מיהו הסמארטפון הטוב ביותר - אוק' 18
אייפון, וואווי, שיאומי, סמסונג ו-LG: לקחנו את מכשירי הדגל האחרונים של כל החברות הגדולות ובדקנו לעומק מי מהם הוא הטוב ביותר ומי ייתן לכם תוצאה טובה ולא יקרע את הכיס. מבחן
כמו בכל שנה לקראת החגים האמריקאיים כל החברות דואגות להוציא לשוק את מגוון המכשירים החדשים שלהן וכדי לעשות סדר בבלאגן לקחנו את מכשירי הדגל הבולטים של חמש החברות המובילות בשוק. אלו מכשירי דגל שכולם נמכרים בין 3,100 ל-4,500 שקל ובנוסף הפוקופון שלו מפרט דומה מאוד ומחירו כ-1500 שקל. אז מי מהם הטוב ביותר ומי המשתלם ביותר?
תודה לאיידיגיטל על השאלת האייפון לסקירה.
המוצרים שבדקנו בהשוואה זו:
איכות הקול והשמע
כל אלו הם מכשירי מולטימדיה מתקדמים שמכילים הרבה מאוד פונקציות מתקדמות. אחת הפופולריות ביותר היא צפייה בסרטונים ואפילו האזנה למוזיקה ישירות מהרמקולים המובנים במכשיר (בתחבורה ציבורית בעיקר). צפינו באותו סרטון והאזנו לאותם שירים ובדקנו מי מהם סיפק את החוויה הטובה ביותר.
במקום הראשון ה-iPhone XS עם חווית סטריאו מעולה, סאונד יחסית דל אבל בכללי יותר טוב מהשאר, בזמן צפייה בסרטים חווית ההאזנה הייתה מצוינת עם הפרדת סטריאו מאוד בולטת, שגרמה לנו קצת לשכוח שמדובר ברמקולים מזעריים על הטלפון. אחריו נמצא ה-Note 9 שם הסאונד היה הכי קרוב לסביר מבין כולם, יש אפילו עדויות לקצת באס אבל ממש מעט. חווית השמיעה בסטריאו הייתה מוצלחת כשישנה תמיכה בדולבי אטמוס, אך למרות השם המרשים, התחושה של הצליל ההיקפי הייתה קצת פחות חזקה מזו עם האייפון.
במקום השלישי ה-Huawei Mate 20 Pro שבו בהאזנה למוזיקה אין חווית סטריאו בכלל, כלומר גם כשהטלפון מוגדר לרוחב, הוא לא מעביר את השמע למצב סטריאו כך שרוב הצליל מגיע מהרמקול הראשי שמוסתר בתוך המכשיר, וחלק דל וצר שלו מגיע דרך האפרכסת. בצפייה בסרטונים לעומת זאת צליל הסטריאו הרבה יותר מוצלח או הוא עדיין הרגיש לנו כאילו יש נטייה לרמקול הימני להיות חזק יותר. אחריו נמצא ה-LG G7 שלו סאונד דל מאוד ובמונו בלבד. כן יש אופציה להגברה משמעותית כשמניחים את המכשיר על משטח מהדהד כמו שולחן עץ חלול וזו אופציה בלעדית ל-G7, אך כאן אפילו האפרכסת לא מתפקדת כרמקול משני אלא הצליל כולו מגיע מחלקו התחתון של המכשיר.
ואחרון נמצא ה-Pocophone F1 שהיה הכי פחות מוצלח. הסאונד היה דל ואנמי, לא בסטריאו אמיתי, האפרכסת השמיעה רק את התדרים הגבוהים ולא תפקדה כרמקול נוסף אמיתי.
לסקירה מלאה על ה-Pocophone F1 לחצו כאן.
