ל-Mi 10 מסך בגודל 6.67 אינץ' ברזולוציה של 2340×1080 פיקסלים, פאנל מסוג AMOLED ויחס מסך לגוף של כמעט 90%. יחס הפיקסלים לאינץ' נמוך יחסית בשל העובדה שמדובר ברזולוציה לא גדולה בימים אלה, 386ppi לעומת 525ppi ב-S20 פלוס למשל. אחד מהיתרונות של המסך, שאולי לא ברורים מאד בהצצה בדף הנתונים הוא קצב הרענון - 90Hz, שהופך כל גלילה או דפדוף לחלק בהרבה יותר מהרגיל.
גלילה של דפים, העברת תמונות, צילום וידאו וכמובן משחקים - הכל נראה חלק במיוחד, ללא מריחות או איטיות מסוימת. קשה להסביר את זה במילים, אבל זה פשוט תענוג ביומיום.
היצרניות הסיניות החליטו כבר לפני כמה שנים לא להצטרף למירוץ החימוש עם רזולוציות אדירות כמו הקוריאנים למשל, ובשימוש יומיומי, הדבר לא מפריע בכלל. המסך מציג צבעים טובים בהחלט, ואפשרויות הכיול של הצבעים בלתי נגמרות. הוא חד ועשיר כמעט בכל שימוש - צפייה בוידאו, הקלדה, ניווט וצילום. עם זאת, הבהירות מעט לוקה בחסר, והוא יהיה פחות נוח לשימוש תחת שמש ישירה. בהשוואה ל
סמסונג נוט 10 פלוס, מסכו של
ה-Mi 10 יותר כהה.
שיאומי החליטה ללכת על כל הקופה כאן, לשתול את המעבד החזק ביותר שנמצא על המדף - Snapdragon 865 עם 8 ליבות ומעבד גרפי Adreno 650. לצד אלו נמצאים 8GB זיכרון RAM ו-256GB שטח אחסון, ללא אפשרות להרחבה דרך כרטיס זיכרון. בלי להכביר במילים, מדובר בכוח רב משימתי, שלא פוחד משום פעולות מאומצות.
הביצועים במכשיר הזה נמצאים ברף העליון של השוק, כאשר כל משימה שתרצו, המעבד יריץ אותה במהירות הבזק. פתיחה של אפליקציות, צילום וידאו ב-8K, הורדה של קבצים והעלאה של אחרים, בדיקת ביצועים סינתטית - את כולם הוא עובר בלי לגמגם או להסתבך. מנגד, הוא מתחמם יחסית במהירות כאשר מעמיסים עליו, והופך לפחות נעים לאחיזה כשזה קורה.
במבחן Geekbench5 קיבל ה-Mi 10 ציון של 3238:
סוגיית האבטחה והפרטיות נידונה לא פעם במכשירי שיאומי, וגם הפעם קיבלנו בקשות מוזרות להרשאות פרטיות - אפליקצית השעון רוצה שנאשר הסכמי משתמש ופרטיות, אפליקצית הפתקים רוצה גישה לאנשי קשר, מחשבון רוצה גישה למיקום ועוד מוזרויות בדרך.
את
ה-Mi 10 ניתן לפתוח דרך טביעת אצבע בעזרת חיישן הממוקם מתחת למסך. החיישן עובד בצורה טובה אך לא מהירה מספיק, ולאורך כל הסקירה הייתה לו בעיה עם האגודלים שלנו. עם שאר האצבעות הוא דווקא הסתדר, והפתיחה של המסך מלווה באנימציות נחמדות לבחירה. ניתן לפתוח את המכשיר גם דרך
זיהוי פנים בסיסי.
מבחינת עיצוב המכשיר, ניתן לחזות במכשיר שמשדר יוקרתיות, וניכר שעוצב ברוח
הגלקסי S10 והוואווי P30. עם זאת, ישנם כמה פאולים בעיצוב. מערך המצלמות בולט בצורה משמעותית, והמכשיר לא מאוזן ומיושר על השולחן. נסו להקליד כשהוא על השולחן ותקבלו מופע סלסה מרטיט.
בנוסף לכך, מזל ששיאומי ממשיכה לצרף כיסויים לערכה, שכן הגב של ה-Mi 10 חלק במיוחד, ובימים הראשונים הוא פשוט התעקש להחליק לנו מהיד. הכיסוי המחוספס והפשוט מונע הרבה נפילות ועדיף מאד להשתמש בו. אגב, הוא מגן גם על המצלמות מבפני שריטות מקריות, ומונע לכלוכים וטביעות אצבע. חבל שאין מגן מסך מודבק כבר.
