הדבר הראשון שבלט בהפעלת המסך היא הבהירות המוגזמת שה-C32G2ZE מציע, ולאו דווקא בהקשר חיובי. הנתון על הנייר מצביע על 350cd/m² אבל אנחנו יכולים להישבע שמדובר בנתון הרבה יותר גבוה, או לפחות מרגיש כך. מדובר במעין בוהק עוצמתי שממש מכאיב לעיניים החל מעוצמה 80% ומעלה, גם בחדר מואר לחלוטין. הורדנו מיד את הבהירות לסביבות 65-70% ועדיין המסך יחסית בהיר, אבל כזה שאפשר לעבוד איתו.
בגודל מסך כל כך גדול, הרזולוציה המקסימלית שעומדת על 1080p היא ללא ספק הנתון הכי מאכזב במארז. לא רק שמדובר ברזולוציה בסיסית בלבד נכון לשנת 2021, כשכל
פיקסל בהם נמתח על פני 31.5 אינץ', האפקט הסופי פשוט לא עומד בסטנדרט המצופה. שיחקנו ב-Red Dead Redemption 2 ויותר מדי חלקים בעולם המפואר שנברא עבור הכותר נראו מחוספסים, מרוחים ו"עייפים" ולעיתים אפילו מפוקסלים באזורים מרובי טקסטורות, כמו בשיחים, קירות מחוררים מכדורים או בקטעי מעבר שתצוגת Full HD פשוט לא יכולה להם. בגדלי מסך נמוכים יותר (סביבות 24 אינץ' ומטה) העניין עוד איכשהו נסלח אבל בגודל מסך שלפנינו, קשה מאוד ליהנות מחוויית משחק עשירה ומפורטת.
בכל עניין ה-1080p המעיב יש נקודת אור שצריך לקחת בחשבון: הכרטיס מסך שלכם עובד הרבה פחות קשה, עניין שהתגלה קריטי במיוחד בגיימינג מן הסתם. כלומר אם בצד השלילי תקבלו עיבוד של פחות אלמנטים שחיוניים לטיב איכות התמונה, מהצד החיובי תיהנו מקצב פריימים גבוה במיוחד. תוסיפו למשוואה יכולות טכניות של קצב ריענון 240Hz וזמן תגובה 0.5ms – והצלחנו לקבל בממוצע 100-110 פריימים בשנייה עם כרטיס המסך המזדקן GeForce GTX 1070 Ti בכותרי פעולה מוכרים שיצאו השנה, כשהגדרות הגרפיקה היו ברובן על High – אבל לא על Ultra. במילים אחרות, מסך ה-C32G2ZE דוגל בכמות (פריימים), לא באיכות (תמונה). למי זה יתאים? כנראה לבעלי כרטיס מסך בינוני שמלכתחילה היה מתקשה לעבד גיימינג בתצוגת 2K, שלא לדבר על
רזולוציה גבוהה יותר – וכבר יעדיף קצב פריימים גבוה על פני איכות תמונה מפעימה.
כמצופה ממסך גיימינג, קיימים כמה מצבי תמונה בהתאם לז'אנר: FPS, RTS, Racing ועוד שלושה פרופילים להעדפת המשתמש, שמוגדר על ידי התאמה אישית בהתבסס על קביעת ערכי התמונה כמו ניגודיות, בהירות, טמפ' הצבע, כמות הרוויה, בחירת ה-Gamma וכמובן עוצמת Overdrive. לקראת הערב השתמשנו גם בכמה מצבי ה-LowBlue שזמינים במסך, בעדיפות ל-Internet ש"מחמם" את הצבעים ו-Reading, שמדכא את הבהירות ואידיאלי לקריאת מסמכים לפני השינה. יש גם כמה מצבי חיסכון באנרגיה, המנוצלים לפי שימוש המשתמש, כמו Movie, Game או Text. עניין אחרון באגף הגיימינג קשור לטכנולוגיית הסנכרון בין כרטיס המסך לקצב הפריימים בצג כדי למנוע אפקט "קריעת מסך": המסך תומך רק ב-FreeSync Premium של כרטיסי המסך של AMD, משמע משתמשים בעלי כרטיס מבית Nvidia לא נהנים מתמיכת טכנולוגיית G-Sync. לא שמנו לב להיעדרה במשחקים שהספציפיים ששיחקנו בהם, אבל קשה לומר כך על כותרים אחרים.