ממשק
במבחן האייפון נבדל מהשאר בזכות מערכת ההפעלה הייעודית שלו - iOS 12, בעוד כל השאר מבוססים על אנדרואיד 8 או 9, ומעליהם מולבש ממשק ייעודי שונה, בהתאם ליצרן.
iOS12 פועלת בצורה חלקה יוצאת מן הכלל, כשישנה תגובה מיידית לכל מחווה, ואותו קונספט שנולד עם האייפון X שהיה בעייתי מאוד שבו בוטל כפתור הבית והוחלף בהחלקות אצבע כאלה ואחרות, כעת עובד מעולה ובלי בעיות. המגבלות המוכרות של מערכת ההפעלה לעומת זאת, לא השתנו כלל כך שאם אתם לא אוהבים שמכריחים אותכם לעשות דברים בצורה מסוימת, עדיף להימנע ממכשירים שכאלה.
הממשק הייעודי של סמסונג, וואווי ו-LG נראה ומתפקד מצוין. לכל אחד יש את השטיקים שלו שמייחדים אותו וזה כבר תלוי בכם מה אתם מעדיפים ולכן לא ניתן ציון, אך כן נציין שהפוקפון הוא המכשיר היחידי שלא מאפשר לא להשתמש במגירות האפליקציות המוכרת של אנדרואיד, אז אם זה מפריע לכם כמו שזה מפריע לנו, קחו את זה בחשבון.
לסקירה מלאה על ה-Galaxy Note 9 לחצו כאן.
ביצועים
במבחן זה בדקנו למעשה ארבעה מעבדים שונים, ה-A12 של אפל, ה-Kirin 980 של וואווי, האקסינוס 9810 של סמסונג והסנאפדרגון 845 של קוואלקום שנמצא ב-LG ובפוקופון.
במבחן Antutu התוצאות הראו הבדל גדול לטובת האייפון כשהאנדרואיד החזק ביותר היה הוואווי, אחריו ה-G7 והפוקופון שלהם מעבד זהה, ובסוף הנוט 9. האם זה אומר שכל משחק ירוץ פה מדהים? לא בדיוק.
במבחן 3D Mark Sling Shot Extreme שבודק ביצועים גרפיים הקשורים למשחקים בעיקר, הגיע הפוקופון לציון הגבוה ביותר בהפרש ניכר, אחריו המייט 20 פרו, ה-G7, האייפון Xs, ובסוף הנוט 9. זה מראה חד משמעית שגם המעבד החזק ביותר לאו דווקא יבטיח חווית גיימינג מרהיבה.
ומה עם שימוש בעולם האמיתי? בכל המכשירים האפליקציות נפתחו מהר וללא בעיות, כשלא חווינו גמגומים או עצירות מפתיעות. כן הרגשנו שהממשק של האייפון זז בצורה חלקה שאין שני לה, וזה קיים רק ב-iOS. כן נציין את ה-G7 שלו רק 4 גיגה RAM וזה בולט שהוא זקוק ליותר שכן כאן חווינו הרבה יותר אפליקציות מאופסות, כלומר כאלו שמזערתם ואז חזרתם אחרי רגע והם חזרו למצבן המקורי.
ומה עם החום? הופתענו מאוד לטובה מהמייט 20 פרו שנשאר קריר מאוד גם בזמן מאמץ, בעוד שהאייפון התחמם בצורה בולטת. ה-G7, הפוקופון והנוט 9 התחממו בצורה בינונית באותה מידה.
בהתחשב בכל הנתונים, המכשיר עם הביצועים הטובים ביותר הוא ה-iPhone XS.
להשוואת מחירים ל-iPhone Xs לחצו כאן.
תצוגה
ללא ספק זהו אחד החלקים הקריטיים ביותר בסמארטפונים ובמיוחד במכשירי דגל מובילים כמו רוב המתמודדים כאן, אפשר לצפות למצוא את המסכים הטובים ביותר.
