שוק הטלויזיות הבינלאומי כבר איתנו כ-100 שנים, ובתקופה ארוכה זו הספיק לעבור מגוון שינויים. מהטלויזיה האנלוגית שהוצגה ב-1924 ועד לטלויזיה האלקטרונית שנכנסה לתודעה מספר שנים מאוחר יותר, מטלוויזיות השחור והלבן ועד לטלויזיות הצבעוניות, ומהטלויזיות עבות הכרס למסכי הפלזמה וה-LCD השטוחים, חווה השוק מגוון שינויים ותהפוכות שהביאו אלינו את הטלוויזיות שאנו מכירים כיום.
בשנים האחרונות, אנו עדים למהפכה נוספת בשוק הטלוויזיות, אך הפעם לא מדובר בשינוי גרנדיוזי למסך עצמו, אלא בעיקר מתחת לפני השטח. אם בעבר מסכי הטלויזיה היוו עבור הצופים כלי המאפשר צפייה בלבד, כשהתוכן נשאב משירותי תוכן שונים דרך לווין או דרך תשתית פיזית (יס והוט בישראל, לדוגמה), הרי שהיום זהו ממש לא המצב.
כמו הטלפונים שלנו, גם הטלויזיות עברו מהפכה והפכו ל"חכמות". כמעט כל טלויזיה חדשה שנוחתת על מדפי החנויות מכונה "טלויזיה חכמה", כשהמשמעות היא שמדובר בטלויזיה המסוגלת להתחבר לאינטרנט באמצעות חיבור אלחוטי או קווי, המציעה ממשק משתמש ויישומים ייעודיים. השקת הטלוויזיה החכמה למעשה היוותה חיבור בין מסכי הטלוויזיה הוותיקים לבין יכולות מזרימי המדיה שהפכו פופולריים בעשור הקודם.
בשוק הטלוויזיות הבינלאומי ניתן לראות מספר חברות בולטות אותן אנו מכירים היטב, והן סמסונג, LG, סוני, הייסנס, פיליפס, טושיבה ו-TCL, להן שוק הטלויזיות אינו זר. אלא שכעת, באיחור לא אלגנטי במיוחד, נראה שבשנה הקרובה צפויות להצטרף לזירה הצפופה מספר שחקניות חדשות שילחמו על מקומן בסלון הבית: וואן פלוס (OnePlus), רדמי (Redmi), וואווי (Huawei), הונור (Honor) ואחרות.
לא נשארות מאחור
את כל היצרניות הללו אנו מכירים היטב משוק המובייל, המחשוב והסלולר. הן מחזיקות במגוון נרחב של מוצרים הנמצאים בכיסים או בבית של רבים מאיתנו - החל מסמארטפונים, מחשבים ניידים, מוצרי מחשוב לביש ועוד. כעת, נראה כי הן מעוניינות להכנס גם לסלון הבית שלנו - אך מה הסיבה לכך?
ובכן, לצד מהפכת הטלויזיות החכמות שמתחוללת בשנים האחרונות, גם עולם ה-IoT ומוצרי הבית החכם הולך ומתעצם גם כן. מכירות הרמקולים החכמים מרקיעות שחקים, המנורות, שקעי החשמל והדוד, המשקל שלנו, הקומקום וכנראה שבעתיד עוד מגוון רחב של מוצרים - כולם הופכים חכמים. כיום, את מרבית מוצרי הבית החכם ניתן לנהל דרך אפליקציה ייעודית בסמארטפון, וזה מצויין כשאנו לא נמצאים בבית. אך כשאנו בבית - איזה כלי, שנמצא בכל בית ובית, יכול להיות נוח יותר לניהול הבית החכם מאשר מסך הטלוויזיה הגדול שבסלון?
כך, לדוגמה, בסמסונג כבר הגדילו להטמיע את אפליקציית פלטפורמת הבית החכם של החברה, SmartThings, על כל הטלויזיות החדשות של המותג, וב-LG ישנה תמיכה הן בפלטפורמת Google Home והן בפלטפורמת Alexa של אמזון, המאפשרות שתיהן לבצע שימוש בטלויזיה לטובת תפעול המוצרים השונים בבית. למעשה, ממש בימים האחרונים הודיעה LG כי תתמוך גם בפלטפורמת מוצרי הבית החכם של אפל, HomeKit.
בשיאומי הגדילו להכנס לשוק הטלוויזיות החכמות כבר לפני מספר שנים, וכיום החברה מהווה לאחת מיצרניות הטלוויזיות הגדולות ביותר בסין והודו, והדבר כמובן הולך יד ביד עם פלטפורמת Mi Home מבת ייצורה כמו גם מגוון מוצרי הבית החכם העצום שהחברה מציעה לצרכנים. גם בשוק הישראלי צפויים מסכי הטלוויזיה של המותג להגיע בייבוא רשמי, אך לא ברור מתי הדבר יקרה.
כמו כן, התעצמותו של שוק הטלוויזיות החכמות ועולם הזרמת המדיה (סטרימינג) הביאו עימם את מהפכת שירותי ה-OTT (ר"ת Over The Top). כיום, אנו צורכים ויותר ויותר תוכן ישירות דרך ממשק המשתמש של הטלויזיה עצמה, הן בשוק הבינלאומי עם שירותי סטרימינג כמו נטפליקס, אמזון פריים וידאו, והן בשוק המקומי הודות לשירותי טלויזיה OTT כדוגמת סלקום TV, פרטנר TV ואחרות.
