איך לבחור כונן קשיח חיצוני

שני סוגי הכוננים הם HDD - כונן בטכנולוגיה ותיקה של דסקיות מגנטיות מסתובבות וראשי קריאה; ו-SSD - המבוסס פלאש ואינו כולל חלקים נעים. כונן HDD זול משמעותית מכונן SSD, אך פחות עמיד בפני נפילות וזעזועים, ומהירות עבודתו נמוכה משל מתחרהו הצעיר יותר. כונן SSD קומפקטי יותר, מפגין עמידות כמעט מוחלטת בפני זעזועים ובעל מהירות עבודה גבוהה. מצד שני, הוא יקר מכונן HDD והנפח המרבי של דגמים בטכנולוגיה זו קטן יחסית.

כל עוד אופי השימוש בכונן הוא סולידי ומהירות העבודה אינה מהווה שיקול משמעותי, אפשר בהחלט להסתפק בכונן רגיל וליהנות מנפח גדול בעלות נמוכה. אבל אם אתם מתכוונים לעשות בכונן שימוש אינטנסיבי, הכולל ניידות גבוהה וטלטולים, ואם מהירות העבודה מהווה שיקול משמעותי בעבורכם - יתאים לכם כונן SSD.

כוננים חיצוניים מסוג HDD מגיעים בשני גדלים סטנדרטיים: 3.5 אינטש, 2.5 אינטש (נתון זה מתייחס לרוחב הכונן). כונני SSD זמינים במגוון עצום של גדלים, אך אלה המיועדים למערכי גיבוי מיוצרים בגודל תואם לכונני 2.5 או 3.5 אינטש.

3.5 אינטש: הכוננים בגודל זה מכילים כונן קשיח רגיל כמו זה שבמחשב PC, והם יחסית גדולים וכבדים. בנוסף, הם נזקקים לחיבור ישיר לחשמל, כך שהניידות שלהם כרוכה בסרבול מסוים ובצורך לשאת את כבל החשמל והשנאי המצורף. יתרונם הוא שרובם המכריע מהיר יותר מכונני 2.5 אינטש, נפח האחסון המרבי גדול יותר והם גם זולים מהם משמעותית. כונני 3.5 אינטש מומלצים ככונני גיבוי או אחסון שמחוברים דרך קבע למחשב הנייח.

2.5 אינטש: כוננים קומפקטיים יותר וקלים יחסית. יחידת הכונן שבתוכם תוכננה במקור למחשבים ניידים, ולכן היא קטנה וקלה. כוננים אלו יקרים יותר מכונני 3.5 אינטש ופחות מהירים מהם, ונפח האחסון המקסימלי שלהם נמוך יותר (עומד כיום על 4TB לעומת 8TB בכונני 3.5 אינטש). מאידך גיסא, הם ניידים וקלים הרבה יותר ואפשר לשאת אותם דרך קבע בתיק היד. יתרון נוסף הוא שהם מקבלים את מקור המתח שלהם ישירות מהחיבור למחשב ואינם זקוקים לכבל חשמל נפרד.

כונני 2.5 אינטש מומלצים למי שהתקני פלאש ניידים אינם מספקים אותו וזקוק לכונן בעל נפח משמעותי לנשיאה וניידות גבוהה.

תוכלו למצוא כוננים חיצוניים במגוון נפחים, החל מ-30GB ועד 32TB, שהם 32,000GB (בכוננים מסוג HDD; כונני SSD זמינים כיום בגדלים עד 4TB). ככל שנפח הכונן עולה, העלות ל-GB בודד יורדת. לכן, לעתים ישתלם לרכוש כונן בנפח גדול יותר משתכננתם, מפני שהתמורה ביחס לעלות תהיה גבוהה יותר – ואף פעם לא יזיקו עוד כמה ג'יגה-בייט פנויים.

איך תדעו לכמה נפח אתם זקוקים? באופן כללי ניתן לומר שכונן ממוצע בנפח 500GB יוכל להכיל כ-150 אלף תמונות, 90 אלף שירים, 100 סרטים או 250 פרקי סדרות (בפורמט MP4 באיכות Full-HD). לשימושים מקצועיים, כמו אחסון פרויקטים מוזיקליים או גרפיים, שנוטים לצרוך נפחי אחסון גדולים, וכן לאחסון סרטי HD רבים, תעדיפו לרכוש כוננים גדולים בנפחים של מספר טרה-בייטים.

נקודה שכדאי לדעת היא שהנפח המצוין על הכונן אינו בדיוק הנפח שתקבלו בפועל – תמיד תגלו שחסרים לכם כמה עשרות ג'יגה-בייט. אפשר להתרעם על המנהג הזה של יצרניות הכוננים הקשיחים, אך למעשה הסיבה נעוצה בהבדל בין שיטת חישוב הנפח של מערכת ההפעלה, שמחשבת בשיטה הבינארית, לבין שיטת החישוב שמשתמשת בכינויים כמו מגה או גיגה. כדי להבהיר את הנקודה, נהוג לומר שב-KB בודד יש 1,000 בייט, אך למעשה על פי שיטת החישוב הבינארית יש בו 1,024 בייט. לכן, אם נחלק את מספר הבייטים שיש בכונן ב-1,024, כפי שמערכת ההפעלה קוראת אותו, נגיע לנתון מעט נמוך יותר מזה המוצהר.

