סקירת wisebuy - משחק מחשב משחק מחשב Just Cause 4

Item: משחק מחשב Just Cause 4
Author: לירן עבדי

לירן עבדי | 18.12.2018

הטוב

משחק רווי באקשן מפואר
תנאי שטח ואפקטים עשויים היטב
אינספור דרכים יצירתיות לחיסול והשלמות משימה

הרע

עלילה בינונית ומשעממת
אינטליגנציה מלאכותית חלשה
רמת קושי נמוכה להחריד - כמעט ואין אתגר
סובל מקשיים טכניים

בשורה התחתונה

החדשות הטובות הן ש-Just Cause 4 ממשיך את קודמיו ומספק אקשן מופרך, אגרסיבי וחסר היגיון, עם כמה תוספות מעניינות שמגוונות את הלחימה. החדשות הרעות הן שעדיין מדובר בכותר עם עלילה זניחה, רמת קושי שלא קיימת וגם עניינים טכניים העיבו על חווית המשחקיות. הוא רחוק מלהיות מושלם, אבל לשחקנים המחפשים משחק פעולה טהור בעולם טרופי צבעוני, Just Cause 4 אמור לספק את הסחורה.

הקדמה

משחק הפעולה Just Cause 4 פותח על ידי Avalanche Studios והושק על ידי Square Enix ב-4 בדצמבר, לפלטפורמות Xbox One, PS4 ו-PC, שגרסתו נבדקה בסקירה זו. כמרומז בשמו, מדובר בכותר הרביעי בסדרה המפורסמת וממשיך דרכו של המשחק הקודם שיצא ב-2015. הפעם גיבור המשחק ריקו רודריגז נלחם באויבת חדשה, בשטחי מלחמה מגוונים ותחת תנאי מזג אוויר קיצוניים שמתחוללים בעולם הדמיוני של סוליס בדרום אמריקה.

עלילה

(30% מהציון הסופי)

7 מתוך 10

גם ב- Just Cause מודל 2018 ריקו רודריגז נקרא להציל את הטובים מידי רעים, בעלילה שלא מנסה להפתיע או להרשים יותר מדי. דמות האנטגוניסט, גבריאלה מוראלס בעלת השליטה בתנאי מזג האוויר, נחשפת לשחקן די במהירות והניסיון לשלב פרטי עבר מדמותו של רודריגז ופעולותיו המפוקפקות של אביו עם ארגון "היד השחורה" לא מחזיקים מים ומהווים רק תירוץ מאולץ לאקשן נטול הפסקה. תשכחו מטוויסטים או דמויות שנזכור לעד: ממשחקי Just Cause קשה לצפות ליותר מתסריטים לעוסים של סרטי אקשן סוג ב' והמצב אינו שונה בגרסה הרביעית של הכותר. אנחנו מצאנו את עצמנו בעיקר סופרים את השניות עד לסיום עוד קטע מעבר שנמרח על חשבון קטעי האקשן המצופים לאחר מכן.

גרפיקה וסאונד

(30% מהציון הסופי)

7.5 מתוך 10

סדרת משחקי Just Cause מאז ומתמיד היו שואו מופרע של פיצוצים, תמרות עשן ובלי טיפת רצינות או היגיון בריא שבא לגבות את רצף האירועים שהרגע חווינו. החדשות הטובות לחובבי הסדרה הן שקו הפעולה המופרך ממשיך גם כאן ואין פיצוץ שלא נצבע במאות גווני אדום/כתום או מי ים קאריבי שזוכים להישטף בספקטרום תכלכל נדיב במיוחד. העולם של סוליס מרגיש ונושם דרום אמריקה ואזורי המשחק האקזוטיים נעים בין יערות גשם דחוסים, הרים תלולים וירקרקים, בתי מגורים צבעוניים ומדבריות עם חול מוזהב והמוזיקה הבוקעת מהרדיו במכוניות השונות תומכת באווירה כמובן.

בכותר הנוכחי מצטרף לעלילה שחקן גרפי נוסף בדמות מזג האוויר ובין אם זה טורנדו, סופת ברקים או סופת חול שסתם נראית כמו זיהום אוויר מוגזם – האסתטיקה מועברת היטב ומוסיפה נדבך לרגעי האקשן, גם בדמות האפשרויות היצירתיות העומדות בפני השחקן וגם בדמות האדרת הסיטואציה הנמצאת לפנינו, במהלך מרדף מכוניות או בזמן בריחה מסופה טרופית רק באמצעות מנצח שעומד לרשותנו.

אכזב אותנו עניין טכני תמוה מאוד באגף הטכני: בין משימות מרכזיות קיימים קטעי המעבר שמשום מה נראים מאוד מפוקסלים, ממש כאילו הסרטון הופק מראש באיכות מאוד נמוכה ועד יום פרסום הסקירה לא הצלחנו להבין האם עניין טכני זמני גורם לכך, או שמא קטעי המעבר פשוט עשויים בצורה חובבנית להחריד.