תוכנת G-Menu הייעודית למסכי AOC השתפרה מאז הפעם האחרונה שהשתמשנו בה: היא מגיבה יותר מהר ופחות באגים מופיעים בה, אם כי עדיין אל תצפו ליציבות ובמהלך תקופת הסקירה זכינו כבר לקריסת התוכנה פעם או פעמיים ולא אחת היא התעלמה משמירת פרופיל. לעיתים היא גם דורשת עוד שניה-שתיים כדי לעבור למצב תמונה כזה או אחר, אבל זה די נסבל. התכונה הכי מעניינת בה לטעמנו היא שיוך מצב תמונה לקובץ EXE ספציפי במחשב, כך שברגע שאותו משחק או תוכנה עולים, ערכי התמונה משתנים בהתאם. שאר פרמטרים מבוססי התאמה אישית עובדים כשורה: שייכנו לפרופיל Gamer 1 ערכי Shadow Control גבוהים, ניגודיות מעל הממוצע ו-Overdrive על Strong – והמעבר בין פרופילים מתרחש תוך שניות בודדות.
עוצמת הבהירות שהמסך יכול להפיק. ככל שהבהירות גבוהה יותר התמונה תיראה צלולה וברורה יותר, וככל שהחדר מואר והמרחק מהמסך גדול יותר, דרושה
בהירות גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. הבהירות נמדדת ביחידות Cd/m2 (מספר נרות פזורים למטר רבוע. נקרא גם Nits קנדלה). הטווחים הנפוצים נעים בין 200 ל-500 Cd/m2. לשימוש בסיסי כגון גלישה ברשת, עבודה עם יישומי אופיס וכדומה, תספיק בהירות של 250-200 Cd/m2. למשחקים ולצפייה בסרטים וכן בתאורה סביבתית גבוהה, תתאים בהירות של 500 Cd/m2 או יותר.
עוצמת הבהירות שהמסך יכול להפיק. ככל שהבהירות גבוהה יותר התמונה תיראה צלולה וברורה יותר, וככל שהחדר מואר והמרחק מהמסך גדול יותר, דרושה בהירות גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. הבהירות נמדדת ביחידות Cd/m2 (מספר נרות פזורים למטר רבוע. נקרא גם Nits קנדלה). הטווחים הנפוצים נעים בין 200 ל-500 Cd/m2. לשימוש בסיסי כגון גלישה ברשת, עבודה עם יישומי אופיס וכדומה, תספיק בהירות של 250-200 Cd/m2. למשחקים ולצפייה בסרטים וכן בתאורה סביבתית גבוהה, תתאים בהירות של 500 Cd/m2 או יותר.
הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. הפיקסלים הם נקודות זעירות המסודרות לאורך ולרוחב התמונה או מסך התצוגה. ניתן אמנם לשנות את הרזולוציה דרך מערכת ההפעלה, אך לכל מסך ישנה הרזולוציה הטבעית שלו בה הוא נראה במיטבו ורצוי לבחור בה. כדאי לזכור עם זאת שרזולוציה גבוהה במסך גדול פרושה גודל טקסט קטן, לכן מי שמעוניין בתצוגה גדולה מאוד יבחר ברזולוציה יחסית נמוכה, או במסך פחות גדול שמסתפק ברזולוציה נמוכה.גיימרים שמעוניינים לשחק במשחקים כבדים עם רזולוציות גבוהות יזדקקו גם לכרטיס גרפי חזק שיוכל לתמוך ברזולוציות אלו.
הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. הפיקסלים הם נקודות זעירות המסודרות לאורך ולרוחב התמונה או מסך התצוגה. ניתן אמנם לשנות את הרזולוציה דרך מערכת ההפעלה, אך לכל מסך ישנה הרזולוציה הטבעית שלו בה הוא נראה במיטבו ורצוי לבחור בה. כדאי לזכור עם זאת שרזולוציה גבוהה במסך גדול פרושה גודל טקסט קטן, לכן מי שמעוניין בתצוגה גדולה מאוד יבחר ברזולוציה יחסית נמוכה, או במסך פחות גדול שמסתפק ברזולוציה נמוכה.גיימרים שמעוניינים לשחק במשחקים כבדים עם רזולוציות גבוהות יזדקקו גם לכרטיס גרפי חזק שיוכל לתמוך ברזולוציות אלו.
האלמנט הקטן ביותר בתמונה המהווה את יחידת המדידה של הרזולוציה. כל תמונה או מסך תצוגה מורכבים ממספר מסוים של פיקסלים המסודרים בקווים לרוחב ולאורך. ככל שמספר הפיקסלים גבוה יותר, התמונה תהיה חדה ומפורטת יותר.
הזמן שלוקח לפיקסל במסך LCD לשנות את הצבע משחור מלא ללבן מלא ובחזרה לשחור, והוא נמדד באלפיות שנייה (ms). לעתים רבות נמדד זמן התגובה מאפור לאפור, מה שמשקף זמן תגובה מהיר יתר אך פחות מדויק. זמן תגובה אטי גורם לצבעים להימרח וליצור מעין שובל בתמונה בסצנות מהירות.
ככל שזמן התגובה קצר יותר כך התמונה תראה חלקה יותר. זמני תגובה במסך LCD נעים בטווחים עיקריים של 8-2ms. מסכים עם זמן תגובה קצר במיוחד של 2ms מתאימים בעיקר לגיימרים.
הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. הפיקסלים הם נקודות זעירות המסודרות לאורך ולרוחב התמונה או מסך התצוגה. ניתן אמנם לשנות את הרזולוציה דרך מערכת ההפעלה, אך לכל מסך ישנה הרזולוציה הטבעית שלו בה הוא נראה במיטבו ורצוי לבחור בה. כדאי לזכור עם זאת שרזולוציה גבוהה במסך גדול פרושה גודל טקסט קטן, לכן מי שמעוניין בתצוגה גדולה מאוד יבחר ברזולוציה יחסית נמוכה, או במסך פחות גדול שמסתפק ברזולוציה נמוכה.גיימרים שמעוניינים לשחק במשחקים כבדים עם רזולוציות גבוהות יזדקקו גם לכרטיס גרפי חזק שיוכל לתמוך ברזולוציות אלו.
עוצמת הבהירות שהמסך יכול להפיק. ככל שהבהירות גבוהה יותר התמונה תיראה צלולה וברורה יותר, וככל שהחדר מואר והמרחק מהמסך גדול יותר, דרושה בהירות גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. הבהירות נמדדת ביחידות Cd/m2 (מספר נרות פזורים למטר רבוע. נקרא גם Nits קנדלה). הטווחים הנפוצים נעים בין 200 ל-500 Cd/m2. לשימוש בסיסי כגון גלישה ברשת, עבודה עם יישומי אופיס וכדומה, תספיק בהירות של 250-200 Cd/m2. למשחקים ולצפייה בסרטים וכן בתאורה סביבתית גבוהה, תתאים בהירות של 500 Cd/m2 או יותר.
עוצמת הבהירות שהמסך יכול להפיק. ככל שהבהירות גבוהה יותר התמונה תיראה צלולה וברורה יותר, וככל שהחדר מואר והמרחק מהמסך גדול יותר, דרושה בהירות גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. הבהירות נמדדת ביחידות Cd/m2 (מספר נרות פזורים למטר רבוע. נקרא גם Nits קנדלה). הטווחים הנפוצים נעים בין 200 ל-500 Cd/m2. לשימוש בסיסי כגון גלישה ברשת, עבודה עם יישומי אופיס וכדומה, תספיק בהירות של 250-200 Cd/m2. למשחקים ולצפייה בסרטים וכן בתאורה סביבתית גבוהה, תתאים בהירות של 500 Cd/m2 או יותר.