סקירת wisebuy - מצלמה Casio Exilim EX FH20

במגמה לחסוך בעלויות ולקרב את המצלמה לקהל רחב יותר, בחרו בקאסיו להקטין את החיישן מ-1/1.8 בדגם הקודם ל-1/2.3 אינטש, אך בניגוד להיגיון  – דווקא להעלות את צפיפות הפיקסלים על החיישן (רזולוציה) מ-6 מגה פיקסל ל-9. התוצאה הבלתי נמנעת היא ירידה מסוימת באיכות התמונה ברמת הפירוט, בהתקרבות 100%, אבל במבט כולל המצלמה מפיקה תוצאות טובות.

את בדיקת צילומי החוץ ביצענו ביום נהדר עם שמיים צלולים ושמש לא חזקה מדי,
ו- EX-FH20גמלה לנו עם תמונות נפלאות. החשיפות רובן ככולן היו מדויקות, והצבעים יפהפיים ומאוד טבעיים עם נטייה קלה ונסלחת לחמימות. המיקוד היה בדרך כלל מוצלח והחדות טובה במבט כללי. מאידך גיסא, במבט קרוב יותר התמונות נראות רכות (ניתן להוסיף חדות בתפריט המצלמה, מה שמשפר מעט את המצב), וניכר קושי של המצלמה להתמודד עם תבניות עדינות מורכבות, כמו למשל נוף של שיח מחטני שנראה מרוח ומטושטש למרות שהמיקוד היה נכון וה-ISO הנמוך שאפשר. הבחנו שהרכות מתגברת בקצה טווח הזום. הילות סגולות וסטייה כרומטית ((CA הופיעו פה ושם, אך לא כתופעה גורפת ולא ברמה שתפריע בהדפסה בגודל סביר.

בתוך הבית המצלמה נצמדה משום מה ל-ISO 400 ברוב התמונות, עם פלאש או בלעדיו. החדשות הטובות הן שהיא הצליחה להפיק תוצאות סבירות ושמישות לגמרי, עם גרעיניות מופחתת וללא יותר מדי איבוד פרטים. גם בחדר כמעט חשוך בחרה המצלמה שלא להעלות את ה-ISO מעבר ל-400, וכנראה שהיא יודעת למה. התמונות במקרה זה יצאו רועשת ביותר, אבל הבחנו שמרבית הרעש הוא "רעש צבעוני" שניתן לתיקון די בקלות (עם תוכנה ייעודית) ועשוי להפוך לגרעיניות יחסית נעימה לעין. המייצב האופטי יעיל ומאפשר תמונות חדות במהירות תריס של עד 1/30, וליציבי-הידיים שבינינו גם במהירויות נמוכות יותר. איזון הלובן האוטומטי לא תמיד דייק, בעיקר בתאורה פלואורסנטית, ונטה לצבוע את התמונה בגוון צהבהב. שמחנו למצוא אפשרות לאיזון לובן ידני ומהיר שפתר את הבעיה.

ביצועי הפלאש מעורבים: הוא מאיר את החדר בצורה נהדרת, באופן אחיד ובתאורה מלאה וחזקה, אך מתקשה להתמודד עם עצמים קרובים ונוטה לשרוף אותם. אנחנו העדפנו להתרחק מהמצולם ולפתוח מעט זום, כך הרווחנו גם זווית מבט טבעית יותר, גם הפרדה נאה מהרקע וגם פלאש שמאיר אך לא שורף את המצולם.

במצב סופר מקרו, שפעיל בטווח עדשה קבוע ולא ניתן לשינוי, תוכלו להתקרב עם המצלמה עד לסנטימטר בודד מהאובייקט. התמונות יצאו מרשימות, חדות ועשירות בפרטים. תכונות אחרות ששווה להזכיר הן זיהוי פנים (עובד היטב), נעילת חשיפה ומיקוד, פיצוי חשיפה של עד 2 סטופים למעלה ולמטה, מהירות תריס ורסטילית מאוד שבין 30 שניות ל-1/4000, ולמי שזה חשוב לו – אפשרות לחתימת זמן על התמונה עצמה. מנגנון חשוב שקיים כאן הוא Dynamic range, שמאזן את התמונה על ידי הבהרה חכמה של האזורים הכהים – בדקנו וזה עובד היטב, מבלי לשרוף את האזורים הבהירים על הדרך.

אם נסכם את סעיף איכות התמונה, את התמונות של EX-FH20 (כמו מצלמות דמויות SLR נוספות ברמה שלה) תרצו לראות ממרחק הגיוני ולא בגודל מלא, כי הפגמים קיימים. במבט כללי ובהדפסות בגודל סביר התוצאות טובות מאוד.

במגמה לחסוך בעלויות ולקרב את המצלמה לקהל רחב יותר, בחרו בקאסיו להקטין את החיישן מ-1/1.8 בדגם הקודם ל-1/2.3 אינטש, אך בניגוד להיגיון  – דווקא להעלות את צפיפות הפיקסלים על החיישן (רזולוציה) מ-6 מגה פיקסל ל-9 מגה. התוצאה הבלתי נמנעת היא ירידה מסוימת באיכות התמונה ברמת הפירוט, בהתקרבות 100%, אבל במבט כולל המצלמה מפיקה תוצאות טובות.

את בדיקת צילומי החוץ ביצענו ביום נהדר עם שמיים צלולים ושמש לא חזקה מדי, ו- EX-FH20גמלה לנו עם תמונות נפלאות. החשיפות רובן ככולן היו מדויקות, והצבעים יפהפיים ומאוד טבעיים עם נטייה קלה ונסלחת לחמימות. המיקוד היה בדרך כלל מוצלח והחדות טובה במבט כללי. מאידך גיסא, במבט קרוב יותר התמונות נראות רכות (ניתן להוסיף חדות בתפריט המצלמה, מה שמשפר מעט את המצב), וניכר קושי של המצלמה להתמודד עם תבניות עדינות מורכבות, כמו למשל נוף של שיח מחטני שנראה מרוח ומטושטש למרות שהמיקוד היה נכון וה-ISO הנמוך שאפשר. הבחנו שהרכות מתגברת בקצה טווח הזום. הילות סגולות וסטייה כרומטית ((CA הופיעו פה ושם, אך לא כתופעה גורפת ולא ברמה שתפריע בהדפסה בגודל סביר.

בתוך הבית המצלמה נצמדה משום מה ל-ISO 400 ברוב התמונות, עם פלאש או בלעדיו. החדשות הטובות הן שהיא הצליחה להפיק תוצאות סבירות ושמישות לגמרי, עם גרעיניות מופחתת וללא יותר מדי איבוד פרטים. גם בחדר כמעט חשוך בחרה המצלמה שלא להעלות את ה-ISO מעבר ל-400, וכנראה שהיא יודעת למה. התמונות במקרה זה יצאו רועשת ביותר, אבל הבחנו שמרבית הרעש הוא "רעש צבעוני" שניתן לתיקון די בקלות (עם תוכנה ייעודית) ועשוי להפוך לגרעיניות יחסית נעימה לעין. המייצב האופטי יעיל ומאפשר תמונות חדות במהירות תריס של עד 1/30, וליציבי-הידיים שבינינו גם במהירויות נמוכות יותר. איזון הלובן האוטומטי לא תמיד דייק, בעיקר בתאורה פלואורסנטית, ונטה לצבוע את התמונה בגוון צהבהב. שמחנו למצוא אפשרות לאיזון לובן ידני ומהיר שפתר את הבעיה.