ממשק המערכת המוכר עבר שדרוג, וכעת ה-MIUI11 רץ על
אנדרואיד 10. שמחנו לגלות שישנן פחות אפליקציות של שיאומי, ויותר אפליקציות של גוגל, כמו הודעות, חייגן, אנשי קשר, יומן ודפדפן כרום ללא דפדפן נוסף. האפליקציות עובדות בצורה חלקה ולא נתקלנו בשום תקיעות או עיכובים. יש כמובן את כל התוספות של שיאומי כמו מצפן, אבטחה, סורק ומקליט מסך. אהבנו לגלות משדר IR שדרכו אפשר לשלוט בטלוויזיה ובשאר מכשירים, אך באופן דיי מוזר האפליקציה לא זכרה את הטלוויזיה שלנו, ובכל פעם נדרשנו להגדיר מחדש אותה.
מקשי המכשיר ממוקמים רק בדופן הימנית - לחצני עוצמת שמע והדלקה או כיבוי. ישנם כמובן צירופי מקשים לצילום מסך, לפתיחת מצלמה ועוד. מגירת הסים נמצאת ע"י חיבור הכבל והרמקול, בראש המכשיר נמצאים רמקול נוסף, מיקרופון ומשדר ה-IR.
בפעם הראשונה נדרשנו לעבוד צמוד עם אופצית "השטח השני", כדי לנהל דפי סושיאל עסקיים. המעבר היה מהיר בכל הפעמים, אך לאחר זמן קצר המכשיר נעל את המסך, ולא הצלחנו להגדיר יותר זמן עד לנעילה. בכל הנוגע לתקשורת, זהו המכשיר הראשון בישראל שמתאים ל-5G, אך זה פחות רלוונטי בזמן הרכישה, שכן אין שום תשתית כרגע שיכולה לתמוך בו.
הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. ככל שהרזולוציה גבוהה יותר התמונה תהיה מפורטת וחדה יותר, וככל שהמסך גדול יותר דרושה
רזולוציה גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. עם זאת, מסכים זהים בגודלם, בעיקר הגדולים שבהם, יכולים להיות בעלי רזולוציות שונות, ומי שמייעד את המכשיר לצילום, וידיאו ומשחקים, יעדיף רזולוציה גבוהה יותר. הרזולוציות מתחילות מ-90X60 פיקסלים במסכים קטנים, 160X128 פיקסלים במסכים בינוניים, ומסכים גדולים, המצויים בדרך כלל בטלפונים מתקדמים או חכמים (Smart Phones), מגיעים עד לרזולוציה של 640X480 פיקסלים.
הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. ככל שהרזולוציה גבוהה יותר התמונה תהיה מפורטת וחדה יותר, וככל שהמסך גדול יותר דרושה רזולוציה גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. עם זאת, מסכים זהים בגודלם, בעיקר הגדולים שבהם, יכולים להיות בעלי רזולוציות שונות, ומי שמייעד את המכשיר לצילום, וידיאו ומשחקים, יעדיף רזולוציה גבוהה יותר. הרזולוציות מתחילות מ-90X60 פיקסלים במסכים קטנים, 160X128 פיקסלים במסכים בינוניים, ומסכים גדולים, המצויים בדרך כלל בטלפונים מתקדמים או חכמים (Smart Phones), מגיעים עד לרזולוציה של 640X480 פיקסלים.
טכנולוגיה שקיימת בחלק מהמצלמות בטלפונים סלולאריים, שבה המצלמה מזהה פנים בסצינה, מתמקדת עליהן ומתאימה את החשיפה בצורה אופטימלית.
מאנדרואיד היא אחת משלוש מערכות הפעלה בסמארטפונים. היא מתאפיינת בפתיחות ובהתאמה למגוון עצום של מכשירים. אנדרואיד מאפשרת התאמה אישית נרחבת של כל תכונה ומאפיין, וקל להחליף כל תוכנת בסיס (מחייגן ועד דפדפן) באפליקציה אחרת. ישנה תמיכה בווידג'טים בעמודי הבית שמציגים תוכן רלוונטי ולא רק אייקונים. בנוסף, ניתן לפתוח את מרבית מכשירי האנדרואיד להרשאות מתקדמות (Root) בקלות יחסית, ואף להחליף את גרסת המערכת (ROM) באופן עצמאי לגרסאות אחרות.החסרונות של אנדרואיד הם פעולה פחות זורמת וחלקה, בדרך כלל, מהמתחרה של אפל, ובפרגמנטציה רבה – לאמור, בגלל מגוון המכשירים והקונפיגורציות, חלק מהאפליקציות אינן מתאימות לכל המכשירים ועדכוני הקושחה מגיעים לעיתים באיחור, מפני שכל יצרן צריך להתאים את התוכנה למכשירים שלו בנפרד.