איך לבחור מקרן קדמי

כדי להתאים את המקרן לחדר הצפייה צריך להחליט על גודל התמונה המבוקש ולהתחשב באופן ההתקנה והשימוש הרצויים – התקנה קבועה בצמוד לתקרה או הצבת המקרן על גבי משטח מול המסך. כמו כן, קחו בחשבון שזווית הצפייה מוגבלת, מה שמחייב ישיבה מול המסך או בזווית קטנה יחסית ממנו. מסך מתאים יכול לשפר את זווית הצפייה.

גודל התמונה: בבחירת גודל התמונה יש להתחשב בשני גורמים: האחד הוא מרחק הצפייה מן המסך, והגורם השני והחשוב לא פחות הוא מרחק ההתקנה של המקרן ביחס למסך. מדוע מרחק ההתקנה חשוב? כיוון שגודל התמונה משתנה בהתאם למרחק המקרן ממנה. ככל שהתמונה המבוקשת גדולה יותר, מרחק המקרן מהמסך צריך להיות גדול בהתאם, ומידות החדר אמורות להכיל את המרחק הדרוש. היחס בין המרחק לגודל התמונה נקרא Throw Ratio. המטרה היא למצוא מקרן שמשלב בין גודל תמונה רצוי למרחק התקנה אפשרי. כפי שניתן לראות בהמשך, ניתן להקטין או להגדיל את התמונה מבלי לשנות את מיקום המקרן באמצעות עדשת זום, אך כדי לקבל תמונה באיכות מטבית, רצוי להקפיד על יחס תקני בין המרחק לגודל התמונה. 

 מרחק צפייה – מקרן קדמי מציע גודל תמונה שנע בין 30 אינטש עד לגודל העצום של 300 אינטש, אבל אסור להתפתות ולבחור תמונה גדולה מדי, כיוון שגודל התמונה הרצוי תלוי בממדים של החדר ובמרחק הצפייה. כדי לחשב את גודל התמונה המרבי המומלץ, מחלקים את מרחק הצפייה ב-2, לדוגמה: במרחק של כ-4 מטרים מהמסך, גודל התמונה יהיה 80 אינטש, שהם כ-2 מטרים (1 אינטש שווה כ-2.5 ס"מ). ההמלצה על מרחק הצפייה היא כללית והגודל המתאים יכול להשתנות על פי ההעדפות האישיות של כל אחד.

שימו לב שבמונח גודל התמונה הכוונה היא למעשה לרוחב שלה (Width), כלומר המרחק מצד ימין לצד שמאל, בעוד שהמרחק מלמטה למעלה מוגדר כגובה. קיים מעט בלבול בנושא מאחר שחלק מהיצרנים מגדירים את הגודל לפי מרחק האלכסון, כנהוג במסכי טלוויזיה.

מרחק התקנה – כדי לחשב את מרחק ההתקנה של המקרן ביחס למסך מכפילים את גודל התמונה הרצוי ב-Throw Ratio, נתון המשתנה מדגם לדגם. לדוגמה, לגודל תמונה של 100 אינטש עם מקרן ביחס של 1.5 המרחק יהיה 150 אינטש, שהם 3.75 מטר.

מרחק מינימלי ומרחק מקסימלי – במפרט של כל מקרן מופיעים המרחקים המינימלי והמקסימלי שבהם ניתן להציב את המקרן ביחס למסך, ובהתאמה, הגודל המינימלי והגודל המקסימלי של התמונה שהוא מסוגל לייצר באיכות אופטימלית. כלומר, כל חריגה מהטווח תפגע באיכות התמונה ולכן צריך למצוא מקרן עם טווחים שמתאימים למידות החדר.

מה עושים כשרוצים תמונה בגודל מסוים, אך לא ניתן להציב את המקרן במרחק המתאים?

