סקירת wisebuy - משחק מחשב משחק מחשב DOOM Eterna

Item: משחק מחשב DOOM Eterna
Author: לירן עבדי

לירן עבדי | 16.04.2020

הטוב

סביבות לחימה מפורטות ועמוסות אויבים
משחקיות מהירה ומהנה
חווית סאונד מופתית
אזורים סודיים מאתגרים ומתגמלים
כלי נשק מרובים, עם מגוון אפשרויות לחימה

הרע

עלילה שלוקחת את עצמה ברצינות רבה מדי
דרישות מחשב תובעניות מאוד
מולטיפלייר בסיסי

בשורה התחתונה

הכותר DOOM Eternal הוא כל מה שאפשר לצפות ממשחק פעולה בקצב גבוה: יש כאן משחקיות מהירה אבל לא טיפשית לחלוטין, כך ששחקנים טקטיים יעריכו אותו אפילו יותר. סביבות הלחימה האפלות, ההוצאות להורג הראוותניות, הסאונד המשובח והמולטיפלייר המהנה – הכל עובד לפי הנוסחות הנכונות ומתקתק היטב, בדיוק כמו שכותר אקשן צריך להיראות ולהרגיש. לא משנה אם אתם שחקני פעולה מהדור הישן או החדש, את DOOM Eternal אסור לפספס.

הקדמה

משחק הפעולה DOOM Eternal פותח על ידי id Software והושק על ידי Bethesda Softworks ב-20.3 לפלטפורמות PS4, Xbox One, Stadia ולמחשב האישי – שגרסתו נבדקה בסקירה זו. זהו המשחק החמישי בסדרה המפורסמת ונחשב להמשכו של הכותר הקודם שיצא ב-2016, וגם הפעם ניכנס לנעלי Doom Slayer במשימתו להציל את שארית האנושות מפלישה דמונית.

עלילה

(30% מהציון הסופי)

8 מתוך 10

לחפש מלכתחילה עלילה רצינית ומושקעת ממותג כה נוסטלגי ומקושקש שנע על טהרת "חסל ושאל שאלות אחר כך" תהיה משימה קשה. למרבה ההפתעה, יש סיפור מאחורי הקרבות ולמרות שהם רחוקים מלעניין או דרשו מאיתנו איזה מעקב לוגי אחרי האירועים, DOOM Eternal עדיין מנסה לשלב המון קטעי מעבר מושקעים, לחפש היגיון פנימי בלערוף מפלצות מהשאול ולאתר קברים סודיים שרק יובילו אותנו לעוד גלי אויבים שלא מפסיקים להגיע. עיכוב פלישת השדים, מעבר בין ממדים וחיסול Icon of Sin המיתולוגי מלווה בקמפיין ליחיד שהיה בקלות יכול להיות משמים ורק תירוץ לקרבות, ליבו של הכותר, אך לא כך קרה ונהנינו הרבה יותר ממה שציפינו.

גרפיקה וסאונד

(30% מהציון הסופי)

9 מתוך 10

המשחק DOOM Eternal הוא אחד מהכותרים התובעניים ביותר שיצא לנו לפגוש ועם הגדרות הגרפיקה המתקדמות ביותר, הוא ידרוש כמעט 8GB של זיכרון RAM מצד כרטיס המסך. החדשות הטובות הן שבתמורה הוא מעניק לשחקן סביבות לחימה מפורטות, עם התפאורה הנכונה לעוד קרב עמוס אויבים, שגם בפן הטכני אינו מקרטע כלל, כולל קטעי מעבר סופר-מהירים וכמעט נטולי המתנה. זה מתחיל בפיצוצים הוליוודיים, עובר למכניקת תלישת איברים מזעזעת ומדויקת למדי ומקנח בהיכלי שאול ענקיים שאפשר רק להתפעל מהם.