משחקיות

(20% מהציון הסופי)

7.5 מתוך 10

ריקו רודריגז חוזר להילחם ברעים עם סימני ההיכר שלו: קרס האחיזה המשמשת גם ככלי נשק, חליפת הכנפיים והמצנח המאפשרים לנוע ממקום למקום בזריזות מגוחכת. בכותר הרביעי הכלים המפורסמים עברו שדרוג וכעת מציעים כמה טכניקות מגוונות לטיפול בסיטואציות שונות, מפתירת חידות ועד לחיסול צבא שלם המסתער לכיווננו. כוכב המשחק הוא עדיין קרס האחיזה, שנהנה משדרוג דרמטי וכעת ניתן להשתמש בו גם ככלי לדחיפת כל אלמנט דינמי בערך, כן ניתן להצמיד לכל אובייקט שנרצה בלונים מתפוצצים בעזרתו ועוד הקרס מאפשר להצמיד שני אובייקטים אחד לשני – ולא תאמינו בכמה דרכים יצירתיות ניתן לחסל אויבים במהירות וביעילות.

כמשחק עולם פתוח, קצב המשימות והשלמתן תלוי בנו, כשהמפה הענקית מחולקת לאזורים אותם יש לשחרר מארגון "היד השחורה". משימות השחרור הן בעיקר עיסוקי תעמולה בסגנון "הפל את בית הרדיו", "פוצץ את מפעל השלטים", "שחרר את המורדים" והחזרתיות מורגשת מאוד מהר, גם אם לפעמים זוכה לעטיפה מעט שונה אבל בסוף מאוד מהר מבינים שמדובר באותה הגברת. לאחר שחרור אזור מסוים נזכה למהלך השתלטות על אזור סמוך במפה אבל גם כאן אין רגע מרגש במיוחד, כשכל שנותר לשחקן הוא רק לבחור את פתיחת האזור הסמוך להשתלטות עתידית נוספת.

אחד מהיתרונות לפתיחת אזורים חדשים הוא הנחתת כלי רכב ונשקים ו"כל מה שבא ליד" היא הדרך המדויקת ביותר לתאר את היד החופשית שהמשחק מציע. טנק, מטול רקטות, מסוק, נשק צלפים או סתם משאית זבל מסוגלים לנחות מהשמיים בלחיצת כפתור. כמו שאפשר להבין, Just Cause 4 לא מתיימר להיות רציני והשיטות להשלמת משימה באמת בלתי נגמרות, כאשר יצירתיות השחקן היא הגבול הממשי. גם כאן מנעד הנשקים וכלי הרכב עצום בצורה בלתי רגילה, לפעמים עד כדי גיחוך, כך שמאוד קל לא להבדיל בין רובה סער X ל-Y ולפעמים המגוון האדיר מרגיש שהוא שם רק לשם הגיוון הראוותני, למרות שבפועל לא מורגש הבדל מהותי לשחקן בין משגר הרקטות הזה להוא.

באשר לרמת הקושי במשחק, היא כמעט ולא קיימת, וגם כשחמישה מסוקי קרב ירו עלינו מלמעלה, טנקים הקיפו אותנו מכל עבר וחיילי אויב צלפו בנו מרחוק במקביל, המשחק הסלחן איפשר לנו להמשיך לירות כאילו מעולם לא ספגנו כדורים כבר כמה דקות ברציפות. יכולת ההתאוששות של רודריגז מפציעות מהירה להפליא ורק פיצוצים עזים סמוכים אליו יביאו למותו – וגם הם התרחשו פעמים בודדות במהלך המשחק, כשברוב הפעמים אנחנו בעצמנו גרמנו למותה של הדמות ולא האויב המלאכותי. גם האינטליגנציה הממוחשבת לא בדיוק מבצעת את עבודתה נאמנה, באשמת חיילים שלא יודעים להתחבא מאחורי מחסות ופשוט מחכים שהכדורים שלנו יפגעו בהם.

בכל הנוגע לאגף הטכני, יש במשחק כמה עניינים שהפריעו לנו מאוד, ביניהם החזרת רזולוציית התצוגה ל-1080p בכל פעם שהפעלנו את המשחק, דמויות ממוחשבות שלא שיתפו פעולה וגרמו לנו לאפס משימה וגם זמני טעינה ארוכים במיוחד תועדו לא פעם. אלו עניינים טכניים מאוד מסתכלים, במיוחד במשחק שכל כולו מקדש את האקשן המהיר ומאוד מצער לקבל משחק חצי-אפוי מצד המפתחת.

משחק ברשת

(20% מהציון הסופי)

6.5 מתוך 10

למרות העולם העצום ואפשרויות המשחק המגוונות, באופן משונה Just Cause 4 לא כולל משחק ברשת ולמרות שיש לו הרבה הישגים ומיני-אתגרים להשוואה מול שחקני העולם, אין בכך ביטוי למשחק רשת מול שחקנים בשר ודם. חבל שכך – מעבר לניפוח אורך חיי המשחק בלפחות עוד כמה מאות שעות לפני שמספיקים להשתעמם, המשחקיות המגוונת להפליא היא פשוט פוטנציאל לא ממומש.