יחס זום – מקרנים רבים מצוידים בעדשת זום שבאמצעותה ניתן להגדיל או להקטין את התמונה מבלי להזיז את המקרן. יחס זום של 1:1.4 משמעותו שבמידה שהתמונה היא בגודל 2.5 מטרים, זום בהגדלה מלאה יגדיל אותה ל-3.5 מטרים (1.4 כפול 2.5). יחסי הזום שמציעים המקרנים משתנים מדגם לדגם, לכן אם דרוש תיקון בחרו יחס זום בהתאם למידת התיקון המבוקש.

התקנה: כשמדובר בהתקנה קבועה, רבים מעדיפים לתלות את המקרן בצמוד לתקרה, כך הוא לא מפריע לאף אחד ואיש אינו מפריע לו. יש מי שמעדיף פשוט להציב את המקרן על שולחן או על משטח מוגבה אחר לצורך הקרנה, ולאחסנו כשהוא לא בשימוש. אפשרות נוספת היא הקרנה אחורית שבה המקרן נמצא מאחורי המסך, אך היא פחות אופיינית לבתים. רוב המקרנים מציעים את שלושת אופני ההתקנה, אך כדאי לוודא שהאופן המבוקש אכן קיים.

לעתים מבנה החדר מוגבל ואינו מתאים להתקנה סטנדרטית, או שהמקרן נועד לעבור ממקום למקום ולהתמודד עם תנאים משתנים. לשם כך ניתן להיעזר בפונקציות שמתאימות את המקרן לתנאים במקום.

בהתאמת המקרן למקומו חשוב גם לדאוג למרווח אוורור הולם סביבו ולהתחשב בעוצמת הרעש שיכול להפיק המאוורר שפועל בו.

 תיקון קיסטון דיגיטלי (Keystone) – כמעט כל המקרנים כוללים תיקון קיסטון שמאפשר להציב את המקרן גבוה מהמסך או נמוך ממנו. במצב אידיאלי המקרן צריך להיות ממוקם מול המסך כדי להפיק תמונה באיכות אופטימלית. כאשר מטים את המקרן מעלה-מטה בזווית אנכית ביחס למסך, נוצר עיוות בצורת התמונה ובמקום תצוגה מלבנית מתקבלת צורת טרפז. תיקון קיסטון (נקרא גם תיקון טרפז) שומר על הצורה המלבנית של התמונה.

חשוב לדעת כי כל תיקון כזה בא על חשבון איכות תמונה, ולכן רצוי להתקין את המקרן בהטיה מזערית. זווית התיקון האפשרית משתנה מדגם לדגם, והיא נעה בין 12 ל-45 מעלות, וצריך למצוא מקרן עם הטיה המתאימה לזווית ההתקנה המיועדת. מקרנים מסוימים מציעים גם תיקון אופקי, בדרך כלל בטווח זוויות קטן יותר.

עדשה מתכווננת (Lens Shift) – תיקון קיסטון אופטי. בשונה מתיקון קיסטון דיגיטלי העדשה מבצעת תיקון אופטי ללא פגיעה באיכות התמונה, אבל עדשה כזו מייקרת את מחיר המקרן וקיימת במספר קטן של דגמים.

 עוצמת רעש – בכל מקרן מותקן מאוורר שמייצר רעש במידה כלשהי. עוצמת הרעש נמדדת בדציבלים (db) ומופיעה במפרטי המוצרים. אם המקרן מותקן קרוב לצופים או בסמוך למציג בפרזנטציה, מומלץ לבחור בדגם שקט עם עוצמת רעש מרבית של 35db. להקרנה במקומות קטנים רצוי לא לחרוג מעוצמה זו.

מקרן עם אפשרות הפעלת הנורה במצב חיסכון (Mode (ECO, עשוי להקטין את רעש המאוורר בכמה דציבלים.

אוורור – חשוב להשאיר מרווח אוורור הולם סביב המקרן כדי למנוע התחממות יתר של הנורה ושאר חלקי המקרן. לכל דגם יש דרישות התקנה משלו ומומלץ מאוד להקפיד עליהן.  

קחו בחשבון הוצאה אפשרית נוספת של כמה מאות שקלים ויותר עבור התקנה מקצועית. התקנה קבועה של מקרן מחייבת הקפדה על בטיחות ועל דיוק, וגם כוללת כבלים המקשרים בין המקרן למכשירים השונים. זאת יכולה להיות משימה מורכבת למדי שכדאי להשאיר לאיש מקצוע מנוסה.

