מבחן השוואתי – מי הסמארטפון הטוב ביותר עד אלף שקל

גייסנו חמישה מכשירי סלולר שמחירם לא עולה על 1,000 שקלים בייבוא מקביל והעמדנו בפניהם סדרת משימות פופולריות למשתמש הפרטי: מאיכות התמונה שהפיקה עדשת הסלפי ועד למהירות טעינת הסוללה, בדיקת בהירות המסך ואף עוצמת הסאונד המקסימלית של הרמקול. המטרה: גילוי הסמארטפון המשתלם ביותר עד 1,000 שקלים. המתמודדים על התואר הם Meizu M5, Nubia Z11 Mini, Samsung Galaxy J5, LG K10 ו-Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm שידוע גם תחת השם Redmi Note 4X 64Gb. מי הבריק עם תצוגה מרהיבה ומי אכזב באגף הסוללה? איזו מצלמה הרשימה ומאיזה סלולרי נציע להתרחק כשזה נוגע לתפעול הממשק? כל הפרטים בכתבה שלפניכם.

ראשית בחנו את הסמארטפונים במבחן הבסיסי ביותר, שבלעדיו אין להם זכות קיום: איכות ועוצמת האפרכסת. בבדיקה זו לא היו הפתעות וכל הסלולריים הצליחו לקבל ולהוציא שיחה בקלות. למרות פערים קלים באיכות הרמקול הפנימי, לא היה הבדל משמעותי בין המכשירים ובכולם איכות ועוצמת האפרכסת הייתה מספקת.

עברנו לבדיקת השמע באוזניות וגם כאן התוצאות היו די דומות: כל המכשירים ידעו להוציא סאונד נקי וצלול, כמובן כל עוד נעזרנו באוזניות מקצועיות ולא באלו שמציעה היצרנית. בעניין זה ראוי לציין לטובה את סמסונג ו-LG, היחידות שצירפו במארז אוזניות משולבות מיקרופון, שהיו אמנם מסוג כפתור ופשוטות להחריד אבל הדאגה המינימלית למשתמש עדיפה על כלום.

במבחן הרמקול החיצוני גילינו שאין מתנות בחינם והתמורה החלה לאותת: ה-LG K10 היה מהאיכותיים מבין הסלולריים אך עוצמתו המקסימלית חלשה. ה- Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm לעומתו הציג עוצמה גבוהה מאוד אבל סאונד מחוספס מדי. ה-Meizu M5 היכה על חטא ולא רק שהפיק סאונד בינוני ו"שרוף", עוצמת הסאונד המקסימלית הייתה ממוצעת בלבד. בלט לטובה ה-Samsung Galaxy J5 שהציג את עמק השווה בין עוצמה מספקת לאיכות סאונד לא רעה בכלל.

נתחיל בחדשות הרעות: אף מסך איכותי ומנקר עיניים לא מצאנו בשום מכשיר מתחת ל-1,000 שקלים. כולם מציעים בהירות מקסימלית סבירה בלבד וצפייה במסך תחת אור השמש היא כמעט משימה בלתי אפשרית. גם כאן התוצאות נעו בין "טוב" בבדיקה אחת ל"טעון שיפור" בבדיקה אחרת.

בכל הנוגע לדיוק צבע, חדות וניגודיות, הרשימו ה-Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm וה-Nubia Z11 Mini שהציגו תצוגה חדה, עם ניגודיות מספקת ובהירות גבוהה מאוד ביחס למתחרות. גם ה-Samsung Galaxy J5 היה טוב אך לא מצוין ב"מצב חוץ". בכל המכשירים ישנו חיישן תאורה שעבד בצורה סבירה בלבד, כלומר החיישן לא תמיד העריך נכון את התאורה הקיימת במגוון סיטואציות (חוץ/משרד/חדר חשוך לחלוטין) והתוצאה הייתה בהירות אוטומטית שמזייפת לעייפה ומיהרנו להחליף לבחירת תאורה ידנית ברוב המכשירים. הסלולריים שראינו לנכון לציין לשבח בשאר תכונות הקשורות לתצוגת המכשיר הם אלו שהגיעו מסין: Nubia Z11 Mini, Meizu M5 ו-Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm. שלושתם הציעו חופשיות רבה בבחירת צבעים חמים/קרים, שליטה על רוויה, ניגודיות מוגברת ועוד.