לאייפון המסך הקטן ביותר בחבורה עם תצוגה בגודל 5.8 אינץ' מסוג Super AMOLED ורזולוציה של 1125x2436, אחריו מגיע ה-G7 עם מסך בגודל 6.1 אינץ' מסוג LCD IPS ורזולוציה גבוהה בהרבה של 1440x3120. הבא בתור הוא הפוקופון עם מסך בגודל 6.18 אינץ' מפאנל IPS LCD ורזולוציה מעט יותר נמוכה מזו של האייפון - 1080x2246. ה-Huawei Mate 20 Pro מגיע עם מסך AMOLED בגודל 6.39 אינץ' ורזולוציה זהה ל-G7 - 1440x3120, וכמעט באותו גודל נמצא ה-Note 9 עם מסך Super AMOLED בגודל 6.4 אינץ' ורזולוציה של 1440x2960.
בליל המסכים והרזולוציות שכאן מראה את טווח האיכות שאפשר להגיע אליה במכשירים שנמצאים פחות או יותר באותה קטגוריה. למעשה, למעט הפוקופון כולם יצאו לשוק במחיר כמעט זהה, אז מה כבר ההבדל ביניהם?
מבחינת איכות התמונה הכללית, מצאנו שהתצוגה ב-Note 9 היא הטובה והמדויקת ביותר. הצבעים בהקו בעוז אך נשארו נאמנים למקור, הבהירות הייתה טובה ואחידה אך לא שרפה את התמונה, והאיזון הכללי של המסך היה ניטרלי ללא נטיות לגוונים כאלה ואחרים. מיד אחריו מגיע האייפון עם תצוגה מאוד דומה אך בחלק מהסיטואציות הצבעים היו פחות מרשימים אבל ממש בהפרש קל, אחריו ה-Mate 20 Pro שהיה מרשים מאוד אך עם נטייה לגוון ירקרק, לאחר מכן ה-G7 עם המסך הבהיר ביותר אך הצבעים נטו לכיוון החם יותר והיו פחות מרשימים, ובסוף הפוקופון שהציג תמונות שנראו טוב בעצמן אך החווירו לעומת שאר המכשירים.
לסקירה מלאה על ה-LG G7 לחצו כאן.
אבטחה ביומטרית
כל המכשירים למעט האייפון תומכים בשני אמצעים של אבטחה ביומטרית, אחד מבוסס על הפנים שלכם והשני על האצבע. האייפון Xs וה-Huawei Mate 20 Pro הם היחידים שמכילים סורק פנים תלת מימד, כלומר לא כזה שמבוסס על המצלמה הקדמית של המכשיר אלא סורק לייזר ייעודי שמסוגל לזהות עומק, מה שמבטיח זיהוי פנים מדויק שקשה לרמות אותו.
שני המכשירים הצליחו ונכשלו באותם המקומות. אם אנחנו מסתכלים ישירות למכשיר או מזווית רגילה אליו זה עובד מצוין, אך אם הפנים שלכם מעוכות לתוך הכרית, הזיהוי כמעט ואינו עובד. ובתוך הסיטואציה הספציפית הזאת, הסורק של וואווי הצליח לעבוד קצת יותר אבל עדיין בצורה מתסכלת. לעומת האייפון, הוא גם מכיל סורק טביעות אצבע שבדגם הזה בנוי מתחת למסך. עצם הימצאה של אפשרות נוספת הפחית את רמת התסכול בצורה משמעותית מכיוון שברגע שה-Face ID לא פועל, אתם נאלצים להקיש את הקוד ו-6 ספרות שצריך להקיש שוב ושוב לא נחשבת אצלנו לפעולה אינטואיטיבית ונעימה.
בכנות, ממש קיווינו שהסורק המובנה במסך של וואווי יהיה מהיר כמו אלו הקיימים בשאר המכשירים של החברה, אבל הוא קצת איטי ונוטה לפספס. מבין כל המכשירים, סורק טביעת האצבע המובנה בפוקופון הוא הטוב והמהיר ביותר. הוא זיהה אותנו כמעט תמיד, ופתח את המכשיר מיד. אחריו נמצא הסורק של הנוט 9, ה-Mate 20 Pro ובסוף ה-G7.
