איכות התמונה המצולמת מושפעת ממספר גורמים ועם העיקריים שבהם נמנים חיישן התמונה,רזולוציית הצילום, רגישות לאור וכן תכונות מיוחדות שקיימות במצלמות השונות. רוב המצלמות מציעות פעולה אוטומטית מלאה ומספקות תוצאות טובות בתנאים רגילים. מי שרוצה להשיג תוצאות מקצועיות יותר ואיכויות תמונה גבוהות בתנאים מיוחדים, יכול לבחור שליטה ידנית על חלק מהפונקציות.
חיישן תמונה (CCD): חיישן התמונה ממיר את המידע החזותי (אור) שמגיע מבעד לעדשה לאות דיגיטלי. ברוב המצלמות מותקן חיישן יחיד שמעבד את שלושת צבעי היסוד (אדום, ירוק, כחול). במצלמות מקצועיות ויקרות יותר מותקנים שלושה חיישנים (3CCD) שמעבדים את צבעי היסוד בצורה נפרדת ומפיקים איכות תמונה ברמה גבוהה יותר. ביצועיו של החיישן נמדדים בגודלו וברזולוציה שלו. ככל שהחיישן גדול יותר איכות התמונה תהיה טובה יותר. גודל החיישן נמדד באינטשים והוא נע בין 1/8 (שמינית) אינטש ל-2/3 אינטש. 1/6 אינטש הוא הגודל הנפוץ ביותר ויכול להתאים לרוב המשתמשים
רזולוציה: הרזולוציה קובעת את רמת החדות והפירוט של התמונה. הרזולוציות הסטנדרטיות הן 1280X720 ו-1920X1080, ובמצלמות החדישות זמינה רזולוציה אולטרה HD או 4K - הגבוהה פי שלושה.
זום: למצלמות יש שני סוגי זום – אופטי ודיגיטלי. הנתון הקובע הוא הזום האופטי המאפשר להתקרב לאובייקט המצולם מבלי לפגום באיכות התמונה. דירוג הזום האופטי נמדד לפי יחידות כגון x6, x10, כלומר התקרבות לאובייקט פי 6 ופי 10. ככל שדירוג הזום במצלמה גבוה יותר כך יהיה ניתן לצלם את האובייקט ממרחק גדול יותר. מומלץ לבחור מצלמה עם זום x10 לפחות, ולצילומים בטווחים גדולים יותר ולצילומי חוץ ונוף כדאי לבחור זום גבוה יותר.
רגישות לאור: מידת הרגישות לאור קובעת את יכולתה של המצלמה להתמודד עם תאורה סביבתית נמוכה. הרגישות לאור נמדדת ב-Lux והטווחים נעים בין אפס ל-10 Lux. ככל שהמדד נמוך יותר כך ניתן לצלם תמונה איכותית יותר בסביבה כהה יותר. מצלמה שמוגדרת כמותאמת לצילום צבע לילי תהיה בדרך כלל עם אפס לוקסים ותכלול פנס תאורה מובנה. מומלץ לבחור במצלמה עם 7 Lux או פחות.
ייצוב תמונה: במצב אידיאלי המצלמה צריכה להיות יציבה במהלך הצילום, אבל כשמדובר בצילום ידני ללא שימוש בחצובה או במעמד יציב אחר, לעתים יש רעידות או תזוזות קלות שגורמות לטשטוש בצילום. ברוב הדגמים קיים מנגנון ייצוב תמונה שמכפר על הרעידות ומאפשר צילום חלק. יש שני סוגים של מנגנונים לייצוב תמונה – דיגיטלי, שהוא הנפוץ מבין השניים, ואופטי – האיכותי והיקר יותר, המומלץ למי שמרבה לצלם בצורה ידנית וחשוב לו לקבל תוצאה חלקה וטובה.
שליטה ידנית למתקדמים: בכל מצלמות הוידאו קיימים מצבי צילום אוטומטיים המותאמים לתנאים שונים, כמו צילום נוף, דיוקן, אירוע ספורט, צילום בתוך מבנה, צילום בשטח פתוח, צילום בתנאי תאורה שונים וכדומה. רוב המשתמשים הביתיים ישמחו לתת למצלמה לעשות את העבודה בעצמה תמורת פשרה כלשהי באיכות התמונה. אבל מי ששואף לאיכויות גבוהות יותר ויכולת משופרת להתמודד עם תנאי צילום מיוחדים, יכול לבחור פונקציות לשליטה ידנית. שימוש יעיל בפונקציות הללו דורש כבר יותר הבנה וכן מייקר את מחיר המצלמה.
