מבחן הסמארטפונים לילדים ונוער
סמסונג, וואן פלוס או שיאומי? בחנו לעומק שישה סמארטפונים במחיר ממוצע של 1,600 שקלים המתאימים לילדים ומתבגרים וגילינו מי מהם הוא הטוב ביותר ומי המשתלם ביותר
בדרך למסגרות, בחזרה מחברים או בשעות הפנאי: סמארטפונים הם חלק מהותי מחיי היום יום אך עבור הילדים והמתבגרים הם כלי חברתי ובידורי קריטי. המגוון העצום והמפרטים המבלבלים מהווים מכשול באיזון בין הרצון של הילדים למכשיר משוכלל לדרישה של ההורים לשלם פחות, לכן השווינו בין שישה מכשירים מהיצרנים המובילים עד 2,200 שקלים וגילינו מי מהם הוא הטוב ביותר ומי המשתלם ביותר.
המכשירים המשתתפים במבחן הם:
OnePlus Nord 3, Vivo v27, Samsung Galaxy A54, Redmi note 12 Pro, POCO F5, OPPO RENO 8T
המוצרים שבדקנו בהשוואה זו:
למרות שבמבחן זה יש שישה מתמודדים, בפועל מדובר בשלוש חברות בלבד. המותגים OnePlus, Oppo,ו-Vivo (ו-Realme) שייכים לתאגיד BBK. המותגים Poco ו-Redmi שייכים לתאגיד שיאומי והם אולי מתפקדים כעצמאים אך הדימיון בין המכשירים הוא לא מקרי. המותג השלישי במבחן זה הוא סמסונג והוא היחידי שאינו מבוסס בסין.
תצוגה
למרות שאלו מכשירים יחסית זולים, כל המכשירים המשתתפים במבחן מכילים פאנל OLED מסוג כלשהו. במכשירים של Poco, Oppo ו-Vivo יש את אותו פאנל AMOLED בגודל 6.67 - 6.74 אינץ'. ב-OnePlus יש פאנל Fluid AMOLED באותו גודל ובסמסונג ישנו פאנל Super AMOLED בגודל 6.4 אינץ'. יוצא הדופן כאן הוא הרדמי עם פאנל OLED רגיל בגודל 6.67 אינץ'. רזולוציית התמונה בכל המכשירים היא לפחות 1080x2340 או FHD+ ולטעמנו זה דיי והותר לכמעט כל שימוש הגיוני בסמארטפון. בנוסף, כל המכשירים תומכים בתצוגה בקצב רענון של עד 120 הרץ - תכונה שרק בשנה שעברה הייתה זמינה בעיקר בדגמים יקרים יותר.
למרות הדימיון במפרט הטכני, כל מסך מתפקד מעט אחרת בהתאם להגדרות היצרן ולמה שמוצג באותו רגע. למשל במסך של Oppo הייתה נטייה לכיוון הגוונים האדומים אך הטווח הדינמי היה המרשים מביניהם, בניגוד לרדמי שהתקשה להתמודד עם מצבים כאלה ונטה להכהות את התמונה. לא במפתיע, המכשיר של פוקו גם היה בעייתי בטווח הדינמי רק לכיוון השני מה שהוביל לחשיפת יתר של קצוות התמונה. לסמסונג יש נטייה לגוונים ירוקים שגורם לצבעים להיראות מעט חיוורים אך המסכים המובנים ב-Vivo וב-OnePlus הציגו את התמונה הטבעית והמאוזנת מבין המכשירים.