ביצועי הפלאש מעורבים: הוא מאיר את החדר בצורה נהדרת, באופן אחיד ובתאורה מלאה וחזקה, אך מתקשה להתמודד עם עצמים קרובים ונוטה לשרוף אותם. אנחנו העדפנו להתרחק מהמצולם ולפתוח מעט זום, כך הרווחנו גם זווית מבט טבעית יותר, גם הפרדה נאה מהרקע וגם פלאש שמאיר אך לא שורף את המצולם.

במצב סופר מקרו, שפעיל בטווח עדשה קבוע ולא ניתן לשינוי, תוכלו להתקרב עם המצלמה עד לסנטימטר בודד מהאובייקט. התמונות יצאו מרשימות, חדות ועשירות בפרטים. תכונות אחרות ששווה להזכיר הן זיהוי פנים (עובד היטב), נעילת חשיפה ומיקוד, פיצוי חשיפה של עד 2 סטופים למעלה ולמטה, מהירות תריס ורסטילית מאוד שבין 30 שניות ל-1/4000, ולמי שזה חשוב לו – אפשרות לחתימת זמן על התמונה עצמה. מנגנון חשוב שקיים כאן הוא Dynamic range, שמאזן את התמונה על ידי הבהרה חכמה של האזורים הכהים – בדקנו וזה עובד היטב, מבלי לשרוף את האזורים הבהירים על הדרך.

אם נסכם את סעיף איכות התמונה, את התמונות של EX-FH20 (כמו מצלמות דמויות SLR נוספות ברמה שלה) תרצו לראות ממרחק הגיוני ולא בגודל מלא, כי הפגמים קיימים. במבט כללי ובהדפסות בגודל סביר התוצאות טובות מאוד.

במגמה לחסוך בעלויות ולקרב את המצלמה לקהל רחב יותר, בחרו בקאסיו להקטין את החיישן מ-1/1.8 בדגם הקודם ל-1/2.3 אינטש, אך בניגוד להיגיון  – דווקא להעלות את צפיפות הפיקסלים על החיישן (רזולוציה) מ-6 מגה פיקסל ל-9. התוצאה הבלתי נמנעת היא ירידה מסוימת באיכות התמונה ברמת הפירוט, בהתקרבות 100%, אבל במבט כולל המצלמה מפיקה תוצאות טובות.

את בדיקת צילומי החוץ ביצענו ביום נהדר עם שמיים צלולים ושמש לא חזקה מדי,
ו- EX-FH20גמלה לנו עם תמונות נפלאות. החשיפות רובן ככולן היו מדויקות, והצבעים יפהפיים ומאוד טבעיים עם נטייה קלה ונסלחת לחמימות. המיקוד היה בדרך כלל מוצלח והחדות טובה במבט כללי. מאידך גיסא, במבט קרוב יותר התמונות נראות רכות (ניתן להוסיף חדות בתפריט המצלמה, מה שמשפר מעט את המצב), וניכר קושי של המצלמה להתמודד עם תבניות עדינות מורכבות, כמו למשל נוף של שיח מחטני שנראה מרוח ומטושטש למרות שהמיקוד היה נכון וה-ISO הנמוך שאפשר. הבחנו שהרכות מתגברת בקצה טווח הזום. הילות סגולות וסטייה כרומטית ((CA הופיעו פה ושם, אך לא כתופעה גורפת ולא ברמה שתפריע בהדפסה בגודל סביר.

בתוך הבית המצלמה נצמדה משום מה ל-ISO 400 ברוב התמונות, עם פלאש או בלעדיו. החדשות הטובות הן שהיא הצליחה להפיק תוצאות סבירות ושמישות לגמרי, עם גרעיניות מופחתת וללא יותר מדי איבוד פרטים. גם בחדר כמעט חשוך בחרה המצלמה שלא להעלות את ה-ISO מעבר ל-400, וכנראה שהיא יודעת למה. התמונות במקרה זה יצאו רועשת ביותר, אבל הבחנו שמרבית הרעש הוא "רעש צבעוני" שניתן לתיקון די בקלות (עם תוכנה ייעודית) ועשוי להפוך לגרעיניות יחסית נעימה לעין. המייצב האופטי יעיל ומאפשר תמונות חדות במהירות תריס של עד 1/30, וליציבי-הידיים שבינינו גם במהירויות נמוכות יותר. איזון הלובן האוטומטי לא תמיד דייק, בעיקר בתאורה פלואורסנטית, ונטה לצבוע את התמונה בגוון צהבהב. שמחנו למצוא אפשרות לאיזון לובן ידני ומהיר שפתר את הבעיה.

ביצועי הפלאש מעורבים: הוא מאיר את החדר בצורה נהדרת, באופן אחיד ובתאורה מלאה וחזקה, אך מתקשה להתמודד עם עצמים קרובים ונוטה לשרוף אותם. אנחנו העדפנו להתרחק מהמצולם ולפתוח מעט זום, כך הרווחנו גם זווית מבט טבעית יותר, גם הפרדה נאה מהרקע וגם פלאש שמאיר אך לא שורף את המצולם.

במצב סופר מקרו, שפעיל בטווח עדשה קבוע ולא ניתן לשינוי, תוכלו להתקרב עם המצלמה עד לסנטימטר בודד מהאובייקט. התמונות יצאו מרשימות, חדות ועשירות בפרטים. תכונות אחרות ששווה להזכיר הן זיהוי פנים (עובד היטב), נעילת חשיפה ומיקוד, פיצוי חשיפה של עד 2 סטופים למעלה ולמטה, מהירות תריס ורסטילית מאוד שבין 30 שניות ל-1/4000, ולמי שזה חשוב לו – אפשרות לחתימת זמן על התמונה עצמה. מנגנון חשוב שקיים כאן הוא Dynamic range, שמאזן את התמונה על ידי הבהרה חכמה של האזורים הכהים – בדקנו וזה עובד היטב, מבלי לשרוף את האזורים הבהירים על הדרך.

אם נסכם את סעיף איכות התמונה, את התמונות של EX-FH20 (כמו מצלמות דמויות SLR נוספות ברמה שלה) תרצו לראות ממרחק הגיוני ולא בגודל מלא, כי הפגמים קיימים. במבט כללי ובהדפסות בגודל סביר התוצאות טובות מאוד.

במגמה לחסוך בעלויות ולקרב את המצלמה לקהל רחב יותר, בחרו בקאסיו להקטין את החיישן מ-1/1.8 בדגם הקודם ל-1/2.3 אינטש, אך בניגוד להיגיון  – דווקא להעלות את צפיפות הפיקסלים על החיישן (רזולוציה) מ-6 מגה פיקסל ל-9 מגה. התוצאה הבלתי נמנעת היא ירידה מסוימת באיכות התמונה ברמת הפירוט, בהתקרבות 100%, אבל במבט כולל המצלמה מפיקה תוצאות טובות.