מצלמה
אתם כבר יודעים בעצמכם, מצלמות הפוקט נעלמו מהעולם והוחלפו כליל על ידי המצלמות הסלולריות. עם השנים היצרניות עשו מאמצים גדולים לשפר את איכות התמונה ככל הניתן, להוסיף אפקט של עומק שדה ואף זום אופטי, ואחרי שעברנו את מלחמת המגה פיקסל שכולם שאפו ליותר, הגענו לשלב שבו האינטלגנציה המלאכותית לוקחת חלק מרכזי בעיבוד התמונות. האם זה פתר את הבעיה?
למי שאוהב נתונים טכניים, הרזולוציה המקסימלית של מכשיר היא:
iPhone XS: 12 MP
Samsung Note 9: 12 MP
Xiaomi Pocophone F1: 12 MP
LG G7: 16 MP
Huawei Mate 20 Pro: 40 MP
על פניו לוואווי יש יתרון מובהק על השאר - רזולוציה גבוהה פי כמה משאר המכשירים. גלו למטה האם זה באמת משנה משהו.
בתאורת חדר רגילה אפשר לראות שהאייפון, וואווי והנוט 9 מצליחים ללכוד פרטים רבים בלי מריחות ועיוותים, אך התמונה החדה ביותר היא זו של המייט 20 פרו, ה-G7 קצת מעוות את הצבעים והרחק מאחור נמצא הפוקופון עם הכי פחות מידע בתמונה.
כשהפעלנו את תאורת האולפן התוצאות נשארו זהות, רק שהפעם האייפון סונוור וזה גרם לו להטות את הצבע.
בחוץ בתנאי שמש ושמיים כחולים, המייט 20 פרו מצליח ללכוד את הפרטים הקטנים ולשמור על התמונה טבעית ללא חידוד יתר, האייפון עם צבעים דומים ותמונה רכה יותר, כלומר פחות הדגשה על הפרטים. הנוט 9 כהרגלה של סמסונג עם חידוד מעט מוגזם אבל צבעים מצוינים וה-G7 והפוקופון עם תוצאה בסדר גמור דומה.
בכל המכשירים ישנן שתי מצלמות לפחות, למעט הפוקופון שהעדשה השנייה שלו משמשת כחיישן עומק. ב-G7 ישנה עדשה רחבה ועדשה רגילה, ואילו במייט 20 פרו יש שלוש עדשות, רחבה, רגילה וזום אופטי X3. זאת לעומת הזום אופטי X2 שיש באייפון ובנוט 9. תוספת הזום הזו סוגרת את הפער בין מצלמות סמארטפון למצלמות פוקט שבהן זום אופטי X3 הוא דבר מאוד נפוץ. היכולת להתקרב לחפצים או אנשים מבלי לזוז מאוד מקלה על השימוש. כן נציין שברגע שעוברים לעדשה השלישית ישנו רגע קצר שבו התמונה אינה חדה, התמונה רועדת והפוקוס לא פועל. אחרי כשנייה כל הסעיפים האלה נפתרים מעצמם.
בעוד שזה נראה כאילו הצבעים בוואווי אינם נכונים, אם תשימו לב, מדובר באותם צבעים, רק שהזום כה גדול, שבעדשת המצלמה נתפס חלק בהיר יותר של השמיים שנמצא קרוב יותר לקרקע.
במבחן צילום עומק השדה האייפון Xs עם התוצאה הטובה ביותר שמיד בולטת לעין. אפל המציאו את השיטה הזו ומובילים בה מאותו יום. עומק השדה נראה מציאותי, תואם למה שהיינו רואים דרך מצלמה אמיתית ומאוד נעים לעין. מפתיע לטובה הפוקופון עם עומק שדה מרשים ביחס למחיר המכשיר, אחריו הנוט 9, המייט 20 פרו ובסוף ה-G7.
