איך לבחור רדיו-דיסק לרכב

למרות אפשרויות ההאזנה המגוונות שמציעים הדגמים החדשים, כגון MP3, תקליטורים וחיבור לנגן חיצוני, הרדיו עדיין מהווה מקור האזנה פופולרי בקרב נהגים רבים.

מי שנוהג להאזין לתחנות רבות בסקאלת התדרים מומלץ לו לבחור מכשיר שבו ניתן לשמור כמה שיותר תחנות בזיכרון – לפחות 18, כאשר יש דגמים שמאפשרים שמירה של עד 30 תחנות. מרבית הדגמים תומכים בתכונת RDS המציגה את שם התחנה הנבחרת.

בנוסף, עדיף מכשיר המאפשר התבייתות אוטומטית על התחנה המושמעת, גם כאשר משתנה תחום הקליטה במהלך הנסיעה. תכונה זו, השימושית בעיקר לנהגים שנוסעים מרחקים ארוכים, חוסכת את הצורך בחיפוש מחודש של התחנה הנבחרת תוך כדי נהיגה, ושומרת על האזנה רצופה לרדיו.

דגמי רדיו-דיסק חדישים תומכים אף ברדיו לווייני מסוג SIRIUS/XM, להאזנה לשידורים לווייניים דיגיטליים ללא פרסומות ודיבורים. השידור יציב ונטול רעשים ומשתווה באיכותו להאזנה לתקליטור, אך השידורים אינם זמינים עדיין בישראל.

כל דגמי הרדיו-דיסק מנגנים כמובן תקליטורים, רובם תקליטורי CD וחלקם אף תקליטורי DVD. מכשירי רדיו-דיסק רבים מנגנים קובצי מוזיקה דחוסים בפורמטים שונים, ויש כאלה שגם ינגנו את הקלטות הישנות שלכם. עוד דברים שחשוב לשים לב אליהם הוא בולם זעזועים איכותי ואמצעי אחסון השירים וניגון קבצים.

תמיכה בפורמטים: בנוסף לניגון תקליטורים סטנדרטיים, מרבית דגמי הרדיו-דיסק הנפוצים תומכים גם בתקליטורים מסוג CD-R וCD-RW-, כאלה הנצרבים במחשב הביתי, וחלקם הגדול תומך גם בתקליטורים הכוללים קובצי מוזיקה דחוסים מסוג MP3 ,WMA ,WAV ואף AAC.

מדיות אחסון וניגון קבצים: קרנם של התקליטורים יורדת בהתמדה, לטובת התקני אחסון הניידים (דיסק-או-קי או כרטיסי זיכרון) ותקשורת אלחוטית, שקייימים ברבים ממכשירי הרדיו-דיסק.

מרבית היצרנים התאימו את המערכות שלהם כך שיעבדו בצורה הטובה ביותר עם iPod/iPhone. חלקן מציעות שליטה מלאה בנגן באמצעות הלחצנים שלהן, לעיתים עם כפתור שליטה מרכזי, בדומה לגלגלת השליטה ב-iPod, ואף מספקות תצוגה מלאה לנגן, בפונטים זהים ובתפריטים זהים. אם ברשותכם אייפון או אייפוד כדאי לשקול רכישת מערכת כזאת.

חשוב לדעת כי חיבורים מסוג USB, SD, iPod, יצטיינו בדרך כלל באיכות סאונד טובה יותר, מאשר חיבור  AUX, שכן המכשיר משתמש באמצעים אלו כאמצעי אחסנה לקבצים המנוגנים, והוא זה המנגן  אותם, בניגוד לחיבור AUX, שמעביר את הצליל המנוגן בנגן חיצוני אל תוך המכשיר, על מנת שזה יעביר את הצליל אל הרמקולים (כלומר האות עובר דרך יותר תחנות בדרך, שמפחיתות באיכותו).

DVD: חלק ממכשירי הרדיו-דיסק תומכים בתקליטורי DVD. ברכבים שבהם מותקנים מסכי צפייה בנוסף לרמקולים, המכשיר משמש נגן DVD ורסיבר AV (אודיו-וידיאו). מכשירים כאלה תומכים בצליל היקפי 5.1 ותומכים בקידודי הקול האופייניים לסרטי DVD.

