חזור

סקירה - טאבלט Lenovo Tab P12 ‏- WiseBuy

חלק עליון

סקירת wisebuy - טאבלט Lenovo Tab P12 TB370FU ZACH0093IL ZACH0161ES

הטוב
  • אחסון פנימי ניתן להרחבה
  • צמד חיישנים ביומטריים
  • ביצועי מערכת טובים
  • עט סטיילוס מצוין
  • רמקולים מצוינים
  • תצוגה חדה
הרע
  • אין עמידות לפי תקן IP כלשהו
  • קצב ריענון 60Hz בלבד
  • טעינה איטית יחסית
  • ללא יציאת אוזניות
בשורה התחתונה

הטאבלט החדש של Lenovo הוכיח את עצמו כאחד המתמודדים הבולטים לטובה בכל הקשור ליחס התמורה לעלות. הוא אמנם לא עמיד לפי תקן IP כלשהו וגם המצלמה המובנית היא שם רק כדי שיהיה כתוב שיש לו מצלמה, אבל בכל יתר המבחנים יצאנו מרוצים: יש לו תצוגה איכותית לצפייה בסטרימינג ואף רמקולים מפתיעים. הוא סיפק ביצועים מפתיעים בכל היבט מקריאת כתבות ועד לעריכת וידאו - ויש גם צמד סורקים ביומטריים לא רעים בכלל.


שוק הטאבלטים מתכווץ משנה לשנה והמגוון המצומצם גם ככה של טאבלטי אנדרואיד בקטגוריית המחיר הנמוכה יותר נוטה לספק חוויה בינונית ומטה. ה-Lenovo P12 מוכיח שאפשר לייצר טאבלט עם ביצועים טובים ועדיין לשמור על מחיר תחרותי.

הקדמה

ה-Tab P12 מבית Lenovo הוא טאבלט עם מסך LTPS LCD בגודל 12.7 אינץ', תצוגת 3K, מעבד MediaTek Dimensity 7050, זיכרון RAM בנפח 8GB ו-128GB של אחסון פנימי. עוד בטאבלט: צמד חיישנים ביומטריים, רביעיית רמקולים של JBL, זוג מצלמות כשהקדמית בת 13 מגה פיקסל והאחורית בת 8 מגה פיקסל וכן סוללת 10200mAh עם תמיכה בטעינה מהירה, בשילוב מטען 30W שסופק באריזה. הטאבלט זמין בצבע אפור כהה.

רוצה להישאר מעודכן?
בהרשמה אני מאשר/ת קבלת עדכונים וחדשות בדוא"ל
loader image

איכות תצוגה (25%)

8.5

ה-P12 הוא טאבלט "מגודל": מסך בגודל ב-12.7 אינץ' מגושם למדי וחורג מנוף ה-9-10 אינץ' שהתרגלנו להכיר. גם יחס גוף-מסך של 87% לא מנחם ומותיר שוליים שמנמנים. לפחות הרזולוציה מתגמלת; 1840X2944 פיקסלים עם צפיפות פיקסלים של 273ppi מספקים יחד תמונה חדה – אבל גם כזו שצפויה לזלול חיי סוללה בקצב מדאיג. קצב הריענון זמין בתדר 60Hz בלבד, ניגודיות של 1500:1 מציעה מעט מעבר למקובל בהפרדה יעילה של גווני הלבן והשחור ובהירות מקסימלית בעוצמת 400nits אמורה לספק את הבוהק הנדרש ואולי רק מפגש עם שמש ישירה בשיא הקיץ עלול לגרום להקשות על הקריאות.


Lenovo Tab P12: מחייה את קטגוריית הטאבלטים

Lenovo Tab P12: מחייה את קטגוריית הטאבלטים


נתחיל מנוכחותו של קצב הריענון הסטנדרטי-בלבד והיינו שמחים לקבל נתון קצת יותר גבוה מ-60Hz, אפילו 90Hz עם מנגנון אדפטיבי היה מרצה אותנו – למרות ש-120Hz היא כבר לא מילה גסה ואחיו המתקדם Tab P12 Pro כבר מתהדר בו, שלא לדבר על טאבלטים מתחרים. באשר לבהירות, ה-P12 התגלה כלא אידיאלי לשימוש חיצוני; אפשר "להילחם" מול השמש ולחפש פינות מוצלות אבל מרגיש לנו שמוטב שייעודו יהיה במשרד מואר. מעבר לשני אלה, התצוגה נפלאה; הפאנל LTPS LCD והרזולוציה הגבוהה מספקים תצוגה חדה דיה לצפייה בתכני וידאו, מספקת עבור קריאה באתרים חדשותיים וגם ערכנו איתה כמה גרפיקות באפליקציות מקצועיות שיבהירו לנו שה-P12 בורך בתצוגה מצוינת, גם אם מוגבלת במעט.