את בדיקת צילומי החוץ ביצענו ביום נהדר עם שמיים צלולים ושמש לא חזקה מדי, ו- EX-FH20גמלה לנו עם תמונות נפלאות. החשיפות רובן ככולן היו מדויקות, והצבעים יפהפיים ומאוד טבעיים עם נטייה קלה ונסלחת לחמימות. המיקוד היה בדרך כלל מוצלח והחדות טובה במבט כללי. מאידך גיסא, במבט קרוב יותר התמונות נראות רכות (ניתן להוסיף חדות בתפריט המצלמה, מה שמשפר מעט את המצב), וניכר קושי של המצלמה להתמודד עם תבניות עדינות מורכבות, כמו למשל נוף של שיח מחטני שנראה מרוח ומטושטש למרות שהמיקוד היה נכון וה-ISO הנמוך שאפשר. הבחנו שהרכות מתגברת בקצה טווח הזום. הילות סגולות וסטייה כרומטית ((CA הופיעו פה ושם, אך לא כתופעה גורפת ולא ברמה שתפריע בהדפסה בגודל סביר.

בתוך הבית המצלמה נצמדה משום מה ל-ISO 400 ברוב התמונות, עם פלאש או בלעדיו. החדשות הטובות הן שהיא הצליחה להפיק תוצאות סבירות ושמישות לגמרי, עם גרעיניות מופחתת וללא יותר מדי איבוד פרטים. גם בחדר כמעט חשוך בחרה המצלמה שלא להעלות את ה-ISO מעבר ל-400, וכנראה שהיא יודעת למה. התמונות במקרה זה יצאו רועשת ביותר, אבל הבחנו שמרבית הרעש הוא "רעש צבעוני" שניתן לתיקון די בקלות (עם תוכנה ייעודית) ועשוי להפוך לגרעיניות יחסית נעימה לעין. המייצב האופטי יעיל ומאפשר תמונות חדות במהירות תריס של עד 1/30, וליציבי-הידיים שבינינו גם במהירויות נמוכות יותר. איזון הלובן האוטומטי לא תמיד דייק, בעיקר בתאורה פלואורסנטית, ונטה לצבוע את התמונה בגוון צהבהב. שמחנו למצוא אפשרות לאיזון לובן ידני ומהיר שפתר את הבעיה.

ביצועי הפלאש מעורבים: הוא מאיר את החדר בצורה נהדרת, באופן אחיד ובתאורה מלאה וחזקה, אך מתקשה להתמודד עם עצמים קרובים ונוטה לשרוף אותם. אנחנו העדפנו להתרחק מהמצולם ולפתוח מעט זום, כך הרווחנו גם זווית מבט טבעית יותר, גם הפרדה נאה מהרקע וגם פלאש שמאיר אך לא שורף את המצולם.

במצב סופר מקרו, שפעיל בטווח עדשה קבוע ולא ניתן לשינוי, תוכלו להתקרב עם המצלמה עד לסנטימטר בודד מהאובייקט. התמונות יצאו מרשימות, חדות ועשירות בפרטים. תכונות אחרות ששווה להזכיר הן זיהוי פנים (עובד היטב), נעילת חשיפה ומיקוד, פיצוי חשיפה של עד 2 סטופים למעלה ולמטה, מהירות תריס ורסטילית מאוד שבין 30 שניות ל-1/4000, ולמי שזה חשוב לו – אפשרות לחתימת זמן על התמונה עצמה. מנגנון חשוב שקיים כאן הוא Dynamic range, שמאזן את התמונה על ידי הבהרה חכמה של האזורים הכהים – בדקנו וזה עובד היטב, מבלי לשרוף את האזורים הבהירים על הדרך.

אם נסכם את סעיף איכות התמונה, את התמונות של EX-FH20 (כמו מצלמות דמויות SLR נוספות ברמה שלה) תרצו לראות ממרחק הגיוני ולא בגודל מלא, כי הפגמים קיימים. במבט כללי ובהדפסות בגודל סביר התוצאות טובות מאוד.

EX-FH20 מציעה 2 מצבי צילום וידיאו בגלגלת המצבים: צילום רגיל וצילום High-speed. במצב הרגיל תוכלו לצלם סרטונים ברזולוציה סטנדרטית של 640x480 או HD (720p) ובקצב של 30 פריימים בשנייה. איכות הצילום יוצאת מן הכלל: התמונה חדה ואיכותית, עם תנועה חלקה וזורמת, ללא גרעיניות גם בתוך הבית וללא בעיות מיקוד. גם איכות השמע מצוינת. הקוץ היחיד באליה הזו היא שתאלצו להכריע בין הבחירה להשתמש בזום האופטי במהלך הצילום או להקליט סאונד, מפני שלא ניתן להפעיל את שתי התכונות בו זמנית.

צילום וידיאו במצב High speed יזמן לכם חוויה די מרגשת של צפייה בתהליכים מהירים בהילוך אטי דרמטי. צילמנו זבוב מתעופף מעל לימון, ידיים מקלידות במהירות, מטבע מסתחררת ומים זורמים מברז, ובכל פעם התוצאה מפתיעה ומיוחדת. המצלמה מאפשרת בחירה בין כמה מהירויות – החל ב-210 ועד 1000 פריימים בשנייה, כאשר במהירות "נמוכה" תוכלו לצלם ברזולוציה סבירה של 640X480, ואילו במהירות המקסימלית – ברזולוציה נמוכה של 224X56 בלבד. הצפייה בסרטונים היא בהילוך אטי, ואיכות התמונה טובה למדי אם כי מורגשת גרעיניות גם בסצנות יחסית מוארות. אגב, ניתן לשלוט בפרמטרים כמו איזון לובן, חשיפה ו-ISO גם בצילום הוידיאו ועם קצת השקעה להשיג תוצאות טובות יותר. בצילום מהיר לא ניתן להקליט סאונד או להשתמש בזום.

EX-FH20 מציעה 2 מצבי צילום וידיאו בגלגלת המצבים: צילום וידיאו רגיל וצילום High-speed. במצב הרגיל תוכלו לצלם סרטונים ברזולוציה סטנדרטית של 640x480 או HD (720p) ובקצב של 30 פריימים בשנייה. איכות הצילום יוצאת מן הכלל: התמונה חדה ואיכותית, עם תנועה חלקה וזורמת, ללא גרעיניות גם בתוך הבית וללא בעיות מיקוד. גם איכות השמע מצוינת. הקוץ היחיד באליה הזו היא שתאלצו להכריע בין הבחירה להשתמש בזום האופטי במהלך הצילום או להקליט סאונד, מפני שלא ניתן להפעיל את שתי התכונות בו זמנית.

צילום וידיאו במצב High speed יזמן לכם חוויה די מרגשת של צפייה בתהליכים מהירים בהילוך איטי דרמטי. צילמנו זבוב מתעופף מעל לימון, ידיים מקלידות במהירות, מטבע מסתחררת ומים זורמים מברז, ובכל פעם התוצאה מפתיעה ומיוחדת. המצלמה מאפשרת בחירה בין כמה מהירויות – החל ב-210 ועד 1000 פריימים בשנייה, כאשר במהירות "נמוכה" תוכלו לצלם ברזולוציה סבירה של 640X480, ואילו במהירות המקסימלית – ברזולוציה נמוכה של 224X56 בלבד. הצפייה בסרטונים היא בהילוך אטי, ואיכות התמונה טובה למדי אם כי מורגשת גרעיניות גם בסצנות יחסית מוארות. אגב, ניתן לשלוט בפרמטרים כמו איזון לובן, חשיפה ו-ISO גם בצילום הוידיאו ועם קצת השקעה להשיג תוצאות טובות יותר. בצילום מהיר לא ניתן להקליט סאונד או להשתמש בזום.

