אחרי השקילה קיבל כל שואב צ'אנס לנקות את שאר הגרגירים בזמן לא קצוב, זאת כדי לקבל אומדן על איכות שלא מדודה בזמן.
מי שזכה במקום הראשון במבחן האורז הוא דגם ה-V8 Absolute של-Dyson. ה-V8 משתמש במברשת ממונעת איכותית ומצליח לגרוף תוך 10 שניות כמות נאה של 138 גרם מתוך 150 גרם. מספר שניות נוספות וכל הגרגירים נאספו בקלות למיכל השואב. לא רחוק ממנו מתברג למקום השני ה-Bosch שהצליח לשאוב 128 גרם אורז ובלי מאמץ מיוחד אסף גם הוא את שאר גרגירי האורז. למקום השלישי הגיע ה-VAX שאסף ב-10 השניות 107 גרם מכובדים אך הצליח בזמן לא מוגבל לאסוף 140 גרם סה"כ. למקומות האחרונים הגיעו ה-Hoover שהצליח ללקט 97 גרם בעשר שניות ו-120 גרם סה"כ ובמקום החמישי נמצא השואב של Midea עם 94 גרם בעשר השניות הראשונות – 114 גרם סה"כ.
מבחן הקמח
עם כל הכבוד לאורז, גרגיריו הגדולים מאפשרים לשואבים מספיק "אחיזה" כדי להתרומם למיכל אך כיצד יגיבו המיכלים והפילטרים כשמדובר בקמח הנוטה לספוח לחות ומאתגר?
גם כאן לצורך ההוגנות פוזרה כמות מדודה של קמח – 100 גרם, השואבים נשקלו לפני ואחרי האיסוף על משקל בעל רמת דיוק גבוהה. הקמח פוזר על שטיח רגיל ולכל שואב ניתן זמן לא קצוב לשאיבה עד קצה גבול היכולת.
את המבחן התחיל ה-Dyson שהצליח גם כאן להגיע למקום הראשון ולשאוב 136 גרם מתוך 100 הגרם של הקמח. הערניים שבכם יבחינו שמדובר בכמות גבוהה יותר ממה שפיזרנו וזאת כיוון שלמרות שהשטיח לכאורה היה נקי, הדייסון שאב ביעילות לכלוכים נוספים שמצאו את דרכם לשטיח. במקום השני, עם 109 גרם צלח את המבחן ביעילות ה-Bosch – שליקט גם הוא את הכמות המקסימלית מהשטיח, עם תוספת. נוסף לאיכות השאיבה שהרשימה אותנו התרשמנו לטובה מנוחות העבודה עם הבוש – חלוקת המשקל הנכונה שלו הפכה אותו לפייבוריט שלנו או ל"רכב האיסוף" אם תרצו, שאיתו ניקינו לכלוכים שנותרו על המשטחים לאורך המבחן. למקום השלישי שאב את דרכו ה-VAX ששקל 96 גרם יותר לאחר השאיבה - קרוב מאוד לכמות שפוזרה. אחריו במקום הרביעי מתמקם ה-Midea עם 83 גרם בשיא היכולת ולמקום האחרון במקצה הזה הגיע ה-Hoover שאסף 81 גרם קמח סה"כ.
בתום שני המבחנים – האורז והקמח קיבלנו מנצח ברור והוא ה-Dyson V8 – הוא אסף את הלכלוך ביעילות גבוהה יותר מהשאר, עשה זאת בזמן קצר יותר ולא נרתע מהגרגירים המאתגרים ששפכנו בפניו.
בבסיסו של כל מכשיר נייד ישנה סוללה, ואם זה הבסיס כדאי שהוא יהיה איכותי. ישנם שני סוגים של סוללות בכל השואבים שבדקנו – ניקל-מתכת (NiMH) וליתיום-יון (Li-Ion). מה עדיף? כמעט מכל בחינה סוללות הליתיום עדיפות. יש להן יותר מחזורי טעינה, הן קלות יותר מבחינת משקל והן שומרות על איכות גבוהה יותר לאורך זמן. כמו כן בעבודה מאומצת קל להן לפרוק ולהיטען שוב מחדש. לסוללות הניקל יתרון בעמידות בחום אך כיוון שמדובר בשימוש ביתי לא סביר שיתרון זה יורגש, מלבד זאת עלותן נמוכה יותר.