נפתח במימדי המכשיר ונוחות כללית: ה-Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm הוא המגושם בחבורה וכלל לא יתאים למשתמשים בעלי ידיים קטנות, למרות הנראות המסיבית וגב המתכת המוקפד. המצטיין במבחן לטעמנו היה ה-Meizu M5: השוליים המינימליסטיים והכפתורים האיתנים, לצד מעטפת שמזכירה מדי את מכשירי הדגל של אפל הופכת אותו לאחד הנוחים והנגישים בחבורה. גם ה-Nubia Z11 Mini מקבל כמה נקודות זכות על סקס אפיל בדמות גב זכוכית ומראה מלוטש. בתחתית הרשימה נמצאים הסמארטפונים של היצרניות המובילות, LG K10 ו-Samsung Galaxy J5 עם גב פלסטיקי משעמם, פינות מעוקלות מדי ופסי מתכת עבים מסביב למסגרת שלא מנסים מדי לברוח מתדמית הסלולרי הפונה לפלח שוק נמוך-בינוני.

קורא טביעת האצבע של ה-Meizu M5 בינוני בלבד: מיקומו המצוין התאים בדיוק לאגודל שלנו וגם מהירות הזיהוי טובה אבל הדיוק לא אידיאלי ולא פעם נאלצנו להזיז את האצבע כדי שתיקלט. ה-Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm לעומתו היה פשוט יוצא מן הכלל: הזיהוי כמעט שלא החטיא פעם אחת והממשק עלה בזריזות מדהימה. גם המיקום המצוין בגב המכשיר מאפשר למקם את האצבע המורה בטבעיות. האחרון בסלולריים שצוידו בחיישן היה ה-Nubia Z11 Mini, שהיה די מהיר אבל הטמעת טביעת האצבע הייתה מתישה ומיקומו הבעייתי של החיישן כל פעם הפעיל מחוות שאמורות היו להיות שימושיות אבל הופעלו יותר מדי פעמים בטעות והפכו בשוטף לטרחה מאשר תועלת. ה-Galaxy J5 וה-LG K10, היו היחידים שלא הכילו חיישן טביעת אצבע.

בכל הנוגע לאיכות החומרים וההרכבה, אין ספק שהמכשירים מסין עושים בית ספר ליצרניות המובילות. בזמן שסמסונג ו-LG בחרו ברכיבי פלסטיק פשוטים ובגב נשלף החושף ברגים מכוערים, שלושת המכשירים האחרים בנויים למשעי ומציעים מראה אסתטי ואלגנטי שלא נופל ממכשירי דגל היקרים פי כמה. החל מהגב השחרחר והנקי של ה-Meizu M5, דרך פסי המתכת הדקיקים בגב ה-Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm ועד לעיטורי הארגמן ב-Nubia Z11 Mini, היצרניות הסיניות מוכיחות שאפשר למצוא סמארטפון אטרקטיבי בפחות מ-1,000 שקל.

כל המכשירים היו נוחים מאוד לתפעול והממשק הייעודי שעטף כל סמארטפון הציע מגוון תכונות מעניין ושימושי. לטעמנו ממשק ה-Flyme של Meizu M5 היה הפחות שימושי מבין החמישייה הנבדקת. יש אמנם מרחב נאה להתאמה אישית אבל ההתעקשות על חנות אפליקציות עצמאית, מרכז התראות מבלבל ולחצן בית רב-שימושי הופכים אותו למאתגר מעט עבור המשתמש המתחיל.

הממשקים של Samsung Galaxy J5 ו-LG K10 לא הלהיבו במיוחד אבל גם לא היו גרועים. התפריטים ברורים, אינטואיטיביים ונוחים לשימוש אבל מכילים תכונות בנאליות בלבד ואם ראית אחד, ראית את כולם. מצד שני ובניגוד לשאר המכשירים, ה-LG K10 הוא היחיד שמציע את מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסת Nougat 7.0, בזמן שהשאר עם Marshmallow 6.0. במקום האחרון בתחרות הגרסאות משתרך ה-Nubia Z11 Mini עם 5.1 Lollipop מזדקנת – למרות שלטעמנו, התפעול בשוטף היה מהמועדפים עלינו. הבולט לשמצה בקטגוריה זו היה ה-Meizu M5, שצויד בממשק קליל ואינטואיטיבי אבל העובדה שהיצרנית לא מתקינה מראש את חנות האפליקציות של גוגל ומחייבת להוריד אותה בנפרד דרך חנות האפליקציות המוגבלת מאוד של מייזו, מורידה את הנוחות בצורה דרסטית ובהחלט לא מקלה על המשתמש הממוצע.