EX-FH20 מציעה 2 מצבי צילום וידיאו בגלגלת המצבים: צילום רגיל וצילום High-speed. במצב הרגיל תוכלו לצלם סרטונים ברזולוציה סטנדרטית של 640x480 או HD (720p) ובקצב של 30 פריימים בשנייה. איכות הצילום יוצאת מן הכלל: התמונה חדה ואיכותית, עם תנועה חלקה וזורמת, ללא גרעיניות גם בתוך הבית וללא בעיות מיקוד. גם איכות השמע מצוינת. הקוץ היחיד באליה הזו היא שתאלצו להכריע בין הבחירה להשתמש בזום האופטי במהלך הצילום או להקליט סאונד, מפני שלא ניתן להפעיל את שתי התכונות בו זמנית.

צילום וידיאו במצב High speed יזמן לכם חוויה די מרגשת של צפייה בתהליכים מהירים בהילוך אטי דרמטי. צילמנו זבוב מתעופף מעל לימון, ידיים מקלידות במהירות, מטבע מסתחררת ומים זורמים מברז, ובכל פעם התוצאה מפתיעה ומיוחדת. המצלמה מאפשרת בחירה בין כמה מהירויות – החל ב-210 ועד 1000 פריימים בשנייה, כאשר במהירות "נמוכה" תוכלו לצלם ברזולוציה סבירה של 640X480, ואילו במהירות המקסימלית – ברזולוציה נמוכה של 224X56 בלבד. הצפייה בסרטונים היא בהילוך אטי, ואיכות התמונה טובה למדי אם כי מורגשת גרעיניות גם בסצנות יחסית מוארות. אגב, ניתן לשלוט בפרמטרים כמו איזון לובן, חשיפה ו-ISO גם בצילום הוידיאו ועם קצת השקעה להשיג תוצאות טובות יותר. בצילום מהיר לא ניתן להקליט סאונד או להשתמש בזום.

EX-FH20 מציעה 2 מצבי צילום וידיאו בגלגלת המצבים: צילום וידיאו רגיל וצילום High-speed. במצב הרגיל תוכלו לצלם סרטונים ברזולוציה סטנדרטית של 640x480 או HD (720p) ובקצב של 30 פריימים בשנייה. איכות הצילום יוצאת מן הכלל: התמונה חדה ואיכותית, עם תנועה חלקה וזורמת, ללא גרעיניות גם בתוך הבית וללא בעיות מיקוד. גם איכות השמע מצוינת. הקוץ היחיד באליה הזו היא שתאלצו להכריע בין הבחירה להשתמש בזום האופטי במהלך הצילום או להקליט סאונד, מפני שלא ניתן להפעיל את שתי התכונות בו זמנית.

צילום וידיאו במצב High speed יזמן לכם חוויה די מרגשת של צפייה בתהליכים מהירים בהילוך איטי דרמטי. צילמנו זבוב מתעופף מעל לימון, ידיים מקלידות במהירות, מטבע מסתחררת ומים זורמים מברז, ובכל פעם התוצאה מפתיעה ומיוחדת. המצלמה מאפשרת בחירה בין כמה מהירויות – החל ב-210 ועד 1000 פריימים בשנייה, כאשר במהירות "נמוכה" תוכלו לצלם ברזולוציה סבירה של 640X480, ואילו במהירות המקסימלית – ברזולוציה נמוכה של 224X56 בלבד. הצפייה בסרטונים היא בהילוך אטי, ואיכות התמונה טובה למדי אם כי מורגשת גרעיניות גם בסצנות יחסית מוארות. אגב, ניתן לשלוט בפרמטרים כמו איזון לובן, חשיפה ו-ISO גם בצילום הוידיאו ועם קצת השקעה להשיג תוצאות טובות יותר. בצילום מהיר לא ניתן להקליט סאונד או להשתמש בזום.

EX-FH20 אמנם קלה ביותר מ-100 גרם מקודמתה, אך היא עדיין מצלמה מסיבית ודי כבדה, ומשקלה 513 גרם (כולל 4 סוללות). האחיזה שלה מצוינת בזכות גריפ בגודל מדויק עם ציפוי גומי נוח, ולחובבי הצילום המשקל שלה עשוי דווקא להוות יתרון ביציבות האחיזה ובהפחתת רעידות.

סידור המקשים המצלמה טוב בדרך כלל אך לא מושלם. לחצן הצילום נמצא בדיוק במקום, וסביבו טבעת זום קלה מאוד ללחיצה, שכוללת גם שתי רגישויות כך שניתן לכוון את הזום מהר או לאט. עוד בראש המצלמה תמצאו את מקש ההפעלה וגלגלת מצבים. בשונה מכל מצלמה אחרת שראיתם, הגלגלת לא כוללת את מצבי הצילום הקלאסיים – ידניים, אוטומטיים וכדומה, אלא דווקא את מצבי צילום הרצף שהמצלמה יודעת להציע. בין הגלגלת לעינית האלקטרונית נמצאים שני מקשים למצב צילום ולמצב צפייה, שלא אהבנו במיוחד. ראשית, המיקום שלהם לא אינטואיטיבי, ושנית – היינו מעדיפים לו היה מקש צפייה בלבד, ושהחזרה למצב צילום תהיה עם לחיצה על הדק הצילום.

גב המצלמה חסכוני יחסית, ולצד המסך הענק יש מקש ניווט ארבע-כיווני עם מקש SET במרכזו, מקש תפריט, תצוגה ומקש BS – לאמור Best Shot, שזה הכינוי של קאסיו לסצנות צילום. לחיצה על המקש הזה תביא אתכם בזריזות למסך עם כמה וכמה סצנות צילום נפוצות המלוות בתמונות אילוסטרציה והסבר מילולי לכל סצנה.

מקש ברירת הפוקוס (מקרו, סופר מקרו, מיקוד ידני, מיקוד אוטומטי), מקש נעילת חשיפה או פוקוס והכפתור שמקפיץ את הפלאש נדדו למיקום לא נוח, בצד שמאל של המצלמה ממש על העדשה. היינו מעדיפים שלפחות מקש המקרו יהיה נגיש יותר.

עדשת הזום שקטה ודי מהירה, והיא עוברת ממצב Wide ל-Tele וחזרה תוך כשלוש וחצי שניות. כפי שציינו, ניתן לשלוט במהירות הזום ולכוון אותו בעדינות או במהירות. מערכת המיקוד מהירה מאוד בדרך כלל, אבל לא מספיק אמינה. פעמים רבות כשניסינו להתמקד (בעיקר כשהזום פתוח למלוא ארכו) המצלמה הודיעה שהמיקוד נכשל, אבל שנייה אחר כך באותו פוזיציה בדיוק המיקוד הצליח בקלות. כשכבר התבצע המיקוד הוא היה כמעט תמיד מדויק ונכון, והמסקנה שלנו – אל תמהרו להאמין למצלמה ותתעקשו להתמקד גם כשנראה שזה לא הולך בפעם הראשונה.

