ROM

במקור, המונח ROM התייחס ל-Read Only Memory – יחידת זיכרון במחשב שנועדה לקריאה בלבד ואינה ניתנת לשכתוב. בטלפונים סלולריים המצב שונה מעט.   במכשיר הטלפון נמצאת בדרך כלל יחידת זיכרון פלאש (Nand) אחת, המחולקת לשתי מחיצות – RAM ו-ROM. על מחיצת ה-ROM מותקנת מערכת ההפעלה והאפליקציות שבאות איתה, ושאר המקום הנותר מיועד להתקנת אפליקציות נוספות על ידי המשתמש. מחיצת ה-RAM אינה זמינה למשתמש, אלא בה עושה המכשיר שימוש כדי להפעיל את התוכנות השונות.   מומלץ שבמכשיר יהיה זיכרון ROM בנפח גבוה (רצוי 1GB), כדי שתוכלו להתקין במכשיר כמות רבה של אפליקציות ומשחקים ללא בעיה. קחו בחשבון שכאמור, חלק מהזיכרון המוצהר תפוס כבר על ידי מערכת ההפעלה. במכשירי אנדרואיד מגרסה 2.2 ומעלה ניתן להתקין אפליקציות גם על כרטיס זיכרון חיצוני, אבל זה פחות מומלץ בגלל מהירות קריאה אטית יותר מאשר בזיכרון ה-ROM שבמכשיר.המונח ROM משמש גם ככינוי לגרסה של מערכת ההפעלה (לרוב אנדרואיד), אותה ניתן להתקין במקום זו המותקנת כברירת מחדל במכשיר. הכינוי "רום" הגיע מהעובדה שמערכת ההפעלה והאפליקציות העיקריות מותקנות על יחידת ה-ROM, ולמעשה מדובר במעין Image או שכפול של זיכרון ה-ROM על קובץ התקנה.