המעבד הוא "מוח" המכונה, כלומר יחידת הפענוח של הפקודות אותן מעביר המשתמש למחשב, במקרה שלנו. מדובר ברכיב חומרה המאוחסן פיזית בתוך המחשב, אך ניתן למצוא אותן בערך בכל מכונה "חושבת" שנמצאת בחוץ או בהקשר למדריך זה, כל הציוד ההיקפי של המחשב; מדפסות, מסכים, מכונת פקס אך לא רק – כמו שאפשר למצוא מעבדים במכוניות, טלוויזיות וכמובן, בכל מכשיר סלולרי.
מדובר בשתי יצרניות השבבים הגדולות והמפורסמות בעולם ואת מעבדי המחשב שלהן אפשר למצוא בקרב רוב מוחץ של המחשבים הנייחים והניידים ברחבי העולם, אם לא בכולם. קיימות עוד יצרניות מעבדים בחוץ, אם כי בעולם המחשבים השליטה היא ללא עוררין על ידי צמד החברות שלפנינו. נכון ל-2020 היצרנית Intel שולטת ביד רמה בשוק המחשבים הניידים והנייחים, אם כי החל מ-2018 בערך AMD החלה להציע מגוון עשיר יותר של מעבדים חזקים יותר (במבחני מעבדה), במטרה להפוך לאלטרנטיבה ראויה, כך שלא כל פעם שנשמע "מעבד" נחשוב אוטומטית על Intel.
כשמגיעים למעבד, יש כמה פרמטרים שחשוב לקחת בחשבון:
דגם המעבד: ל- AMD ו-Intel יש רמות עוצמה שונות של מעבדים, המחולקות לקטגוריות. הדגמים המפורסמים יותר הם אלו של Intel ובוודאי יצא לכם לשמוע על שבבי ה-Core i3, i5 וה-i7 שלה, כאשר כל Core מסמל על כמות אחרת של ליבות וכוח עבודה. אצל AMD הסדרות מחולקות לפי Ryzen 3, Ryzen 5, וה-Ryzen 7. בשתי היצרניות הדירוג בעוצמת המעבד הוא מהנמוך לגבוה, כלומר דגמי 3 פונים בדרך כלל למשתמשים עם הדרישות המינימליות (שיטוט באינטרנט ותמיכה ביישומי מחשב בסיסיים כמו חבילת אופיס לדוגמה), דגמי 5 למשתמשים בינוניים (גיימינג ברמה חובבנית או עיבוד גרפי למשל) ודגמי 7 למשתמשים מתקדמים (גיימינג ברמה מקצועית או עריכת וידאו). קיימים גם מעבדים בסדרות ואיכויות גבוהות יותר – אך אלו פחות רלוונטיות למשתמש הפרטי.
דור המעבד: שתי יצרניות השבבים מקפידות להשיק מדי שנה מעבדים חדשים תחת כותרת "מעבדי דור X", כשהסימן X מחליף את הדור הנוכחי כמובן, לרוב לצד כינוי שמתלווה לסדרת מעבדי הדור החדש. כמו תמיד, מדובר במעבדים המציעים שיפורים טכניים מקודמם, בין אם זה במהירות עיבוד גבוהה יותר, חומרה פיזית קטנה יותר או התחממות בקצב איטי יותר. כאידיאל, נעדיף תמיד את מעבדי הדור האחרון ובמקרים נדירים נמליץ על דור אחד לפניהם.
מהירות המעבד (מהירות שעון): נתון הנמדד ב-GHz וככלל מנחה, ככל שהמהירות גבוהה יותר, כך המעבד יעבוד מהר יותר. ישנם עוד כמה פרמטרים שיקבעו את מהירות המעבד בפועל, אך עדיין הספרות הצמודות למעבד היא דרך יעילה להבין את פוטנציאל זריזות כוחו.
קצרה היריעה מלהכיל את כל מאות סוגי המעבדים וכיצד להבדיל ביניהם אבל כעיקרון, מעבד עדיף הוא זה שמתאים בדיוק לצרכי המשתמש. שוק מעבדי המחשבים הנייחים באמת עצום ועובר מדי שנה שיפורים בביצועים, שינויים בשמות וזוכה בכל פעם לדור חדש שמוצמד אליו – המשקף את מעבדי מודל השנה הנוכחית. בשנתיים האחרונות שוק המעבדים למחשב השולחני עבר הרבה טלטלות וכעת הוא תוסס מתמיד: AMD בשנים האחרונות משקיעה המון בפיתוח מעבדים שקורצים למשתמשים ה"רגילים" עם הדרישות הסטנדרטיות ולמשתמשי ה"קצה", התובעניים יותר. מאחר והתחרות רק החלה קשה לומר כרגע לאן הרוחות נושבות ואם ניסיונה של AMD יצליח לה אך לכאן או לכאן, קשה לומר מיהו המעבד שיותר יתאים למחשב השולחני – למרות עליונותה הברורה של Intel, נכון לכתיבת שורות אלה.