בהירות
בהירות גבוהה היא קריטית במדינה שטופת שמש כמו ישראל ולרוב מוצהר בחומר הפרסומי של כל סמארטפון מה רמת הבהירות שלו ב-nit. נתון זה מייצג את הבהירות המקסימלית שהמסך מסוגל להציג אך המדידה לרוב מתבצעת על ידי הצגת ריבוע בהיר קטן על רקע שחור, כך שנעשה שימוש באחוז קטן מהמסך מה שמשפר את התוצאות דרמטית. למעט ה-Vivo, מצאנו תיעוד המצהיר על בהירות השיא שהמסך מסוגל לספק והאם זה קורה כשהמסך במצב HBM - High brightness mode הזמין דרך תפריט הבהירות או בהפעלה אוטומטית תחת אור חזק מאוד כמו שמש ישירה. כדי לבדוק את הבהירות בפועל, יצרנו שתי תמונות, אחת עם ריבוע לבן בגודל 500X500 פיקסל המכסה כ-10% משטח המסך ועוד אחת שבה הלבן מכסה 100% מהמסך. את התוצאה מדדנו בעזרת מכשיר כיול מסכים מקצועי. המכשיר עם ממוצע הבהירות הגבוה ביותר, הוא המנצח.
להפתעתנו, התצוגה הבהירה ביותר עם 500 ניט כיסוי מלא ו-613 ניט ב-10% כיסוי נמצאת דווקא במכשיר עם פאנל ה-OLED הסטנדרטי שב-Redmi Note 12 Pro. מיד אחריו נמצא ה-Vivo V27 עם פאנל AMOLED שהגיע ל-557 ניט בכיסוי מלא ו-510 ניט ב-10%. במקום השלישי נמצא ה-A54 של סמסונג שאמנם הגיע ל-600 ניט ב-10% כיסוי אך צנח ל-432 ניט בכיסוי מלא.
מצלמה
מצלמה סלולרית טובה היא נקודה קריטית בבחירת סמארטפון והיא התכונה המבוקשת ביותר עבור אלה המחפשים לרכוש סמארטפון חדש. אך התמונות לא מופקות על ידי רכיב אחד בודד אלא כתוצאה מפעולה של שלושה חלקים מרכזיים: העדשה, החיישן והעיבוד שהטלפון מבצע, כך שסוג המעבד ישפיע דרמטית על איכות התמונה. את התמונות שפטנו לפי שלוש קטגוריות המבליטות את הפערים בין המצלמות:
הטווח הדינמי - הפער בין הנקודה הכהה ביותר לבהירה ביותר, באותה תמונה. ככל שהמצלמה טובה יותר, כך היא תצליח להתמודד ולאזן את התאורה למשל בסצינות שבהן יש אזור מוצל וצמוד אליו אזור שטוף שמש.
פרטים - למרות שמדובר בחיישן מזערי, השאיפה היא לשמור על כמה שיותר פרטים קטנים, אחרת התמונה תיראה מרוחה ומטושטשת. לחילופין, יש חברות המנסות לפצות על חוסר פירוט על ידי הפעלת מסנן חדות הגורם לקצוות של אובייקטים להופיע עם שוליים שחורים.
צבע - זהו אחד האתגרים הקשים בתחום הצילום הסלולרי, אך מצלמה טובה תספק תמונות עם צבע נאמן למקור, לא דל מדי אך גם לא רווי יתר על המידה.
מצלמה
המכשיר עם מצלמת התמונות הטובה ביותר הוא ה-Samsung A54. הצבעים היו טבעיים ומציאותיים, הטווח הדינמי היה רחב ומאוזן אך הנטייה של סמסונג להשתמש בפילטר Sharpness עדיין בולטת בקצוות של האובייקטים בתמונה. במקום השני נמצאת המצלמה של ה-Vivo V27 שהפיקה תמונות מפורטות אך לא מחודדות מלאכותית, צבעוניות אך לא רוויות יתר על המידה ועם טווח דינמי טוב. במקום השלישי נמצאת המצלמה של OnePlus שאמנם הפיקה תמונות חדות ומפורטות, אך הצבע שלהן היה מוגזם ולא טבעי.
בולטת מאוד לרעה היא המצלמה המובנית ב-Oppo Reno 8T שסיפקה בעקביות תמונות חסרות פרטים ובצבעים רחוקים מאוד מהמציאות. למעט מצלמת המיקרוסקופ המאפשרת להגדיל עצמים קטנים ביותר, אין לאופו אף עדשה שאפשר לקרוא לה מצלמה בשנת 2023.