איכות התמונה המוקרנת תלויה הן בפרמטרים הטכניים של המקרן והן בתנאי הצפייה. שלושת הפרמטרים הטכניים העיקריים הם עוצמת הארה, יחס ניגודיות ורזולוציה. תנאי הצפייה כוללים את מידת התאורה הסביבתית בחדר ההקרנה, גודל החדר, גודל התמונה וסוג המשטח שעליו היא מוקרנת.

לפרמטרים הללו יש השפעה רבה על מחירו של המקרן, לכן חשוב להכירם כדי להתאים אותם במדויק לצרכים שלכם.

עוצמת הארה: ככל שעוצמת ההארה (נקרא גם הארה או בהירות) שמפיק המקרן גבוהה יותר התמונה תהיה ברורה וחדה יותר, וככל שהחדר מואר יותר, דרושה עוצמה גבוהה יותר. עוצמת הארת המקרן נמדדת באנסי לומנים ANSI lumens)). הטווח העיקרי הקיים נע בין 700 ל-3000 אנסי-לומנים.

העוצמה ברוב המקרנים הבסיסיים נעה בין 700 ל-1000 אנסי לומנים, שזה די והותר עבור סלון בגודל ממוצע וחשוך או עם תאורה סביבתית עמומה. בחדר קטן יותר ובהקרנת תמונה בגודל 80-60 אינטש יספיקו אף 500 אנסי לומנים.

בחדר גדול מהמקובל בבית, בתאורה עמומה או עם מעט תאורה סביבתית, כדאי להשתמש במקרן עם 1500-1200 אנסי לומנים. בחדר עם תאורה סביבתית גבוהה יותר יתאימו 2000-1500 אנסי לומנים.

לחדרים גדולים עם תאורה סביבתית גבוהה ותצוגה גדולה כדאי ללכת על 2500 ויותר, בהתאם לתנאי התאורה, לגודל התמונה ולגודל החדר.

יחס ניגודיות: יחס ניגודיות גבוה יפיק תמונה עם צבעים חיים ומדויקים יותר גם בחדר שאינו חשוך לחלוטין. יחס ניגודיות גבוה חשוב גם בהצגת תמונת וידיאו, בעוד שלצורך הקרנת תמונה סטטית (מצגות) יספיק יחס נמוך יותר. בחדר חשוך לחלוטין מקרן עם יחס ניגודיות של 1:400 יפיק תמונת וידיאו איכותית, אך בחדר מואר יותר יידרש יחס של 1:1000 ויותר.

יחסי הניגודיות הנפוצים נעים בין 1:400 ל-1:2000. יש גם יחסים נמוכים של 1:300 ויחסים גבוהים שמגיעים עד 1:15000 ואף יותר. כדי להחליט על יחס ניגודיות מתאים, מומלץ לנסות את המקרן בחנות לפי רמת התאורה המקובלת אצלכם. בקשו מאיש המכירות לכוון את התאורה בחדר התצוגה בהתאם והתרשמו מאיכות התמונה.

רזולוציה: אם המקרן מועד להצגת פרזנטציות תספיק רזולוציה של 1240x720 או 1024X768. לצפייה בסרטים בחרו מקרן ברזולציית HD או Full HD או אולטרה HD, המוכרת גם בכינוי 4K.

סוג הנורה: גם לסוג הנורה המותקנת במקרן יש השפעה על איכות התמונה, אם כי פחות משמעותית מהפרמטרים הקודמים. כיום זמינים במקרנים שלושה סוגי מנורות או מקורות אור - נורה רגילה, שהיא המיושנת מבין השלושה ועם הזמן נוטה להפיק צבעים דהויים יותר; נורה מסוג LED המתקדמת יותר ושומרת על רמת צבעים קבועה; ותאורת לייזר, שמספקת בהירות טובה וצבעוניות מדויקת יותר. טכנולוגיית הלייזר במקרנים נמצאת עדיין בחיתוליה וצפויה להשתפר אף יותר ולספק תמונה איכותית מיוחד.