אך אולי הנקודה החשובה ביותר בסוג הסוללה זה האופי שלה. בשוק הביתי אנחנו פוגשים סוללות ניקל מטאל בעיקר במברגות פשוטות ואלו, אם אי פעם החזקתם אחת יותר משנה, נוטות להפסיק להיטען בשלב מסוים. שכן סוג הסוללה הספציפי הזה ניחן במעין אפקט זיכרון, בכך לא ניתן לטעון את הסוללה עד ל-100% כל פעם אלא תקרת הטעינה צונחת עם כל שימוש. בנוסף הסוללה מאבדת את האנרגיה השמורה בה גם ללא שימוש בשואב. זה אומר שאם המכשיר לא מחובר לחשמל באופן קבוע, הסוללה תמיד תהיה ריקה. כל אלו מחלות שמופיעות לאחר יותר משנה ואינן קיימות בכלל בסוללות ליתיום. שם אורך החיים הוא בין 300-500 מחזורי טעינה מלאים.
אז מי בחרו בסוללות הליתיום ומי בניקל? Midea ו-Hoover בחרו בסוללות המסורתיות יותר – NiMH ואילו דייסון, VAX ובוש בחרו בסוללות הליתיום.
למרות האמור לעיל יש לציין שזמן השאיבה תלוי במספר גורמים עיקריים – עוצמת השאיבה ("טורבו"), שימוש במברשת ממונעת או פסיבית וסוג המשטח ששואבים (רצפה או שטיח), והפערים עשויים להיות משמעותיים. היצרנים מצהירים על זמן עבודה שלרוב שונה מאוד מהמציאות וזאת כיוון שהם בודקים את השואבים תחת תנאים אידיאליים, ללא מברשת ממונעת ששואבת את כוחה מהסוללות ולא במצב העבודה החזק ביותר. הפעלנו את השואבים ברצף, במצב העבודה המקסימלי, עד שאזלו הסוללות.
מי שהגיע למקום הראשון בזמן העבודה הוא השואב של Midea עם זמן עבודה רצוף של 43 דקות, אחריו ישנו שוויון בין VAX ו-Hoover עם זמן עבודה של 26 דקות רצופות, ולבסוף שוויון נוסף בין Dyson ובין Bosch עם זמן העבודה הנמוך ביותר של 15 דקות בלבד. כשמסתכלים על הזמן המוצהר על ידי היצרנים מגלים נתון די רחוק מהמציאות – דייסון מצהירים שלדגם ה-V8 זמן עבודה של עד 40 דקות - אך זמן זה אינו מחשיב את המברשת החשמלית ואת מצב העבודה החזק יותר. פער הזמנים גדל אף יותר אצל Bosch כאשר היצרן מצהיר על זמן עבודה של 60 דקות ובפועל זכינו לכרבע מכך בלבד. Hoover קרובים יותר למציאות כאשר הזמן המוצהר שלהם הינו 30 דקות, 4 דקות יותר ממה שקיבלנו בפועל. VAX מצהירים על זמן פעולה של 24 דקות כשבפועל קיבלנו 26 דקות – נתון טוב יותר מהצהרת היצרן ולבסוף ממידאה לא קיבלנו נתון רשמי אך זמן הפעולה שלהם היה הטוב ביותר.
עם כל הכבוד לבדיקות שלנו, יש חלקיקים קטנים שכל השואבים שלנו ידעו לשאוב ואלו השקלים שיש לנו בכיס. אבל האם יש קשר בין היכולת שלהם לשאוב לכלוך ובין מזומנים? בגדול כן.
בדירוג העלות אנו מעדיפים את השואבים שמגיעים למקומות האחרונים, ולא הראשונים. מי שמוביל את המבחנים ומוביל גם את טבלת המחירים זהו ה-Dyson V8 Absolute. מחירו עומד על 2,800 שקלים מכובדים. למקום השני מגיע בוש במחיר של 1,763 שקלים, אחריו VAX במחיר של 1,690 שקלים, לאחר מכן Midea שעולה 580 שקלים ולבסוף Hoover שנכון לכתיבת שורות אלו מחירו הוא הנמוך בחבורה – 497 שקלים בלבד.
השואב הטוב ביותר בחבורה הוא ללא ספק ה-Dyson V8 Absolute. איכות השאיבה, האביזרים והשימושיות הוכיחה את עצמה מעל השאר, אך המחיר שלו גבוה משמעותית מהמתחרים. מי שידו משגת ומחפש שואב אלחוטי איכותי יקבל את מבוקשו.
לעומתו, תואר השואב האלחוטי המשתלם ביותר הולך למכשיר של VAX. יחס העלות מול התועלת שמקבלים בשואב הבריטי הופך אותו לבחירת הקניה החכמה ביותר.