צמצם ותריס: הצמצם והתריס מווסתים את כמות האור שעובר לחיישן התמונה. מפתח הצמצם הוא החריר שדרכו עובר האור לחיישן התמונה, גודלו קובע את כמות האור שתגיע לחיישן. מפתח צמצם גדול יאפשר צילום איכותי יותר בתנאי תאורה ירודים. בצילום בתנאים בהירים מאוד יתאים מפתח קטן יותר. מפתח הצמצם נמדד ביחידות f (או f stop). ככל שהערך קטן יותר, קוטר החריר גדול יותר וכמות גדולה יותר של אור מגיעה לחיישן, ולהפך.
מהירות התריס קובעת את משך חשיפת החיישן לאור. משך החשיפה יכול להיות ארוך, כשנייה אחת ויותר, או קצר ואז הוא נמדד בחלקי השנייה: 1/500 ואף 1/8000. ככל שהמהירות גבוהה יותר ניתן לצלם תנועה מהירה יותר בצורה חלקה בלי טשטוש או מריחות.
מיקוד (פוקוס): בכל המצלמות קיים מיקוד אוטומטי (אוטו-פוקוס), ובחלקן ניתן לשלוט על המיקוד גם באופן ידני. שליטה ידנית טובה למצבים שבהם המצלמה לא מצליחה להתמקד, אם בגלל תנאי תאורה, טווחים מיוחדים, תנועת האובייקט המצולם, ואם כדי להפיק תמונות יצירתיות יותר בעלות אפקט אמנותי.
תאורה מובנית: במצלמות וידאו רבות קיים פנס תאורה המאפשר הארה לטווח קצר עד בינוני, ומאפשר צילום גם בחושך מוחלט.
איכות השמע: בכל המצלמות קיים מיקרופון מובנה המיועד להקלטת אודיו. איכותם של המיקרופונים סבירה בדרך כלל, ובחלקם טובה עד מצוינת. בדגמים מסוימים ההקלטה היא בפורמט דולבי, ומומלצת למי שמעוניין להציג את הווידאו-אודיו במערכת קולנוע ביתי וליהנות מחוויית שמע עשירה. אופציה נוספת להבטיח שמע מצוין היא לרכוש מיקרופון חיצוני איכותי.
כדי להבטיח שהמצלמה תשמש אתכם בנוחות מומלץ להתנסות בה בחנות, לבחון את האחיזה ואת נוחות התפעול, להתייחס למשקל ולבחור מסך תצוגה מתאים.
אחיזה ותפעול: בדקו שהאחיזה נוחה ויציבה עם חלוקת משקל מאוזנת, שהכפתורים נגישים וקלים להפעלה, ואינם דורשים מהאצבעות תרגילי לוליינות. המעבר בין התפריטים צריך להיות פשוט, מהיר וידידותי. מומלץ להצטייד בחצובה ולהשתמש בה כל עוד הדבר אפשרי, כך גם מובטח צילום יציב ומדויק יותר.
משקל: ככלל, ככל שהמצלמה מתקדמת ומקצועית יותר, היא תהיה כבדה יותר. טווח המשקלים העיקרי של המצלמות לשימוש ביתי נע בין 200 ל-
עינית ומסך תצוגה: מצלמות הוידאו הדיגיטליות מצוידות במסך מתקפל הממוקם בצד המצלמה. המסך מאפשר לצפות באובייקט המצולם לפני הצילום, במהלכו ולאחריו. עינית תמצאו בחלק מהדגמים, אך במצלמות הביתיות (ובעיקר בקטנות שבהן) הן הולכות ונעלמות. המסכים נעים בטווח של 4-2 אינטש ומומלץ לבחור מסך בגודל של 2.5 אינטש לפחות. מסך גדול יעניק תמונה גדולה יותר ונוחה לצפייה, אבל כדאי לקחת בחשבון שככל שהמסך גדול יותר הוא יצרוך יותר חשמל ויקצר את משך פעולת הסוללה.
מסך מגע שקיים בדגמים רבים מאפשר לנווט ביתר נוחות בין התפריטים באמצעות מגע אצבע.