מכשירי הרדיו-דיסק כוללים קדם-מגבר ומגבר הספק האחראים להפקת הצליל. איכות הצליל נמדדת בעוצמתו וכן באפשרויות לשלוט בו בהתאם לטעם האישי.

עוצמת השמע (הספק): עוצמת השמע נמדדת בוואט (w) והיא נחלקת לשני סוגים עיקריים: הספק מרבי, שזהו ההספק המקסימלי שהמכשיר מסוגל לספק ברגע מסוים, והספק RMS, שהוא הנתון החשוב והקובע בבחירת מכשיר רדיו-דיסק. 

רוב הצרכנים יכולים להסתפק בעוצמה הממוצעת שמספקים מרבית הדגמים, לרוב היצרן יציין הספק מרבי של60-45  וואט לכל ערוץ כשבפועל יתקבל למעשה נתון של 30-20 וואט RMS לכל ערוץ קול, כשהסטנדרט הוא 4 ערוצי קול נפרדים לארבעה רמקולים.

למעוניינים בחיבור רמקול מסוג סאבוופר האחראי על הפקת הצלילים הנמוכים (הממוקם בתא המטען), יש מכשירים בעלי ערוץ קול חמישי. ומי שמעוניין להוסיף יחידת מגבר נוספת, כדי להשיג עוצמה גבוהה יותר, כדאי שיבדוק כי המכשיר כולל יציאת אות ייעודית (Preout).

שליטה בצליל ובאיכותו: מרבית הדגמים מספקים פונקציה לעיבוד צלילי בשם DSP להדמיית מצבי שמע שונים (אולם גדול, מועדון וכו'), התאמה לסוגי מוזיקה שונים (פופ, רוק, דאנס וכו'), ופונקציית איקולייזר, לביצוע כוונון בתחומי התדרים השונים.

במידת האפשר בדקו כי ההדמיות המוצעות אינן מוגזמות, כאלה שממש תוכלו להשתמש בהן וליהנות מהן. אלה צריכות לספק צליל נעים, שאינו רווי בתדרי בס ובתדרים גבוהים, כאלה היוצרים תחושה של צליל חזק (loudness) יותר, אך לעיתים עושים זאת על חשבון איכות הצליל.

מרבית האיקולייזרים כוללים אפשרות לכוונון תדרי הבס, המיד והטרבל, דגמים מתקדמים יותר מציעים פילוח מדויק יותר לתדרים, חלקם אף מאפשרים בחירת תדר ספציפי מקשת התדרים, והנמכתו או הגברתו בידי המאזין, ושמירת הפעולה בתבנית משתמש (User Preset).

בדגמים יקרים יותר ניתן למצוא פונקציות מתקדמות לשיפור איכות השמע, בהן פונקצית SLA (Source Level Adjuster), ששומרת על עוצמה קבועה בעת מעברים בין המרכיבים השונים, למשל במעבר בין הרדיו לנגן התקליטורים. דגמים מסוימים מציעים גם מספר תצורות Loudness מדויקות יותר, כלומר הגברת תחום התדרים הנמוך והגבוה, מבלי לגרום לעיוות בצליל.

דגמים מסוימים, הכוללים נגן תקליטורי DVD, אף מספקים צליל היקפי 5.1 לנגינת מוזיקה היקפית או לצפייה בסרטים ברכב.

הפחתת רעשים: מאחר שתנאי ההאזנה ברכב אינם אידיאליים, בעיקר בשל הרעש הקבוע בתא הנוסעים והרעש מבחוץ, בדגמים יקרים יותר יש  פונקציות שנועדו להתמודד טוב יותר עם ההפרעות ולהפיק צליל מדויק ומתאים לתנאי ההאזנה ברכב. 

חיבורים: שני חיבורים נפוצים במכשירי רדיו-דיסק הם AUX ו-Preamp out, המיועדים לחיבור אביזרים חיצוניים כמו נגן או מגבר.

•   AUX  – חיבור אנלוגי שבאמצעותו ניתן לחבר נגן נוסף, כמו MP3/ MP4/ CD, למערכת. השליטה על המידע המנוגן מתבצעת באמצעות הנגן עצמו, ורק השליטה על העוצמה והצליל תעשה על ידי המכשיר של הרכב. חיבור כזה קיים בחזית המכשיר (בדגמים ידידותיים למשתמש) או בחלקו האחורי, ואז יש להשאיר כבל מחובר ליציאה, כל הזמן, על מנת לחבר נגן נייד.