במבחן מהירות העבודה, אל תחתית הרשימה הגיעו הסמארטפונים של סמסונג ו-LG. למרות שה-K10 אמנם סיפק תוצאות לא רעות במבחן הסינטטי, בשוטף הוא חשף המון תקיעות באפליקציות לא תובעניות במיוחד, שיהוקים בין תפריטים וזמני טעינה מוגזמים במשחקים. גם ה-J5 סבל מאותן בעיות: המתנה מורגשת במעבר בין אפליקציות, מרכז התראות מקרטע תחת עומס וזמני תגובה איטיים שמדגישים שלא מדובר במכשיר מהיר במיוחד. ה-Meizu M5 היה מעט יותר מהיר מהקודמים שהוצגו אבל היות שאי אפשר לפספס באתרים עמוסי מדיה, הוא זוכה במקום השלישי במבחן מהירות העבודה. לצמרת הגיעו Nubia Z11 Mini וה-Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm, שהראו חוסן בריבוי אפליקציות, שיטוט זריז בין מיילים והפעלת אפליקציות כבדות באין מפריע.

במבחן הגיימינג הופתענו לגלות שדווקא ה-Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm היה מאכזב רציני ובגלל זמני טעינה נצחיים ב-Gods of Rome, גרפיקה מפוקסלת ב-Kill Shot Virus ומשחקיות מקרטעת באופן כללי, הפאבלט הסיני לא יספק את השחקנים הרציניים. לעומתו, ה-Nubia Z11 Mini לא רעד כשהצבנו בפניו משחקים כבדים אך גם שם חווינו כמה קריסות ברגעים קריטיים במשחק. בקטגוריה זו קשה לשבח את הסלולריים ורובם סיפקו חווית משחק שבין חלשה לבינונית מאוד, בעיקר בשל מנוע גרפי חלש וזיכרון RAM שמתקשה להכיל משחקים עטורי גרפיקה.

עוברים להתחממות המכשיר, שם גילינו שה-Samsung Galaxy J5, LG K10 וה-Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm נטו להתחמם גם מבלי שהוטל עליהן משימות קשות מדי והורגש חום ביד גם כשסתם קראנו כמה מיילים. מצד שני, ה-Nubia Z11 Mini הגיע למעלות גבוהות יותר בזמן משחקים. היחיד ששמר על קור רוח מינימלי היה ה-Meizu M5, כשהפיץ חום בזמן טעינה ולאחר זמן ממושך במשחקים כבדים - אך לא מעבר לכך.

עוברים לעדשות, אולי אחד הרכיבים החשובים ביותר למשתמש הממוצע. התחלנו עם הפעולה הבסיסית ביותר – צילומי חוץ פשוטים.ה-Nubia Z11 Mini תפקד נהדר עם תאורה מדויקת, חדות נאה וצבעים תואמים למקור באופן מרשים למדי. גם ה-Samsung Galaxy J5 וה-LG K10 סיפקו תמונות חדות למדי, אם כי לשתיהן הייתה נטייה בולטת לחזק צבעים חמים. ה-Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm לא היה מושלם כשהאפיל תמונות על אף תמיכה משמעותית מאור השמש. ה-Meizu M5 מצדו חטא גם בהחשכת אזורים רבים וגם בטשטוש אלמנטים שלא היו באזור המיקוד שלו.

בצילומי טווח דינמי רוחב (HDR) היו שיפורים מינוריים בקרב רוב המכשירים ולא הושגו תוצאות שהצדיקו את שמה של הטכניקה אשר אמורה להעשיר את התאורה. אגב, ה- Samsung Galaxy J5 היחיד בחבורה שלא ידע להציע צילום HDR.

בצילומי בית שנלקחו תחת תאורה מלאכותית, הוביל ה-Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm עם תמונה בוהקת, צבעים אותנטיים וחדות שאמנם לא הייתה מושלמת, אבל עדיפה מהשאר. דווקא במבחן זה ה-Nubia Z11 Mini הגיע למקום האחרון, כאשר טווח צבעים רחב שניתן לו הוצג כגוון כמעט אחיד.