ניידות ונוחות השימוש (25%)

8.5

כבר לפי גודל המסך הבנו שהטאבלט שלפנינו מנופח מהממוצע ויתר מידות גופו מחזקות את העניין: רוחבו 29.3 ס"מ ואורכו 19 ס"מ מייצגים כמעט לפטופ 13 אינץ' עם שוליים צרים. עוביו כ-6.9 מ"מ והעדשה המציצה החוצה מספקת עוד מילימטר-שניים כך שהנקודה ה"שמנה" ביותר בטאבלט עובייה כ-8.42 מ"מ. ממש לא נורא. משקל הטאבלט 615 גרם, פחות ממחצית משקלו של לפטופ 13-14 אינץ', נתון מחמיא בהתחשב בטאבלט כה מגושם, אלא שברגע שמוסיפים לתיק הגב את המטען, קייס נשיאה ואולי גם מקלדת בלוטות', המשקל מתחיל להאמיר ל-750-800 גרם בקלות. לא דרמטי – אבל גם לא קל במיוחד, בהתחשב שבסופו של יום מדובר בטאבלט שאמור להיות נייד וקליל פי כמה ממחשב נייד.


Lenovo Tab P12: מחייה את קטגוריית הטאבלטים


במארז קיבלנו גם את עט הסטיילוס Pen Plus ולו תא אחסון ייעודי בגב כיסוי הטאבלט. העט התגלה כמוצלח מאוד; מעבר לשימוש יום-יומי מהיר שהחליף את אצבע המגע שלנו והתגלה גם כאלטרנטיבה מצוינת למשתמשת עם ציפורניים ארוכות שעבדה עם הטאבלט, הוא הציע שרבוטים מדויקים, כתיבת הערות מהירה וגם איורים באפליקציית Infinite Painter וצביעה ב-Sketchbook היו נוחים להפליא. לצד הטאבלט קיבלנו גם מארז Keyboard Pack המכיל מקלדת המתמגנטת לחלק התחתון של הטאבלט וכן כיסוי שמאפשר להעמיד את הטאבלט כסטנד עבור צפייה בתכנים או סתם לעבודה יותר נוח כלפטופ עבודה או במטלות שרבוט ואיור. שילוב של המקלדת והקייס הקשיח כבר הופכים את מראה ה-Tab P12 למיני-לפטופ, שאמנם מנפחים את הפרופיל הממילא-מגושם שלו, אבל גם מציעים שימושיות מפותחת יותר מן הסתם.

Lenovo Tab P12: מחייה את קטגוריית הטאבלטים

יש גם מערך מצלמות בנמצא: העדשה הקדמית רחבה בת 13 מגה פיקסל והקדמית בת 8 מגה פיקסל עם מפתח צמצם f/2.2 ופוקוס אוטומטי. באשר לווידאו, שתי העדשות מסוגלות להקליט ב-p1080 ב-30 פריימים בשנייה בלבד אבל רק הקדמית מסוגלת להקליט גם ברזולוציה 4K, באותו קצב פריימים. כמו שאפשר להבין, הנתונים רחוקים מלהוות אתגר לסמארטפונים, אפילו החלשים שבהם. זה נכון שברוב הטאבלטים זמין מערך צילום מאוד פושר, אבל במארז ה-P12 שעד כה הרשים במפרט הטכני, ציפינו לקצת יותר. הממשק כמובן מציע את מה שציפינו לו; טיימר, אפקט ייפוי, כמה פילטרים, HDR אוטומטי, תאורת מילוי ועוד כמה תכונות קטנות – אבל לא מעבר.

Lenovo Tab P12: מחייה את קטגוריית הטאבלטים
Lenovo Tab P12: מחייה את קטגוריית הטאבלטים


שלא במפתיע מדי, איכות התמונות נעה בין גרועה לסבירה; חוסר פירוט משווע, צבעים דלים ומיקוד מגמגמם הן רק חלק מ"המחלות" שסובלת מהן העדשות. על צילומי מאקרו או תיעוד רגעים חטופים אין מה לדבר בכלל, ה-P12 הוא לא המכשיר שאיתו תתעדו רגעים חשובים. חשוב להוסיף שהעדשה הקדמית תספק לחלוטין את צרכי ה-Zoom ושאר שיחות הוידאו האישיות או העסקיות שלכם – וזו כנראה כוונת המשורר היחידה של Lenovo, ובהחלט לא מעבר.