עומק השדה מחושב על ידי מדידת עומק הסצינה בהשוואה בין שתי עדשות שונות. למעשה זה מייצר ראייה סטריאוסקופית תלת ממדית כמו העיניים האנושיות, בכך התוכנה מסוגלת להבדיל מה נמצא מקדימה ומה מאחורה ולהתאים את האפקט בהתאם. כפי שעיניכן רואות, זו משימה שקל להיכשל בה. בעוד שעדשה אמיתית עושה זאת בצורה אופטית, הטלפון מחשב את התוצאה ומזייף אותה. זה אומר שבסצינות מלאות בפרטים כמו סביבה מלאת עלים או בחפצים שקופים, תתקבל תוצאה מעוותת שקל לראות אותה. את זה אף מכשיר עוד לא הצליח לעבור בהצלחה אז דעו שישנן מגבלות.
אינטלגנציה מלאכותית
בכל המכשירים למעט האייפון ישנה תמיכה ב-AI המנתחת בזמן אמת את התמונה שהעדשה רואה, ומשנה את הגדרות התמונה בהתאם. בנוסף, בנוט ובמייט יש אופציה לחיפוש ויזואלי מובנה במכשיר, כלומר לא דרך אפליקציית Google Lens או דומה לה. אותו חיפוש בסמסונג נקרא Bixby Vision ובוואווי נקרא HiVision מאפשר לאתר אובייקטים דומים באינטרנט. למשל אם תצלמו בקבוק מים, ביקסבי תציע תמונות של בקבוקי מים מפינטרסט, ו-HiVision תציג תוצאות ספציפיות מבינג, כלומר לא דף חיפוש, עמוד ספציפי. ישנן אופציות נוספות כמו בנוט 9 שיכול לאתר יין דרך סריקת התווית שלו ובמכשיר של וואווי אפשר לאתר את האובייקט באתרי קניות.
מבין כל המכשירים, הזיהוי הנרחב והמדויק ביותר שראינו היה של ה-Huawei Mate 20 Pro שהצליח להבין מה נמצא מולו שוב ושוב. בנוסף, אהבנו את התכונה שמזהה פנים ומחליפה את מצב הצילום לפורטרט ומשנה את מצב הזום בהתאם. כלומר אם יש מספר אנשים בתמונה ואתם נמצאים קרוב אליהם, העדשה תתחלף לעדשה הרחבה אוטומטית. אותה אוטומציה מאוד עוזרת לגשת על הפער בין מצלמות סלולריות למצלמות ידניות יותר.
באפל לעומת זאת נתקלנו בבעיה. בדיוק כשחשבנו שסיימנו עם העניינים האלה, אפל מזכירה לנו שהיא בעל הבית וזו שמכתיבה את הדרך היחידה להעביר תמונות וסרטים מהטלפונים שלה. באייפון כמו בדגמים הקודמים של החברה, התמונות נשמרות כברירת מחדל בפורמט HIEC שאומנם חוסך מקום, אך אינו קריא בעליל על ידי אף תוכנה שבבעלותנו, כולל פוטושופ. אחרי ששרפנו שעה שלמה בניסיון למצוא מפענח גילינו שלראות את התמונות עדיין לא מאפשר לנו לערוך אותן, ונאלצנו לאתר תוכנה נוספת שתמיר את הקבצים. כל התהליך המיותר הזה יכול היה להימנע אם אפל הייתה מכניסה את הגדרות המצלמה לתוך אפליקציית המצלמה עצמה ולא בהגדרות המכשיר הכלליות, שבהן ביקרנו אגב, אך מי חשב להסתכל על סעיף בשם "מבנים" שבו יש שתי אופציות, יעילות גבוהה והתואם ביותר.
על כל זאת, לטעמנו המצלמה הטובה ביותר שייכת ל-Huawei Mate 20 Pro, וכמעט באותו מקום נמצא האייפון Xs. אחריו הנוט 9, הפוקופון ובסוף ה-LG.
סוללה
את מבחן הסוללה החלטנו לבצע בצורה אחרת הפעם, במקום להריץ כל מיני סרטים ושימושים לא אחידים, הפעלנו את מבחן הסוללה של אפליקציית Geek Bench 4 ובה ביצענו פריקה חלקית של 3 שעות. בזמן הזה המעבד פועל על 100%, המסך מעומעם ולאחר מכן האפליקציה נותנת ציון ואנחנו רואים כמה אחוז סוללה נשאר. לכל מכשיר יש קיבולת שונה אך התוצאה לא תמיד בהתאם.