כדי להעביר כמות גדולה של מידע או קבצים גדולים במיוחד (כמו סרטי HD), תרצו בוודאי שהכונן יתפקד במהירות טובה. ביצועי הכונן ומהירותו תלויים במספר הסיבובים לדקה (במקרה של כונן מסוג HDD), בזיכרון המטמון וכן בממשק החיבור שלו למחשב.

מספר סיבובים לדקה (סל"ד, RPM): מספר הסיבובים לדקה של הדיסקים בכונן. בכונני 3.5 אינטש המהירות השכיחה היא 7,200RPM, ובכונני 2.5 ו-1.8 אינטש – 5,400RPM. קיימות גם מהירויות גבוהות יותר כמו 10,000RPM, אך הן מתאימות יותר לכוננים פנימיים שנדרשים לביצועים גבוהים מאוד, ומחירם יקר בהתאם.

זיכרון מטמון (Cache): פעולת הכונן הקשיח, העשוי מצלחות מגנטיות מסתובבות, היא אטית יחסית וכל קריאה וכתיבה של מידע עליו דורשת פעולה פיזית של סיבוב דיסקיות ותנועת המחטים – פעולה שעלולה להאט את קצב העבודה. לכן נמצאת בכונן יחידת זיכרון קטנה יותר, המכונה גם זיכרון חוצץ או נדיף, המשמשת לאחסון קצר טווח של מידע נחוץ – כמו המקומות האחרונים בהם חיפשתם מידע בכונן ומקומות סמוכים אליהם שסביר שתיגשו אליהם בקרוב – ובכך מאיצה את הגישה למידע. כדאי לקנות כונן חיצוני עם זיכרון מטמון בנפח של 8MB לכל הפחות, ורצוי 16MB. גם כונני SSD, שבהם אין חלקים נעים והגישה למידע מהירה יותר, קיימות יחידות הזיכרון הקטנות יותר המאיצות גישה למידע.

זמני גישה וחיפוש: הזמן שלוקח לכונן לאתר את המקום המבוקש בכונן ולהגיע אליו. בכונני HDD מדובר על זמן ההגעה של ראש הקריאה לחלק הנכון על הדיסק, ובכונני SSD בזמן שלוקח להפעיל את השבב עליו נמצא החומר המבוקש. נמדד באלפיות השנייה, והערכים המקובלים כיום נעים בין 8-14 מילישניות. נתון זה אינו מצוין במפרטים הרגילים, ואם תתעקשו למצוא אותו תצטרכו לבלוש אחריו באתר היצרן.

קצב העברת נתונים: הקצב שבו עוברים הנתונים מהמחשב לכונן ולהיפך. גם הנתון הזה פחות נגיש לצרכן, וכדי למצוא אותו תצטרכו לחטט קצת באתרי היצרניות. הנתון מסתמך על כמה בדיקות שערכה היצרנית, שתוצאותיהן תלויות במספר הסיבובים לדקה, בסוג החיבור למחשב ובזמני הגישה והחיפוש. הנתון המקסימלי שנמסר על ידי היצרנית לגבי כונני HDD יגיע בדרך כלל עד 480MB לשנייה, אך כדאי לדעת שמדובר במהירות מתפרצת – קצב ראשוני מהיר של העברת נתונים, שיורד משמעותית לאחר מכן (כפי שמכיר כל אחד מהעברת קבצים בין אמצעי אחסון). הקצב הממוצע נע סביב 30MB לשנייה בכוננים עם 7,200RPM, וסביב 20MB לשנייה בכוננים עם 5,400RPM – תלוי גם בסוג החיבור למחשב. לכונני SSD נתונים כפולים כמעט.

כוננים קשיחים חיצוניים מתחברים למחשב בכמה ממשקים שונים, שנבדלים בשכיחות שלהם ובמהירות שהם מאפשרים.

USB: החיבור המוכר והנפוץ ביותר. כוננים ישנים כוללים חיבור USB 2.0, המאפשר קצב נתונים של עד 480Mbps, אבל מרבית הכוננים כיום מצוידים בחיבור USB 3.0, שקצב העברת הנתונים שלו מהיר פי 10, או USB 3.1. אם אין לכם חיבור USB 3.0 בלוח האם, תוכלו לרכוש כרטיס נפרד המוסיף חיבורים אלה למחשב, בעלות נמוכה יחסית.

USB Type-C (או בקיצור USB-C): חיבור מודרני וקטן יותר, כמו זה המצוי ברוב הסמארטפונים החדשים. מאפשר קצבי העברת נתונים של עד 20Gbps.

