סקירת wisebuy - מצלמת אקסטרים DJI Osmo Pocket
- קל משקל
- מגוון אפשרויות הקלטה
- איכות וידאו מוצלחת
- ייצוב תמונה מצוין
- עקיבת פנים אוטומטית
- סוללה חזקה
- תצוגה מזערית
- ממשק מבלבל
- אפשרויות מוגבלות בלי סמארטפון
- אין אטימה למים
- העברת מידע איטית לטלפון
- פוקוס אוטומטי בעייתי ממרחק קצר
- אין שליטה מרחוק בלי מתאם ייעודי
שוק המצלמות המיוצבות לרוב נחלק לשלושה סוגים: סוג אחד הוא מייצב אלקטרוני כמו שראינו בגו פרו 7 והוא מובנה במצלמה עצמה, סוג אחר הוא מייצב חשמלי יחסית גדול שבתוכו מתקינים את הסמארטפון המתפקד כמצלמה, כשהסוג השלישי דומה בתפקודו לאחרון אך הוא לרוב גדול וכבד מאוד ומיועד למצלמות מקצועיות במגוון גדלים.
כעת DJI שידועה ברחפנים שלה ובמצלמות המיוצבות המותקנות תחתיהם, לוקחת את מנגון הייצוב וממזערת אותו כדי שייכנס להתקן שקטן יותר מכף יד.
האוזמו פוקט של DJI הוא מייצב תמונה חשמלי משולב מצלמה המסוגלת לצלם וידאו ב-4K עד 60Fps ותמונות בגודל 12 מגה פיקסל. הגימבל המובנה מסוגל לשכך, להחליק ואף להעלים תנועה בשלושה צירים. השליטה מתבצעת דרך שני כפתורים פיזיים ומסך מגע, במקביל לאפליקציה ייעודית.
זהו לא המכשיר הראשון מסוגו, החברה כבר השיקה לפני זמן מה את ה-Osmo וה-Osmo+, אך אלו דרשו חיבור קבוע לסמארטפון ששימש כמסך. לראשונה האוזמו פוקט מכיל את כל הפונקציות והתצוגה המקדימה על המכשיר, ללא דרישה למכשירים נוספים.
האוזמו פוקט תומך בהקלטת וידאו בפורמט MP4 או MOV ב-H.264 ב-4K מ-24 ועד 60 פריים לשנייה ו-FHD מ-24 עד 120 פריים לשנייה להילוך איטי. קצב המידע מוצלח גם הוא ועומד על 100 מגה ביט. את המדיה ניתן לשמור לכרטיס זיכרון מסוג MicroSD כשעל פי החברה הנפח המקסימלי עומד על 256 גיגה אך אנחנו בדקנו אותו עם כרטיס זיכרון בנפח טרה וזה עבד מצוין. בנוסף ניתן להקליט לזיכרון הפנימי של הסמארטפון שלכם אך המכשיר חייב להיות מחובר כל הזמן.
איכות הווידאו מרשימה ביותר, במיוחד ביחס לגודל המצלמה על כל חלקיה. הסרטונים חלקים מאוד, הצבעים חיים ודיי עזים, והטווח הדינמי לא רע בכלל. בדומה לאיכות הווידאו המתקבלת מרחפני החברה, גם כאן ישנו רעש דיגיטלי על הווידאו, הוא בולט במיוחד באזורים חשוכים בתמונה אך מה שיוצא דופן שרעש זה מופיע באזורים הפחות מוארים של סצינה באור יום מלא - לא בתאורה מלאכותית או תאורת פנים.
מפתח הצמצם הקבוע הוא F2.0 כששדה הראייה של העדשה גם הוא קבוע על 80 מעלות. לשם השוואה, שדה הראייה בגו פרו 7 בלאק הוא 133 מעלות אלא אם תגדירו מצב לינארי שחותך את התמונה. שמחנו לגלות ששדה הראייה לא רק מספק, הוא גם נטול הפרעות ועיוותים הנגרמים מעדשה רחבה במיוחד - משהו שלטעמנו גורם לניתוק הצופה מהמתרחש על המסך, בגלל העיוות בקנה המידה. שדה הראייה המוצלח מספק פשרה טובה בין היכולת ללכוד פרטים רבים לבין הרגשה קלאסטרופבית המלווה לעדשות זום.
שמחנו לראות שישנו מצב פרו שבו ניתן לקבוע ידנית את החשיפה, פרופיל הסאונד, האיזון הלבן ובנוסף להחליף את פרופיל הצבע הרגיל ל-D-Cinelike כפי שקיים ברחפני החברה המרחיב את הטווח הדינמי ומאפשר תיקוני תמונה גמישים יותר.
התאכזבנו מהסאונד המוקלט במכשיר, שכן במצב אוטומטי לעיתים נתקלנו בקפיצות בולטות בין פרופיל סאונד אחד לשני, שעה שהמצלמה מנסה להבין איך הכי כדאי להקליט אותנו, מבלי שנדע שברגע אחד אנחנו נשמעים בבירור ורגע אחרי זה כאילו אנחנו מתחת למים. במצב Pro אפשר להחליף בין מצבי סאונד אך הוא עדיין לא מוצלח במיוחד.
סרטונים בהילוך איטי בולטים לרעה בזכות איכות תמונה בינונית ומטה, עם רעש רב, חוסר חדות וקצב מידע שיורד מ-100 מגה ביט ב-4K לרק 25 מגה ביט וגם זה ב-Full HD. כן ניתן לצלם ב-4K ב-60 פריים לשנייה ולהאט את התמונה אך ההאטה היא בחצי לעומת פי 4 במצב זה. כן שמחנו לראות שאפילו שמדובר בסרטון בהילוך איטי, הפוקט שומרת את הסאונד בקובץ AAC נפרד אך אנחנו לא בטוחים מה ניתן לעשות איתו בגלל חוסר הסינכרון הבולט בין השניים.
צרות של פוקוס
כמו בכל מצלמה מודרנית, גם כאן ישנו פוקוס אוטומטי עם אופציה לשליטה ידנית. במצב אוטומטי נראה כי המרחק המינימלי מהעדשה צריך להיות כמטר וחצי, אחרת יש סיכוי טוב שהפוקוס לא יתאפס - מה שדיי אכזב אותנו שכן מצלמה מיוצבת כמו הפוקט יכולה להיות כלי עבודה מעולה לצילומי מוצר. השליטה הידנית בפוקוס דרך המכשיר מסתכמת בלגעת באזור במסך בו אתם רוצים שהיא תתפקס, אך היות והמסך כל כך קטן, ניתן להתפקס על אובייקטים גדולים למדי בפריים. עוד יותר התאכזבנו לגלות שגם במצב עקיבה אחר פנים, הפוקוס לא תמיד מצליח להינעל כראוי וגם זה אפשרי עד 4K 50Fps.
גם תמונות
בנוסף ניתן לצלם תמונות בגודל 12 מגה פיקסל בפורמט JPEG ו-DNG למי שרוצה לצלם ב-RAW. איכות התמונות טובה אך לא יותר. הרזולוציה הנמוכה יחד עם החיישן הקטן סיפקו תמונות שאמנם עשירות בצבע ונראות נאה, אך הן לא מפורטות במיוחד ונוטות לרעש בתנאי תאורה בינוניים.
האוזמו פוקט הוא מייצב תמונה קומפקטי שניתן להחזיק ולתפעל עם יד אחת בקלות. הוא קטן יותר מכף יד ממוצעת ומשקלו 116 גרם, כשהוא מאוחסן בנרתיק קשיח ייעודי משלו השומר על כל החלקים העדינים אך לא מפריע או מעכב את תהליך השימוש בו.
על המכשיר ישנם שני כפתורים ומסך מגע בגודל אינץ' אחד והוא ביחס תצוגה שכיום נראה לנו מאוד יוצא דופן - 4:3 - כמו הטלוויזיות הישנות, זאת בעודו מצלם וידאו בפורמט 16:9 הסטנדרטי. דרך הממשק ניתן להגדיר אם אתם מעוניינים לראות את התצוגה המקדימה מהמצלמה על כל המסך מה שגורם לקצוות להיחתך, או לחילופין להציג את כל התמונה על המסך, כך שמופיעים פסים שחורים מעל ומתחת לתצוגה אך כל שדה הראייה של העדשה מוצג.
מערכת ההפעלה הייעודית של המכשיר נשלטת דרך מסך המגע הזעיר ולאחר עדכון התוכנה שיצא לפני כמה שבועות, ניתן להגדיר את רוב הפרמטרים ישר מהמכשיר - משהו שדרש חיבור לסמארטפון לפני כן. פתיחת המכשיר אורכת כארבע שניות ארוכות בהן המערכת מכיילת את טווח המנועים ומדליקה את המסך. לטעמנו הפתיחה אורכת כשתי שניות יותר ממה שהיינו רוצים ולא פעם פיספסנו תמונה מעניינת בגלל זמן הפתיחה הארוך, אך בהשוואה לגימבל ממונע אחר בקבוצת המחיר הזו, מדובר בפתיחה מהירה מאוד שכן חוץ מלהדליק אותו אין שלבים נוספים בהכנה לצילום.
לאוזמו פוקט ישנה אפשרות לייצב חשמלית את התנועה על גבי שלושה צירים במהירות של עד 120 מעלות לשנייה שזה מהיר מאוד. כמו בכל מייצב תמונה, מקצועי או פשוט, חשוב לזכור שכבני אדם אנחנו נעים לא רק על שלושה צירים, כשישנו ציר אחד שתמיד שמים לב אליו - הציר האנכי. אותה תנועה אנכית מתרחשת כשמפעיל המצלמה הולך או אפילו סתם מושיט את ידו קדימה, לאוזמו פוקט אין דרך אפקטיבית לבטל את ההשפעה הזו וככל שתתקרבו לאובייקט מסויים, כך התנועה האנכית תוגזם מה שיכול להרוס את השוטים החלקים שכולנו מדמיינים שמייצבים כאלה מסוגלים לעשות.
בהנחה ואתם כשני מטרים ומעלה מהאובייקט המצולם, תוכלו להיות בטוחים שתקבלו תמונה יציבה, איכותית וחלקה מאוד. בנוסף, ניתן להפעיל בקרה ידנית על הציר האנכי, כשאפשרות זו לא מבטלת את החלקת התנועה לציר זה, אלא מוסיפה בקר החלקה (סליידר) קטן בחלק הימני של המסך, דרכו ניתן לשנות את הזווית ידנית. שמחנו לראות שלמרות שמדובר בבקרה ידנית, היא לא רק מגיבה בצורה פרופורציונאלית למיקום הסליידר על המסך, אלא שעקומת התגובה נותרה חלקה ומשתנה בהתאם למיקום הסליידר.
הבדלים בין מייצבים
מייצבי תמונה קיימים כבר שנים ולאחרונה הם נכנסו ליותר ויותר מצלמות סמארטפונים, מצלמות אקשן ורחפנים, אך מה ההבדל ביניהם? מייצב אופטי הנמצא בתוך עדשת הסמארטפון מסוגל להתמודד בעיקר עם רטט שנגרם מתזוזות ולהחליק אותן, אך תנועות גדולות יותר עדיין נראות היטב. מייצב אלקטרוני כפי שיש במצלמות הגופרו, ממרכז את התמונה הלוך חזור כמו קפיץ כדי להשאיר את האובייקט במרכז הפריים, אך טכניקה זו נכשלת בעיקר בתנאי תאורה נמוכים בהם מהירות הצמצם נמוכה מה שגורם למריחה וטשטוש בתמונה. ייצוב מבוסס גימבל כמו שיש באוזמו פוקט, מבטל את התנועה כך שהיא כלל לא נקלטת בחיישן המצלמה, וזו הגדולה של המכשיר. מצד שני, שלושת המנועים האחראיים על תנועת המייצב גורמים למכשיר להיות משמעותית יותר רגיש לחבטות והוא אינו עמיד במים ללא מארז ייעודי.
שולטים גם מהסמארטפון
DJI צירפה למייצב את אפליקציית MIMO המוסיפה אפשרויות הקלטה מתקדמות כולל עקיבה אחר אובייקט בתמונה ואת האפשרות להוריד לסמארטפון, לצפות, לערוך ולהעלות לרשתות החברתיות את הסרטונים, כל זאת ללא התערבות של מחשב רגיל. הקונספט מאוד נחמד אך במהירות העברה של 9 מגה ביט לשנייה (נבדק על Huawei Mate 20 Pro) לקובץ שקצב המידע שלו הוא 100 מגה ביט לדקה ושוקל כמה גיגה, מדובר בתהליך שהוא לא רק ארוך, הוא אינו ישים, מרוקן את סוללת שני המכשירים ואף מתנתק באמצע הדרך ולא ממשיך מאותה נקודה.
העיתונות הטכנולוגית אוהבת לספר על איך אפשר להשתמש בסמארטפון ככלי עריכת וידאו מצוין ושאפשר לעשות בו הכל ואנחנו לא חושבים כך בכלל. עריכת וידאו היא בכללי אומנות אך בבסיסה פעולה טכנית שדורשת כוח עיבוד, נפח אחסון וממשק נוח וברור וכל אלו אינם זמינים בסמארטפונים, מתקדמים ככל שיהיו, ובוודאי לא כשלוקח 45 דקות רק להעביר סרטון אחד למכשיר.