Lenovo Tab P12: מחייה את קטגוריית הטאבלטים
Lenovo Tab P12: מחייה את קטגוריית הטאבלטים
Lenovo Tab P12: מחייה את קטגוריית הטאבלטים


אנדרואיד 13 עם ממשק ZUI 15 מגיש מערכת הפעלה חלקה ונקייה יחסית, כשרוב אפליקציות הבית של גוגל מככבות במסך הפתיחה; דרייב, Docs ו-Sheets ,Gmail וכרום כמובן, Kids Space אם הטאבלט מיועד לקטנים ואיך אפשר בלי כמה פרסומות קטנות כמו Netflix או עזרי היצרנית Lenovo Freestyle ו-Lenovo Vantage. יש גם התייחסות תוכנה לעט הסטיילוס: ב-Nebo ניתן להפוך שרבוטים מילוליים לטקסט חי (אך אין תמיכה בעברית) וב-MyScript Calculator ניתן לכתוב חישובים מתמטיים ולקבל תשובה ברגע בודד. נחמד. הממשק מגיב מעולה ורגעי גמגום מופיעים לעיתים נדירות, בעיקר כשחוזרים למצלמה אחרי שצפינו בתמונה האחרונה, כשסוגרים משחק כבד או בתום אתחול לאחר עדכון מערכת. ברוב הזמן ה-P12 מגיב מעולה ובזריזות ראויה לציון.

Lenovo Tab P12: מחייה את קטגוריית הטאבלטים


רביעיית רמקולים מבית JBL שולבו כאן, מחוזקים ב-Dolby Atmos עם שלושת מצבי האזנה בהתאם לצורך: "דינמי", "סרט" ו"מוזיקה". הספיקרים מצוינים ו"הדינמי" סיפק אותנו מאוד; כל עוד לא תבנו על חוויה היקפית מדי, תגלו רמקולים שאגניים עם פירוט מפתיע וכשצפינו בכמה הדרכות ביוטיוב, בסדרה The Bear בדיסני+ או כשערכנו בעזרתן תכני וידאו ב-InShot, הן שירתו אותנו מצוין ואפילו העדפנו אותן על פני צימוד אוזניות בלוטות'.

ביצועים (30%)

8.5

מעבד MediaTek Dimensity 7050 שולב בטאבלט, לצד 8GB זיכרון RAM ועוד 128GB עבור אחסון קבצים אישיים, שמתבטאים בערך בכ-105GB אחרי שקבצי אנדרואיד ושאר תוכנות חיוניות הותקנו במכשיר. החדשות הטובות הן שניתן להרחיב את הזיכרון וחריץ ה-MicroSD הייעודי תומך בנפח של עד 1TB. בקישוריות, הטאבלט שלפנינו תומך בבלוטות' 5.1 ו-WiFi 6. חיבור USB-C בודד ממוקם באחד הצדדים האנכיים של הטאבלט, עבור טעינה בלבד ואינו מאפשר חיבור למסך נוסף. שלושה מחברי Pogo זעירים זמינים לרוחב הטאבלט עבור התקנת המקלדת הייעודית. חבל רק שיציאת אוזניות נעדרת כאן ואם תבקשו חיבור חוטי תצטרכו להצטייד במתאם USB-C.


Lenovo Tab P12: מחייה את קטגוריית הטאבלטים

Lenovo Tab P12: מחייה את קטגוריית הטאבלטים


עבור טאבלט, מבחני המעבדה של 3DMark ריצו אותנו: ב-Slingshot קיבלנו 4987 נקודות וב-Wild life קיבלנו 2165 נקודות. לא מדובר בתוצאות מהפכניות במיוחד אלא בעיקר כאלה שמספקות חווית גיימינג קז'ואלית שאינה תחרותית מן הסתם. בשיטוטי תפריטי מערכת ההפעלה אין רגעי גמגום ואולי רק ממשק המצלמה מגלה איטיות קלה, שאולי קשורה יותר למעבד התמונה המקרטע. במשחק עתיר הגרפיקה Marvel: Future Fight קיבלנו קצב פריימים מצוין שפירט היטב את המודלים התלת מימדים וגם אם הוא לא מיועד ישירות לכך, ה-P12 התמודדות נאה עם כותרים רווי גרפיקה.