תאורה חלשה
צילום תמונות בתאורה חלשה תמיד היה מאתגר עבור החיישנים המזעריים המובנים במצלמות הסלולריות. בתמונת הבדיקה הפעלנו תאורה חלשה מאוד ולמרות שהנחנו את המכשירים על חצובה, הגדרנו את המצלמות על מצב רגיל כדי לראות איך הן יתמודדו עם סצינות שכאלה שנפוץ לפגוש בתוך מבנים. למעט ה-OnePlus שפיספס את האיזון הלבן בצורה משמעותית, שאר המכשירים הצליחו לקלוע פחות או יותר לגוון האור הנכון, אך המדויק מביניהם היה ה-Galaxy A54 שגם הצליח לשמור על פירוט יחסית גבוה.
רוזלוציה גבוהה
לפני כעשור, בתקופה שבה עוד הייתה קפיצה טכנולוגית משמעותית עם כל דגם שיצא, חברות הסמארטפונים היו מבליטות את מספר המגה פיקסל כסממן לאיכות המצלמה. כיום זה בולט שמעבר למינימום של 12 מגה פיקסל, לרזולוציה כבר אין קשר ישיר לאיכות התמונה אלא יותר לגודל שלה. כמעט בכל הסמארטפונים הקיימים כיום משתמשים באותה טכנולוגיית Quad Bayer המאפשרת לקבץ ארבעה פיקסלים סמוכים לפיקסל אחד כדי להגדיל את שטח החיישן שנחשף לאור - מה שמשפר את הצילום בתנאי תאורה לא אופטימליים. חלק מהמצלמות במבחן מסוגלות לצלם תמונות ב-50, 64 ואף 108 מגה פיקסל אך דווקא המצלמה של Oppo שלה הרזולוציה הגבוהה ביותר במבחן, היא זו שסיפקה את התוצאות הירודות ביותר.
המצלמה שהפיקה את התמונה ברזולוציה גבוהה הטובה ביותר, שייכת ל-Poco F5 שסיפקה תמונות חדות ומאוזנות בתנאי פנים וחוץ כאחד.
עדשה רחבה
חלק מהמכשירים הגיעו עם עדשות משנה כמו עדשה רחבה ועדשת זום. במצלמות סלולריות נהוג לספק עדשה רחבה עם חיישן ברזולוציה נמוכה יותר וללא מייצב תמונה. במבחן העדשה הרחבה, ה-Vivo V27 סיפק את התמונות המפורטות והנעימות ביותר לצפייה.
עדשת זום
עדשות הזום במצלמות סלולריות, גם במכשירים היקרים ביותר, היא יותר משאלת לב מאשר רכיב פונקציונלי, שכן ברוב המקרים אפליקציית המצלמה תבחר להגדיל דיגיטלית את התמונה מהחיישן הראשי מלצלם דרך הזום, בעיקר בגלל מפתח הצמצם הסגור המגביל את כמות האור הנכנס. לכן לא הופתענו לראות שבאף אחד מהמכשירים שבמבחן, פונקציית הזום לא הייתה אופטית בשום מצב אלא הגדלה דיגיטלית בלבד. עם זאת, ה-Vivo V27 סיפק את התמונות הטובות ביותר דרך עדשת הזום.
סלפי
מצלמת הסלפי הטובה ביותר נמצאת במכשיר של Vivo שהצליחה לשמור על הפרטים הקטנים גם בסצינה עם טווח דינמי גבוה. מיד אחריה נמצאת המצלמה של ה-A54 שבה הפירוט היה מעט נמוך יותר אך הצבעים היו יחסית טבעיים והטווח הדינמי נותר מרשים ביותר. מכאן והלאה איכות התמונות יורדת בצורה אחידה בשאר המכשירים.
וידאו
מצלמת הווידאו הטובה ביותר שייכת ל-Samsung A54. הצבעים נראים טבעיים, הטווח הדינמי מצוין והחדות הגבוהה אמנם מאפשרת לראות פרטים רבים, אך היא גם גורמת לרעש להופיע באזורים פחות מוארים.