Motion Lapse ו-Time Lapse
שמחנו לראות ש-DJI הוסיפה את האפשרות להגדיר צילום דולג זמן אוטומטי ישר מהמצלמה. בטכניקה זו ניתן לקבוע טווח תנועה בין שתי נקודות ואת הזמן שייקח למצלמה לנוע ביניהן ולאחר מכן, הפוקט תצלם רצף תמונות במרווחים קבועים מראש על ידי התוכנה. התוצאה היא צילום דולג זמן - Time Lapse הדוחס פרק זמן ארוך עם תנועה חלקה לגמרי שזה נחמד מאוד. דרך הממשק המובנה של המצלמה הצלחנו להבין תוך רגע כיצד להגדיר את המכשיר, אך כשהשתמשנו באפליקצייה היא דווקא בילבלה אותנו, מה שגם לא הצלחנו לפתור את המשוואה של איך מקבעים את הסמארטפון והאוזמו פוקט יחד בלי להפעיל יותר מדי לחץ על שקע ה-USB. התשובה אגב היא ל-DJI יש אביזר לזה.
חסר משהו? יש לנו אביזרים!
האוזמו פוקט מגיע ללא קישוריות אלחוטית מכל סוג, כשהוא מסוגל לפעול לבדו, אך את ההפעלה הראשונית יש לבצע דרך סמארטפון, וכל שאר התכונות המתקדמות זמינות דרך אפליקציית DJI Mimo. הפתרון של החברה לחיבור הסמארטפון למכשיר ללא כבלים מדלדלים או בלוטות', הוא להציב תקע USB מתחלף הבולט לצד שמאל של המייצב, שאליו יש לחבר את הסמארטפון. אותו תקע ניתן להחלפה בין חיבור Lightning לבין USB C כששני המתאמים כלולים וניתנים להסרה.
החיבור לסמארטפון מרגיש רעוע ולא יציב, כשישנו רווח בולט שבו המכשיר מתנדנד הלוך חזור כנגד המייצב, כשלכל העסק הייתה הרגשה שהוא עומד להתנתק כל רגע. עניין זה ביטל את הרעיון שהיה לנו לאחוז בסמארטפון עם מתקן כללי לחצובה שכן המצלמה נשענת על הצד ולא מוחזקת כראוי, ומרגיש לנו כאילו החברה עיצבה את החיבור באופן הזה בכוונה כדי להכריח את הצרכנים לרכוש ממנה את המתאמים.
מבחינתנו יש שני דברים שחסרים כדי להפוך את האוזמו פוקט לחברו הטוב ביותר של כל טייל, מבקר תערוכות או וולוגר באשר הוא: חיבור למיקרופון חיצוני והברגה לחצובה. לפוקט אין את שני הדברים האלה וזה לטעמנו פיספוס ענקי. החברה כן מציעה לרכישה מתאם מיקרופון המתחבר לשקע ה-USB C בתחתית המכשיר אך מדובר בהתקן שאורכו כרבע מכל המכשיר שהוא גם שביר וגם מונע מכם להניח את המכשיר.
התקן לחיבור לחצובה קיים בצורה כלשהי דרך מתאם האביזרים התופס את המכשיר במרכזו, בדומה למה ש-DJI עשתה עם ה-Osmo Mobile הראשון שגם לו לא הייתה אפשרות חיבור לחצובה רגילה אלא דרך מתאם מיוחד של החברה שהתחבר אליה בחלקה העליון. גם המתאם הקיים לא מראה שיש לו אפשרות כלשהי להתחבר לחצובה רגילה וזה אותנו מאוד איכזב כי למעט שני הסעיפים האלה, האוזמו פוקט יכלה להיות מציאה.
לאוזמו פוקט סוללת LiPo בקיבולת 875 מיליאמפר המספיקה לכשעה ורבע של הקלטת וידאו, תלוי באיכות ובכמה זמן אתם משאירים אותה פועלת בלי להקליט. בזמן שטיילנו בברצלונה וניצלנו הרבה הזדמנויות צילום, הסוללה לא חצתה את קו ה-80% וזה לטעמנו מצוין.
ממש כמו הרחפנים של החברה, גם כאן ראינו נטייה לפריקה עצמית אך היא אינה מהירה כמו ה-Mavic 2 Zoom למשל. בכך, שבוע של חוסר שימוש הוריד כ-25% סוללה. מבחינתנו פריקה עצמית היא לא דבר סביר אך זוהי טבעה של סוללת ה-LiPo וככל הנראה הייתה ל-DJI סיבה טובה לבחור דווקא בסוללה מהסוג הזה.
הטעינה מתבצעת דרך שקע USB C והיות והמכשיר מגיע ללא מטען ייעודי, זמן הטעינה אינו קבוע אך הוא באזור שעה וחצי לסוללה מלאה. כן נציין שנתקלנו בבעיה לטעון את המכשיר דרך שקע USB במחשב, מה שגרם לאחוזי הסוללה דווקא לרדת, אך עם מטען חשמלי סטנדרטי זה עבד היטב.