הסאונד תורם את חלקו: הדיבובים דרמטיים, אולי מדי, ותהינו מתי הכותר יפסיק לקחת את עצמו ברצינות כה תהומית. המוזיקה פשוט מצוינת ורובה מאופיינת ברוק אפל שמגיח בדיוק ברגעים הנכונים, בשיאו של קרב חסר פשרות מול שדים, רוחות ומפלצות מעולם אחר. קולות הנשקים לא מורידים הילוך ובין אם זה רעשי המנוע של המסור החשמלי שמבתר עוד אויב או מוח שמתפצפץ בעזרת שאטגן, הכל עובד בתיאום סימפוני מושלם שיוצר אקשן טהור ומענג.

משחקיות

(20% מהציון הסופי)

9 מתוך 10

איך אפשר בלי: המשחק מחזיר את כל המפלצות הבלתי-נשכחות שעוד כנערים גרמו לנו לירות לעברם את כל מה שיש לנו. בין השדים: Marauder, Cacodemon, Cyberdemon, Lost soul וכמובן ה-Imp המפורסם. כולם מאופיינים ומפורטים היטב, ועומדים בסטנדרט המצופה מכותר פעולה עדכני: חלקם מסתערים על הדמות, האחרים יורים ממרחק – אבל בכל אויב מסתתרת הדרך הנכונה להריגה.

כדי להוסיף ממד אסטרטגי שלא כולל רק ירי ללא התחשבות, הוסיפו במשחק נקודות תורפה אצל אויבים חזקים יותר: השבתת מכונת הירייה שעל גב האויב, ביתור אחת הרגליים של אחר והשחלת רימון הישר לתוך הפה של שד מרחף – כך שחיסולה הסופי יהיה הרבה יותר מהיר. זה עובד היטב: במקום לרסס ולאבד כדורים יקרים על מפלצות שמסרבות למות, מצאנו את עצמנו לא פעם מכוונים בדיוק חסר-פשרות, רק כי אנחנו יודעים שזו הדרך היעילה יותר לחסל את האויב שניצל לפנינו – ובדרך גם לחסוך תחמושת יקרה שלא תמיד זמינה לשחקן.

הנשקים הקלאסיים חוזרים גם ויש להם שימוש משני, כמו השאטגן המסורתי שהופך גם למטול רימונים או רובה הסער שהופך לרובה צלפים בשעת הצורך. הנשק הכי שכיח בחוויית המשחק שלנו: שליחת כבל ברזל שימושי-להפליא שמשך אותנו לאויבים בחוזקה ואז בטווח אפס, הכדורים שלנו היו עוצמתיים פי כמה. לא פחות חשוב, הכבל גרם לנו להיות הרבה יותר דינמיים בסביבה רווית אויבים בה זריזות היא שם המשחק. כלים נוספים משתתפים בחגיגת ההרג, ביניהם רימון רסס, להביור הרסני שפוגע באויבים ומושך מהם שריון לעת צורך ומסור חשמלי שעזר לנו בדקה ה-90 כשלא מצאנו תחמושת כלל, כאשר חיסול אויב עם המסור מושכת ממנו תחמושת שאפשרה לנו להמשיך את מסע הקטל שלנו.

כדי לא להסתפק במשימות שכולן תלויות בהגעה בנאלית מנקודה A ל-B, ברחבי כל מפה מסתתרות כמה נקודות מסתור לאיסוף פרטים שונים: זו יכולה להיות בובה מצחיקה לאוסף או שדרוג לנשק. החלק האהוב עלינו באזורים הסודיים הוא שרובם מאתגרים ולא כולם מובנים מאליהם. לפעמים המשחק אפילו מגרה אותך בהצגת האזור החסום, אלא שגישה אליו דורשת מעט מחשבה ואפילו קצת אקרובטיקה הכוללת שבירת קירות, קפיצה כפולה ומציאת פתחים סודיים.

