם בזו שמעליה. מצלמת הווידאו מצוינת, מהירות התגובה של הרחפן השתפרה, היכולת שלו לנווט ולהימנע ממכשולים אוטומטית השתפרה וזמן הסוללה רק גדל, בזמן שהרחפן עצמו ממשיך להיות קטן למדי. עם זאת, העקיבה אחר אובייקטים מוגבלת מאוד במהירות ונוטה לאבד את היעד בקלות, מצב ה-HDR אינו ממצה את הפוטנציאל שלו והזמן שלוקח לרחפן לעבד תמונות פנורמה ו-Hyperlapse בעודו באוויר - ארוך ומיותר. לטעמנו זהו הרחפן הטוב ביותר שאפשר לקנות בקבוצת המחיר שלו, ולמעט חוסר התמיכה במשקפיים של DJI, הוא מכיל את כל התכונות החשובות הקיימות בדגמי ה-Mavic Pro 2, שמחירם כפול.

הקדמה

ה-DJI Mavic Air 2 הוא רחפן קומפקטי המיועד לשוק הביתי ולחובבי צילום המעוניינים לצלם וידאו ב-4K עד 60 פריים לשנייה ותמונות עד 48 מגה פיקסל. ה-Air 2 מגיע עם שלט רחוק חדש, סוללה, מטען ביתי וערכת פרופלורים להחלפה. בסקירה זו בדקנו את ערכת ה-Fly More Combo, המכילה שתי סוללות נוספות ומתאם המאפשר לטעון את שלוש הסוללות ברצף. בנוסף ישנו מתאם ההופך את הסוללה של הרחפן למטען USB נייד, סט פילטרי ND - 16,64,256 ונרתיק צד שבו יש מקום לכל החלקים.

הרחפן תומך בכרטיסי זיכרון בנפח של עד 256 גיגה וברחפן עצמו ישנו אחסון בנפח 8 גיגה שאליו אפשר לעבור אוטומטית כשהמקום בכרטיס נגמר.

איכות הצילום

(40% מהציון הסופי)

9 מתוך 10

בעוד שזהו לא הרחפן הראשון בגודל הזה שמסוגל טכנית לצלם וידאו ב-4K, הוא כן הראשון בקבוצת המחיר שלו המאפשר לצלם וידאו ב-4K 60 פריים לשנייה עם קצב נתונים של עד 120 מגה לשנייה. ניתן לבחור בפרופיל צבע יחסית שטוח בשם D-Cinelike או במצב רגיל למי שלא רוצה להתעסק עם תיקוני צבע, אך בכל מצב איכות התמונה בווידאו מרשימה ביותר. התמונה חדה מאוד ופרטים רבים נשמרים ומוצגים בצורה טבעית, שזה משהו שלא אמרנו על הרחפנים של החברה כבר הרבה שנים. בתמונה אין כל עיוותים או הפרעות כלשהן, אך כן יש רעש בולט באזורים חשוכים אך הוא סביר למדי.

גולת הכותרת עבורנו היא מצב הצילום ב-HDR שכן זהו פורמט מאוד יוצא דופן לרחפן במחיר הזה. אך עומק הצבע והטווח הדינמי שלו ציפינו לא ממש היו שם, וזה נובע מהגדרה מעט שונה על מהו HDR. בקצרה, המונח מתייחס לטווח שבין הנקודה הכהה ביותר לבהירה ביותר. עומק הצבע בווידאו סטנדרטי הוא 8 ביט, ב-HDR הוא מתחיל בדרך כלל ב-10 ביט שכן יש בו יותר מידע לגבי הצבע. לשם השוואה עומק הצבע ב-Canon 5D Mark3 הוא 14 ביט.

אם ניקח לדוגמה וידאו מאחד ממכשירי סמסונג מהשנתיים האחרונות, שם הם הוסיפו אופציה לצלם וידאו ב-HDR 10+ ובעומק צבע של 10 ביט, יחד עם פרופיל הצבע השטוח מתקבלת תוצאה שנראית דהויה ומוזרה אך אם משתמשים בתוכנת עריכה מקצועית,ניתן למתוח ולעצב את הצבע בהתאם לסגנון הרצוי, ובעיקר את רמות התאורה השונות - שזו המהות האמיתית של HDR - טווח דינמי רחב. לעומת זאת, עומק הצבע בווידאו HDR מה-Mavic Air 2, הוא עדיין 8 ביט, כמו הסרטונים הרגילים, והתמונה הסופית על הקובץ כבר עברה עיבוד, כלומר הצבעים רווים לגמרי ונקודות האור והחושך מופרדות ככל הניתן ואין עוד מקום לשינויים.