USB-C הוא סוג חדש של החיבור הנפוץ. קדמו לו USB 2.0, USB 1.0 ו-USB 3.0/3.1. הוא שונה משמעותית מקודמיו הן בגודלו הפיזי והן בתכונותיו. USB-C קטן יותר מהגרסאות הקודמות (בגודל של מיני USB), גודלו זהה בשני קצוות הכבל וניתן להכניסו לשקע משני צדדיו - מלמעלה-למטה ומלמטה-למעלה. קצב העברת הנתונים של USB-C מהיר בהרבה מזה של USB 3.0/3.1, ועומד על 10Gbps. בנוסף, USB-C יכול גם לשמש כמטען בהספק של עד 100 ואט למכשירים שונים. בשלב זה התקן החדש קיים במכשירים ספורים בלבד, אבל צפוי להיות זמין בכל המכשירים, כולל טאבלטים וסמארטפונים. ל-USB-C תאימות לאחור בעזרת מתאם, כך שניתן להשתמש בו גם במכשירים בעלי USB מגרסאות קודמות.
USB-C הוא סוג חדש של החיבור הנפוץ. קדמו לו USB 2.0, USB 1.0 ו-USB 3.0/3.1. הוא שונה משמעותית מקודמיו הן בגודלו הפיזי והן בתכונותיו. USB-C קטן יותר מהגרסאות הקודמות (בגודל של מיני USB), גודלו זהה בשני קצוות הכבל וניתן להכניסו לשקע משני צדדיו - מלמעלה-למטה ומלמטה-למעלה. קצב העברת הנתונים של USB-C מהיר בהרבה מזה של USB 3.0/3.1, ועומד על 10Gbps. בנוסף, USB-C יכול גם לשמש כמטען בהספק של עד 100 ואט למכשירים שונים. בשלב זה התקן החדש קיים במכשירים ספורים בלבד, אבל צפוי להיות זמין בכל המכשירים, כולל טאבלטים וסמארטפונים. ל-USB-C תאימות לאחור בעזרת מתאם, כך שניתן להשתמש בו גם במכשירים בעלי USB מגרסאות קודמות.

משך פעולת הסוללה (10%)

8

בטאבלט ישנה סוללת 10200mAh וב-Lenovo מבטיחים עד 10 שעות צפייה רצופות בוידאו או עד 10 שעות גלישה. ואיך הטאבלט הגיב במציאות? צפינו ביוטיוב בפרק של הסדרה "בואו לאכול איתי" באורך 30 דקות בבהירות בעוצמה 50% ובעוצמת ווליום מקסימלית – והצפייה תבעה כ-5% מהסוללה. צפינו בעוד פרק באותו אורך בדיוק וקצב הפריקה היה זהה לחלוטין. כלומר אם לסכם, שעת צפייה בסטרימינג בזבזה כ-10% מחיי הסוללה, די מדויק להבטחת היצרנית. לא רע בכלל, אפילו מרשים אם ייעודו עבורכם הוא בעיקר לצפייה.


Lenovo Tab P12: מחייה את קטגוריית הטאבלטים


באשר לטעינה, הטאבלט מתגאה בתכונת טעינה מהירה בהספק של עד 30W, אלא שבמארז קיבלנו מטען 20W בלבד. מעט מאכזב. מהירות הטעינה הרשימה-חלקית, בהתאם: מבלי שהשתמשנו בטאבלט כלל, בתוך חצי שעה צברנו 24% ובתום שעה כ-46% בסך הכל. שעתיים מלאות הביאו לצבירת 89% וטעינה מלאה, מ-0% ל-100%, אורכת כ-2:15 שעות בערך. כאמור, כל זאת כשלא השתמשנו בטאבלט; כלומר מהירות טעינה לא מרשימה במיוחד. נכון שמדובר בקיבולת סוללה שמנופחת יותר מפי 2 מהסארטפון הממוצע - ועדיין מוטב היה לספק מטען בהספק המקסימלי הנתמך כאן כדי לטפל חלקית בחיסרון.

עמידות ואבטחה (10%)

8

בנייה מתכתית מאפיינת את רוב גוף הטאבלט וההרגשה יציבה מאוד; מחבר ה-USB לא עשה לנו בעיות ומקשי ההפעלה והווליום הגיבו בהתאם ולא מתנועעים במקומם. לא הצלחנו לגלות מהי הגנת הזכוכית מעל המסך וגם אין איזכור להגנת שמעל העדשה האחורית. שימו לב שגם אין כאן אף עמידות בתקן IP כלשהו, כך שחסינות מפני פגעי אבק ומים אפשר לשכוח.


Lenovo Tab P12: מחייה את קטגוריית הטאבלטים


בטאבלט צמד חיישני אבטחה, סורק טביעת אצבע ששולב מאחורי מקש ההפעלה ומזהה פנים. צמד החיישנים יעיל בתנאים נוחים בלבד, כלומר תחת תאורה מספקת סורק הפנים זיהה אותנו בהצלחה וגם סורק טביעת האצבע עובד טוב ברוב הזמן, אבל ברגע שהחדר טיפה מוחשך או שלא הנחנו את כרית האצבע במלואה על החיישן, הם חשפו יכולות זיהוי די מוגבלות. לפחות שתי האופציות הביומטריות זמינות כאן, לא עניין של מה בכך.

רוצה להישאר מעודכן?
בהרשמה אני מאשר/ת קבלת עדכונים וחדשות בדוא"ל
loader image