ממשק המצלמה מעולה. לרוב אפשרויות הצילום המיידיות תגיעו בלחיצה על מקש SET שמוביל לתפריט צדי בימין המסך, ודרכו תוכלו לכוון את כל הפרמטרים המידיים כמו חשיפה, פלאש, רזולוציה, איזון לבן, מדידת אור וכדומה. שאר תפריטי העומק נמצאים במקש Menu וכוללים פונקציות שליטה רבות ומגוונות. עם זאת חלק מהתכונות קמצניות קצת; למשל תוכלו לבחור אם להציג את התמונה מייד לאחר הצילום או לא, אבל לא תוכלו לקבוע לכמה שניות תופיע התצוגה – דברים כאלה, קטנים אך קצת מציקים. נציין לטובה שהניווט בתפריטים זריז מאוד ואינטואיטיבי.

במצלמות הקומפקטיות של קאסיו התלוננו רבות שהמסכים גרועים ועושים עוול לתמונות, אבל בדגם הזה אין לנו שום תלונה כזו. המסך גדול מאוד, 3 אינטש, וברזולוציה גבוהה של 230 אלף פיקסלים. הוא מציג את התמונות באיכות נהדרת. גם העינית האלקטרונית טובה למדי עם רזולוציה יחסית גבוהה וצבעים יחסית טובים, אך היא די קטנה ונגישותה לא מושלמת. העינית כוללת גלגלת דיופטר.

בערכת המצלמה תמצאו מכסה לעדשה, רצועת נשיאה איכותית, 4 סוללות אלקליין, כבל USB וכבל A\V וחוברת הדרכה באנגלית.

EX-FH20 אמנם קלה ביותר מ-100 גרם מקודמתה, אך היא עדיין מצלמה מסיבית ודי כבדה, ומשקלה 513 גרם (כולל 4 סוללות). האחיזה שלה מצוינת בזכות גריפ בגודל מדויק עם ציפוי גומי נוח, ולחובבי הצילום המשקל שלה עשוי דווקא להוות יתרון ביציבות האחיזה ובהפחתת רעידות.

סידור המקשים המצלמה טוב בדרך כלל אך לא מושלם. לחצן הצילום נמצא בדיוק במקום, וסביבו טבעת זום קלה מאוד ללחיצה, שכוללת גם שתי רגישויות כך שניתן לכוון את הזום מהר או לאט. עוד בראש המצלמה תמצאו את מקש ההפעלה וגלגלת מצבים. בשונה מכל מצלמה אחרת שראיתם, הגלגלת לא כוללת את מצבי הצילום הקלאסיים – ידניים, אוטומטיים וכדומה, אלא דווקא את מצבי צילום הרצף שהמצלמה יודעת להציע. בין הגלגלת לעינית האלקטרונית נמצאים שני מקשים למצב צילום ולמצב צפייה, שלא אהבנו במיוחד. ראשית, המיקום שלהם לא אינטואיטיבי, ושנית – היינו מעדיפים לו היה מקש צפייה בלבד, ושהחזרה למצב צילום תהיה עם לחיצה על הדק הצילום.

גב המצלמה חסכוני יחסית, ולצד המסך הענק יש מקש ניווט ארבע-כיווני עם מקש SET במרכזו, מקש תפריט, תצוגה ומקש BS – לאמור Best Shot, שזה הכינוי של קאסיו לסצנות צילום. לחיצה על המקש הזה תביא אתכם בזריזות למסך עם כמה וכמה סצנות צילום נפוצות המלוות בתמונות אילוסטרציה והסבר מילולי לכל סצנה.

מקש ברירת הפוקוס (מקרו, סופר מקרו, מיקוד ידני, מיקוד אוטומטי), מקש נעילת חשיפה או פוקוס והכפתור שמקפיץ את הפלאש נדדו למיקום לא נוח, בצד שמאל של המצלמה ממש על העדשה. היינו מעדיפים שלפחות מקש המקרו יהיה נגיש יותר.

עדשת הזום שקטה ודי מהירה, והיא עוברת ממצב Wide ל-Tele וחזרה תוך כשלוש וחצי שניות. כפי שציינו, ניתן לשלוט במהירות הזום ולכוון אותו בעדינות או במהירות. מערכת המיקוד מהירה מאוד בדרך כלל, אבל לא מספיק אמינה. פעמים רבות כשניסינו להתמקד (בעיקר כשהזום פתוח למלוא ארכו) המצלמה הודיעה שהמיקוד נכשל, אבל שנייה אחר כך באותו פוזיציה בדיוק המיקוד הצליח בקלות. כשכבר התבצע המיקוד הוא היה כמעט תמיד מדויק ונכון, והמסקנה שלנו – אל תמהרו להאמין למצלמה ותתעקשו להתמקד גם כשנראה שזה לא הולך בפעם הראשונה.

ממשק המצלמה מעולה. לרוב אפשרויות הצילום המיידיות תגיעו בלחיצה על מקש SET שמוביל לתפריט צדי בימין המסך, ודרכו תוכלו לכוון את כל הפרמטרים המידיים כמו חשיפה, פלאש, רזולוציה, איזון לבן, מדידת אור וכדומה. שאר תפריטי העומק נמצאים במקש Menu וכוללים פונקציות שליטה רבות ומגוונות. עם זאת חלק מהתכונות קמצניות קצת; למשל תוכלו לבחור אם להציג את התמונה מייד לאחר הצילום או לא, אבל לא תוכלו לקבוע לכמה שניות תופיע התצוגה – דברים כאלה, קטנים אך קצת מציקים. נציין לטובה שהניווט בתפריטים זריז מאוד ואינטואיטיבי.

במצלמות הקומפקטיות של קאסיו התלוננו רבות שהמסכים גרועים ועושים עוול לתמונות, אבל בדגם הזה אין לנו שום תלונה כזו. המסך גדול מאוד, 3 אינטש, וברזולוציה גבוהה של 230 אלף פיקסלים. הוא מציג את התמונות באיכות נהדרת. גם העינית האלקטרונית טובה למדי עם רזולוציה יחסית גבוהה וצבעים יחסית טובים, אך היא די קטנה ונגישותה לא מושלמת. העינית כוללת גלגלת דיופטר.

בערכת המצלמה תמצאו מכסה לעדשה, רצועת נשיאה איכותית, 4 סוללות אלקליין, כבל USB וכבל A\V וחוברת הדרכה באנגלית.

EX-FH20 אמנם קלה ביותר מ-100 גרם מקודמתה, אך היא עדיין מצלמה מסיבית ודי כבדה, ומשקלה 513 גרם (כולל 4 סוללות). האחיזה שלה מצוינת בזכות גריפ בגודל מדויק עם ציפוי גומי נוח, ולחובבי הצילום המשקל שלה עשוי דווקא להוות יתרון ביציבות האחיזה ובהפחתת רעידות.

סידור המקשים המצלמה טוב בדרך כלל אך לא מושלם. לחצן הצילום נמצא בדיוק במקום, וסביבו טבעת זום קלה מאוד ללחיצה, שכוללת גם שתי רגישויות כך שניתן לכוון את הזום מהר או לאט. עוד בראש המצלמה תמצאו את מקש ההפעלה וגלגלת מצבים. בשונה מכל מצלמה אחרת שראיתם, הגלגלת לא כוללת את מצבי הצילום הקלאסיים – ידניים, אוטומטיים וכדומה, אלא דווקא את מצבי צילום הרצף שהמצלמה יודעת להציע. בין הגלגלת לעינית האלקטרונית נמצאים שני מקשים למצב צילום ולמצב צפייה, שלא אהבנו במיוחד. ראשית, המיקום שלהם לא אינטואיטיבי, ושנית – היינו מעדיפים לו היה מקש צפייה בלבד, ושהחזרה למצב צילום תהיה עם לחיצה על הדק הצילום.