בניגוד למעבדי המחשב השולחני, כאן המציאות הרבה יותר פשוטה ובשוק הלפטופים שולטים ללא עוררין מעבדי Intel. שלא תטעו - ניתן למצוא בישראל ניידים מצוינים נושאי מעבדי Ryzen לסוגיו – אבל לא היינו ממהרים להמליץ עליהם. הסיבה: Intel משקיעה הרבה יותר מ-AMD בפיתוח מעבדי מחשבים ניידים ומגוון הדגמים העצום לפי השימושים השונים של כל משתמש ומשתמש הופכים אותם לאידיאליים הרבה יותר ממעבדי AMD, עבור מחשבים ניידים בכל מקרה. בשנים האחרונות נראה כי AMD מנסה יותר ויותר לנגוס בעוגת המעבדים לניידים, אך כרגע ללא צל של ספק Intel עם ידה על העליונה.
נתחיל מהאמת המצערת: אין תשובה אחת נכונה לשאלה שבכותרת. מעריצי AMD כנראה ייטענו שסדרת המעבדים הגרפיים Radeon מבית אותה יצרנית מספקים את מהירויות העיבוד הגרפי הטובות ביותר ואילו שוחרי Intel יעדיפו בדרך כלל את Nvidia, המייצרת בין היתר גם יחידות עיבוד גרפיות שמשתלבות נהדר עם מארזי Intel. חשוב לציין דבר נוסף: המעבדים הגרפיים של החברות Radeon ו- Nvidia הם השולטים בשוק ועונים על כל צרכי המשתמש הפרטי, לא משנה אם מדובר במטלות הכי קטנות כמו עריכת מצגת או אתגר של ממש, כמו הרצת משחק שיצא השנה תחת ההגדרות התובעניות ביותר.
אז מי באמת החזק מבין השניים? בנימה אישית, אחרי שעברו תחת ידינו עשרות מחשבים נייחים וניידים לאורך השנים, שצוידו במעבדי AMD ו-Intel בהם גם שולבו כרטיסי מסך מקצועיים, שמנו לב למגמה הבאה: מעבדי AMD עם כרטיס מסך Radeon לרוב סיפקו ביצועי עריכה גרפית (פוטושופ, אילוסטרייטור) מצוינים וכך גם בעת עריכות וידאו – כלומר מהירות ה"רינדור" הייתה עדיפה בצורה די מורגשת. לעומתם, מעבדי Intel בשילוב כרטיס מסך Nvidia הציעו את חווית הגיימינג הטובה ביותר – כלומר זמני הטעינה היו מינימליים, עיבוד התמונה היה זריז להפליא ולא חווינו קרטועי מסך ו"קריעות" גרפיות מעצבנות. האם זה מספיק כדי לטעון בביטחון ש-AMD טוב לעריכה גרפית ו-Intel עדיף לגיימינג? בוודאי שלא – אם כי ניסיוננו האישי לימד זאת.
כעיקרון, משתמשי הקצה, כלומר אלו שמשתמשים במחשב בחיי היום-יום ואינם בעלי חנות מחשבים או עוסקים בתחום החומרה, לא אמורים או צריכים לדעת את מחירם של המעבדים. הסיבה? מערכת השבבים מגיעה כחלק מהמחשב עצמו ואינם נמכרים בנפרד - אלא אם בחרתם לבנות מחשב בהתאמה אישית, וכאן כמובן המחיר ישתנה בהתאם לסוג המעבד שתבקשו לשלב במארז שלכם. עוד משהו שחשוב לקחת בחשבון: בניגוד ללא מעט תחומים, כאן דווקא המחיר הוא כמעט תמיד ערובה לאיכות המעבד – וברוב המקרים מעבד יקר יותר יהיה פשוט עדיף, כלומר מתקדם ומהיר יותר, ממעבד שיהיה זול ממנו.
מעבדי AMD ו- Intel מתחילים מ-300-400 שקלים לדגמים הזולים, כלומר בדר"כ לא יותר מזוג ליבות ומהירות שעון נמוכה. הדגמים הבינוניים ינועו בטווח מחירים שבין 700-800 שקלים ובעבורם תקבלו מעבד עם יותר ליבות ומהירות חישוב יותר גבוהה. הטווח הגבוה הוא בין המחירים 1500-2500 שקלים ובעבורם תקבלו לרוב את דור המעבדים האחרון, מרובה ליבות ומהירות עיבוד יוצאת מגדר הרגיל. כמובן שיש מעבדים חזקים ויקרים מאלו שהוצגו, אך אלו פונים בעיקר לשוק העסקי וכמעט שאינם רלוונטיים למשתמש הפרטי.