Thunderbolt: חיבור זהה במבנהו ל-USB-C התומך בקצב העברה של עד 40Gbps ובמקביל גם במתחי חשמל גבוהים יותר. בתחילה שימש במחשבי אפל בלבד, אבל כיום ניתן למצוא אותו גם במחשבי PC המריצים את Windows ובכוננים ניידים.

FireWire: תקן חיבור שמצוי בדגמים ספורים בלבד. היה פופולארי בעידן ה-USB 2.0 הודות למהירות גבוהה יותר, אך עם כניסתו של USB 3.0 ובשל מיעוט המחשבים התומכים בחיבור כזה – הוא הולך ונעלם מנוף הכוננים הניידים.

eSATA: הגרסה החיצונית של חיבור SATA המשמש לכוננים פנימיים. מאפשר חיבור מהיר במיוחד למחשב, וביצועיו למעשה אינם נופלים מביצועי כוננים פנימיים. חיבור זה הוא מהפחות נפוצים מבין החיבורים השונים.

LAN: חלק מהכוננים החיצוניים, המכונים גם כונני רשת, כוללים חיבור LAN (את'רנט) לרשת ביתית או ארגונית, ומאפשרים נגישות של המידע לכמה מחשבים במקביל. החיבור קיים במהירות נפוצה של 10/100Mbps, וגם במהירות של 1,000Mbps, כלומר גיגה-ביט לשנייה – מומלץ למי שמתכוון להזרים קובצי מדיה באיכויות גבוהות דרך הרשת.

חיבור אלחוטי: חיבור Wi-Fi הוא המילה האחרונה בתחום הכוננים הניידים. כונן בעל חיבור Wi-Fi מובנה מסוגל להזרים מדיה (סרטים, תמונות ומסמכים) באופן אלחוטי לטאבלט, לסמארטפון, למחשב הנייד ולטלוויזיה החכמה, ולמספר מכשירים בעת ובעונה אחת. באותה המידה הוא גם מאפשר העלאת תוכן אלחוטית ממכשירים ניידים לטווח של עשרות מטרים. כונן חיצוני בעל חיבור כזה משמש לא רק כאמצעי גיבוי, אלא גם כמקור תוכן זמין בכל מקום, שפותר את מגבלת הזיכרון של מכשירים ניידים. כוננים כאלה יקרים יותר, אבל מעניקים יתרון ייחודי לצרכני מולטימדיה כבדים שנמצאים בדרכים.

רוב הכוננים מגיעים עם תוכנות שונות לגיבוי, שחזור ואיחוי. יש יצרניות שאף מחלקות את דגמי הכוננים החיצוניים שלהן לפי רמת התוכנות המותקנות בהם ואיכותן, כאשר בדגמים בסיסיים תקבלו גרסת דמו בלבד של תוכנת גיבוי, ובדגמים מתקדמים – סט תוכנות מלא לתחזוקת הכונן, ואף תוכנות לגישה מרחוק אל הכונן דרך האינטרנט.

תוכנות התחזוקה שמגיעות עם הכוננים אמנם עשויות להיות מעולות ומצדיקות את מחירן, אך ראוי להזכיר שניתן לרכוש כונן בסיסי ללא תוכנות ולאחר מכן לרכוש תוכנות תחזוקה בנפרד, או אף להוריד תוכנות חינמיות שקיימות בהמוניהן ברשת האינטרנט.

הכונן הקשיח עצמו הוא רכיב רגיש, ולעיתים קרובות המידע שמאוחסן עליו רגיש ויקר לבעליו גם הוא. לכן כדאי לבחור כונן חיצוני מחברה מוכרת, עם אמינות גבוהה. היצרניות הטובות והמובילות בתחום הן Western Digital (HD), Seagate, Hitachi (HGST), Samsung ו-Sandisk.

אם אתם מרכיבים כונן חיצוני של מערכת קופסה וכונן, ודאו שהמעטפת קשיחה וחזקה מספיק, כדי שתוכל לשמור על הכונן. חשוב שיהיו פתחי אוורור כדי לווסת את הטמפרטורה ולאפשר פליטת חום מהכונן. חלק מהדגמים מגיע עם סטנד מיוחד עליו מוצב הכונן. בדקו את יציבותו ואת קשיחותו.

מחירי כוננים קשיחים מתחילים מכ-200 שקל לדגמים בסייסים ומטפסים עד מעל 1,000 שקל לדגמים מתקדמים ועתירי נפח. כונני SSD מתחילים מכ-200 שקל ומאמירים עד כ-6,000 שקל. מערכי כוננים, שמגיעים לנפחים גדולים ומאפשרים גם הרחבה של הנפח על ידי רכישת כוננים נוספים, מטפסים עד ל-5,500 שקלים.

עם הכונן תקבלו תקופת אחריות (לחלקים הפיזיים בלבד ולא למידע שעליו) לתקופה שבין שנה לשלוש שנים.

מצאתם את המדריך מועיל? שלחו אותו לחבר