בוואןפלוס ראינו פירוט רב וגם טווח דינמי טוב, אך יש נטייה לרוויית יתר מה שגורם לדשא שנמצא תחת השמש להופיע כירוק לא טבעי ולשמי התכלת להיראות כמו צבע אחיד. ברדמי ובפוקו הווידאו אמנם יחסית חד, ברדמי יש קפיצות ברורות בין כל רמת חשיפה במקום מעבר חלק. בפוקו ראינו טווח דינמי צר יותר הטווח שהוביל לחשיפת יתר אך בשני המכשירים הצבעים היו לא נעימים לעין. בולטת לרעה היא אפשרות צילום הווידאו ב-Oppo שלא מאפשרת להקליט מעבר ל-1080P ב-30fps - נתון שלא סביר למצוא במכשיר שרק יצא לשוק, שנים אחרי שהאופציה הזו זמינה במכשירים זולים ממנו.
נוחות השימוש
לכל חברה יש ממשק ייעודי משלה, חלקם יותר מוצלחים מאחרים אך כולם מאפשרים לבצע את אותן פעולות. לרדמי ולפוקו יש את אותו ממשק MIUI 14 המכיל פרסומות, קידומי מכירות ובקשות עמומות להסכמה למסירת מידע למטרת "התאמה אישית". לדוגמה, במקום תמונה או אנימציה במסך הנעילה, מופעלת כברירת מחדל קרוסלה של כתבות ממקורות ישראליים שונים ולחיצה על אחת התמונות, תפתח את האתר עם הכתבה. שיאומי היא בהחלט לא היחידה שנוהגת כך, למעשה ראינו בקשות דומות בניסוחים שונים גם בשאר המכשירים וגם בדגמים יקרים בהרבה. אך כשפתיחה של כל אפליקציה מלווה בדרישה להסכמה על חוזה, אתה מתחיל לחשוש לגבי המשמעות של כל הדרישות האלה. למעט הרדמי שמגיע עם אנדרואיד 12, כל המכשירים מגיעים עם אנדרואיד 13 מובנה. לטעמנו לרכוש מכשיר חדש שמגיע עם מערכת הפעלה שכבר הוחלפה ולא צפוי לקבל עדכון, זו פשרה מיותרת, במיוחד לאור המגוון הקיים בשוק וספציפית במבחן זה.
ביצועים
המכשיר החזק ביותר במבחן זה הוא ה-OnePlus Nord 3. בכל מבחן סינתטי שהפעלנו, הוא ניצח את השאר, בפער שנע בין כמה מאות נקודות לכמה אלפים. מעט מאחוריו ובמקום השני נמצא ה-Poco F5 שסיפק תוצאות גרפיות מאוד מרשימות, אך קיבל ציון נמוך למדי במבחן מהירות האחסון ובביצועי ליבה אחת. המשמעות היא, שאלו שהמשחקים חשובים להם, יעדיפו להישאר עם השניים האלה. במקום השלישי נמצא ה-Vivo V27 שהציג יכולות גבוהות בעיבוד מבוסס ליבה אחת, אחסון מהיר ביותר ויכולות גרפיות טובות.
סוללה
לוואן פלוס, סמסונג, רדמי ופוקו יש סוללה בקיבולת זהה - 5000 מיליאמפר, ל-Oppo סוללה בקיבולת 4800mAh ול-Vivo קיבולת של 4600mAh. ההגיון אומר שככל שהקיבולת גבוהה יותר, כך גם זמן השימוש, אך תוצאות המבחן מראות כמה ההנחה הזו שגויה. כדי לבדוק את המכשירים בצורה אחידה, טענו אותם ל-100% סוללה, כיילנו את המסכים לבהירות של 200cd/m והפעלנו את מבחן הסוללה של PC Mark שמריץ במחזוריות סדרה של בדיקות בתחומים שונים כמו עריכת טקסט, צפייה בוידאו ותמונות וגלישה דרך דפדפן. המבחן עוצר כשהסוללה מגיעה ל-20%.
המכשיר עם זמן העבודה הארוך ביותר הוא ה-Vivo V27 - אותו אחד שמכיל את הסוללה הקטנה ביותר, הצליח להחזיק 16 שעות מסך. אחריו נמצא ה-OnePlus Nord 3 עם קצת יותר מ-13 שעות מסך. במקום השלישי נמצאים ה-Poco F5 וה-Samsung A54 עם זמן עבודה של 11:57 שעות ו-11:50 שעות בהתאם. המכשירים עם זמן העבודה הקצר ביותר במבחן זה היו ה-Oppo עם 11:05 שעות וה-Redmi note 12 Pro עם 10:51 שעות.