במבחן המאקרו, הצבנו מול המצלמות קפה מגורען במטרה לבחון את יכולתה של העדשה להצליח להבדיל בין גרגר לגרגר ברמת המיקוד ובמקביל לשמור על רוויה תואמת למציאות. במבחן זה לא צריך להכביר במילים ומספיק להביט בתמונות כדי להבין שה-Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm הצטיין במבחן, עם חדות מצוינת שאפשר למצוא בסלולריים מקטגוריית הפרימיום. גם ה-LG K10 היה נחשב להצלחה בבדיקה זו, אילולא הנטייה העקבית לאבד מיקוד במרכז התמונה. ה-Meizu M5 וה-Samsung Galaxy J5 גם עשו עבודה לא רעה אבל השינוי הקיצוני מהצבע המקורי לא העניק להם יותר מדי נקודות זכות. במקום האחרון ניצב ה-Nubia Z11 Mini, כאשר לא משנה כמה פעמים ניסינו ללכוד תמונה ראויה, המיקוד התקשה במשימה וכל שקיבלנו הייתה תמונה מטושטשת ומרוחה בקצוות.

כצפוי, איכות הווידאו המקסימלית עמדה על 1080P בקרב כל המכשירים. בנוגע לאיכות הסרטונים, התקשינו מאוד להרעיף שבחים על הסלולריים. היחידים שהיו מעל הציפיות היו ה-Meizu M5 וה- Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm, שהיו טובים ברמת הצבעים, החדות וקצב פריימים נטול הפרעות אבל היעדר פירוט מספק דירג גם אותם כבינוניים בלבד.

בבחינת המצלמה הקדמית, ה- Nubia Z11 Mini הצטיינה עם צילומי פרופיל פנטסטיים שהוציאו אותנו מרוצים מצבע העור התואם למקור ומהתאורה הקדמית שהאיר מבזק ה-LED. גם הסלפי שלכדנו ב- Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm היה מעולה, שהתמקם מיד אחריו בבדיקת איכות המצלמת הקדמית.

בכל הנוגע למהירות הזנקה, מיקוד וצילום, לא תמצאו הפתעות וכל הסמארטפונים מציעים זמנים איטיים ודי דומים, עם הבדלים של עד חצי שניה בין מכשיר למכשיר. כיאה למעמדם בשוק, מהירות ההזנקה די איטית, המיקוד מפספס לא מאט ומהירות הצילום לא מוצלחת במיוחד. היחיד שבלט לטובה היה ה-LG K10 בפער זעום אך עדיין מורגש. יש לזכור כי כאשר מצב HDR מופעל, כל מהירויות הצילום מתארכות, לעיתים אף פי 3 ממהירות הצילום הרגיל – חיסרון שהורגש כאן במיוחד לעומת דגמי הפרימיום או אפילו מכשירי ביניים המתומחרים מהם במעט יותר.

במבחן משך פעולת הסוללה, ה-Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm לקח את המבחן ובגדול, אחרי שיום שלם שהתחיל ב-8:00 בבוקר והסתיים ב-20:00 בערב הותיר אותנו עם 35% סוללה. אילו היינו חוסכים כמעט שעה של צפייה ביוטיוב ומבטלים את הניווט בבוקר, בשימוש ממוצע המכשיר ימשיך לעבוד בקלות עד תחילת צהרי היום למחרת.

מיד אחריו, המכשירים של היצרניות המובילות היו עם ידן על העליונה. ה-Samsung Galaxy J5 החזיק 12 שעות לא פשוטות בכלל שכללו ניווט, מטלות משרדיות, משחקים ואפילו צפייה בפרק של סדרה אהובה. ה-LG K10 הפתיע אחריו, עם יום די דומה מבחינת עומס אך לקראת שעות הערב הסמארטפון התחנן למטען ועדיין, 11 שעות פעילות ל-K10 הוא זמן סביר וטוב עבור המשתמש הממוצע. תוצאה דומה התגלתה ב-Nubia Z11 Mini, אלא שאצלו גילינו שברגעים תובעניים, כמו במהלך הזרמת מידע או הפעלת משחק כבד, הסוללה מאבדת אחוזים בקצב מטריד. אחרון ניצב ה-Meizu M5 עם זמני סוללה ממוצעים בלבד, שגם הראה חולשה במשימות מאתגרות אך גם ביום רגוע לא הצליח לעבור את גבול ה-10 שעות פעילות, תחת שימוש סביר כמובן.

בבדיקת משך הטעינה, ה-Nubia Z11 Mini ניצב אחרון עם זמן טעינה נצחי של כמעט 4 שעות. היינו זוקפים לזכותו כמה נקודות בונוס בגין הסלולרי היחיד בבדיקה בעל מחבר USB-C, הנחשב לתכונת פרימיום, אך שם תכונות הפרימיום נגמרות שכן הוא אינו תומך בטעינה מהירה. ה-Meizu M5 ו-LG K10 סיפקו גם זמני טעינה איטיים של שלוש וחצי שעות. ה- Samsung Galaxy J5הרשים במעט ותוך פחות מ-3 שעות קיבלנו סוללה טעונה במלואה. גם ה- Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm לא היה רע ובלט עם 100% סוללה תוך קצת יותר משעתיים וחצי.

