1
מבנה וגודל הגלגלים

רוב הקורקינטים החשמליים מגיעים בתצורה סטנדרטית של כידון יחיד ושני גלגלים אך יצרנים שרוצים להתבלט משתמשים לעיתים באלמנטים כמו כידון כפול, שלושה או ארבעה גלגלים במקום שניים וגלגלים בגדלים שונים. לכל אלו משמעויות עבור הרוכב.


כידון ומזלג: הדבר הראשון שעליכם לבדוק, במיוחד במידה ואינכם בגובה ממוצע, הוא לגבי אפשרות כוונון גובה הכידון. חברות מסוימות בנו את הכידון שלהן כיחידה אחת קשיחה עם המזלג, לרוב עם אפשרות קיפול, מה שעשוי להיות לא נוח ולפגוע ברמת הביטחון של הרוכב במידה והגובה שנקבע על ידי היצרן אינו מתאים לו. לאנשים גבוהים במיוחד מומלץ לבדוק על גבי קורקינטים שונים מהו הגובה המקסימלי ועבור נמוכים מהו המינימלי שמתאים להם.


אפשרות נוספת שקשורה בכידון היא מזלג כפול לעומת יחיד – בעת בלימה משקל הרוכב נע קדימה ובתאוצה הוא נע לאחור – מה שמפעיל לחץ גבוה על נקודת חיבור המזלג לקורקינט. יצרנים מסוימים בחרו להשתמש במזלג כפול שאוחז את הכידון כדי להכפיל את נקודת האחיזה ולהגביר את העמידות והקשיחות. עובדה זו חשובה במיוחד עבור רוכבים בעלי משקל גבוה או עבור כאלו שמשתמשים באופן אגרסיבי בקורקינט שלהם ומפעילים לחץ רב על הכידון. החיסרון במזלג כפול הוא המשקל הנוסף והגודל הפיזי במצב מקופל.


קוטר גלגל: נתון חשוב נוסף שלא זוכה להתייחסות מתאימה הוא קוטר הגלגלים של הקורקינט החשמלי. מרבית הקורקינטים הנעים על מדרכות וכבישי ישראל משתמשים בגלגלים בעלי קוטר של 8-12 אינצ'ים, אך ישנם קורקינטים בעלי גלגלים קטנים או גדולים יותר. המשמעות של גודל הגלגל מורגשת בעיקר בהתמודדות מול מכשולים – ככל שהגלגל קטן יותר כך יהיה לו "קשה" יותר לעבוד מכשולים כמו מדרכות, שיבושי כביש וחפצים בשביל הנסיעה. אם מרבית הרכיבה שלכם נעשית על כבישים חלקים וישרים או מדרכות שהעירייה מטפחת, קוטר גלגל סטנדרטי של 8-10 אינץ ישרת אתכם נאמנה. לא מומלץ להשתמש בגלגלים קטנים יותר שכן זה עשוי לדרוש מכם לרדת באופן תדיר מהקורקינט כדי לעקוף מכשולים ויפגע בחווייה הכללית. מי שרוצה לנוע בשבילי עפר או נמצא בסביבה בה יש שבילים וכבישים משובשים, עשוי למצוא בגלגלים הגדולים חברים טובים. חברות מסוימות אף מציעות גלגלי שטח בקוטר 20 אינץ' מה שיעבור כל מכשול בקלות אך ישאיר חור גדול בכיס. קוטר גלגל של 12 אינץ' יספק את רוב האנשים גם עבור שבילי כורכר קלים.



2
מנוע, סוללה וביצועים

החוק בישראל מגביל את הספק המנוע ל-250 וואט בלבד ומהירות מקסימלית של 25 קמ"ש. עם זאת סוגי מנועים שונים, מערכות הילוכים פנימיות ואפשרויות שונות עשויות להוות הבדל משמעותי בין הקורקינטים החשמליים השונים. יש לומר שלמרות המגבלה הבסיסית של 250 וואט, ברכיבה שגרתית הספקי המנוע משתנים ועולים משמעותית בעליות ובמאמץ, לכן המגבלה הרלוונטית יותר היא המהירות המקסימלית. יצרנים רבים מאפשרים לפתוח אפשרות זו באמצעות מספר לחיצות על לחצני הצג הדיגיטלי או באמצעות אפליקציה אך שינויים שכאלה אסורים בחוק.