טעינה מהירה באמת?
למעט המכשיר של סמסונג, כל המכשירים הגיעו עם מטען מהיר מקורי. המכשיר עם מהירות הטעינה הגבוהה ביותר הוא ה-OnePlus שמגיע עם מטען 80W. הסוללה בקיבולת 5000mAh נטענה ל-50% תוך שמונה דקות ול-90% תוך 21 דקות. מיד אחריו נמצא ה-Poco F5 עם סוללה זהה בקיבולת, מטען איטי יותר - 67W אך עם זמני טעינה מאוד קרובים - 10 דקות ל-50% ו-28 דקות ל-90 אחוז. במקום השלישי נמצא ה-Vivo V27 עם סוללה בקיבולת של 4600mAh, מטען 80W וזמן טעינה של 13 דקות ל-50% ו-33 דקות ל-90%.
לסמסונג יש חיובי וחיובי יותר
היות וסמסונג לא מספקים מטענים עם המכשירים שלהם, השתמשנו במטען 67W של שיאומי. אם לא מתעמקים יותר מדי בטכנולוגיות הטעינה השונות ורק מסתכלים על המספר ליד ה-W, הגיוני להניח שאם כתוב על המטען 67W והטלפון תומך בעד 25W, אז מהירות הטעינה תהייה מלאה, כלומר 25W וזה כולל את העובדה שמהירות הטעינה יורדת ככל שהסוללה מתקרבת ל-100%, כך שמלוא ההספק רלוונטי בעיקר ל-50 אחוזי הטעינה הראשונים. בפעם הראשונה שטענו את ה-A54 התחלנו ב-18% ולקח לו 33 דקות להגיע ל-50%, שעה ו-18 דקות ל-90% ולבסוף אחרי שעה וחצי הגיע ל-100%. זמן הטעינה הרגיש לנו לא סביר אז חיברנו מד זרם בין המטען לשקע ואז יכולנו לראות שמטען ה-67W מושך לא יותר מ-10W.
לכן רוקנו את הסוללה והפעם טענו את המכשיר עם כבל ומטען 25W מקורי של סמסונג וראינו שהמטען צורך כ-27W והתוצאות היו בהתאם. בניסוי זה התחלנו ב-6% והגענו ל-50% אחרי 27 דקות. אחרי שעה ושבע דקות הגענו ל-90% ולבסוף אחרי שעה ועשרים ל-100%. מהדוגמה הזו אפשר לראות שגם עם מטען שמספק בפועל את מלוא מהירות הטעינה הנתמכת, עדיין מדובר בטעינה איטית ביחס לשוק כולו.
על מסך המכשיר ישנו חיווי שמודיע על מהירות הטעינה אך הוא עושה זאת עם המונחים של סמסונג המנסים לצייר סיטואציה חיובית בכל מצב. בחיבור מטען רגיל תופיע הודעת "טעינה מהירה" על המסך וניתן להסיק שהמטען הזה מהיר, הרי הטלפון אומר שהטעינה מהירה. אך אם תחברו מטען מהיר תואם, תגלו שמהיר זה לא באמת מהיר, כי עכשיו ההודעה התחלפה ל"טעינה מהירה במיוחד". בהתחשב בכך שמדובר במטען 25W, סמסונג עושה פה שימוש מאוד ליברלי במונח טעינה מהירה אבל הבעיה היא שאלא אם פגשתם במקרה את המטען המהיר באמת שגם נקרא Super Fast Charger, אין ממש דרך לדעת שמה שכבר אצלכם, הוא לא באמת מהיר. עם זאת, כן ניתן להשתמש באפליקציה החינמית AccuBattery המסוגלת להציג את הזרם הנכנס אך הוא תמיד שונה ונמוך יותר ממה שהמטען צורך בפועל.