אך כל זה לא אומר שלא מדובר באמת בסרטון עם טווח דינמי רחב מהרגיל. DJI משתמשת בחיישן 48 מגה פיקסל בשיטת Quad Bayer - אותה שיטה מוכרת ממצלמות הסלולר המאחדת ארבעה פיקסלים לאחד גדול יותר, על פי דרישה. בפשטות, DJI משנה את ייעוד הפיקסלים כך שחלק מהם נחשפים לאור ברמה אחת וחלק ברמה אחרת ובזמן אמת, וכך החשיפה הכפולה מייצרת סוג של HDR.

ההבדל המהותי פה, הוא היכולת לעבד את הווידאו לאחר מכן. וידאו HDR שבו שתי רמות החשיפה כבר "נאפו" לתוך הקובץ, הוא אמנם מרשים אך חסר כל גמישות, לעומת HDR אמיתי שבו המידע נשמר ללא עיבוד על הקובץ. היות וההחלטות על רמת החשיפה נעשו על ידי המצלמה בזמן אמת, חלק מהסרטונים שהוקלטו ב-HDR נראו חשוכים או שרופים, כשבחלק מהמקרים, כל הגדרות המצלמה השתנו תוך כדי הקלטה בזמן שכיוונו אותה מנוף בצבע חום לשמיים כחולים.

את הווידאו ניתן להקליט ב-MOV או MP4 ב-4K עד 30 פריים לשנייה ב-H.264 ועד 60 פריים לשנייה ב-H.265. אנחנו נתקלנו בקושי לצפות בסרטונים שקודדו ב-H.265 אך מקורו היה בכרטיס המסך שלנו - Quadro M4000 שאינו תומך בפורמט העדכני, אך במחשב אחר שבו ישנו RTX 2060 לא הייתה כל בעיה. למעשה, ברוב כרטיסי המסך מהשנים האחרונות לא צריכה להיות כל בעיה לנגן את הקבצים חלק.

יחד עם היכולת לצלם וידאו בהילוך איטי עד 240 פריים לשנייה ב-Full HD, ניתן לצלם תמונות ב-12 או 48 מגה פיקסל, והמגבלות הן בדיוק כמו בסמארטפון - 12 מגה פיקסל לתאורה חלשה, 48Mp לתאורה חזקה כשרוצים יותר פרטים. מצב SmartPhoto יזהה אוטומטית את הסצנה ויבחר לבד אם להפעיל את מצב HyperLight לצילום לילה, HDR אוטומטי וכדומה. בנוסף, אפשר לצלם תמונות ב-HDR אמיתי תחת מצב AEB החושף את התמונה 3 או 5 פעמים. התמונות יישמרו בפורמט jpg או ב-Raw בקובץ DNG.

אחת התכונות הנחמדות כאן היא צילום ה-Hyperlapse שכעת מסוגל לצלם את אותו TimeLapse מוכר אך נעשה שימוש בחיישן ה-48 מגה פיקסל, כך שהסרטון המופק אוטומטית על ידי הרחפן הוא ב-8K.

ביצועים

(30% מהציון הסופי)

9 מתוך 10

על פי היצרן הרחפן מסוגל להגיע לגובה של עד 5 קילומטר. זה לא אומר שהוא ימריא מגובה הים ויעלה עד לשם, אלא שהוא מסוגל לתפקד גם באזורים הרריים וגבוהים - מקומות שקצת קשה למצוא בישראל בלי מגבלה בטחונית או בטיחותית כלשהי.

ה-Mavic Air 2 מכיל חיישנים הפונים קדימה, אחורה ומטה, אך לא לצדדים או כלפי מעלה. אלו כן קיימים בגרסת ה-Pro שמחירו כפול. למרות שהוא לא מסוגל לראות לכל הכיוונים, ה-Air 2 כן הצליח לזהות היטב מכשולים סביבו, ובעזרת מערכת הניווט האוטומטית החדשה, הוא מסוגל להתמודד עם מכשולים הנמצאים באזורים שאליהם לא פונה אף חיישן.

המערכת החדשה נקראת APAS 3.0 והיא משתמשת בחיישנים הקיימים יחד עם ניתוח התמונה המגיעה מהמצלמה, כדי למדוד ולהעריך את כל מה שנמצא סביב הרחפן, ולתקן את מסלולו - כולל שינויי גובה, תוך כדי עקיבה אחר אובייקט נע. המערכת עובדת היטב כל עוד האובייקט לא נע מהר והשמש לא מסנוורת אותה, ושהמכשולים גדולים יותר מענפים דקים מאוד או חוטים בסגנון קו עירוב. עם זאת, לא מדובר במערכת ניווט אוטונומית, אלא במערכת המגיבה עצמאית לנתיב הטיסה הפונה קדימה, כלומר רק מה שנחשף למצלמה הראשית נלקח בחשבון.

לעומת דגם הפרו, אין לאייר 2 חיישן הפונה כלפי מעלה או לצדדים, כך שבמצבים שבהם אתם רוצים להניע אותו לאחור, ולמעלה, אם ישנם עצים בצדדים או מעל, הם לא יקלטו על ידי הרחפן אלא אם המצלמה ראתה אותם קודם. כן אהבנו את ההתראה הויזואלית המופיעה בחלק העליון והתחתון של האפליקציה וש-DJI מצאה דרך להעביר את מידת הסכנה מבלי להעמיס עוד פרטים על התצוגה.

האייר 2 מגיע עם שלט רחוק חדש בעל מבנה שונה אך מוצלח. כעת המתקן להחזקת הטלפון נשלף טלסקופית מחלקו העליון של השלט ואין עוד תעלות להשחיל בהן את הכבל, וזה לטעמנו שינוי מבורך. יחד עם זאת, השלט כמעט הכפיל את גודלו וכעת האנטנות מובנות בפנים ואין אפשרות לכוון אותן. תוספת הנפח הופכת אותו ליותר נוח לאחיזה, אך הוא תופס יותר מקום.

השלט הנטען דרך שקע USB C, מכיל 6 כפתורים, שני ג'ויסטיקים וחוגה קפיצית לשליטה בכיוון המצלמה. מבחינת תפקוד השלט, ישנם פחות כפתורים מבדגם הפרו, אך מאוד שמחנו לראות שישנו כפתור ייעודי לבחירת מהירות הרחפן, כך שניתן לבחור בין מצב חצובה, רגיל או ספורט.

למרות שהאנטנות אינן חשופות, מצאנו שהרחפן קולט היטב ולמרחקים נאים - בהתאם לגובה ולהפרעות שבשטח. בשיא הטסנו אותו כ-600 מטר מאיתנו ובגובה של 15 מטר בלבד מעל שטח פתוח. אך במקרים אחרים בהם הטסנו את הרחפן בגובה של כ-35 מטר באותו מיקום ולמרחק של כ-500 מטר, חווינו הפרעות בתקשורת ואף ניתוק מהרחפן. כן נציין שכבר עם ההמראה, הרחפן התריע על הפרעות בתקשורת.

סוללה ועמידות

(30% מהציון הסופי)

9.5 מתוך 10

על פי היצרן הסוללה מסוגלת להחזיק עד 34 דקות טיסה, זה כמובן בתנאים אופטימליים. אנחנו הגענו בקלות ל-25 דקות ועם עוד 40% סוללה. ולמרות שזה נשמע הרבה, באזור ה-19% הרחפן כבר מבהיר היטב שהגיע הזמן לחזור ולנחות. בסופו של דבר, אפשר להגיע ל-30 וקצת דקות טיסה אך הדקות האחרונות מוגבלות למדי. זהו זמן הסוללה הארוך ביותר ש-DJI מציעה ברחפנים הלא מקצועיים שלה, ולטעמנו הוא לא רק הולם, הוא מקנה שקט נפשי חשוב גם לאלו שלא מעוניינים לרכוש סוללות נוספות.

הטעינה מתבצעת דרך מטען עם כבל ייעודי המכיל בנוסף שקע USB לטעינת השלט. אלו הרוכשים את חבילת Fly More Combo, יקבלו עוד שתי סוללות זהות ומתאם למטען המאפשר לטעון את שלושתן ברצף.

להבדיל מגרסת המיני העדינה, ה-Air 2 מרגיש יציב וסולידי, המדחפים קשיחים ולא מתעקמים בקלות, אך המצלמה כמו תמיד חשופה לכל מכה אך העדשה מגיעה עם מגן מובנה שאותו אפשר להחליף בפילטרים למיניהם.