מידותיו (30.6 ס"מ רוחב, 25.8 ס"מ עובי, 25 ס"מ גובה) וצורתו המיוחדת של הסורק מתארות די מהר את ייעודו המשרדי. כיאה לתכליתה, ה-ADS-2400N מציעה חיבור USB למחשב בודד וכן חיבור רשת באמצעות כבל Ethernet, המאפשר לתפעל את הסורק מכל מחשב הנמצא באותה רשת. בחירה זו מרגישה כי המיקום האידיאלי עבורו הוא בקצה משרד ולא סתם על שולחן של אחד העובדים. בהיותו מבטיח התממשקות לכמה מחשבים במקביל על בסיס חיבור רשת, גם אין צורך בהצמדתו למחשב ספציפי.
בפאנל הקדמי שבעה כפתורים; הדלקה/כיבוי, ביטול פעולה, סריקה אל התקן חיצוני, סריקה למחשב ועוד שלושה מקשי רשת שבלחיצה עליהם, מסמכים יישלחו למחשב הרצוי. לאכזבתנו, אין שום מסך או תפריט כלשהו שמאפשר להשתמש בסורק ובתכונותיו המתקדמות ללא חיבור למחשב. בצדו השמאלי של גוף הסורק כניסת USB, לסריקת מסמכים ישירות להתקן חיצוני כמו דיסק-און-קי, בקיבולת מקסימלית של 64 גיגה.
לצערנו ההתקנה הראשונית של הדרייבר והתוכנות הייעודיות הייתה שיעור מעולה בחוויית משתמש גרועה מאוד. זה התחיל בהורדה מקרטעת של קובץ ההתקנה מאתר היצרנית, בלית כונן CD במחשב הנייד שידע להריץ את התקליטור שקיבלנו במארז. ההתקנה עצמה התקשתה למצוא את החיבור הפיזי, על אף שהכל חובר כראוי וכדי לקנח בעוד עיכוב מייאש, תוכנות העריכה המתקדמות שמציעה Brother דורשות הורדה נוספת, אשר מבוססת על שרתים איטיים בצורה מגוחכת. בתמיכה הטכנית הוסבר לנו על בעיה זמנית בשרתים אבל בשיטוט זריז ברשת גילינו לא מעט ביקורות בנושא.
ניתן גם לסרוק ישירות להתקן חיצוני, באמצעות כניסת USB ייעודית להתקן תומך כמו דיסק-און-קי. כוונת הסורק טובה אבל הביצוע בפועל פחות אידיאלי. ראשית, ה-ADS-2400N לא הצליח לקרוא דיסק-און-קי בנפח 16 גיגה, על אף שהיצרנית מבטיחה תמיכה בהתקנים עד 64 גיגה. שנית, כשהצלחנו לסרוק אל דיסק-און-קי אחר בנפח 1 גיגה, לא היו לנו שום אופציות לבחירה והתאמה אישית. בהיעדר מסך בגוף הסורק, או כל כפתור לשינוי ערכים, מסמך ברירת המחדל שנסרק להתקן עלול שלא להספיק למשתמשים מתקדמים, שלא לדבר על העובדה שאין שום בקרה אילו מסמכים נסרקו היטב ואילו לא. עדיין מדובר בפתרון נחמד מצד Brother, גם אם אינו מושלם במבחן התוצאה.
מגירת ההזנה יודעת לקלוט מגוון גדלים פופולריים ועוד כמה שפחות; סוגי הנייר A5, A4 ומעטפה יוזנו בתדירות גבוהה יותר מן הסתם אבל הסורק יודע גם להתמודד עם גדלים פחות שכיחים כמו B5, B6, C5 וכמובן כרטיסי פלסטיק מוכרים (רישיון נהיגה, רב-קו, כרטיס קופת חולים, חברי מועדון וכו'). שמחנו לגלות שפרט לכרטיסי אשראי, ה-ADS-2400N הצליח לסרוק את כל סוגי הנייר שהעמדנו בפניו ואף אחד מהם לא נתקע בגלגלים או דרש מאתנו התערבות ידנית לחילוץ מסמך תקוע. מצד שני, בלטה בהיעדרה היכולת לקבל דפי A3, תכונה שציפינו לה פי כמה ממכונה שכל תכליתה היא סריקה.
פעולת הסריקה שקטה יחסית, מהזנת הדפים המתבצעת ברגע, דרך תהליך הסריקה הזריז ועד לסיום העבודה בצליל בולט. בסוף כל פעולה קיבלנו במחשב דיווח כמה דפים הסורק הפיק למחשב, כולל התייחסות לדפים "ריקים", כלומר עמודים ללא תוכן בצד השני – תכונה שאהבנו מאוד ועזרה לנו לוודא שכל המסמכים שביקשנו לסרוק אכן עובדו כנדרש.
עם הסורק מוצע סט תוכנות, ביניהן PaperPort ו-Abbyy FineReader 12 Sprint, המציעות מצבי סריקה מתקדמים. לצורך השלמת המטלות הפופולריות, מצאנו עצמנו מסתפקים בתוכנתFineReader הנהדרת, באמצעותה ניתן לבחור את גודל הנייר הנסרק, רזולוציית הסריקה ב-dpi, מצבי צבע ורמת הבהירות. התוכנה מאפשרת לייצא למחשב מסמכים שנסרקו במגוון פורמטים שימושיים; קבצי תמונה (JPG, PNG, TIFF וכו'), קובץ PDF עם טקסט חי או קובץ PDF לצפייה בלבד וללא אפשרות חיפוש, וכמובן, קובץ WORD ניתן לעריכה. מדובר בתכונה נהדרת שהרשימה לטובה בשימוש היום-יומי וברוב הדפים שהוזנו ל-ADS-2400N, הייתה התאמה נאה לטקסט ורק כמה מילים בודדות בכל נייר A4 עמוס טקסט לא הצליחו להיקרא היטב. בטקסטים בעברית הביצועים היו פחות טובים והתוכנה התקשתה להבדיל בין אותיות דומות כמו ד', ו' ו-ר', כך ש"רשאי" הפך ל"ושאי" ו"עבדי" הפך ל"עברי".
בעזרת האפליקציה הייעודית של היצרנית, iPrint&Scan, ניתן גם לסרוק ישירות לסלולר, טאבלט או כל מכשיר תומך אחר. את האפליקציה כבר ניסינו בעבר מול כמה מכשירי Brother שעברו תחת ידינו וברוב המקרים התוצאות היו בינוניות למדי. האפליקציה עצמה נוחה לשימוש ואינטואיטיבית מספיק לבקשות שכיחות אך בדומה למקרים אחרים, פקודות לא מתבצעות ברגע וקיים עיכוב משמעותי בין חיבור USB לחיבור רשת, כזה שמשתמשים חסרי סבלנות לא יתמודדו אתו. בנוסף, זיהינו לא מעט מקרים של איבוד קשר עם הסורק, מה שגרם לנו לאתחל את האפליקציה והסורק ולחדש את הסנכרון ביניהם.