בהתאם לכך, האינטראקציה של המשתמשים מול ממשק המשתמש והטלויזיה עצמה התהפך ב-180 מעלות במהלך העשור האחרון. אם עד לפני מספר שנים כלל לא היינו עובדים באופן ישיר מול ממשק הטלויזיה העצמאי, הרי שהיום זהו כלל לא המצב והעבודה שלנו עם ממירים חיצוניים הולכת ומצטמצמת.
אם כך הדברים, התמונה די ברורה. לכל אותן יצרניות שמתכוונות להכנס לשוק הטלוויזיות החכמות, יש סיבות ברורה לביצוע הצעד: פלטפורמות הבית החכם צפויות להיות יותר ויותר מרוכזות ומנוהלות דרך הטלויזיה שבסלון, שתשמש כ-Hub או מרכז השליטה העיקרי של הבית; והאינטראקציה שלנו מול ממשק הטלויזיה הולכת וגוברת - אנו נדרשים להרשם עם מייל וסיסמה, לאשר איסוף מידע רחב היקף על מנת לבצע שימוש בכלל הפיצ'רים של הטלויזיה ושירותי OTT מובילים לשימוש רחב בממשק המשתמש של הטלוויזיה.
תחרות מבורכת על סלון הבית
אחרי שהבנו מהן הסיבות הברורות של היצרניות השונות להצטרף לשוק הטלוויזיות החכמות, מתי אנחנו צפויים כבר לראות את המסכים החדשים עולים על מדפי החנויות וכיצד מהלכי היצרניות השונות ישפיעו עלינו?
בנקודה זו המצב משתנה בין יצרנית אחת לאחרת. חברת וואן פלוס אישרה במהלך 2018 כי תכנס לשוק הטלויזיות החכמות עם מוצר חדש שיענה לשם OnePlus TV, כאשר לאחרונה שלט הטלוויזיה אף קיבל את אישור איגוד הבלוטות' הבינלאומי. בהתאם לכך, אנו צפויים לשמוע עוד על הטלוויזיות של וואן פלוס מאוחר יותר השנה או בתחילת 2020.
גם וואווי לא מתכוונת לנוח על זרי דפנה. הטלוויזיה הראשונה של החברה תגיע דווקא תחת מותג Honor שנמצא בבעלותה, וזו נמצאת במרחק נגיעה מאיתנו. במסגרת סדרת טיזרים שחשפה היצרנית בימים האחרונים, אישרה זו כי הטלויזיה הראשונה למותג תחשף כבר בכנס המפתחים הקרוב של וואווי, HDC 2019, שיתרחש בין ה-9 ל-11 באוגוסט. אל המוצר החדש מסרבת החברה להתייחס בשם טלוויזיה, וזו מכנה אותו כ"מסך חכם".
לאחר הונור, אנו צפויים לראות גם את וואווי מכריזה על טלוויזיה חכמה מאוחר יותר השנה או בתחילת 2020. דיווח שפורסם מוקדם יותר השנה חשף כי היצרנית הסינית עובדת כיום על פיתוחה של טלוויזית 8K שאף תתמוך ברשת הדור החמישי. בזמן שמדובר במסך פרימיום יוקרתי, סביר כי היצרנית תשיק גם דגמים הפונים לשווקי הביניים. על פי אותו הדיווח, צוות של כ-300 עובדים עומל בימים אלו על פרוייקט הטלוויזיה החכמה של היצרנית - כך שוואווי בהחלט לוקחת את הדברים ברצינות.
הטלוויזיות של הונור ו-Huawei צפויות להגיע עם מערכת הפעלה חדשה מבית וואווי שכנראה תכונה Harmony OS בשוק הבינלאומי ו-HongMeng OS בשוק הסיני. זו מיועדת, על פי הערכות, להתאים לכל מוצר טכנולוגי חכם ולאו דווקא לטלוויזיות בלבד, כך שייתכן והחברה תשיק בעתיד הקרוב פלטפורמת מוצרי בית חכם מעודכנת ומשודרגת.
כשזה נוגע למותג Redmi מבית שיאומי, התמונה קצת פחות ברורה. בכיר בחברה פרסם בחשבון ה-Weibo הרשמי שלו את השאלה "תרצו ש-Redmi תייצר טלוויזיה חכמה?", ואף על פי שאין כאן כל אישור רשמי לפעילותה של החברה בנושא - זהו תרחיש סביר ביותר. לאחרונה נפרד מותג רדמי משיאומי, לפחות באופן חלקי, והחל בהשקתם של מוצרים חדשים למותג, בראשם סדרת מכשירי הדגל Redmi K20.
אז בעוד כשנה או שנתיים מהיום, יהפוך שוק הטלוויזיות לצפוף עוד יותר ממה שהוא כיום. עבורנו הצרכנים התחרות תמיד חיובית, וזו בהחלט צפויה להניע חדשנות, יחד עם ירידת מחירים. עד אז, נסתפק בטלוויזיות החכמות של LG, סמסונג, הייסנס ואחרות, שבינתיים נהנות מתהילתן בישראל.