סוללות: משך פעולת הסוללות במצלמות וידאו נע בדרך כלל בטווח של 3-1 שעות. ניתן לטעון את הסוללות כשהן במצלמה באמצעות חיבורה למקור מתח, או באמצעות מטען. מטען לא תמיד כלול ברכישת מצלמה, לכן לצילום ממושך יותר בשטח, רצוי להצטייד במטען ובסוללות נוספות, או לרכוש בנפרד סוללות בעלות משך פעולה ארוך יותר. הסוללות הללו יקרות ומחירן עולה ככל שמשך הפעולה שלהן ארוך יותר.
בחלק מהצלמות קיימות אפשרויות עריכה מובנות וכן צילום סטילס. עריכה מובנית מיועדת בעיקר עבור משתמשים שאינם מתכננים לערוך את הסרט לאחר מכן, ורוצים להכניס אפקטים מיוחדים כדי להעשיר את הסרט. אפשרויות עריכה בסיסיות קיימות בכל המצלמות, ומי שרוצה שמעוניין בעריכה מתקדמת יותר, שיבחר דגם מתאים.
מצלמות וידאו רבות מצלמות תמונות סטילס בנוסף לצילום הוידאו, לעיתים באמצעות מקש צילום-סטילס ייעודי. אם תכונה זו חשובה לכם, בחרו דגם בעל רזולציית סטילס גבוהה יחסית של 10-8 מגה פיקסל, וכדאי גם לקרוא חוות דעת על צילום הסטילס, מאחר שבדגמים מסוימים איכות הצילום בסיסית ולא תמיד מספקת.
החיבור הנפוץ והשימושי ביותר במצלמות וידאו הוא USB, המשמש הן לטעינה והן להעברת קבצים. רצוי לבחור גרסה מתקדמת ככל החיבור הזה - USB 3.0/3.1 או USB-C, שתבטיח העברת נתונים מהירה. ככל שהיקף העברת הקבצים גבוה ומשקלם גדול כך גדלה חשיבותה של מהירות החיבור. בחלק מהדגמים יש כבל מובנה המחובר בקביעות למצלמה ומאוחסן בתא יעודי. חיבור נפוץ נוסך הוא HDMI, המיועד להעברת קובצי HD. בנוסף, אם תרצו לחבר למצלמה מיקרופון חיצוני או אוזניות, ודאו שהדגם כולל חיבורים תומכים.
חיבורים נוספים שניתן למצוא במצלמות המתקדמות יותר הן Wi-Fi המשמש להעברה אלחוטית של קבצים וכן לשיתוף מיידי של תכנים ברשת; ו-NFC המאפשר גם הוא להעביר קבצים באופן אלחוטי למכשירים תומכים שנמצאים בסמיכות זה לזה.
שלט רחוק: לעתים מצורף למצלמה או ניתן לרכישה בנפרד בחלק מהדגמים. שימושי בעיקר לתפעול המצלמה לצורך שידור לטלוויזיה. חשוב לבדוק את טווח הקליטה של השלט, שנוטה להיות קצר משלט טלוויזיוני רגיל.
רצועת נשיאה: במקרה שרוכשים בנפרד חשוב לבדוק שהרצועה תואמת לדגם המצלמה.
כבלים נוספים: המצלמה מגיעה בדרך כלל עם כבל אחד או יותר עבור חיבור לאביזרים שונים.
תחנת עגינה: עריסה נייחת למצלמה המחוברת בקביעות לטעינה ולמכשירים אחרים כגון טלוויזיה, מחשב, וידאו ונגןDVD . תחנת העגינה מזינה את המצלמה וחוסכת את הצורך בחיבורים וניתוקים חוזרים ונשנים.
הגורמים העיקריים המשפיעים על המחיר הם פורמט ורזולוציית ההקלטה, נתוני חיישן התמונה, גודל זום אופטי, תכונות נוספות שקיימות במצלמה וכן פונקציות לשליטה ידנית הקיימת בחלק מהדגמים.
טווח המחירים העיקרי למצלמות המיועדות לשימוש ביתי נע בין 800 ל-3,500 שקל. דגמים יקרים ומתקדמים יותר עולים בין 1,500 ל-8,000 שקל ודגמים מקצועיים יכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים.
אחריות על מצלמה דיגיטלית נעה בין שנה לשלוש שנים. מצלמת הוידאו היא מכשיר מורכב ורגיש לתקלות ולעתים גם חשוף לפגיעות שעלולות להסב לו נזק, לכן מומלץ לבחור תקופת אחריות ארוכה ככל האפשר. מידע אודות תקנות הגנת הצרכן לגבי שירות ואחריות למוצרי חשמל