שלושה נתונים עיקריים יש במערכת החשמלית של קורקינטים:

וואט – הספק המערכת

וולט – מתח העבודה של המערכת

אמפר – קיבולת הסוללה


למרות שכלל המנועים אמורים לעמוד באותם סטנדרטים, מנועים איכותיים יותר יהיו יעילים יותר אנרגטית, יתחממו פחות, יעשו פחות רעש ויהיו בעלי מומנט גבוה יותר שיסייע בעליות חדות ובמאמץ לאורך זמן. רוב המנועים ממוקמים בתוך הגלגל – מה שנקרא מנוע HUB וחלק מהמנועים הם חיצוניים ומשתמשים ברצועה או שרשרת כדי להעביר את הכוח לגלגל, אך הם אינם נפוצים לכן נעדיף להתייחס למנועי ההאב.


בקורקינטים חשמליים מסוימים ישנה מערכת הילוכים פנימית שתפקידה להנמיך את מספר סיבובי המנוע ביחס לגלגל, מה שמעלה את המומנט (יכולת הגלגל להסתובב) ומגדילה את יכולת ה"סחיבה" של הרוכב, במיוחד בעליות ובהתחלות רכיבה.

לא פחות חשובה מהמנוע היא הסוללה – מרבית הקורקינטים החשמליים משתמשים בסוללה בעלת הספק של 36 וולט ואמפר בנתונים שונים. אם לסכם במשפט; ככל שהאמפר גבוה יותר – הטווח גבוה יותר. סוללות 48 וולט או יותר מכך משפיעות על המומנט -כלומר יכול ה"סחיבה" של הרוכב ואף על המהירות המקסימלית של הקורקינט, אך יהיה להן טווח כללי קצר יותר ויעלו לרוב יותר. עבור רוכבים כבדים יותר ולאיזורים הרריים מומלץ לבחור בנתון וולט גבוה יותר ובמנועים בעלי מערכת הילוכים פנימית.


זמן טעינה

ככל שקיבולת הסוללה גבוהה יותר- כך יקח יותר זמן לטעון אותה ולהיפך. כדי לחשב את זמן הטעינה יש לבדוק את המטען המגיע עם הקורקינט ולעשות חישוב קל – נניח עבור סוללה של 36 וולט עם 10 אמפר, מטען שמספק 2 אמפר\שעה יטען את הסוללה תוך 5 שעות (פלוס מינוס). אותו מטען עם סוללת 20 אמפר יטען בזמן כפול. יש לציין שמומלץ מאוד להשתמש במטען המקורי שסופק עם היצרן כיוון שהוא המתאים ביותר לקורקינט, ישמור על הסוללה וימנע סכנות.



3
בלימה ושיכוך זעזועים

אחד הנתונים החשובים ביותר בקורקינט החשמלי היא היכולת שלו לבלום. מרבית היצרנים מוסיפים לבלימה הסטנדרטית בלימת מנוע – כלומר משתמשים במערכת החשמלית כדי לעזור בהפחתת המהירות. חלק מהיצרנים מספקים בלימה באחד הגלגלים בלבד, אחרים משתמשים בשני הגלגלים והפערים בין כולם עשויים להיות משמעותיים ביותר ולעיתים אף להיות ההבדל שבין בלימה מוצלחת ובין פציעה מיותרת. ההמלצה בסעיף זה בסופו של דבר היא לבחור בכלי שיש לו את יכולת הבלימה הטובה ביותר – כלומר שילוב של בלימת מנוע יחד עם בלמים בשני הגלגלים. עם זאת יש לציין כי בלימה בקורקינט חשמלי דורשת טכניקה שונה מאופניים ויש לתרגל בלימות חירום שוב ושוב כדי לדעת כיצד להתנהל במקרי חירום.


שיכוך זעזועים איכותי נובע משני גורמים עיקריים – סוג ומבנה הגלגלים ומשככי זעזועים בין גוף הקורקינט והגלגל. גלגלים מסוימים עשויים מגומי מוצק וחלקם מלאים באוויר. לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות אך כשמדובר בשיכוך זעזועים מומלץ לבחור בגלגל מלא אוויר. גלגל גומי חסין ספני תקרים (פנצ'רים) אך אינו סופג ויברציות ומכשולים ומעביר אותם ישירות לרגליו של הרוכב ופוגם בהנאת ובאיכות הרכיבה. לעומת זאת גלגלים המתבססים על אוויר נוחים משמעותית יותר אך חשופים לתקרים וככל הנראה יובילו אתכם לחנות הקרובה מדי מספר חודשים.


יצרנים מסוימים הוסיפו משככי זעזועים בתצורת קפיצים או בולמים מעולם האופניים מה שמשפר רבות את חוויית הרכיבה ומשאיר את הרוכב בקו אחיד גם במשטחים מלאי מכשולים.




4
משקל, קיפול וניידות

החוק הישראלי מגביל את משקל הקורקינט החשמלי ל-30 ק"ג אך מרביתם שוקלים הרבה פחות מכך בטווח של 10-20 ק"ג. אם אתם נוטים לקפל באופן תדיר את הקורקינט, לשאת אותו במעלה מדרגות, רכבות וכו' – יש לשקול לקנות קורקינט קל ככל הניתן ולהתפשר על נתונים אחרים. כלל האפשרויות שדיברנו עליהן משפיעות ישירות על משקל הכלי הסופי; לדוגמה, סוללה בעלת קיבולת כפולה – תשקול כמעט כפול. מזלג כפול, בולמי זעזועים וכו יעלו את משקל הקורקינט הכללי. אם יש לכם צורך לשאת את הקורקינט בחרו נתונים עליהם אי אפשר להתפשר והגיעו לעמק השווה מבחינת המשקל.


מרבית הקורקינטים החשמליים מגיעים עם מנגנוני קיפול שמאפשרים לשאת את הקורקינט ידנית או על גבי הגלגלים שלו בנוחות ובחיסכון משמעותי של חלל אכסון. כל יצרן בוחר בדרך מעט שונה אך העיקרון זהה – המזלג והכידון מתקפלים לכיוון משטח העמידה וננעלים באמצעים שונים. אם כל ס"מ קובע מבחינתכם, ישנם קורקינטים שגם הכידון שלהם מתקפל והידית מתקצרת לחיסכון משמעותי יותר.



5
תוספות

מעבר לכל מה שנכתב כאן, הקורקינטים כיום מציעים לעתים קצת יותר מתחבורה עירונית, ומי שרוצה ליהנות מפיצ'רים נוספים יכול להתייחס לנקודות הבאות:


צג דיגיטלי: קורקינטים רבים מגיעים כיום עם צג דיגיטלי שמראה את מהירות הנסיעה, מצב הסוללה וכו' ומאפשרים לשלוט בפרמטרים שונים כמו מהירות מקסימלית ושמירה על הסוללה.


תאורה מובנית: יצרנים מסוימים משתמשים במערכת החשמל של הקורקינט ובפנסים מובנים שניתן להדליק בלחיצת כפתור ובזמן הרכיבה. אחרים בחרו בשיטה הקלאסית והפחות נוחה של פנסים שריך להדליק בנפרד, וכוללים סוללות נפרדות שיש להחליף בכל פעם שנגמרות. מן הסתם שנוח יותר לבחור בפנסים מובנים אך גם בפנסים ה"מיושנים" יש כיום נורות לד שמאפשרות שימוש ארוך טווח באותה סוללה.


חיבור לאפליקציה: כמו מרבית המוצרים החכמים כיום גם קורקינטים מגיעים עם רכיב תקשורת שמאפשר לרוכב להתחבר לכלי באמצעות אפליקציה ייעודית שמאפשרת בקרה ונתונים נוספים כמו טמפרטורות, מהירות ממוצעת וכו'.


משטח עמידה מתחלף: לכל אחד יש תנוחת עמידה אידיאלית ולא כל הקורקינטים יתאימו לכך. חלק מהיצרנים וחברות שאינן קשורות בהכרח ליצרנים, מציעים משטחי עמידה שונים מחומרים שונים ובגדלים שונים שיספקו את רוב הרוכבים.  


תיקי נשיאה: לאלו שרוצים לשאת את הקורדינט בנוחות של תיק גב, לחלק מהדגמים בשוק יש תיקי נשיאה שמתאימים לקורקינט הספציפי מה שמאפשר לשאת אותו בנוחות ואף לשמור עליו ועל הסביבה מפני פגיעות אסטתיות אפשריות.



6
מחיר

כל אחד מהנתונים עליהם דיברנו משפיע באופן ישיר על העלות הכללית של הקורקינט. כיום ניתן למצוא שלל קורקינטים חשמליים בשוק הישראלי בעלות של כ-1,000 שקלים לבסיסיים ביותר ועד מעל 10,000 שקלים למשוכללים והעמידים ביותר. עם זאת יש שוני משמעותי בכולם ועליכם לבחור בקפידה את הנתונים החשובים שלכם. המלצה שלנו, קבעו סכום ממנו לא תרצו לחרוג ונסו להשיג את הטוב ביותר עבור אותו סכום.