משטח ההקרנה: איכות התמונה מושפעת גם מהמשטח שעליו היא מוקרנת – קיר או מסך. הקרנה על מסך המיועד לכך תציג תמונה טובה יותר. בכל מקרה כדאי לרכוש את המסך רק אחרי שמתקינים את המקרן, כך אפשר להתאים את המסך לגודל התצוגה ולתנאי הצפייה. בנוסף, יתכן שתחליטו לוותר על מסך לאחר שבהקרנה על הקיר קבלתם תמונה באיכות מספקת.

למה בכל זאת כדאי להשתמש במסך? אם מדובר בצפייה מזדמנת, זה בסדר להקרין על הקיר, אבל כשהשימוש קבוע או תדיר עדיף להקרין על מסך. המסך לא רק מפיק את איכות התמונה הטובה ביותר ושומר על רמת בהירות טובה, הוא גם חוסך בעוצמת הנורה מאחר שהבהירות הנדרשת נמוכה יותר, ובכך מאריך את חייה.

סוגי המסכים השונים נבדלים זה מזה בתכונותיהם. בחירת המסך מורכבת משיקולים רבים, בהם סוג המקרן ונתוניו הטכניים, מיקומו, גודל החדר, מידת התאורה הסביבתית, זווית הצפייה המבוקשת ועוד. מומלץ לרכוש מסך בחנות מקצועית ולהציג בפני המוכר את כל הנתונים שיאפשרו בחירת מסך מתאים.

למרבית החברות המובילות יש דגמים התומכים בתלת-ממד. על פי רוב מדובר בדגמים באיכות גבוהה שיספקו חוויית צפייה מצוינת בדו-ממד, אבל לא תמיד כך בתלת-ממד. למרות שהטכנולוגיה ותיקה יחסית בקטגוריית המסכים, בתחום המקרנים היא עדיין חדשה יחסית ולא תמיד מציגה תמונה באיכות מצוינת, לכן מומלץ להתנסות במקרן כזה לפני הקנייה. זכרו שכדי להציג תוכן תלת-ממד נדרש מקור שידור תומך, דוגמת נגן Blueray.  כמו כן, כדי לצפות בסרט תלת ממד תצטרכו להצטייד במשקפיים תואמים, שלעתים מצורפים למכשיר ולעתים נרכשים בנפרד.

שני סוגים המקרנים העיקריים הם LCD ו-DLP. לכל אחד מאפייניו, יתרונותיו וחסרונותיו, אך למרות ההבדלים הטכניים בין השניים ביניהם, הפערים באיכות התמונה לרוב אינם משמעותיים. מבלי להיכנס לקרבי הטכנולוגיה, להלן תכונותיהם העיקריות של שני הסוגים:

מקרן LCD: צבעים עשירים יותר בתאורה סביבתית עמומה, תצוגה ברורה וחדה, גם בהצגת מידע ונתונים (למשל במצגות), ללא אפקט הקשת האופייני לדגמי DLP מסוימים. צריכת חשמל נמוכה יותר והתחממות פחותה מזו של מקרן DLP. מנגד, מקרן LCD מתאפיין בשחורים פחות כהים ומובחנים, עם נטייה לאפור. בחלק מהדגמים, בקטעי וידיאו מסוימים, קיימת תופעת Screen Door (הפיקסלים נראים כרשת צפופה). בנוסף, גודלו הפיזי של מקרן LCD גדול ממקרן DLP.

מקרן DLP: יתרונותיה של טכנולוגיית DLP הם בתמונת וידיאו חלקה יותר, ביחס ניגודיות גבוה עם שחורים חזקים ומובחנים ובגודל פיזי קומפקטי בהשוואה ל-LCD. עם זאת, למרות התצוגה ה"קולנועית" שלו, איכות התמונה נחשבת פחות טובה, לעתים נוטה לרוויית צבעים, ונדרשת עוצמת הארה גבוהה יותר בסביבה מוארת, ועלול לסבול מתופעת קשת חשמלית - תופעה נדירה שקשה להבחין בה, אבל יכולה להופיע במקרני DLP. כמו כן, המקרן מהסוג הזה נוטה להשמיע רחשים בזמן הפעולה. 