•    Preamp output–  יציאה המיועדת לחבר את מכשיר הרדיו-דיסק למגבר חיצוני, על מנת להשיג יותר עוצמה לכל ערוץ ולכלל המערכת. רוב המכשירים מציעים חיבור כזה (מסוג RCA), כצמד אחד או 2 למגבר חיצוני. מערכות יקרות יותר כוללות מספר יציאות גדול יותר. יש דגמים בעלי מתח גבוה יותר של 8-4 וולט, בניגוד לכאלה בעלי יציאה במתח של 2-1 וולט. משמעותה של יציאה במתח גבוה הוא צליל נקי ומפורט יותר.

כיוון שרבות מהפעולות ברדיו-דיסק נעשות תוך כדי נסיעה, רצוי לבחור מכשיר שתפעולו יהיה קל ונוח, באופן שיאפשר נסיעה בטוחה.

כפתורים ולחצנים: הקפידו לבחור מכשיר הכולל לחצנים גדולים ככל האפשר, רצוי כאלה שאינם רגישים יתר על המידה ללחיצות קלות, והעדיפו מכשיר שבו מרבית הלחצנים מרוכזים בצד שמאל, הקרוב לנהג.

אפשרות תפעול נוספת שקיימת בחלק מהדגמים היא מסך מגע שמחליף למעשה את שלל הלחצנים הרגילים, לרוב מדובר במסך גדול יותר ויש לבדוק מראש האם ניתן להתקין מכשיר כזה ברכב שברשותכם.

בדגמים מסוימים, במקום חלק מהלחצנים, יש כפתור חוגה לחיפוש קבצים ולמעבר בין שירים.

שלט רחוק: מכשירים רבים כוללים גם שלט רחוק אלחוטי, לתפעול חלקי או מלא של הפונקציות במכשיר. מומלץ לבדוק ברכב שלכם האם הנגישות לרדיו-דיסק ממושב הנהג נוחה; אם לא - שלט רחוק יקל מאוד את השליטה. חלק מהשלטים ניתנים להתקנה על ההגה ובכך מאפשרים שליטה נוחה יותר.

ניווט בתפריטים: אפשרויות הניווט שקיימות בדגמים רבים כוללות הרצה של שירים או דילוג עליהם, תכונת Repeat – ניגון חוזר של שיר מסוים, ספרייה או של כל הדיסק, וכן תכונת Random אן Shuffle לבחירה אקראית של שירים. אם בכוונתכם להאזין לתקליטורי MP3 או שאתם מעוניינים במכשיר הכולל רכיב זיכרון (דיסק קשיח פנימי, דיסק און קי או כרטיס זיכרון), בחרו דגם שיודע להציג תיקיות ולא מציג את כל הקבצים כאילו היו בתיקיה אחת גדולה, אחרת תאלצו לדפדף בין מאות ואלפי שירים. ודאו גם שהמכשיר מאפשר לאתר קטע מסוים במספר לחיצות מינימלי –  2 עד 4 לחיצות, כזה המנצל היטב את ה-ID3-tag של קובץ, לצורך איתורו באמצעות שם אמן/ אלבום/קטע, או אף באמצעות חיפוש אלפביתי.

תצוגה: מרבית הדגמים הם בעלי תצוגת LCD מונו כרומטית (צבע אחד) סטנדרטית או מסך מסוג OLED המעניק זווית צפייה רחבה יותר ומצטיין בתצוגה ברורה גם באור יום שטוף שמש. 

דגמים שתומכים בקובצי מוזיקה דחוסים כוללים לעיתים מסך תצוגה גדול יותר, או כזה המציג יותר מידע טקסטואלי. חלקם אף מאפשרים תצוגה של 3 או 4 שורות טקסט להצגה מלאה של פרטי הקטע המנוגן (שם אמן/ קטע/ אלבום). דגמים לא מעטים כיום כבר כוללים תצוגה צבעונית מלאה המאפשרת הצגת עטיפות האלבומים, תמונות, שומר מסך וסרטונים.

