הסוג הנפוץ ביותר של מקדחות הוא זה המתחבר לחשמל באמצעות כבל. אך יש לא מעט מקדחות נטענות, שבחלקן ניתן להשתמש גם כמברגות. יתרונן של האחרונות ברור – הן מציעות שילוב נוח של ניידות ורב תכליתיות. רק צריך לקחת בחשבון שמקדחות נטענות מוגבלות בדרך כלל בעוצמתן ולכן אינן מתאימות לעבודות מאומצות.
מקדחה רגילה: מקדחה חשמלית רגילה אינה מוגבלת במשך הפעולה שלה, היא לרוב בעלת עוצמה גבוהה ושומרת על עוצמה קבועה כל הזמן. אך היא חייבת להיות מחוברת לחשמל ולכן לא ניתן להשתמש בה במקומות ללא אספקת חשמל.
מקדחה נטענת: במקדחה נטענת ניתן להשתמש בכל מקום, ללא צורך בחיבור לחשמל ואין כבל שעשוי להפריע במהלך העבודה. חסרונה הוא במשך עבודה מוגבל, שתלוי במשך פעולת הסוללה שלה. כשהסוללה מתרוקנת יש לטעון אותה במשך כמה שעות עד שהיא שוב מוכנה לפעולה.
בנוסף, עוצמתה של המקדחה פוחתת כתוצאה מהיחלשות הסוללה, ובחלק מהמקרים המקדחה הנטענת היא בעלת עוצמה מרבית נמוכה יחסית, שאינה תמיד מאפשרת קידוח בחומרים קשים.
אם החלטתם לרכוש מקדחה נטענת, רצוי לבחור אחת המצוידת בסוללה מסוג ניקל מטאל או ליתיום. לחצו לפרטים נוספים אודות סוגי סוללות.
אחד השיקולים החשובים בבחירת המקדחה הוא העוצמה (הספק) שלה. בנוסף יש לשים לב לקוטר בית המקדח, לאפשרות השליטה על מהירות המקדחה ולפונקציית הרטט.
עוצמת המקדחה: ככל שהספק המקדחה גדול יותר העוצמה שלה תהיה גבוהה יותר. הבחירה בהספק הרצוי תלויה בסוגי החומרים ובקוטר החורים המיועדים לקידוח. ככל שהחומר קשה וקוטר הקידוח גדול יותר רצוי לבחור הספק גבוה בהתאם.
ההספק נמדד בוואט (w), ובמקדחות הביתיות הוא נע בין 400 ל-800 ואט. יש מקדחות בעלות הספק גבוה יותר, אך אלה מיועדות לשימוש מקצועי. לצרכים ביתיים תספיק מקדחה בעוצמה של 700-600 ואט.
עוצמתן של מקדחות נטענות נמדדת במתח החשמלי של הסוללה, שנע בין 7.2וולט (v) ל-18 וולט. גם בסוג הזה של מקדחות, הבחירה תלויה בסוג העבודות המיועדות למקדחה. לעבודות קלות יספיק מתח של 7.2 עד 12 וולט, לעבודות מאומצות יותר רצוי לבחור מקדחה בת 14.4 וולט, ולעבודות מאסיביות תתאים מקדחה של 18 וולט.
קוטר מקדח מרבי: הבחירה בקוטר המקדח המרבי שראש המקדחה מסוגל להכיל מתבססת על קוטר החורים המרבי שברצונכם לקדוח. הקוטר המרבי במקדחות השונות נע בין 10 ל-
כדאי לדעת שיש מקדחים שקוטר הקידוח שלהם גדול מקוטרו של החלק שנכנס לבית המקדח. באמצעות מקדח כזה ניתן לקדוח חורים בקוטר גדול מהקוטר המרבי של בית המקדח.
מהירות משתנה: רצוי לבחור מקדחה בעלת מהירות משתנה כדי שניתן יהיה להתאים אותה לעבודה עם סוגי חומרים וקוטרי מקדחים שונים: לקידוח בחומרים כמו בטון, אבן ומתכת קשה וכן בשימוש במקדח בקוטר גדול עדיף לעבוד במהירות נמוכה, ולהפך. כמו כן, כשרוצים לקדוח במשטחים עדינים, לדוגמה על אריחי חרסינה או קרמיקה, כדאי להתחיל במהירות נמוכה כדי ליצור קידוח ראשוני מבלי שהמקדח יחליק וישרוט את המשטח, ואז להמשיך במהירות גבוהה לקידוח בתוך הקיר.
במקדחות רבות ניתן לשלוט על מהירות הסיבוב של המקדחה באמצעות בורר. בחלק מהמקדחות הבורר הוא כפתור עצמאי בעל מספר מהירויות, ובחלקן זהו וסת מהירות אלקטרוני שמאפשר שינוי מהירות רציף ונוח יותר. הווסת האלקטרוני נשלט למעשה על ידי לחצן ההפעלה של המקדחה, והמהירות משתנה בהתאם ללחץ שמפעיל המשתמש על הלחצן.
פונקציית רטט: לקידוח בבטון בחרו מקדחה רוטטת. במצב רטט המקדח נע קדימה ואחורה במהירות גבוהה ויוצר אפקט של דפיקה שמאפשר קידוח בבטון. מומלץ לא לוותר על תכונה זו. בכל בית או מבנה יש אזורים מסוימים הבנויים מבטון ולא כדאי שתהיו מוגבלים באפשרויות הקידוח.