רוב המקרנים נעים במשקל שבין 2.5 ל-5 ק"ג. יש מקרנים קלים בני 1 ק"ג ואף פחות ויש כבדים יותר. בנוסף, ניתן למצוא גם מקרני מיני קטנים וקלים ומקרנים זעירים ממש המכונים מקרני כיס. לאנשי עסקים שהניידות חשובה להם, ולכל מי שמעוניין לנייד את המקרן ממקום למקום בקלות, יתאים מקרן קל וקומפקטי, אך סוגיית המשקל פחות חשובה עבור מי שמייעד את המקרן להתקנה קבועה.

למקרנים הניידים מצורף בדרך כלל תיק נשיאה. כמו כן, מומלץ לבחור מקרן שיכול לפעול באמצעות סוללה וחיבורים אלחוטיים.  

חשוב לדעת שהמקרן דורש תחזוקה תקופתית הכוללת בין היתר ניקוי העדשה והמסנן. מומלץ להקפיד על הוראות היצרן כדי למנוע בלאי ולשמור על רמת תפקוד המקרן לאורך זמן.

המקרן מצויד במגוון חיבורים למכשירים כנגן DVD, וידיאו, ממירי לוויין וכבלים, מגבר קולנוע ביתי, מחשב, קונסולת משחקים ועוד. סוגי החיבורים נבדלים זה מזה באיכותם, ומומלץ לבחור חיבורים איכותיים כדי לקבל תמונה טובה יותר. הנה כמה מהחיבורים המצויים במקרנים

 HDMI: חיבור סטנדרטי ומועדף להעברה מיטבית של תוכן HD. תקן HDMI 2.0 תומך ברזולציית 4K וב-60 פריימים לשנייה וכן בהעברת 32 ערוצי אודיו. 

USB: חיבור בין המקרן למכשירים תומכים באמצעות כבל או לצורך חיבור זיכרון USB נייד המכיל קבצים המיועדים לניגון במקרן.

Component: חיבור וידיאו מיושן אך איכותי מקומופוזיט.

 D-sub ,VGA) RGB): חיבור  למחשב.

 DVI: חיבור שקיים במחשבים, בממירי לוויין וכבלים HD, בנגני DVD ובמגברים. 

FireWire: חיבור שנמצא בין היתר במחשבים ובמצלמות ומיועד להעברה מהירה של תכנים כבדים.

קישורית Wi-Fi: דגמים התומכים בתקשורת Wi-Fi מאפשרים להציג קבצים דרך הרשת האלחוטית. 

כל המקרנים מגיעים עם שלט רחוק ולרובם מצורף כבל חיבור אחד או יותר. לעתים מצורף מסך או תיק נשיאה. במקרה שהמקרן מצויד בסוללה נטענת מצורף גם מטען.

מחירו של מקרן פשוט מתחיל ב-400 שקל. מקרנים מתקדמים יותר מגיעים לכמה אלפי שקלים ויש מקרנים שמחירם מגיע לעשרות אלפי שקלים. הפרמטרים העיקריים שמשפיעים על מחירו של מקרן הם בהירות, יחס ניגודיות, רזולוציה, תלת-ממד וכן משקל וממדים.

אחריות למקרן נעה בין שנה לשלוש שנים, כאשר בחלק מן המקרים אפשר לשלם תוספת על הרחבת האחריות. בנוגע לאחריות הנורה, חלק מהמקרנים מגיעים עם אחריות של בין שלושה חודשים לחצי שנה וחלקם מגיעים בלי אחריות כלל. בשל מחירה הגבוה מומלץ להקפיד על תקופת אחריות ארוכה ככל האפשר גם לנורה.

למידע אודות תקנות הגנת הצרכן לגבי שירות ואחריות למוצרי חשמל לחצו כאן.