אופן הזנת הדיסק: בחלק מהדגמים הפתח להזנת הדיסק מצוי בפאנל עצמו, אך ישנם דגמים רבים בעלי פאנל נפתח שפתח ההזנה מסתתר מאחוריו. פאנל כזה מאפשר ייצורו של מסך מעט גדול יותר על חשבון המקום שתופס פתח ההזנה בדגמים רגילים.

שלושת סוגי הפאנלים הנפתחים הם פאנל נופל – נפתח בזווית כשחזיתו פונה כלפי מטה; פאנל גולש – נפתח גם כן כלפי מטה אך בצורה כזאת שחזיתו מופנית למעלה. בפאנל כזה ניתן לתפעל את המכשיר כשהוא פתוח; פאנל מתהפך – פאנל דו-צדדי שצד אחד שלו הוא משטח אפור וחלק בעל מראה פשוט, שלמעשה מסתיר את עצם קיומו של הרדיו-דיסק, ומשמש גם כאמצעי נגד גניבה. הבחירה ביניהם היא בעיקר על פי שיקולי נוחות.

שליטה על מחליף דיסקים (changer): בעבר היה מחליף הדיסקים (צ'יינג'ר) התקן נפוץ ומקובל שבו ניתן היה לאחסן מספר תקליטורים ולהחליף ביניהם. כיום, עם האפשרות לשמור מאות שירים בפורמט דחוס על גבי תקליטור אחד או על גבי אמצעי אחסון אחרים, הצ'יינג'ר כמעט נכחד לגמרי; בכל מקרה, יש כמה דגמי רדיו-דיסק שבהם ניתן לשלוט על מחליף הדיסקים, ומי שעדיין משתמש במחליף דיסקים שיבחר מכשיר תומך.

דגמים לא מעטים כוללים דיבורית Bluetooth, ומאפשרים קבלת שיחות דרכם. השיחה תישמע דרך הרמקולים, ואם מותקן בו מיקרופון, יהיה ניתן להשתמש בו לדיבור. בדרך כלל תמצאו אפשרויות סנכרון נוספות עם טלפון הסלולרי, כגון הצגת אנשי הקשר על גבי מסך הרדיו-דיסק וכדומה. 

לא כל רדיו-דיסק שתומך ב-Bluetooth תומך בקבלת שיחות, ובחלק מהדגמים יש לרכוש בנפרד מתאם Bluetooth חיצוני. חשוב לבדוק את איכותו של המיקרופון המסופק איתו.

כיוון שהרדיו-דיסק הוא הפריט החביב על פורצי מכוניות, פיתחו היצרנים מספר שיטות להגנה מפני גניבות, כשהנפוצה והיעילה שבהן היא פאנל קדמי נשלף, דבר ההופך אותם ללא כדאיים לגניבה.

שיטה נוספת המצמצמת את הסיכוי לפריצה היא פאנל קדמי מתהפך (או מסתובב), שלמעשה מסתיר את קיומו של הרדיו דיסק.

בחלק מדגמים יש מסך מגע או מסך גדול, שהופך שחור לגמרי עם כיבוי המערכת, דבר המקשה על זיהויו בהצצה לתוך הרכב מבחוץ.

שיטה אחרת להרתיע גנבים בזמן עבודתם היא נורה מהבהבת (לרוב בצבע אדום) בגוף היחידה הקבוע ברכב, המדמה נורת אזעקה.

טווח המחירים ליחידות רדיו-דיסק הוא רחב מאוד. דגמים פשוטים  אפשר למצוא החל מ-400 שקל, מרביתם של חברות "מדבקה" עלומות אבל חלקם מתוצרת מותגים מוכרים. דגמים איכותיים יותר, שתומכים בטכנולוגיות מתקדמות עולים בין 400 ל-700 שקל. ככל שהמכשיר מציע יותר פונקציות, עוצמה גבוהה יותר לכל ערוץ, יותר יציאות קדם מגבר ותמיכה במספר רב של רכיבים נלווים, כך מחירו יהיה גבוה יותר.

מערכות מתקדמות מאוד, התומכות בשלל החידושים ומציעות איכות צליל גבוהה, יכולות להגיע למחיר של 3,000שקלים ואף יותר.

אחריות על רדיו-דיסק היא בדרך כלל לשנה, ויש דגמים עם אחריות לשנתיים ואף ל-3 שנים.