לא מעט ילדים ובני נוער יבקשו ספיקר עוצמתי וככל שהרמקול החיצוני יהיה רועש, מדויק יותר ועשיר בצלילים, הרי זה משובח. כל המכשירים עברו סדרת פעולות שבחנה את איכות הסאונד במגוון סוגי מוזיקה וכן נבדקה רמת הספיקר בעוצמה הגבוהה ביותר.

ניפטר קודם מהמבחן הבסיסי ביותר בכל סמארטפון: איכות ועצמת האפרכסת לא עשתה לנו בעיות בשום טלפון. הצד השני בשיחה שמע אותנו בבירור וכך גם אנחנו אותו. הספיקר הפנימי של חלקם עלול להיות מעט נמוך בעוצמה המקסימלית לאנשים מסוימים, אך לא מדובר בבעיה רצינית שתפריע למשתמש הממוצע.

במבחן הספיקר, הרמקול המרשים ביותר היה של ה-MX6 שהוביל את התחרות בפער, הן באיכות והן בעוצמה. מקליפים ביוטיוב הוא הפיק צלילים עשירים ומלאי נפח ובהשוואת עוצמת הסאונד מול כולם במקביל, הוא בלט בצורה משמעותית, גבר על הרמקולים המתחרים ופשוט שלט על הטון בחדר בצורה מאוד מורגשת. גם עוצמת הספיקר של ה-Redmi Note 4 הייתה טובה מאוד, אבל הצלילים נוטים להתחספס כשמגיעים לעוצמות הגבוהות– תופעה ידועה לשמצה במכשירים מהדרג הנמוך והביניים. ה-Galaxy J5 Pro וה-Q6 צוידו בספיקר בינוני למדי – עוצמתם המקסימלית סבירה ואיכות הסאונד תואמת בדיוק לקטגוריה בהם הם נבחנו. גם מיקום הרמקול של ה-Galaxy J5 Pro בצד המכשיר מעל כפתור ההדלקה, לא היה מיטבי במיוחד ולעיתים חסמנו אותו מבלי להתכוון.

נחתום את הקטגוריה במובן מאליו; איכות ועוצמת השמע באוזניות טובה בכולם אך לא מביאה איזו בשורה שטרם שמענו. צריך לזכור כי בסופו של יום איכות הסאונד הנשמעת באוזניות תלויה ברמת האוזניות שלכם כמובן. חלק מהיצרניות סיפקו אוזניות במארז אך לא היינו ממליצים עליהן, בוודאי כשבפחות מ-100 שקלים ניתן למצוא אוזניות איכותיות פי כמה.

עם השנים הסמארטפונים גדלו לממדי ענק ואיתם המסכים, מגמה שסיבכה את מלאכת תפעול המכשיר ביד אחת, כמה וכמה כשמתחשבים במשתמשים בעלי ידיים קטנות. כל המכשירים שנבדקו כללו מסך גדול מ-5 אינץ', כלומר נחשבים לפאבלטים לכל דבר וסביר מאוד להניח כי רוב הילדים יזדקקו לזוג ידיים כדי לתפעל את המכשיר בנוחות וביעילות.

אולי יותר מכמה שאנחנו אוהבים מסך גדול, אנחנו אוהבים לצפות בתמונות חדות ועשירות בצבע. במבחן איכות המסך בחנו את דיוק הצבע, החדות, הניגודיות, בהירות המסך ונוחות הקריאה מול השמש הישראלית. לפי המפרט הטכני, היחיד שמציג תצוגה ברזולוציה הקטנה מ-Full HD זה ה-Galaxy J5 Pro, עם 720P. אולי אלו העיניים שלנו שהתרגלו לטוב או שזו הטכנולוגיה העתיקה שכבר לא מספקת אותנו – נכון לשנת 2017 תצוגת 720P היא לא אלטרנטיבה ראויה, לא משנה באיזו קטגוריית מחיר נמצא המכשיר. תצוגת ה-Super AMOLED מצליחה לחפות על הגוונים השחורים אבל תופעת הפיקסול בצפיית סרטונים ביוטיוב היא חוויה בלתי נסלחת. גם הטקסטים הלא-חדים מספיק העיבו את החוויה הכללית. התצוגות של המתחרות היו מעולות: כולם הציגו טווח צבעים נדיב, עם רוויה שלפעמים מעט הוגברה בצורה מלאכותית, אך חדות תמונה הייתה מצוינת והניגודיות הספיקה לנו בהחלט. את מסך ה-Q6 הסימטרי ביחס של 1:2 אהבנו במיוחד, שקיבל את הציון הגבוה מבניהם בבדיקה זו.

למרבה ההפתעה, בהירות המסך המקסימלית של כל המכשירים הייתה טובה מאוד והקריאות תחת אור השמש לא הייתה רעה בכלל. חשוב להוסיף כי לא מעט מכשירים שעברו תחת ידנו באותו טווח מחירים, לא הציעו את מה שארבעת הסלולריים כאן הצליחו להשיג – תצוגה בוהקת למדי שנותנת מענה גם לשמש האימתנית של אוגוסט הישראלי. במבחן "המסך הלבן", דווקא ה-Redmi Note 4 היה החלש מכולם, כשהציע לבן-בז' ולא לבן מלא, אמיתי וממש בהיר.

בכולם נכח חיישן תאורה אוטומטי אך גילינו כי קשה לסמוך עליו ביום-יום. בחדר מואר למדי, חצי מהחיישנים בחרו להציג את הבהירות הגבוהה ביותר וכשיצאנו לאור השמש החזקה, החיישנים האחרים נמנעו מלהציג את התצוגה הבוהקת ביותר משום מה. לא היו חסרים זיופים בבדיקה זו, מה שאילץ אותנו להעדיף את הבחירה הידנית מאשר לסמוך על חיישן התאורה כפתרון רציני.

ומה לגבי בריאות העיניים שלנו? כולנו מכירים את ההרגל המגונה לא לעזוב את הסלולרי ממש עד הרגע שנרדמים. בהקשר זה, כל המכשירים מציעים מצב צפייה אידיאלי לפני השינה. מכשיר אחד קרא לזה "תצוגה נוחה", האחר "מצב קריאה", והשלישי "מסנן אור כחול", אבל המטרה של כולם זהה ועובדת היטב: הפחתת הצבעים הקרים כך שהמסך מקבל גוון צהבהב חמים ובכך מקל על עיני המשתמשים, רגע לפני שהן נעצמות.

מסך איכותי זה תמיד דבר נחמד, אך מה לגבי נוחות השימוש, קלות התפעול והנגישות לכל הכפתורים? מדובר בנושא רגיש עבור הילדים ולטובת המבחן גייסנו את האחיינים הקטנים שלנו. אחרי שניסו לצלם, ליהנות מכמה משחקים ולשוטט בתפריטים של כל המכשירים, הם חזרו עם המסקנות שלפניכם.

לאור נתוניהם המגושמים, ה-MX6 וה-Redmi Note 4 היו הבעייתיים ביותר לתפעול עבור הקטנטנים. מקשי הניווט רחוקים מאוד ממקשי ההפעלה והווליום וגם גודל המסך של שניהם (5.5 אינץ') לא אפשר כלל תפעול ביד אחת. לעומת שניהם, הילדים שיבחו את ה- Q6 וה-Galaxy J5 Pro, לדבריהם הם התיישב בנוחות רבה יותר בכף היד ולא פחות חשוב, כמעט הצליחו להיכנס במלואם לכיס המכנסיים שלהם. עם זאת, אנחנו תמיד ממליצים לגשת לחנות סלולר ולבדוק שם את ההתאמה הפיזית לכף היד של המשתמש.

חיישן טביעת אצבע, תכונה שבעבר הייתה נחלת מכשירי הפרימיום, נכנסת בהדרגה לכל קטגוריות המכשירים ובניהם גם לסמארטפונים שנבדקו בהשוואה זו. לאכזבתנו, LG בחרה שלא לצייד את ה-Q6 בחיישן טביעת אצבע, מה שהותיר את התחרות לשלושת המשתתפים האחרים. נתחיל במצטיין: תהליך זיהוי טביעת האצבע של ה-Redmi Note 4 פנטסטי – הקליטה מתבצעת ברגע ועליית המסך מתרחשת בשנייה. היו כשלונות מעטים בזיהוי שהופיעו בעיקר אחרי שלא הערנו את המכשיר הרבה זמן, אבל ברוב מוחץ של המקרים, החיישן עבר נהדר. ה- Galaxy J5 Pro נהנה אמנם ממהירות זיהוי טובה יותר, אך על המשתמש ללחוץ קודם על כפתור הבית ובכך "להעיר" את המערכת, מה שמאריך את זמן העלאת המערכת משמעותית ולכן לא ראינו בכך יתרון משמעותי. גם ה-MX6 ניחן בזמן תגובה מעולה מרגע הנחת האצבע, אלא שבדיוק כמו ב-Galaxy J5 Pro, גם כאן נדרש המשתמש ללחוץ על הכפתור ובכך נהנה מיתרון לא הוגן מול החיישן של המצטיין בבדיקה, Redmi Note 4, שידע להדליק את המסך בזמן מעולה וללא הכנה מוקדמת.

יש גם להתייחס לאיכות החומרים וההרכבה, משתנה שלילדים קשה להעריך אך הוא קריטי למדי לגבי שאלת העמידות בפני מבחן הזמן. בדומה למכשירים רבים תוצרת יצרניות מוכרות, ה-Q6 וה-Galaxy J5 Pro אובזרו בגב פלסטיק פשוט, אם כי העדפנו את זה של סמסונג, היותו מוברש ונטול טביעות אצבע ושריטות שנטה ה-Q6 לספוג במהלך הסקירה. גבו של ה-Redmi Note 4 עשוי אלומיניום, המקנה לו מראה מעט יותר יוקרתי והגימור החלק קנה אותנו יותר. ה-MX6 כמעט זהה לו במראה מאחור, הן ברמת מיקום העדשה והמבזק והן בסידור הכפתורים, למרות הפינות המעוגלות מדי במכשיר של Meizu, שלא לטעמנו.

בניגוד ללא מעט סמארטפונים שיצאו בשנה האחרונה וצוידו בתקן IP לעמידות המכשיר בפני נזקי אבק ומים, בשום סמארטפון שבבדיקה לא זכינו לקבל תקן כזה או אחר - וחבל שכך. זה לא סוד שקהל הילדים מועד יותר "לפורענות" והיצרנית הראשונה שתדע להציע את התכונה החשובה בטווח המחירים הנמוך, תוכל ליצור לעצמה יתרון תחרותי משמעותי שלוודאי ישכנע כמה הורים מודאגים.

בכל הנוגע לזמינות של אביזרים נלווים, הסמארטפון היחיד שלא הצלחנו למצוא עבורו כיסוי או מגן מסך היה ה-Q6. מאחר והוא הושק ממש לאחרונה, ניתן להניח כי מדובר בעניין של זמן עד שנרתיקים ושאר אביזרים במיוחד עבורו יתחילו לצוץ בחנויות מתמחות. לגבי שאר המכשירים קיים מגוון אדיר של מגני מסך וכיסויים, הן ברחבי הרשת והן בחנויות סלולר, כך שלא אמורה להיות בעיה למצוא עבורם מיגון ראוי.

במבחן הביצועים בדקנו בין היתר את יעילות הממשק, אותה מעטפת המתלבשת על מערכת ההפעלה והשווינו עד כמה נוח לתפעל אותה לעומת האחרות. כל יצרנית דאגה לצייד את המכשיר שלה במארז קוסמטי פרי יצירתה ובזמן שמשתמש אחד יעדיף את סדר התפריטים והפעלת המחוות של ה-UI 5.0 ב-Q6, האחר יעדיף את אפשרויות ההתאמה האישית ב-Redmi Note 4 ומשתמש שלישי יתאהב במינימליזם היחסי בו דוגל ה-MX6. בניגוד להרבה קטגוריות אחרות בהם ניתן להכריע, נדמה כי כאן הוויכוח נשען על טעם ועל ריח וכל משתמש יאהב את המארז שלו בצורה שונה. לטעמנו האישי ה-Redmi Note 4 היה העדיף מכולם, אם כי נוכל להבין מדוע המערכת של ה-MX6 תהיה לרוב המשתמשים הכי אינטואיטיבית וקלה להבנה, היותה מזכירה מאוד את הממשק של אפל במכשירי האייפון. המערכות של Q6 ו-Galaxy J5 Pro לא רעות כמובן וניתן אף להניח כי משתמשי עבר של סמסונג ו-LG ימצאו את עצמם בבית ויתאקלמו למערכת מיד, בניגוד לממשקים הסיניים שדורשים עקומת למידה מסוימת.

בנוגע למהירות העבודה השוטפת וכיאה למעמדם, ביצועי התוכנה לא מהמרשימים שראינו, בלשון המעטה. לפני שנקדים את המאוחר, נציץ במפרט: כל המכשירים צוידו במעבדי "ביניים", כלומר כאלה המיועדים לשימוש סביר בלבד ולא לאנשי עסקים שצריכים את המקסימום מהמכשיר סביב השעון. ב-Galaxy J5 מעבד מתומן ליבות מדגם Exynos 7870, ב-Q6 מעבד מתומן ליבות מדגם Snapdragon 435, ב-Redmi Note 4 מעבד מתומן ליבות מדגם Snapdragon 625 וב-MX6 מעבד בעל 10 ליבות מדגם MT6797 Helio X20. על פניו, מעבדי ה-Redmi Note 4 וה-MX6 הם העדיפים מכולם, מבחינת הנתונים על הנייר.

תחילה העברנו את המכשירים בסדרת הבדיקות של AnTuTu, אשר אמורה להעריך את כוח המעבדים בשלל פעולות, בסופם ניתן ציון ובדיוק כמו במבחנים בלימודים, ככל שהציון יותר גבוה, כך ההישג מרשים יותר. את התחרות הוביל בפער ניכר ה-MX6 עם ציון מדהים של 90,176 נקודות כשהאחרון, ה-Q6 הציג תוצאה פחות מוצלחת של 37,541 נקודות. ביניהם ניצבו ה-Redmi Note 4 עם 60,308 נקודות וה-Galaxy J5 Pro עם 46,157 נקודות.

כיאה למעמדם, ביצועי התוכנה של ה-Galaxy J5 וה-Q6 לא חזקים במיוחד. קריסות תוכנה ומסכים קפואים הופיעו למכביר, בין אם זה קרה באמצע ניווט ובין אם כשנכנסו לרצף עדכונים שגרם למכשירים לגמגם בצורה שלא מאפשרת המשך שימוש בו עד שהמערכת תירגע מסדרת הפעולות התובענית שהעמדנו בפניה. שיטוט שגרתי בתפריט לרוב עבד חלק בכל המכשירים, אלא אם ביצענו פעולה נוספת ברקע במקביל, ואז לתפריטים לקח עוד חצי שניה לעלות – אפקט שמקל לזהות מתי קשה למכשיר לעבוד כרגיל. המרשימים מכולם היה ה-Redmi Note 4 וה-MX6, שבניגוד לקטגוריה בה הם נמצאים, הציגו זמני טעינה מצוינים וחסינות נאה בפני שלל פעולות תובעניות, הן בשימוש השוטף והן ברגעים מאתגרים.

עברנו למבחן הגיימינג והפעלנו את משחק המירוצים הכבד Asphalt 8: Airborne. ראשית, נציין לטובה את העובדה שמלבד ה-Redmi Note 4, כל המכשירים הציעו מצב משחק שידע להשתיק התראות, להגביר ביצועים ולטפל בשאר תכונות שאמורות לשפר את חווית המשחק – פיצ'ר חשוב לגיימרים מביננוו ובמיוחד לילדים שמשתמשים בסמארטפון כקונסולת משחקים. למרות המעבד העדיף, ה-MX6 אמנם הוביל בביצועי הגרפיקה אבל הציג זמני טעינה פחות טובים משל ה-Galaxy J5 Pro וה-Redmi Note 4, שסיפקו חווית גיימיינג טובה מאוד עם מסכי טעינה מינימליים וביצועי תצוגה מספקים מאוד. ה-Q6 עובד פחות טוב מהשאר, עם קצב פריימים נמוך משמעותית מהמתחרות, שממש מעיב על חווית המשחק. בעיה נוספת שגילינו תוך כדי שימוש; בזמן משחק, כאשר המסך מוצג לרוחבו, יד ימין נוטה להסתיר ממש את פתח הרמקול – תופעה אשר גורמת להחלשה משמעותית של הסאונד. אותה תופעה נכחה גם ב-MX6 וב-Redmi Note 4, אם כי בעוצמה פחות מורגשת.

הזיכרון הפנימי של רוב המכשירים עמד על 32 גיגה, נפח אחסון שאמור להספיק לרוב המשתמשים, גם אם אתם צרכני תוכן כבדים המרבים לשמור שירים וסרטונים בסלולרי. היחיד שבלט לרעה היה ה-Galaxy J5, עם נפח בסך 16 גיגה, שכבר עם הדלקת המכשיר גילינו כי 7.5 גיגה נלקחו לטובת מערכת ההפעלה ושאר אפליקציות הכרחיות. למרות שניתן לשדרג את הנפח עם כרטיס זיכרון MicroSD, החסכנות בנפח האחסון העיבה על השימוש ומוטב היה אם סמסונג הייתה בוחרת ליישר קו עם המתחרות.

בכל הנוגע להתחממות המכשיר, כולם יצאו מהבדיקה עם ציון נמוך. ה-Q6 למשל מתחמם מאוד בגב הפלסטיק וממש רתח כשעדכנו אפליקציות תוך כדי משחק. גם גבו של ה-Redmi Note 4 התחמם מאוד לאורך כל גבו ובצורה מאוד מובחנת. גם ה-MX6 לא יצא בזול מהבדיקה ובזמני טעינה הוא פולט חום בצורה בלתי רגילה עד כדי שממש חימם את השולחן עליו הונח. ה-Galaxy J5 Pro עדיף מכולם: הוא אמנם מתחמם מאוד באזור העדשות אך גבו נותר נעים למגע ולא מפריע להמשיך להשתמש בו.

עם כל הכבוד למהירות המעבד או איכות התצוגה, עדשת המצלמה תקבל תמיד את החשיבות הראשונה בקרב הילדים. הבטיחו לדור הצעיר איכות תמונה מעולה, מיקוד זריז וממשק ברור – וקניתם את עולמם. במבחן המצלמה בדקנו את איכות התמונות שצולמו בחוץ, בבית ובעת צילומי תקריב (מאקרו). עוד נבדקו איכות מצלמת הסלפי, מהירות ההזנקה, המיקוד והצילום, כאשר אותו מבחן נערך גם בערב, כשתנאי הצילום לא היו לטובתנו.

יצאנו החוצה ופתחנו ברצף תמונות. ב-Galaxy J5 Pro התגלה עומק שדה לא רע בכלל ופירוט מצוין כשצילמו קבוצת עשבים. גם שיח ורדרד נלכד מעולה תוך כדי רוח חזקה, מבלי הצורך לחכות לרגע המתאים ללכוד אותו בעדשה. כשעברנו ל-Q6 רמת הצבעים ירדה בהרבה וצפינו בהמון תמונות חיוורות אך בפועל היו מאוד אמיתיות, נטולי טיפולי קוסמטיקה ותיקוני צבע מלאכותיים של מעבדי תמונה מתחרים.

מצלמת ה-MX6 פחות הרשימה: המיקוד לא תמיד עבד כנדרש והמשיך לטשטש אובייקטים אחרי לא מעט ניסיונות. גם חדות התמונות שנלקחו בגן המשחקים היו סבירות בלבד. לעומתה, המתחרה האחרת מסין, ה-Xiaomi Redmi Note 4 סיפקה תמונות מעולות במגוון סיטואציות. הרוויה המוגברת הורגשה היטב אך לא ראינו בכך בהכרח שדרוג רע: ורוד חלש שופר בגווני אדום בהירים וכמה רגעים קודרים נטולי שמש חוזקו בצבעים סמוכים שהעשירו את התמונה.

בבדיקת איכות הסטילס שצולמו בתוך הבית התוצאות היו ממש הפוכות: ה-Q6 הפיק תמונות מעולות, עם חדות שאמנם טעונה שיפור אך את השאר אהבנו: הצבעים מדויקים, המיקוד עבד ברגע והתאורה הסביבתית נוצלה כראוי. גם מצלמת ה-MX6 עבדה לא רע – התמונה הייתה בוהקת מדי לטעמנו אך פרט לכך, היא עמדה בציפיות שלנו. הפעם ה-Redmi Note 4 אכזבה וגם משחקי תאורה לא עזרו; או שקיבלנו תמונה כהה מדי או שקיבלנו תמונה חיוורת בצורה מוגזמת. רמת הפירוט ריצתה אותנו אבל זה לא היה מספיק כדי להציל את התמונה הבינונית שקיבלנו. הכישלון הגדול בצילום ביתי היה של ה-Galaxy J5 Pro, עם צבעים בגווני חום, כאילו נלקחו דרך פילטר מיוחד וגם טשטוש עקבי שהופיע בכל תמונה, על אף הניסיונות החוזרים שלנו להפיק תמונה אחת חדה לרפואה.

חיכינו לרדת החשיכה ובדקנו את רמת המצלמות כשהן לא נתמכות על ידי תאורה טבעית. בלי יוצא מן הכלל, כל צילומי הלילה נעו בטווח שבין "גרועות" ל"סבירות בקושי". ה-Q6 ניצלה יותר מדי את התאורה המלאכותית והצהיבה את התמונה כמעט לחלוטין וה-Galaxy J5 Pro פעלה בדיוק הפוך, כשהתעלמה מהתאורה שבקעה מהסביבה והפכה צילומי ערב לאפורים מאוד. גם המתחרות מסין לא הציעו תמונה ששווה לשתף עם חברים ועקב אכילס של עדשות כל הסלולריים בהשוואה זו התגלה בצורה מאוד דומיננטית.

בצילומי התקריב (מאקרו) לקחו בהליכה ה- Galaxy J5 Pro וה-Redmi Note 4. זו לא רק רמת הפירוט הגבוהה שייחדה אותם: הצבע השונה שקיבל כל גרגר קפה הפך את התערובת המגורענת לתמונה שהיא לא פחות ממרגשת. הסלולריים האחרים התקשו מאוד לספק תמונה שהיא לא מטושטשת או אנמית מאוד מבחינת קשת הצבעים.

ומה לגבי איכות הווידאו? כל הסמארטפונים מציעים צילום ברזולוציה 1080p ב-30 פריימים בשנייה, פרט ל-MX6. הופתעו לגלות שהמכשיר הסיני יודע לצלם ברזולוציה 4K, תכונה של מכשירי דגל והשבחים ליצרנית Meizu שהצליחו לדחוס למצלמה את הרזולוציה הגבוהה. לצערנו בתחרות זה יש בעיקר מפסידים. ה- Galaxy J5 Pro לא סיפק יותר מווידאו חיוור ומאוד רועד בהיעדר מייצב תמונה. לפחות המיקרופון קלט היטב את רעשי הרקע וידע לצמצם את נוכחותם. ה-Q6 מצדו סיפק תמונה מגורענת מאוד כשהיד יציבה. בזמן תנועה הצבעים נמרחים ופשוט לא מאפשרים לצפות בסרטון בצורה נוחה. ב-Redmi Note 4 שוב פגשנו צבעים מחוזקים אבל חיישן התאורה נוטה "להשתגע" ולשחק עם התאורה הסביבתית. היחיד שקיבל אצלנו ציון "עובר" היה ה-MX6, עם איכות תמונה מצוינת ברזולוציה 4K אך מיקרופון נטול סינון רעשים קלקל את החגיגה והשאיר אותנו עם תחושת החמצה. בעיה נוספת שחשוב להכיר: שיטת הקידוד המודרנית של Meizu המקודדת סרטים בפורמט H.265 מקשה על נגנים להפעיל סרטוני 4K ורק כשהעלינו את הסרטונים לערוץ יוטיוב הפרטי שלנו, הצלחנו לצפות בהם בצורה נטולת הפרעות.

בצילום וידאו בלילה, ה-Redmi Note 4 הפתיע מאוד לרעה עם סרטון לא יציב, בעל תמונה מטושטשת ומרצדת עד כדי שממש לא ניתן לצפות בה. גם ב-Q6 נלכדו צבעים מרוחים לעייפה אך לפחות ידעה העדשה לספק צילום חלק המאפשר צפייה. ה-Galaxy J5 Pro הציג איכות וידאו גבוהה יותר, עם ניצול מצוין של התאורה המלאכותית ופירוט מרשים. בתחרות זה ה-MX6 צלח למקום ראשון ולולא המיקוד התזזיתי, יכולות הווידאו של ה-MX6 בלילה היו יכולות להיות מצוינות.

לבסוף יש את מבחן הסלפי – העדשה הקדמית בלעדיה שום ילד לא יהיה שלם. בתחרות זו חזרו ה-Q6 וה-MX6 להוביל. בשניהם קיבלנו תמונות לא בוהקות מדי, רווית צבעים מעולה ולא תמונה כהה מדי כמו ב-Galaxy J5 Pro או אנמית ואף מטושטשת לעיתים ב-Redmi Note 4. יתרון נוסף שראינו ב-MX6 לעומת המכשיר של LG הוא הניצול החכם של התאורה מהסביבה; בניגוד לנטייה של צילומי הסלפי אחרים להחוויר את הגוונים, מעבד התמונה של ה-MX6 שמר על הצבעים המקוריים. גם ב-Galaxy J5 Pro התגלה אפקט דומה אבל קשה להמליץ על עדשה בה התאורה המלאכותית תופסת חלק כה דומיננטי.

גם המצלמה הטובה בעולם לא שווה כלום אם נפספס רגעי מפתח בגלל מהירות הזנקה איטית או מיקוד שעובד בעצלתיים. במבחן מהירות הזנקה, מיקוד וצילום, שמחנו לגלות שכל המצלמות עולות ברגע. באשר ליכולות המיקוד, קיבלנו תוצאות מאוד שונות בין מכשיר למכשיר ומסיטואציה לסיטואציה. בצילום ביום למשל ה- Galaxy J5 Pro וה-Q6 הבריקו אבל בשעות הערב מיקוד ה- Redmi Note 4 וה-MX6 עבדו מעט יותר טוב. באשר לצילום עצמו, במצב רגיל העדשות ידעו להפיק תמונה ברגע אך כשהוספנו למשוואה מצב HDR (טווח דינמי רחב), כל המצלמות דרשו המתנה נוספת. הבולט לטובה בעניין זה היה מנוע עיבוד התמונה של ה-MX6, שכמעט ולא תבע זמן נוסף בצילומים המשודרגים.

מי לא מכיר את אחת הבעיות הגדולות של המאה ה-21? הרדיפה האינסופית אחר מטען טרם חלפה מהעולם ומי אם לא, גם המכשירים שנבדקו לא חפים מחיי סוללה בעייתיים הדורשים מטען כבר באמצע היום. נתחיל מהנתונים על הנייר: ה-Redmi Note 4 מתגאה בקיבולת הסוללה הגדולה ביותר, עם 4100 מיליאמפר, כאשר אחריו בפער ניכר מציעות המתחרות קיבולת של 3,000 מיליאמפר.

למרות ההפרש הניכר בין הנתונים, ה-MX6 חשף בפועל חיי סוללה מצוינים, עם 50% סוללה בשעות הערב המוקדמות, תחת שימוש סביר. כששילבנו מעט יותר סרטונים ומשחקים, ניתן לזהות בבירור כיצד חיי הסוללה נפגעים אנושות, עד שכמעט ולא ניתן לצלוח את סוף היום מבלי להזדקק למטען. גם ה-Galaxy J5 Pro וה-Q6 גילו אופי צריכת אנרגיה דומה: בשימוש רגיל, הסוללה עבדה נהדר ובקלות ניתן לצלוח את סוף היום עם לפחות 30-40% סוללה. אלא שברגע שמצרפים ליום משימות מעט יותר מתקדמות, הסוללות מתגלות בחולשתן הברורה וממש מתקשות להמשיך לעבוד אחרי השעה 20:00.

לפני שנגיע למשך הטעינה, חובה להחמיא ל-Meizu: מתוך כל המתחרות, רק היצרנית הסינית דאגה לצייד את ה-MX6 בחיבור USB Type-C החדשני, בזמן שהמתחרות ידעו להציע את חיבור ה-Micro USB המזדקן, שכבר מתחיל להיעדר אפילו ממכשירים בקטגורית הביניים.

ובאשר לטעינה: הסוללות של ה-Q6 וה-Galaxy J5 Pro הציעו זמני טעינה לא רעים אבל גם לא מרשימים מדי ותוך שעתיים השגנו סוללה טעונה במלואה. ה-Redmi Note 4 דרש מעט יותר, עם שעתיים וחצי עד שזכינו לראות 100% במחוון הסוללה. המפתיע ביותר ללא צל של ספק היה ה-MX6, שפשוט הימם אותנו עם מהירות טעינה יוצאת מגדר הרגיל: בתוך חצי שעה השגנו 50% חיי סוללה, תודות לטכנולוגיית הטעינה המהירה ששולבה במכשיר, תכונה שאפשר למצוא בעיקר בקרב מכשירי דגל היקרים ממנו פי 2 ולעיתים אף יותר.

שחררנו את כל המכשירים למנוחת לילה, בערך בחצות, כשכולם הצביעו על 100% סוללה. בבוקר, היחידים שאיבדו אחוזי סוללה ממש בודדים היו ה-Galaxy J5 Pro וה-MX6. אכזבו בבדיקת המנוחה ה- Redmi Note 4 וה-Q6, שזללו במהלך הלילה לא פחות מ-10% סוללה, מבלי ששום תוכנה כבדה עבדה ברקע.

לפני שנתחיל להכריז על המנצחים הגדולים, אי אפשר מבלי להזכיר בכמה מילים את הפתעת השנה בשוק הסלולר. מדובר בסלולרי שאמנם נעדר מההשוואה אך קשה להתעלם ממנו לאור הבאזז שנוצר סביבו. אנו מתכוונים כמובן ל-Nokia 3310 הסלולרי המיתולוגי שעשה חיל אי שם בשנת 2000 ומאז צבר לו קהל מעריצים אדוק אשר עדיין שומר לו חסד נעורים.

גם אם מדובר בגימיק בלבד ובפועל זהו רק ניסיון של היצרנית הפינית למשוך אליה את אור הזרקורים, דגם ה-3310 במהדורת 2017 שהושק במאי על ידי היצרנית הפינית מבטיח להציע את אותו סט פונקציות מינימלי במארז מעט יותר מעודכן. תכונותיו מצומצמות; מסך בגודל 2.4 אינץ' ברזולוציה של 320X240 פיקסלים עם תצוגת TFT שכבר שנים לא ראינו. מצלמת 2 מגה פיקסל מאוד רחוקה מלהרשים, אבל המכשיר לפחות נהנה המכשיר מחיי סוללה ארוכים - 1200 מיליאמפר, שאמנם לא נשמעים הרבה ב-2017 אך בהתחשב במערכת הקלילה, מדובר במכשיר שיכול להציע כמעט שבוע של שימוש מבלי להטעין מחדש.

לצערנו ראינו במכשיר זה פריט שמקומו בארכיון הסלולריים הגדול ולא אלטרנטיבה של ממש. ראשית, אופן התפעול שלו מתסכל נורא וקשה עד בלתי אפשרי לחנך דור שגדל על מסכי מגע, לחזור לעידן המקשים. שנית, השימושים שלו כמעט אפסיים ופרט להוצאה וקבלת שיחות והודעות, אין באמת יותר מדי מה לעשות עם הסלולרי הזה. כנראה שימי התהילה שלו מאחוריו ופרט לקריצה למשתמשים שגדלו עליו, אין כאן חדשות באמת. אם נתעקש לבחור קהל אידיאלי עבורו, אלה יהיו המבוגרים אשר לא רוצים או לא מוכנים להישאב לעולם הטכנולוגי בו אנו נמצאים, או לכל משתמש שדרישותיו מהסלולרי שלו הן הוצאת/קבלת שיחות והודעות ותו לא. לחלופין, גם הורים מודאגים יכולים לרכוש לילדיהם מכשיר סלולרי שכזה, בהיותו כמעט לא נגיש לחלוטין למגוון שירותים ואפליקציות שמציעים הסמארטפונים הרגילים, אשר עלולים להיות מסוכנים לילדים והוריהם יבקשו להימנע מהחשיפה אליהם.

ובחזרה למציאות, לפניכם המפסידים והמנצחים הגדולים, המבוססים על ציוני הבדיקות בכל הקטגוריות שנלקחו בחשבון בהשוואה שלנו:

חייבים להודות שציפינו ליותר ממכשיר תוצרת חברה כה מוערכת, אך בסופו של יום ה-Q6 לא הצליח לספק את הסחורה, בניגוד למתחרותיו על אותה משבצת. הוא אמנם יהיה נוח ביותר בידי הילדים ובתחרות המסך הוא אפילו ניצח, אבל חווית הגיימינג לוקה בחסר, איכות ועוצמת הספיקר היו בינוניים, ביצועי התוכנה גמגמו לא מעט והיעדרו של חיישן טביעת אצבע גרע מחוויית השימוש הכוללת. לצד מארז פשוט ומצלמה סבירה בלבד, יש אלטרנטיבות ראויות ממנו בהרבה.

בפער זניח מהמקום השני, היצרנית מדרום קוריאה מציעה מכשיר אמין מאוד שלאט לאט מקרב אותה לסמארטפונים הסיניים ומאיים על שליטתן בשוק הנמוך. הביצועים בשוטף לא היו רעים בכלל, המצלמה הפיקה כמה רגעים מרגשים ויחסית לסמארטפונים שבהמשך הרשימה, מידותיו נוחות מאוד לידיים קטנות. מדליית הכסף נחטפה ממנו רק בגלל טענות קטנות אך קריטיות, כמו מסך 720p מיושן וספיקר שהיה החלש מכולם.

לא בכדי אל שני המקומות הראשונים הגיעו סמארטפונים סיניים: בדומה להשוואות אחרות שביצענו בעבר, שוב הוכיחו המכשירים מסין שהם מהווים את התמורה הטובה ביותר למחיר, לפחות בקטגוריה הנתונה. ה-Redmi Note 4 לא ניחן בממדים צנועים במיוחד אבל למי שיצליח להתמודד עם האתגר, צפוי לו מכשיר שעומד בהגדרה המושלמת של "עלות-מול-תועלת". בזכות ביצועי מערכת מצוינים, תצוגה חדה ונוחות תפעול קלילה, מכשיר הביניים של שיאומי מצליח שוב להתברג למקום נאה בהשוואת הסלולריים הטובים ביותר שאינם בדרג הפרימיום.

למרות שלא הוביל ברוב הקטגוריות, ה-MX6 הוכיח שהשלם גדול מסך חלקיו: הרמקול החיצוני רועם, בהירות המסך בוהקת, הממשק אינטואיטיבי להפליא, ביצועי התוכנה פנטסטיים והסוללה שאינה נגמרת מזכים את ה-MX6 במדליית הזהב. אחד מחסרונותיו הברורים הוא גודלו, אך מאחר וגם כך שוק הסמארטפונים בכללותו מורכב ממכשירים בעלי מסך בגודל 5 אינץ' ומעלה, ראינו בכך חיסרון מזערי אל מול יתרונותיו הרבים. לפיכך, לא נותר אלא להכריז כי ה- Meizu MX6 הוא המנצח הגדול בהשוואה שלנו והסמארטפון הטוב והמשתלם ביותר עבור ילדכם.