שינוי כיוון סיבוב: מומלץ לבחור מקדחה בעלת שינוי כיוון סיבוב. תכונה זו מאפשרת לשלוף ברגים, וכן לשחרר בבטחה מקדח שנתקע במהלך הקידוח.
מקדחה דו-שימושית
כדי להשתמש במקדחה גם כמברגה עליה לכלול ארבע תכונות עיקריות: מהירות משתנה, שינוי כיוון סיבוב, מומנט בעוצמה טובה ודרגות מצמד. כדאי לדעת כי רוב המקדחות הדו-שימושיות הוא מהסוג הנטען.
מומנט מרבי (מומנט פיתול): זהו כוח הסיבוב של המקדחה/מברגה, כלומר יכולתה להתגבר על התנגדות. מומנט הפיתול נמדד בניוטון למטר (Nm), ובדרך כלל הוא עומד ביחס ישיר לעוצמת המקדחה (וולט). ככל שהתנגדות הבורג/החומר גדולה יותר דרוש מומנט גבוה יותר כדי להתגבר עליה.
לעבודות קלות, כמו הברגת ברגים בדיבלים, בחומרים רכים או בתבריג קיים, הנתון לא רלוונטי, אבל מי שמתכוון לעשות שימוש רציני בכלי כמברגה מומלץ שיבחר מקדחה בעלת מומנט של Nm7 ויותר.
דרגות מצמד (קלאץ'): באמצעות דרגות מצמד ניתן להתאים את המומנט של המקדחה/מברגה לסוג העבודה. בדרגת מצמד הגבוהה ביותר המומנט יהיה מרבי, וככל שדרגת המצמד קטנה כך קטן המומנט של המברגה.
חשיבות מצבי המצמד באה לידי ביטוי בעיקר בשלב הסופי של ההברגה: ברגע שהבורג מהודק וההתנגדות עולה, נוצרת הפרדה בין המנוע לראש ההברגה (בדומה למצמד ברכב), תהליך ההברגה נפסק ובכך נמנע מצב של הידוק יתר ושל שחיקת החריץ שבראש הבורג. רצוי שיהיו במקדחה 5-4 דרגות מצמד. כך ניתן להתאים אותה להברגה בעומסים שונים. כלומר, ככל שהתנגדות הבורג גדולה יותר תידרש דרגת מצמד גבוהה יותר, ולהפך.
המקדחה היא כלי פשוט למדי ומה שצריך כדי לבחון אותה זה לאחוז בה, לוודא שהיא נוחה לאחיזה, מתלבשת היטב בכף היד, לא כבדה מדי ושהכפתורים נגישים וקלים לתפעול. בחלק מהדגמים ידית האחיזה מצופה גומי רך, דבר המשפר את נוחות האחיזה ומונע החלקה של המקדחה. בנוסף, בדגמים השונים יש אביזרי נוחות נוספים שכדאי לשקול בהתאם לצרכים שלכם.
נעילת המקדח (ביט): יש שלוש שיטות להידוק המקדח לבית המקדח (פוטר). השיטה המסורתית והוותיקה היא נעילת המקדח באמצעות מפתח ייעודי שמצורף למקדחה. שיטה אחרת ומהירה יותר היא על ידי סיבוב של הפוטר ביד. שיטה זו נוחה יותר אך ההידוק אינו חזק כמו במפתח והמקדח עשוי להחליק כאשר מופעל עליו עומס גבוה.
שיטה נוספת, שקיימת בעיקר במקדחות מקצועיות, נקראת SDS שבה ההידוק נעשה באמצעות משיכת הפוטר לאחור, הכנסת המקדח ושחרור הפוטר. החיסרון שבשיטה הוא שדרושים מקדחים ייעודיים.
ידית אחיזה נוספת/ידית עזר: למקדחות רבות מצורפת ידית אחיזה שאותה מתקינים על גוף המקדחה. הידית מעניקה אחיזה משופרת, היעילה במיוחד לעבודה מאומצת וממושכת.
מד עומק: התקן בעל לוח שנתות המותקן במקביל למקדח ומקנה שליטה מדויקת בעומק הקידוח, ובכך מונע קידוח עמוק מהרצוי.
הגורמים העיקריים המשפיעים על המחיר הם עוצמת המקדחה, מהירות משתנה, אביזרי נוחות ותכונות מיוחדות שקיימות בדגמים השונים. טווח המחירים העיקר למקדחות ביתיות נע בין 200 ל-700 שקל.
מומלץ להימנע מקניית מקדחות זולות, בטח כאלה שמחירן נמוך מ-200 שקל. רצוי לבחור מקדחה של יצרן ידוע ומוכר בתחומו ולא להתפתות למקדחה שנלווה אליה מספר גדול במיוחד של אביזרים וכלים שונים. מדובר בדרך כלל במקדחה ובאביזרים באיכות נמוכה.
אחריות על מקדחה נעה בין שנה לשלוש שנים. בחלק מהמקרים ניתנת אחריות מלאה לשנה ועוד שנתיים על המנוע. מומלץ לבדוק מי נותן האחריות והיכן נמצאות נקודות שירות לצורך תיקון או מימוש אחריות מכל סוג שיהיה.