בבדיקה זו יהיה גם הוגן לציין את הסלולריים היחידים עם סוללה נשלפת: ה- Samsung Galaxy J5 וה-LG K10, יתרון חשוב למתניידים או למשתמשים שלא תמיד נמצאים בסמוך לנקודת חשמל ובניגוד למכשירים האחרים, מסוגלים לקבל מכשיר טעון במלואו בהחלפת סוללה פשוטה ומהירה.

כמו בכל סקירת סלולר, כאן המקום להזכיר כי שיא כוחה של הסוללה מתבטא בחודשים הראשונים לשימוש. ברוב המקרים, לאחר כשנה מתחילים משתמשים רבים להבחין ב"מחלות" טיפוסיות כמו חיי סוללה קצרים מבעבר או זמן טעינה ממושך מהרגיל עד להשגת סוללה מלאה, וכאן זהו יתרון נוסף למכשירים שניתן להחליף להם סוללה ללא ביקור במעבדה.

על סמך מכלול הציונים, במקום האחרון ניצב ה- LG K10. יש לציין שאפילו אנו הופתענו ממיקומו של סמארטפון מבית יצרנית כה מוערכת, אבל בשורה התחתונה הסמארטפון לא הפתיע בשום קטגוריה ובאחרות שהוא כן בלט לטובה, מתחרותיו עדיין האפילו עליו בביצועים עדיפים. במציאות אחרת בה הוא היה נמצא לבדו בשוק הביניים, כנראה שהיה מוערך יותר. לצערו, השוק רווי מתחרים והסמארטפונים בצמרת לימדו אותו דבר או שניים על תמורה בעבור המחיר.

אל המקום הרביעי מגיע עוד מכשיר מבית יצרנית נחשבת, ה-Samsung Galaxy J5 למרות שמערך השמע היה הטוב מכולם וגם במבחן הסוללה התרשמנו לטובה, בקטגוריות אחרות וחשובות לא פחות הסלולרי מבית היצרנית המפורסמת נפל לעומת יצרניות פחות מוכרות (בארץ לפחות). בהקשר זה, מרענן לגלות כיצד שוק מכשירי האנדרואיד, שנשלט ללא עוררין בשנים האחרונות על ידי סמסונג ו-LG, כעת מחוזר באגרסיביות על ידי יצרניות שהיו עד לפני כמה שנים בודדות אנונימיות לחלוטין בארצנו הקטנה.

בפער קטנטן מהמכשיר שלפניו, ה- Meizu M5 הגיע למקום השלישי בזכות נוחות שימוש מצוינת וסוללה לא רעה בכלל, תחת שימוש סביר כמובן. אילו המכשיר היה עובר חידוד נוסף באגף הסאונד והמצלמות, היינו מקבלים כאן מאבק מסקרן בפסגה. עד אז ייאלץ מכשיר הביניים של היצרנית הסינית להסתפק במקום השלישי והמכובד, אשר מוערך פי כמה לאור החברות המפוארות שאחריו ברשימה.

רק מבחן הסוללה מנע מאתנו להעניק למכשיר את מדליית הזהב. העיצוב אטרקטיבי, נוחות השימוש אידיאלית, הביצועים מהירים ואפילו מצלמת סלפי משובחת נכנסה לחבילה. ה- Nubia Z11 Mini הגיע למקום השני בזכות גדולה וכל הכבוד ל-ZTE, עוד יצרנית סינית שהצליחה לייצר חבילה כל כך מפוארת במחיר כה נמוך.

היצרנית הסינית ממשיכה להוכיח שהסלולריים שלה הם האיכותיים ביותר במסגרת תקציב מצומצם. הסמארטפון מהמזרח הרחוק עמד בכל המבחנים בגבורה וברובם אף הצטיין: מערך שמע מספק, תצוגה חדה ובוהקת, נוחות השימוש שאין שנייה לה מבין האלטרנטיבות, ביצועי מערכת חלוציים בקטגוריים הביניים, מצלמה מעולה ולקינוח – סוללה פנטסטית שתרמה שעות נוספות והובילה בתחרות. במילים אחרות, ה- Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm הוא המכשיר שלכם עד 1,000 שקלים.