עמידות
עמידות במים ואבק נמדדת לפי תקן IP ואחריו שתי ספרות, לדוגמה IP67. הראשונה מייצגת עמידות לחלקיקים כמו אבק וחול והשנייה עמידות במים מתוקים. ככל שהמספר גבוה יותר, כך הוא הצליח להתמודד עם מים ואבק בתנאי מעבדה. עמידה בתקן כזה או אחר מוסיפה לעלות הייצור ולכן עד לאחרונה הייתה נפוצה בעיקר במכשירים יקרים. בשנתיים האחרונות התקן החל להיות נפוץ יותר במכשירים זולים ולמעשה המכשיר עם התקן הגבוה ביותר במבחן זה - IP67, נמצא דווקא אצל ה-A54 של סמסונג שהוא המכשיר השני הכי זול במבחן. תקן IP67 אומר שהמכשיר אטום לגמרי בפני אבק והוא התמודד עם טבילה ללא תנועה במים מתוקים עד לעומק של מטר למשך חצי שעה. במילים אחרות, אל תשאירו אותו בכיס כשאתם הולכים לבריכה או לים. במקום השני נמצא ה-OnePlus Nord 3 עם IP54 שאומר שכניסת אבק למכשיר היא עדיין אפשרית אך לא הרסנית והוא עמיד בהתזה של מים. במקום השלישי, ה-Poco F5 יחד עם ה-Redmi Note 12 Pro שלשניהם תקן IP53 שמשמעותו לגבי האבק זהה למכשיר הקודם, אך העמידות שלו במים מוגבלת לרסס עדין ולא יותר. ל-Vivo ול-Oppo לא פורסם דירוג כלשהו.
בשורה התחתונה
במקום השלישי - Vivo V27
ה-V27 יושב בדיוק באמצע בין המכשיר הטוב ביותר והמשתלם ביותר במבחן זה, שכן הסוללה שלו קטנה משלהם, אך מחזיקה הרבה יותר שעות מסך. המטען המהיר הוא בהספק של 80W אך זמן הטעינה ארוך בכמה דקות מהמכשיר המהיר ביותר. יש לו את התצוגה השנייה הבהירה ביותר במבחן אך הוא הציג את התמונה המוצלחת ביותר מביניהם ולמרות הביצועים הגרפיים הנמוכים, בכל הקשור ליישומים משרדיים הוא בלט לטובה. נכון למועד פרסום המבחן, מחירו יושב בדיוק באמצע בין שני המובילים, אך נפח האחסון שלו כפול משלהם - 256 גיגה ואין אפשרות לדגם פשוט יותר. לכן ה-Vivo 27 הוא במקום השלישי במבחן הסמארטפונים לשנת 2023.
מקום שני - Samsung Galaxy A54
המכשיר המשתלם ביותר הוא ה-Samsung Galaxy A54 שסיפק חווית שימוש מצוינת, מצלמה טובה, תצוגה איכותית ובהירה וזמן סוללה מוצלח ואף עמידות בתקן IP67. אך מהירות הטעינה ה"מהירה במיוחד" איטית למדי לעומת רוב המכשירים במבחן ובכללי בשוק והוא היחידי שלא מגיע עם מטען כלשהו. על פניו זה אולי נשמע כמו משהו בעייתי אך אם תחשבו על אופן השימוש הנפוץ בסמארטפון, תראו שיש לממשק נוח ומצלמה איכותית הרבה יותר ערך מאשר לטעינה מהירה, ולכן ה-Galaxy A54 הוא הסמארטפון המשתלם ביותר במבחן.
מקום ראשון - OnePlus Nord 3
עם ביצועים חזקים במיוחד, תצוגה מצוינת, מצלמה טובה, חיי סוללה מוצלחים וטעינה מהירה במיוחד, ה-OnePlus הוא מכשיר מצוין עבור אלו המסתמכים על הטלפון למשחקים, עריכת וידאו או כל שימוש אינטנסיבי אחר. לכן ה-OnePlus Nord 3 הוא המכשיר הטוב ביותר במבחן הסמארטפונים לשנת 2023.
להשוואת מחירי המוצרים שבדקנו:
