איך לבחור סטרימר (מזרים מדיה)
מזרים המדיה, או הסטרימר (Streamer), הוא נגן המדיה לסלון מהדור החדש. זהו נגן שיושב בסלון לצד הטלוויזיה או מוחבא מאחוריה, וכפי שמרמז שמו הוא מסוגל להזרים את התכנים מהמחשב המרוחק ולהציג אותם על מסך הטלוויזיה, באמצעות חיבור לרשת. היתרון שהסטרימר מציע על פני נגנים סטנדרטיים אחרים הוא היכולת להתחבר אל התכנים באינטרנט או במחשב שלכם בזמן אמת, ללא צורך בהעברה של הקבצים ולנגן אותם באופן שוטף ומיידי.
מדריך WiseBuy יסייע לכם לבחור את הסטרימר המתאים, לפי השיקולים הבאים:
אחד השיקולים החשובים ביותר בבחירת סטרימר הוא התמיכה שלו בפורמטים ובסוגי הקבצים השונים. כיוון שהתכנים המאוחסנים על המחשב מגוונים בפורמטים שלהם ומגיעים ממקורות שונים, חשוב שהסטרימר יידע להתמודד עם כולם (או לפחות עם רובם המכריע). ודאו שמזרים המדיה תומך ברזולוציות Full HD(1080p) לצפייה בסרטים בפורמט. ואם תרצו לצפות בוידיאו ברזולציית אולטרה HD (4K), כיום רוב הדגמים תומכים בה.
תמיכה פורמטי וידיאו: הפורמטים הנפוצים לתכנים הם VOB, MKV, H.264, MTS, זאת בנוסף לקבצי ה-DivX ו-Xvid הישנים יותר. חלק ממזרימי המדיה היקרים והמתקדמים מסוגלים לנגן קבצים או ספריות שהומרו בשלמותם מדיסק Blu-Ray. הפורמטים הנפוצים לכך הם BD-Live, BD-J ו-BD-Lite.
תלת ממד: סרטי תלת ממד מורכבים משתי זוויות צפייה שונות המוקרנות בו זמנית על אותו מסך. ישנן שתי שיטות להצגת סרטים בתלת ממד. אם המקור הוא העתקה (RIP) מדיסק בלו ריי, מדובר בקובץ במשקל גבוה של כ-50 גיגה, והוא מכיל למעשה שני קבצים נפרדים של הסרט, אחד לעין ימין ואחד לעין שמאל. כדי להציג תמונה תלת ממדית,על הסטרימר להיות מסוגל לקרוא את הפורמט MK3D ולהיות מחובר אל המסך דרך יציאת HDMI 1.4 כשגם על הכבל לתמוך בתקן. כיום זהו הסטנדרט.
שיטה אחרת נפוצה מאוד היא דרך קבצי MP4 רגילים, שהתוכן המוצג עליהם הוא בפורמט Half SBS או HSBS, כלומר מחצית מהרזולוציה כאפשר התמונה מפוצלת לצדדים (Side by side). למשל, תמונה ברזולוציית 1920X1080 מתפצלת לשתי תמונות שכל אחת בגודל 960X1080, והמסך מאחד אותן לכדי תמונת תלת-ממד אחת. סטרימר התומך בהצגת קבצים אלו, אמור לדעת להתמודד גם עם כתוביות מקובץ חיצוני עבורם, שכן מדובר בתמונה כפולה כך שהתרגום הרגיל המגיע עם הסרטים יופיע בצורה לא תקינה.
תמיכה בפורמטי אודיו: הפורמטים הנפוצים הם MP3, AAC, WAV, WMA, FLAC, M4A ו-OGG, ומרבית הסטרימרים תומכים בהם. אם יש לכם מערכת קולנוע ביתית, כדאי מאוד לבחור בסטרימר שתומך בפסי-קול מרובי ערוצים, בפורמטים Dolby Digital ו-DTS, ואם הרסיבר שלכם תומך – גם בפורמטים החדשים והאיכותיים יותר Dolby True HD ו-DTS HD Master.
כאן המקום להכיר שני מונחים מרכזיים בתחום הטיפול באודיו:
• Bitstream: הסטרימר מסוגל להעביר את המידע המקודד במלואו אל הרסיבר, שם הוא יפוענח ויושמע ברמקולים. זו האופציה המועדפת והאיכותית ביותר לבעלי מערכת קולנוע ביתית.
• DownMix: במקרה שמזרים-המדיה מחובר ישירות למסך ולא למערכת קולנוע ביתית, או שהרסיבר ישן ואינו תומך בדולבי-דיגיטל או ב-DTS – הסטרימר יודע להמיר בעצמו את פס הקול מרובה הערוצים לסטריאו רגיל. במקרה של חוסר תמיכה בפורמטי אודיו HD, הסטרימר ימיר את פס הקול לשמע רב-ערוצי רגיל.
כתוביות: פורמטים נפוצים של קובצי כתוביות הם STR ו-SUB. מלבד התמיכה בפורמטים עצמם, שקיימת במרבית הסטרימרים, חשוב לוודא שישנה תמיכה בהצגת עברית באופן מלא. חלק מהדגמים שאינם תומכים בעברית יוכלו להציג כתוביות מקובץ SUB לאחר המרה בתוכנה ייעודית במחשב – אפשרי, אבל לא נוח. כדאי לדעת שכדי שהסטרימר יוכל לזהות את קובץ הכתובית המתאים לסרט, יש לתת לשני הקבצים שם זהה.
תמונות: מרבית הסטרימרים יודעים להציג גם תמונות. הפורמטים הנפוצים הם JPG, BMP, PNG ו-GIF.
באופן כללי, איכות התמונה שמפיקים מזרימי-המדיה השונים היא אחידה פחות או יותר, וגם לעין מיומנת קשה להבחין בהבדל. עם זאת, ישנם פרמטרים נוספים שמשפיעים ישירות על חוויית הצפייה וחשוב לוודא את נוכחותם בסטרימר.
יחס תמונה: היחס בין הגובה לרוחב התמונה. סרטי קולנוע ותכני HD מגיעים ביחס רחב של 16:9, בעוד שסדרות רבות ושידורי טלוויזיה רגילים משודרים בפורמט ריבועי 4:3. בדרך כלל ניתן לשנות את יחס התמונה במסך הטלוויזיה עצמו, אבל כדאי שגם הסטרימר יציע אפשרות לבחור ביחס התמונה, לבצע זום, חיתוך והזזה כדי להגיע לתמונה אופטימלית.
כיול תמונה: מרבית הסטרימרים מציעים אפשרויות כיול בסיסיות לשינוי הניגודיות, הבהירות ורוויית הצבע.
תדר תצוגה: המסכים בארץ תומכים בתדר התצוגה 50Hz או 60Hz. מרבית הסטרימרים יודעים לזהות את תדר התצוגה של הטלוויזיה ולהתאים את תדר השידור אוטומטית, אבל רצוי שתהיה אפשרות ידנית לשנות זאת. לאלו שאוהבים את המראה הקלונועי הקלאסי כדאי לבדוק שישנה תמיכה בתדר 24Hz.
טיפול בכתוביות: דגמים שמאפשרים צפייה בכתוביות מקובץ חיצוני מעניקים לעתים גם שליטה על פרמטרים שונים בהצגת הכתוביות: שינוי הגופן, קביעת הצבע וצבע קו המתאר, גודל הטקסט ומקומו על המסך, אפשרות לנטרל את הכתוביות ועוד. חשוב מאוד לבדוק אם ישנה אפשרות לסנכרון ידני של קצב התרגום, למקרה שאין התאמה מושלמת בין הסרט לקובץ התרגום.
סנכרון אודיו: תכונה חשובה שנמצאת בחלק מהדגמים, ומאפשרת התאמה ידנית של פס הקול לתמונה.
אפשרויות הרצה: מלבד הדפדוף הפשוט בין הקבצים השונים, כדאי שתהיה אפשרות להרצה בקצב קבוע בתוך הסרט, אפשרות לנגינה בקצב מהיר ואופציה לגישה ידנית לנקודת זמן ספציפית בסרט. תכונת Resume תאפשר לכם לעצור את הסרט ולחזור למקום שבו הפסקתם בכל עת. אם אתם מרבים לצפות בכותרי DVD או Blu-Ray בדקו אם מזרים-המדיה יודע לדפדף בפרקים השונים.
שומר מסך: חשוב במיוחד לבעלי מסך פלזמה. שומר המסך יופעל תוך פרק זמן מוגדר מראש כשלא בוצעה כל פעולה, ויגן על הטלוויזיה מפני צריבה.
מזרימי המדיה מסוגלים להציג תוכן ממקורות שונים, תלוי ביכולות של הדגם הספציפי. חשוב לבדוק לפני הרכישה איזו מהאפשרויות מתאימה ונוחה לכם יותר, ולוודא שהסטרימר הנבחר תומך בכך.
רשת קווית: החיבור הבסיסי והחשוב ביותר. מדובר בחיבור LAN קווי סטנדרטי אליו מחברים כבל רשת. צדו האחר של הכבל מתחבר לנתב ולרשת הביתית, ואחרי שתשתפו את התכנים במחשב שברשת, הסטרימר יוכל למשוך את התכנים ישירות מהמחשב. כיום ישנם סטרימרים ללא חיבור LAN, רק חיבור אלחוטי.
חיבור רשת קווי דורש הרצת כבל בבית או קרבה לנקודת תקשורת, אם יש לכם כבר תשתית תקשורת בקירות. מבחינת ביצועים, כבל הרשת הוא בדרך כלל העדיף מבין האפשרויות בזכות מהירות העברת הנתונים הגבוהה שהוא מאפשר, ומפני שהוא חוסך את הצורך בכונן חיצוני – התכנים נשארים על המחשב ומוזרמים לפי דרישה אל הסטרימר.
רשת אלחוטית: אנטנה (או זוג אנטנות) שמתחברת לסטרימר ומקנה לו יכולות אלחוט. הזרמה ברשת אלחוטית מחייבת כמובן נתב אלחוטי והיא אמנם נוחה מאוד – ללא התקנה וללא כבלים – אבל ביצועיה חלשים יחסית. לתכנים בהפרדה רגילה הרשת האלחוטית תספיק בדרך כלל, אך לתוכני HD, שלא לדבר על Blu-Ray ו-4K, היא עלולה לגמגם ולקרטע, בגלל קצב העברת הנתונים המוגבל. רמת הביצועים תלויה באיכות הקליטה, במרחק מן הנתב האלחוטי, בקירות ביניהם ובתקן השידור, כאשר אנטנה ונתב בתקן N עשויים במקרים מסוימים לתפקד לא רע גם בתכני HD.
כונן קשיח פנימי: מאפשר אחסון של התכנים בתוך הסטרימר עצמו – אידיאלי במידה שאתם מתכוונים לקחת אתכם את מזרים-המדיה לחופשות ולאירועים אחרים, וגם פתרון נוח לאלה שאינם מעוניינים למתוח כבל רשת מהסלון למחשב. גם מבחינת מהירות העברת הנתונים, הכונן הפנימי מאפשר מהירות גבוהה מאוד וגם תכנים תובעניים וכבדים ירוצו עליו מצוין. קחו בחשבון שבשימוש בכונן הפנימי כמקור התוכן העיקרי, תצטרכו בכל פעם להעביר ידנית את הקבצים מהמחשב למזרים-המדיה.
כוננים קשיחים מגיעים בשני גדלים עיקריים – 3.5 אינטש הסטנדרטי ו-2.5 אינטש. כונני 2.5 אינטש קטנים קלים ושקטים יותר, אך הם יקרים מכונני 3.5 אינטש. אם התכונה הזו חשובה לכם, בדקו באיזה כוננים תומך מזרים המדיה ואם יש מגבלה על נפח הכונן המקסימלי. שימו לב שבחלק מהדגמים יש מקום ליותר מכונן פנימי אחד.
מרבית מזרימי המדיה כוללים כניסות USB שמאפשרות לחבר התקני פלאש ניידים (דיסק און קי) או כונני גיבוי חיצוניים. זהו פיתרון נוח למדי שמעניק קצב העברת נתונים מהיר וניידות טובה – אין צורך לטלטל את הסטרימר עצמו אל המחשב לשם העברת תכנים אלא רק את הכונן החיצוני.
DVD או Blu-Ray: חלק ממזרימי המדיה כוללים כונן אופטי מובנה לתקליטורים, ולצד הזרמת תכנים מהרשת או דרך הכונן הקשיח הם מאפשרים צפייה בכותרי DVD או Blu-Ray מהתקליטור המקורי.
תכנים מקוונים: רבים מהסטרימרים מציעים יכולת לצפות בתכנים שונים דרך רשת האינטרנט. לרוב מדובר בממשק מוגבל ולא בדפדפן מלא, שמעניק גישה לאתרי וידיאו, תמונות ומוזיקה נפוצים כמו יוטיוב, פיקאסה וכדומה. צפייה בתכנים כאלה מחייבת חיבור קווי או אלחוטי לרשת.
ה- Streamer הוא מכשיר פשוט למדי ולרוב ניתן ללמוד את מרבית תכונותיו במהירות, אך כדי שהוא יתאים לשימושים שלכם כדאי לבדוק את הפרמטרים הבאים:
גודל ומשקל: במידה ומזרים המדיה נועד לשבת על המדף לצד הטלוויזיה, עניין הגודל והמשקל זניחים, אך אם תרצו לקחת אותו אתכם מדי פעם ודאו שהוא קומפקטי יחסית ונוח לנשיאה. חלק מהסטרימרים הם בגודל של נגן DVD או של ממיר דיגיטלי סטנדרטי, אחרים עבים וריבועיים ומקצתם קטנים ככונן גיבוי חיצוני ואף פחות מכך. בחרו בסטרימר בגודל המתאים לצרכיכם.
מערכת קירור: בדקו אם מערכת הקירור היא אקטיבית (עם מאוורר) או פסיבית (עם צלע קירור). קירור אקטיבי מבוסס מאוורר הוא לעיתים יעיל יותר, אך המאוורר עלול להרעיש ולהפריע במהלך הצפייה. אם יש לכם אפשרות, בקשו להפעיל את הסטרימר ולשמוע אם המאוורר שקט מספיק בשבילכם. סטרימר עם קירור פסיבי יפטור אתכם מהדאגה לרעש, אבל רצוי לא להשאיר אותו פועל למשך זמן ממושך מדי כדי למנוע התחממות יתר של הרכיבים ובלייה מואצת שלהם.
שלט רחוק: מרבית האינטראקציה עם הסטרימר תיעשה באמצעות השלט רחוק, ולכן זהו פריט חשוב במיוחד. רצוי וכדאי להתנסות בשלט לפני הרכישה, לוודא שהוא נוח לתפעול ומגיב כראוי. שימו לב לגודל הלחצנים ולסידור שלהם. לחצנים עם תאורה אחורית או כאלה שזוהרים בחושך ישפרו מאוד את נוחות השימוש. סטרימרים ספורים, כמו Boxee Box למשל, כוללים גם מקלדת QWERTY מלאה על השלט. בחלק מהסטרימרים יש תכונה של זיהוי קולי, לביצוע מגוון פעולות באמצעות פקודות קוליות.
מקשי תפעול ומסך תצוגה: לתפעול מקומי ללא שלט (למשל, במידה שאבד או נשכח בבית), מקשים על גבי מזרים-המדיה עצמו יכולים להציל אתכם. לא מדובר בפריט חובה מפני שברוב מוחלט של המקרים תתפעלו את הסטרימר באמצעות השלט הרחוק, אבל אם יש – הרווחתם. מסך חיצוני נפוץ עוד פחות, ויעיל בעיקר למקרה שתרצו לנגן מוזיקה מבלי להפעיל את מסך הטלוויזיה.
תפריטים וממשק: מרבית הסטרימרים מגיעים עם ממשק פשוט והגיוני שלא דורש הסתגלות ארוכה. עם זאת חשוב לבדוק אם ישנה תמיכה מלאה בעברית, כולל בתפריטים, בשמות הקבצים ובכתוביות. למי שמעוניינים בחוויית צפייה מועשרת, כדאי לבדוק אם ישנה תמיכה בתכונת Movie JukeBox שמתחברת לאינטרנט ומסוגלת להציג מידע מפורט על הסרטים שלכם – תמונת עטיפה, תקציר, ביקורות ועוד.
ה- Streamer מצויד במגוון חיבורים – לטלוויזיה או למגבר, לרשת ולהתקנים חיצוניים. חשוב לוודא אילו חיבורים נמצאים במזרים המדיה והאם הם מספקים לצרכים שלכם.
על פי רוב, יציאת HDMI היא המומלצת ביותר לחיבור הסטרימר למסך או למגבר, וחיבור LAN או WIFI הכרחיים כדי להזרים תכנים מהרשת הביתית. אם אין לכם כניסת HDMI במגבר ודאו שיש בסטרימר יציאת אודיו דיגיטלית. חיבורים אנלוגיים למיניהם יפיקו על פי רוב איכות תמונה טובה פחות ורצוי להשתמש בדיגיטליים.
חיבורי וידיאו ואודיו:
HDMI: יציאת דיגיטלית באיכות גבוהה המאפשרת העברה של אודיו ווידיאו ב-HD אל הרסיבר או הטלוויזיה. כל טלוויזיה מהשנים האחרונות כוללת כניסת HDMI, ובמידה שהרסיבר שלכם תומך בכך זו היציאה המועדפת והאיכותית ביותר. גרסת 1.4 של התקן מאפשרת תמיכה גם בתוכני תלת-ממד.
תקשורת Wi-Fi: דגמים רבים של סטרימרים תומכים בתקשורת Wi-Fiאלחוטית. באמצעותה ניתן להזרים תכנים ממכשירים תומכים, ובכללם סמארטפונים, טאבלטים ומחשבים ניידים.
Bluetooth: ישנם דגמים שתומכים בחיבור אלחוטי Bluetooth 4.2
Component: חיבור וידיאו ואודיו אנלוגי באיכות טובה שתומכת גם ב-HD ובשמע רב ערוצי. יתאים לבעלי רסיבר ישן שלא כולל כניסת HDMI.
Composite: חיבור אנלוגי פשוט ובסיסי מאוד לוידיאו ואודיו. מומלץ לוודא שהסטרימר כולל גם חיבורים איכותיים יותר, ובמידת האפשר להשתמש בהם.
SCART: חיבור אירופאי באיכות טובה להעברת וידאו ואודיו בין הסטרימר למסך.
S-Video: חיבור להעברת אות וידיאו בלבד המפיק תמונה איכותית, הודות להפרדה בין הבהירות לצבע. חיבור זה איכותי מ-Composite ואיכותי פחות מ-Component.
VGA: יציאת וידיאו אנלוגית איכותית שתומכת ברזולוציות HD. מתאימה לחיבור לטלוויזיה שאינה כוללת חיבור HDMI.
S/PDIF: יציאות אודיו דיגיטלית אופטית שתומכת בשמע רב-ערוצי. חשוב לוודא שישנה כניסה כזו במידה שהרסיבר שלכם לא תומך בהעברת אודיו דרך כניסת ה-HDMI.
Coax: יציאת שמע דיגיטלית קואקסיאלית התומך בהעברת שמע רב ערוצי. איכות השמע זהה לזו שביציאה האופטית (S/PDIF), אך הכבל חשוף יותר להפרעות ורעשים שונים.
חיבורים להעברת נתונים:
LAN: חיבור קווי לרשת הביתית התומך במהירות העברת נתונים גבוהה. חיבור חובה שלא כדאי לוותר עליו. בדרך כלל החיבור תומך במהירות של עד 100Mbps שאמור להספיק לרוב המשתמשים. לאלו שצופים בתכני Blu-Ray כבדים במיוחד ברשת, כדאי לבדוק אם ישנה תמיכה במהירות של 1000Mbps.
USB Host: הכניסה המוכרת (שקיימת גם במחשב, למשל) המאפשרת חיבור של התקני אחסון חיצוניים לסטרימר, כמו Disk On Key או כונן קשיח חיצוני. בדקו כמה כניסות USB נמצאות בו – רצוי לא פחות מ-2. לאלו שמתכוונים לחבר התקנים חיצוניים באופן תדיר, רצוי לבדוק את מיקום כניסות ה-USB והאם הן נגישות ונוחות.
USB Slave: חיבור המכונה בהתקנים רבים USB Mini ומשמש לחיבור בין הסטרימר למחשב. באמצעות כבל מתאים ניתן להעביר סרטים, מוזיקה ותמונות מהמחשב לכונן הפנימי שבמזרים המדיה וההיפך.
eSATA: חיבור מהיר במיוחד המשמש לחיבור כונן חיצוני תומך.
קורא כרטיסים: באמצעות קורא הכרטיסים תוכלו לחבר את כרטיס הזיכרון ממצלמת הסטילס או הוידיאו הדיגיטליות שלכם ולצפות בסרטונים ובתמונות באופן מהיר ונוח.
IR (Infra Red): יציאה המאפשרת חיבור של עינית אינפרא-אדום להרחבת טווח הקליטה של השלט. יעיל במידה ותרצו לאחסן את מזרים המדיה בתוך בידורית או ארון סגור.
מלבד היכולת הסטנדרטית לנגן ולהציג קובצי מולטימדיה שונים, יש מזרימי מדיה שכוללים תכונות ויישומים נוספים כמו יכולות אינטרנט ורשת מורחבות, מקלט שידורים דיגיטלי ועוד.
דפדפן אינטרנט: תכונה יחסית נדירה בסטרימרים כיום. במידה שהסטרימר מחובר לרשת הביתית, הדפדפן יאפשר לכם לגלוש באינטרנט מהסלון. לא כדאי לבנות על זה יותר מדי: הגלישה על פי רוב תהיה איטית, התמיכה בפלאש ובוידיאו מוגבלת והקלדת כתובות ושדות-טקסט שונים באמצעות מקשי השלט אינה נוחה.
קליינט Torrent: תוכנה פנימית המעניקה גישה להורדת תכנים דרך רשת ה-Torrent.
NAS (Network attached Storage): חלק ממזרימי המדיה יכולים לתפקד כרכיב אחסון וגיבוי ברשת. הדבר מותנה כמובן בהתקנת כונן קשיח פנימי.
הקלטה: דגמים ספורים מאפשרים הקלטה של שידורי הטלוויזיה לתוך הכונן הפנימי. במידה שתכונה זו חשובה לכם, כדאי לבדוק אילו רזולוציות וידיאו נתמכות, האם יש טיימר להקלטה מתוזמנת ותכונת Time Shift שמאפשרת לחיצת Pause במהלך הצפייה בשידורים ולאחר מכן המשך הצפייה מהנקודה שבה עצרתם.
DTT: תכונה נדירה למדי, שיש לצפות שתתרחב במהרה. מקלט DTT מובנה מאפשר קליטה של שידורי הטלוויזיה הדיגיטליים (עידן ) בחינם, ללא צורך בממיר חיצוני.
מזרים המדיה מגיע בדרך כלל עם שלט, כבל לחשמל ומספר מצומצם של כבלים. על פי רוב כבל ה-HDMI הוא החשוב ואולי היחיד שתשתמשו בו, ואם הוא מצורף לערכה זה יתרון. בסטרימר עם יכולות רשת אלחוטיות בדקו אם מצורפת אנטנה או שיש לרכוש אותה בנפרד.
סטרימרים מגיעים עם אחריות שנעה בין שנה לשלוש שנים.
חלק חשוב לא פחות מהאחריות היא תמיכת היצרן במכשיר, שמתבטאת בעיקר בעדכוני קושחה תקופתיים. באמצעות עדכונים אלה, שניתן להוריד מהאינטרנט ולהתקין במכשיר, יכול היצרן להוסיף תמיכה בפורמטים נוספים, לתקן באגים ולהוסיף תכונות חדשות. מומלץ לבדוק את מדיניות העדכונים והתמיכה של היצרן כדי להבטיח הנאה מהמוצר לאורך זמן.
הגורמים המשפיעים על מחיר הסטרימר רבים, ובהם – תמיכה ברשת אלחוטית ובתוכן מקוון, אפשרות לכונן קשיח פנימי, הימצאותו של כונן אופטי, אפשרויות צפייה מתקדמות ועוד.
מחירי מזרימי מדיה נעים בין 200 שקלים לדגמים פשוטים ונטולי תמיכה בפורמטי HD ועד 3000 שקלים לדגמים מתקדמים ועתירי תכונות.
המדריכים הבאים עשויים לעניין אתכם:
איך לבחור רסיבר
איך לבחור רמקולים
איך לבחור טלוויזיות LCD
איך לבחור טלוויזיות פלזמה
איך לבחור טלוויזיות LED
איך לבחור מקרן קדמי
איך לבחור נתב