גב המצלמה חסכוני יחסית, ולצד המסך הענק יש מקש ניווט ארבע-כיווני עם מקש SET במרכזו, מקש תפריט, תצוגה ומקש BS – לאמור Best Shot, שזה הכינוי של קאסיו לסצנות צילום. לחיצה על המקש הזה תביא אתכם בזריזות למסך עם כמה וכמה סצנות צילום נפוצות המלוות בתמונות אילוסטרציה והסבר מילולי לכל סצנה.

מקש ברירת הפוקוס (מקרו, סופר מקרו, מיקוד ידני, מיקוד אוטומטי), מקש נעילת חשיפה או פוקוס והכפתור שמקפיץ את הפלאש נדדו למיקום לא נוח, בצד שמאל של המצלמה ממש על העדשה. היינו מעדיפים שלפחות מקש המקרו יהיה נגיש יותר.

עדשת הזום שקטה ודי מהירה, והיא עוברת ממצב Wide ל-Tele וחזרה תוך כשלוש וחצי שניות. כפי שציינו, ניתן לשלוט במהירות הזום ולכוון אותו בעדינות או במהירות. מערכת המיקוד מהירה מאוד בדרך כלל, אבל לא מספיק אמינה. פעמים רבות כשניסינו להתמקד (בעיקר כשהזום פתוח למלוא ארכו) המצלמה הודיעה שהמיקוד נכשל, אבל שנייה אחר כך באותו פוזיציה בדיוק המיקוד הצליח בקלות. כשכבר התבצע המיקוד הוא היה כמעט תמיד מדויק ונכון, והמסקנה שלנו – אל תמהרו להאמין למצלמה ותתעקשו להתמקד גם כשנראה שזה לא הולך בפעם הראשונה.

ממשק המצלמה מעולה. לרוב אפשרויות הצילום המיידיות תגיעו בלחיצה על מקש SET שמוביל לתפריט צדי בימין המסך, ודרכו תוכלו לכוון את כל הפרמטרים המידיים כמו חשיפה, פלאש, רזולוציה, איזון לבן, מדידת אור וכדומה. שאר תפריטי העומק נמצאים במקש Menu וכוללים פונקציות שליטה רבות ומגוונות. עם זאת חלק מהתכונות קמצניות קצת; למשל תוכלו לבחור אם להציג את התמונה מייד לאחר הצילום או לא, אבל לא תוכלו לקבוע לכמה שניות תופיע התצוגה – דברים כאלה, קטנים אך קצת מציקים. נציין לטובה שהניווט בתפריטים זריז מאוד ואינטואיטיבי.

במצלמות הקומפקטיות של קאסיו התלוננו רבות שהמסכים גרועים ועושים עוול לתמונות, אבל בדגם הזה אין לנו שום תלונה כזו. המסך גדול מאוד, 3 אינטש, וברזולוציה גבוהה של 230 אלף פיקסלים. הוא מציג את התמונות באיכות נהדרת. גם העינית האלקטרונית טובה למדי עם רזולוציה יחסית גבוהה וצבעים יחסית טובים, אך היא די קטנה ונגישותה לא מושלמת. העינית כוללת גלגלת דיופטר.

בערכת המצלמה תמצאו מכסה לעדשה, רצועת נשיאה איכותית, 4 סוללות אלקליין, כבל USB וכבל A\V וחוברת הדרכה באנגלית.

EX-FH20 אמנם קלה ביותר מ-100 גרם מקודמתה, אך היא עדיין מצלמה מסיבית ודי כבדה, ומשקלה 513 גרם (כולל 4 סוללות). האחיזה שלה מצוינת בזכות גריפ בגודל מדויק עם ציפוי גומי נוח, ולחובבי הצילום המשקל שלה עשוי דווקא להוות יתרון ביציבות האחיזה ובהפחתת רעידות.

סידור המקשים המצלמה טוב בדרך כלל אך לא מושלם. לחצן הצילום נמצא בדיוק במקום, וסביבו טבעת זום קלה מאוד ללחיצה, שכוללת גם שתי רגישויות כך שניתן לכוון את הזום מהר או לאט. עוד בראש המצלמה תמצאו את מקש ההפעלה וגלגלת מצבים. בשונה מכל מצלמה אחרת שראיתם, הגלגלת לא כוללת את מצבי הצילום הקלאסיים – ידניים, אוטומטיים וכדומה, אלא דווקא את מצבי צילום הרצף שהמצלמה יודעת להציע. בין הגלגלת לעינית האלקטרונית נמצאים שני מקשים למצב צילום ולמצב צפייה, שלא אהבנו במיוחד. ראשית, המיקום שלהם לא אינטואיטיבי, ושנית – היינו מעדיפים לו היה מקש צפייה בלבד, ושהחזרה למצב צילום תהיה עם לחיצה על הדק הצילום.

גב המצלמה חסכוני יחסית, ולצד המסך הענק יש מקש ניווט ארבע-כיווני עם מקש SET במרכזו, מקש תפריט, תצוגה ומקש BS – לאמור Best Shot, שזה הכינוי של קאסיו לסצנות צילום. לחיצה על המקש הזה תביא אתכם בזריזות למסך עם כמה וכמה סצנות צילום נפוצות המלוות בתמונות אילוסטרציה והסבר מילולי לכל סצנה.

מקש ברירת הפוקוס (מקרו, סופר מקרו, מיקוד ידני, מיקוד אוטומטי), מקש נעילת חשיפה או פוקוס והכפתור שמקפיץ את הפלאש נדדו למיקום לא נוח, בצד שמאל של המצלמה ממש על העדשה. היינו מעדיפים שלפחות מקש המקרו יהיה נגיש יותר.

עדשת הזום שקטה ודי מהירה, והיא עוברת ממצב Wide ל-Tele וחזרה תוך כשלוש וחצי שניות. כפי שציינו, ניתן לשלוט במהירות הזום ולכוון אותו בעדינות או במהירות. מערכת המיקוד מהירה מאוד בדרך כלל, אבל לא מספיק אמינה. פעמים רבות כשניסינו להתמקד (בעיקר כשהזום פתוח למלוא ארכו) המצלמה הודיעה שהמיקוד נכשל, אבל שנייה אחר כך באותו פוזיציה בדיוק המיקוד הצליח בקלות. כשכבר התבצע המיקוד הוא היה כמעט תמיד מדויק ונכון, והמסקנה שלנו – אל תמהרו להאמין למצלמה ותתעקשו להתמקד גם כשנראה שזה לא הולך בפעם הראשונה.

ממשק המצלמה מעולה. לרוב אפשרויות הצילום המיידיות תגיעו בלחיצה על מקש SET שמוביל לתפריט צדי בימין המסך, ודרכו תוכלו לכוון את כל הפרמטרים המידיים כמו חשיפה, פלאש, רזולוציה, איזון לבן, מדידת אור וכדומה. שאר תפריטי העומק נמצאים במקש Menu וכוללים פונקציות שליטה רבות ומגוונות. עם זאת חלק מהתכונות קמצניות קצת; למשל תוכלו לבחור אם להציג את התמונה מייד לאחר הצילום או לא, אבל לא תוכלו לקבוע לכמה שניות תופיע התצוגה – דברים כאלה, קטנים אך קצת מציקים. נציין לטובה שהניווט בתפריטים זריז מאוד ואינטואיטיבי.

במצלמות הקומפקטיות של קאסיו התלוננו רבות שהמסכים גרועים ועושים עוול לתמונות, אבל בדגם הזה אין לנו שום תלונה כזו. המסך גדול מאוד, 3 אינטש, וברזולוציה גבוהה של 230 אלף פיקסלים. הוא מציג את התמונות באיכות נהדרת. גם העינית האלקטרונית טובה למדי עם רזולוציה יחסית גבוהה וצבעים יחסית טובים, אך היא די קטנה ונגישותה לא מושלמת. העינית כוללת גלגלת דיופטר.

בערכת המצלמה תמצאו מכסה לעדשה, רצועת נשיאה איכותית, 4 סוללות אלקליין, כבל USB וכבל A\V וחוברת הדרכה באנגלית.

כמו קודמתה, גם EX-FH20 מתהדרת בביצועים זריזים במיוחד, שמקרבים אותה לרמה של מצלמת DSLR מבחינה זו.

זמני האתחול והכיבוי לא מרשימים – כ-3.5 שניות עד שהזום הענק נשלף או מתקפל פנימה, אך מרגע שהמצלמה מוכנה לפעולה היא זריזה להפליא. המיקוד כאמור מהיר וה-Shutter lag כמעט ואינו מורגש, 0.08 שניות. אם תכבו את התצוגה המקדימה שאחרי הצילום, תוכלו לצלם בקצב מפתיע של בערך 2 תמונות
ב-3 שניות – ואנחנו לא מדברים על מצב רצף אלא על צילום רגיל, לחיצה אחר לחיצה. זמן הכתיבה לכרטיס פשוט פנטסטי והמצלמה מוכנה כהרף עין לתמונה הבאה. החדשות היותר טובות הן, שביצועי הפלאש אפילו מרשימים עוד יותר. תשכחו מהמתנה מעצבנת אחרי צילום עם פלאש; המבזק במצלמה הזו נטען מוכן להבזק הבא תוך בערך שנייה. כדי לצנן קצת את ההתלהבות נדייק ונאמר שאת התוצאות המהירות ביותר תקבלו בזווית הרחבה של העדשה, אך גם כשהזום פתוח ביצועי המצלמה עדיין מהירים ביחס למקובל.

צילום הרצף הוא גולת הכותרת של המצלמה הזו, ואכן תוכלו לתפוס את הרגע במהירות כמעט מופרכת של עד 40 תמונות בשנייה (אפשר לבחור בין 3, 5, 15, 30 או 40 תמונות בשנייה). יתרה מזאת, ישנו מצב של Precorder שמשמעותו היא שהמצלמה מתחילה למעשה לצלם עוד בשלב החצי-לחיצה, לפני שלחצתם סופית על ההדק; כך שגם אם אחרתם במחצית השנייה את הצילום המצלמה תשמור כמה פריימים לפני הלחיצה ותציל לכם את התמונה.

ואם זה לא מספיק, תוכלו לצלם צילום רצף גם עם פלאש, בקצב מדהים של 7 תמונות ב-3 שניות (בפועל המצלמה מסוגלת לצלם רק 5 תמונות לפני שהפלאש זקוק לזמן כדי להיטען). המקום היחיד בו המצלמה מאכזבת הוא בצילום RAW, בו לוקח לה כמה שניות ארוכות כדי לשמור את התמונה.

על הנייר, EX-FH20 פחות מהירה מקודמתה שהציעה מהירות מקסימלית של 60 תמונות בשנייה, אבל בינינו – מי באמת צריך מהירויות כאלה? גם 40זה יותר ממה שתצטרכו.

כמו קודמתה, גם EX-FH20 מתהדרת בביצועים זריזים במיוחד, שמקרבים אותה לרמה של מצלמת DSLR מבחינה זו.

זמני האתחול והכיבוי לא מרשימים – כ-3.5 שניות עד שהזום הענק נשלף או מתקפל פנימה, אך מרגע שהמצלמה מוכנה לפעולה היא זריזה להפליא. המיקוד כאמור מהיר וה-Shutter lag כמעט ואינו מורגש, 0.08 שניות. אם תכבו את התצוגה המקדימה שאחרי הצילום, תוכלו לצלם בקצב מפתיע של בערך 2 תמונות ב-3 שניות – ואנחנו לא מדברים על מצב רצף אלא על צילום רגיל, לחיצה אחר לחיצה. זמן הכתיבה לכרטיס פשוט פנטסטי והמצלמה מוכנה כהרף עין לתמונה הבאה. החדשות היותר טובות הן, שביצועי הפלאש אפילו מרשימים עוד יותר. תשכחו מהמתנה מעצבנת אחרי צילום עם פלאש; המבזק במצלמה הזו נטען מוכן להבזק הבא תוך בערך שנייה. כדי לצנן קצת את ההתלהבות נדייק ונאמר שאת התוצאות המהירות ביותר תקבלו בזווית הרחבה של העדשה, אך גם כשהזום פתוח ביצועי המצלמה עדיין מהירים ביחס למקובל.

צילום הרצף הוא גולת הכותרת של המצלמה הזו, ואכן תוכלו לתפוס את הרגע במהירות כמעט מופרכת של עד 40 פריימים בשנייה (אפשר לבחור בין 3, 5, 15, 30 או 40 פריימים בשנייה). יתרה מזאת, ישנו מצב של Precorder שמשמעותו היא שהמצלמה מתחילה למעשה לצלם עוד בשלב החצי-לחיצה, לפני שלחצתם סופית על ההדק; כך שגם אם אחרתם במחצית השנייה את הצילום המצלמה תשמור כמה פריימים לפני הלחיצה ותציל לכם את התמונה.

ואם זה לא מספיק, תוכלו לצלם צילום רצף גם עם פלאש, בקצב מדהים של 7 פריימים ב-3 שניות (בפועל המצלמה מסוגלת לצלם רק 5 פריימים לפני שהפלאש זקוק לזמן כדי להיטען). המקום היחיד בו המצלמה מאכזבת הוא בצילום RAW, בו לוקח לה כמה שניות ארוכות כדי לשמור את התמונה.

על הנייר, EX-FH20 פחות מהירה מקודמתה שהציעה מהירות מקסימלית של 60 פריימים בשנייה, אבל בינינו – מי באמת צריך מהירויות כאלה? גם 40fps זה יותר ממה שתצטרכו.

כמו קודמתה, גם EX-FH20 מתהדרת בביצועים זריזים במיוחד, שמקרבים אותה לרמה של מצלמת DSLR מבחינה זו.

זמני האתחול והכיבוי לא מרשימים – כ-3.5 שניות עד שהזום הענק נשלף או מתקפל פנימה, אך מרגע שהמצלמה מוכנה לפעולה היא זריזה להפליא. המיקוד כאמור מהיר וה-Shutter lag כמעט ואינו מורגש, 0.08 שניות. אם תכבו את התצוגה המקדימה שאחרי הצילום, תוכלו לצלם בקצב מפתיע של בערך 2 תמונות
ב-3 שניות – ואנחנו לא מדברים על מצב רצף אלא על צילום רגיל, לחיצה אחר לחיצה. זמן הכתיבה לכרטיס פשוט פנטסטי והמצלמה מוכנה כהרף עין לתמונה הבאה. החדשות היותר טובות הן, שביצועי הפלאש אפילו מרשימים עוד יותר. תשכחו מהמתנה מעצבנת אחרי צילום עם פלאש; המבזק במצלמה הזו נטען מוכן להבזק הבא תוך בערך שנייה. כדי לצנן קצת את ההתלהבות נדייק ונאמר שאת התוצאות המהירות ביותר תקבלו בזווית הרחבה של העדשה, אך גם כשהזום פתוח ביצועי המצלמה עדיין מהירים ביחס למקובל.

צילום הרצף הוא גולת הכותרת של המצלמה הזו, ואכן תוכלו לתפוס את הרגע במהירות כמעט מופרכת של עד 40 תמונות בשנייה (אפשר לבחור בין 3, 5, 15, 30 או 40 תמונות בשנייה). יתרה מזאת, ישנו מצב של Precorder שמשמעותו היא שהמצלמה מתחילה למעשה לצלם עוד בשלב החצי-לחיצה, לפני שלחצתם סופית על ההדק; כך שגם אם אחרתם במחצית השנייה את הצילום המצלמה תשמור כמה פריימים לפני הלחיצה ותציל לכם את התמונה.

ואם זה לא מספיק, תוכלו לצלם צילום רצף גם עם פלאש, בקצב מדהים של 7 תמונות ב-3 שניות (בפועל המצלמה מסוגלת לצלם רק 5 תמונות לפני שהפלאש זקוק לזמן כדי להיטען). המקום היחיד בו המצלמה מאכזבת הוא בצילום RAW, בו לוקח לה כמה שניות ארוכות כדי לשמור את התמונה.

על הנייר, EX-FH20 פחות מהירה מקודמתה שהציעה מהירות מקסימלית של 60 תמונות בשנייה, אבל בינינו – מי באמת צריך מהירויות כאלה? גם 40זה יותר ממה שתצטרכו.

כמו קודמתה, גם EX-FH20 מתהדרת בביצועים זריזים במיוחד, שמקרבים אותה לרמה של מצלמת DSLR מבחינה זו.

זמני האתחול והכיבוי לא מרשימים – כ-3.5 שניות עד שהזום הענק נשלף או מתקפל פנימה, אך מרגע שהמצלמה מוכנה לפעולה היא זריזה להפליא. המיקוד כאמור מהיר וה-Shutter lag כמעט ואינו מורגש, 0.08 שניות. אם תכבו את התצוגה המקדימה שאחרי הצילום, תוכלו לצלם בקצב מפתיע של בערך 2 תמונות ב-3 שניות – ואנחנו לא מדברים על מצב רצף אלא על צילום רגיל, לחיצה אחר לחיצה. זמן הכתיבה לכרטיס פשוט פנטסטי והמצלמה מוכנה כהרף עין לתמונה הבאה. החדשות היותר טובות הן, שביצועי הפלאש אפילו מרשימים עוד יותר. תשכחו מהמתנה מעצבנת אחרי צילום עם פלאש; המבזק במצלמה הזו נטען מוכן להבזק הבא תוך בערך שנייה. כדי לצנן קצת את ההתלהבות נדייק ונאמר שאת התוצאות המהירות ביותר תקבלו בזווית הרחבה של העדשה, אך גם כשהזום פתוח ביצועי המצלמה עדיין מהירים ביחס למקובל.

צילום הרצף הוא גולת הכותרת של המצלמה הזו, ואכן תוכלו לתפוס את הרגע במהירות כמעט מופרכת של עד 40 פריימים בשנייה (אפשר לבחור בין 3, 5, 15, 30 או 40 פריימים בשנייה). יתרה מזאת, ישנו מצב של Precorder שמשמעותו היא שהמצלמה מתחילה למעשה לצלם עוד בשלב החצי-לחיצה, לפני שלחצתם סופית על ההדק; כך שגם אם אחרתם במחצית השנייה את הצילום המצלמה תשמור כמה פריימים לפני הלחיצה ותציל לכם את התמונה.

ואם זה לא מספיק, תוכלו לצלם צילום רצף גם עם פלאש, בקצב מדהים של 7 פריימים ב-3 שניות (בפועל המצלמה מסוגלת לצלם רק 5 פריימים לפני שהפלאש זקוק לזמן כדי להיטען). המקום היחיד בו המצלמה מאכזבת הוא בצילום RAW, בו לוקח לה כמה שניות ארוכות כדי לשמור את התמונה.

על הנייר, EX-FH20 פחות מהירה מקודמתה שהציעה מהירות מקסימלית של 60 פריימים בשנייה, אבל בינינו – מי באמת צריך מהירויות כאלה? גם 40fps זה יותר ממה שתצטרכו.

לעומת ה-Pro EX-F1, הדגם הנוכחי אינו משתמש בסוללת ליתיום ייעודית אלא ב-4 סוללות AA רגילות, אך משך פעולת הסוללות עדיין טובים מאוד. בדקנו את המצלמה עם סוללות נטענות בהספק 2700mAh, והצלחנו לצלם כ-500 תמונות, כשליש מהן עם פלאש – והסוללה טרם התרוקנה. ראוי לציין שמד הסוללה שמופיע על הצג אינו אמין במיוחד, ולאחר שהציג סוללה ריקה לגמרי חזר לסוללה כמעט מלאה לאחר כיבוי והפעלה מחדש.

לעומת ה-Pro EX-F1, הדגם הנוכחי אינו משתמש בסוללת ליתיום ייעודית אלא ב-4 סוללות AA רגילות, אך משך פעולת הסוללות עדיין טובים מאוד. בדקנו את המצלמה עם סוללות נטענות בהספק 2700mAh, והצלחנו לצלם כ-500 תמונות, כשליש מהן עם פלאש – והסוללה טרם התרוקנה. ראוי לציין שמד הסוללה שמופיע על הצג אינו אמין במיוחד, ולאחר שהציג סוללה ריקה לגמרי חזר לסוללה כמעט מלאה לאחר כיבוי והפעלה מחדש.

לעומת ה-Pro EX-F1, הדגם הנוכחי אינו משתמש בסוללת ליתיום ייעודית אלא ב-4 סוללות AA רגילות, אך משך פעולת הסוללות עדיין טובים מאוד. בדקנו את המצלמה עם סוללות נטענות בהספק 2700mAh, והצלחנו לצלם כ-500 תמונות, כשליש מהן עם פלאש – והסוללה טרם התרוקנה. ראוי לציין שמד הסוללה שמופיע על הצג אינו אמין במיוחד, ולאחר שהציג סוללה ריקה לגמרי חזר לסוללה כמעט מלאה לאחר כיבוי והפעלה מחדש.

לעומת ה-Pro EX-F1, הדגם הנוכחי אינו משתמש בסוללת ליתיום ייעודית אלא ב-4 סוללות AA רגילות, אך משך פעולת הסוללות עדיין טובים מאוד. בדקנו את המצלמה עם סוללות נטענות בהספק 2700mAh, והצלחנו לצלם כ-500 תמונות, כשליש מהן עם פלאש – והסוללה טרם התרוקנה. ראוי לציין שמד הסוללה שמופיע על הצג אינו אמין במיוחד, ולאחר שהציג סוללה ריקה לגמרי חזר לסוללה כמעט מלאה לאחר כיבוי והפעלה מחדש.