המשחק גם מציע "Glory kill", "חיסול ראווה" בתרגום חופשי: בנשמותיו האחרונות של כל אויב, ניתנת האופציה לבצע עליו מהלך הרג סינמטי שמחסל אותו סופית ומעניק לנו עוד כמה נקודות בריאות. בהתחלה חשבנו שמדובר בהוצאה להורג גרוטסקית שמטרתה תפאורת משחק ותו לא, אלא שמאוד מהר מגלים שהיא הכרחית בכל צעד במשחק. קשה לסמוך על חבילות הבריאות שמחכות לשחקן בשדה הקרב, גם ברמות הקושי הנמוכות, כך שהוצאה להורג מפוארת היא בגדר חובה, אם מטרתנו להגיע ליעד הבא בחיים. החלק הכיפי בעניין הוא שאין סוף לאקשן והמעבר בין חיסול לעוד Glory kill מאוד מהיר ושומר על קצב משחק גבוה. החלק הפחות-נעים הוא החזרתיות, שעלולה לעייף ולנו היה קל להשתעמם ממנה די מהר, כך שממפגן אלימות רווי דם, ההוצאות להורג הפכו להיות פונקציונליות בלבד.

רמות המשחק מגוונות ו-DOOM Eternal מתאים לכל סוגי השחקנים: כאלו שלראשונה מתנסים בכותר FPS ומבקשים אתגר קליל ועד לשחקנים המקצועיים עם רפלקסים בלתי-אנושיים, כולל אופציה לרמת קושי בגרסת DOOM הקלאסית, ללא שמירות וללא חיים נוספים. אורך המשחק בינוני – בערך 20 שעות ייקח לכם לסיים את המשחק אם אתם שחקנים ממוצעים. שועלי קרבות אפילו יסיימו תוך 12-15 שעות.

משחק ברשת

(20% מהציון הסופי)

8 מתוך 10

משחק הרשת מציע משחקי Deathmatch מסורתיים הנקרא BattleMode, כשהשחקן יכול להיכנס לנעלי גיבור המשחק Doom Slayer או לצד האויבים מהשאול, בתצורה של 2 מפלצות מול DOOM. מאוד מהר עברנו לצד השדים – יש משהו יותר מהנה ומפותח בחוויית המשחק שלהם, אולי כי הם מגוונים יותר ומציעים משהו שעוד לא ראינו מצד Doom Slayer, הדמות שליווינו למעלה מ-10 שעות משחק בקמפיין ליחיד. בגלל חוסר ההיכרות עם "תפעול" השדים, קיבלנו הדרכה ברורה על כוחותיה ואפשרויות השדרוג שלה – אבל הכל מתאפס כשמגלים את קצב המשחק המהיר ברשת ועד כמה חשוב הכרת שילוב הכוחות של כל מפלצת ומפלצת, מה שעוד יותר גרם לנו לחבב את הצד האפל ביריבות מול Doom Slayer.

המשחק ברשת לא רע בכלל אבל גם לא משהו שאסור להחמיץ. החוויה בסך הכל מהנה ומצליחה להוציא את המקסימום משילוב כוחות של זוג מפלצות כנגד DOOM בודד, תוך שיגור אליו כל מה שיש בידינו: טילים, מכונות ירייה וזימון שדים נוספים – וכשזה עובד בזוג זה אפילו מרהיב פי כמה. העניין ששם זה נגמר ולמרות שיש לא מעט שדים לבחירה, מאוד מהר גילינו שחסרים לנו עוד כמה מצבי משחק מסקרנים שהבולט בהם היה Co-op, כלומר שיתוף פעולה בין שחקנים נגד המחשב או אפילו השלמת משימות במסגרת הקמפיין ליחיד. בפן הטכני הכל עובד כנדרש: קל למצוא משחק מהיר ואין עניינים טכניים שסבלנו מהם, שום עיכובים או עדכוני מערכת תכופים מדי.