במקום הראשון עם קיבולת של 4200 מיליאמפר וציון של 6982 נקודות, ה-Huawei Mate 20 Pro שנשאר עם 78% בסוף המבחן.
במקום השני עם קיבולת של 4000 מיליאמפר וציון של 5700 נקודות, ה-Galaxy Note 9 שנשאר עם 68% בסוף המבחן
במקום השלישי עם קיבולת של 4000 מיליאמפר וציון של 5344 נקודות, ה-Pocophone F1 שנשאר עם 68% בסוף המבחן.
במקום הרביעי עם קיבולת של 3000 מיליאמפר וציון של 3420 נקודות ה-LG G7 שנשאר עם 50% בסוף המבחן.
במקום החמישי עם קיבולת של 2658 מיליאמפר וציון של 3145 נקודות ה-iPhone Xs שנשאר עם 48% בסוף המבחן.
במבחן העולם האמיתי שבו חיינו עם המכשירים כטלפון האישי שלנו והשתמשנו בהם כאחד האדם, מצאנו שדווקא הפוקופון עולה משמעותית על הנוט 9 בחיי הסוללה, למרות שבמבחן התקבלה תוצאה גבולית. מעבר לכך, כל שאר התוצאות התאימו למציאות.
לסקירה על ה-Huawei Mate 20 Pro לחצו כאן.
עמידות
אחד הסעיפים שבו הפוקופון נכשל לעומת שאר המכשירים הוא סעיף העמידות במים. החברה לא מציינת כל תקן לעמידות כלשהי בנוזלים או באבק, כשגוף המכשיר הוא פלסטיק פשוט וציפוי הזכוכית על המסך הוא מסוג גורילה גלאס שגרסתו אינה ידועה. כל שאר המכשירים מכילים ציפוי גורילה גלאס 5 למעט האייפון שלהם תקן משלהם, וכולם עומדים בתקן IP68 שמבטיח עמידות בטבילה סטטית עד עומק של 2 מטר במשך 30 דקות. זה אומר שכל המכשירים למעט הפוקופון יעמדו בגשם או נפילה אקראית לאסלה (מבחינת הנוזלים לפחות), ובשלב זה של חיינו, יוצא דופן למצוא טלפון שאינו עמיד בנוזלים, וזו מגבלה משמעותית.
בכך כל המכשירים באותו מקום למעט הפוקופון שאינו עמיד בעליל.
הטוב ביותר
לכל מכשיר יש את החוזקות והחולשות שלו והן לעיתים בולטות, ולעיתים כל כך מלאות בניואנסים שקשה לתאר אותן. אחרי שחווינו את כל המכשירים בצורה אישית והשתמשנו בהם כטלפון אישי לכל דבר, לטעמנו הסמארטפון שהיה הכי פחות מתסכל, הכי מלא בתכונות שימושיות, שלא הדאיג אותנו האם הסוללה תחזיק עד סוף היום והאם התמונות יצאו כמו שצריך, הוא ה-Huawei Mate 20 Pro. הוא נוח לשימוש, מצלם מצוין, מחזיק כמעט יומיים והכי חשוב, לא גרם לנו להתעצבן אפילו פעם אחת.
המשתלם ביותר
אחרי שראיתנו את כל ההבדלים בין המכשירים היקרים ביותר בשוק לבין הפוקופון, ויש לא מעט מהם, הוא עדיין מספיק טוב כדי לספק את הצרכים של כל אחד ואחת, ובמחיר טוב מאוד. אז נכון, הוא לא עמיד במים, המסך שלו לא הכי טוב וגם המצלמה לא הכי טובה. אבל יש מכשירים שעולים אלף שקל יותר ממנו שהם לא טובים כמוהו אז תזכרו שהמחיר לא מייצג תמיד איכות.
להשוואת מחירי המוצרים שבדקנו:
