סקירת wisebuy - משחק מחשב משחק מחשב Resident Evil 2

Item: משחק מחשב Resident Evil 2
Author: לירן עבדי

לירן עבדי | 17.03.2019

הטוב

משחזר בהצטיינות את הכותר הקלאסי
משחק אימה משובח כשלעצמו
תפאורה מפורטת ומצמררת
משחקיות מאתגרת, טקטית ומהנה

הרע

עלילה בנאלית ושחוקה
אין הבדל מהותי בין שתי הדמויות שניתן לבחור
חיי משחק קצרים יחסית
כולל המון קטעים גרוטסקיים – לא מתאים לכולם

בשורה התחתונה

המשחק Resident Evil 2 הוא שחזור מצוין לקלאסיקה המצמררת. הוא טקטי להפליא, בנוי מסביבות דינמיות מרעידות ומדממות להחריד ואפילו מבוסס על סיפור שמתקדם היטב, למרות הקלישאות הרבות בו. אמנם יש בו קטעים מקפיצים שלא יתאימו לכל סוגי השחקנים, אבל זו בערך ה"אזהרה" היחידה שיש לקחת בחשבון. כך עושים רימייק למשחק זכור לטובה.

הקדמה

תחת פיתוחה של חברת המשחקים היפנית Capcom, כותר ההישרדות/אימה Resident Evil 2 הושק ב-25 בינואר לפלטפורמות PlayStation 4, Xbox One ו-PC, שגרסתו נבדקה בסקירה זו. המשחק מהווה חידוש למשחק הפופולרי בעל אותו שם שיצא ב-1998, כשגם הפעם על השחקן מוטלת המשימה לברוח מ- Raccoon City, העיר המפורסמת ומוכת הזומבים.

עלילה

(30% מהציון הסופי)

8.5 מתוך 10

עלילת Resident Evil 2 זהה לזו שיצאה ב-1998 ומתרחשת כחודשיים לאחר התפרצות ה- T-Virus, הנשק הביולוגי הידוע לשמצה שהופץ על ידי ארגון Umbrella, וירוס שגורם לאנשים להפוך לזומבים נטולי מחשבה וצמאי דם. המשחק נע בין הדמויות ליאון, שוטר צעיר וקלייר, סטודנטית המחפשת את אחיה, כשהסיפור מסביב הוא לא זכיר במיוחד, אם לומר בעדינות. אלא שזה לא באמת משנה: למרות שלא תשאירו במודעות שום דמות, השחקן הראשי כאן היא האווירה – המדרגות החורקות, המסדרונות האפלוליים, הפינות המעופשות וקולות הניפוץ המפתיעים הם אלו שמספקים את מנת האימה הנדרשת וקשה למצוא אירועים בלי טיפת דרמה ברקע. לא באמת ציפינו לסיפור גדול מהחיים אבל תפאורה איכותית ומושקעת יש גם יש ומבחינתנו זה כל מה שצריך עבור כותר אימה רווי באופי מצמרר.

גרפיקה וסאונד

(30% מהציון הסופי)

9 מתוך 10

כיאה למשחק אימה, Resident Evil 2 עומד בכל תנאי הפורמט. סצנות בהלה שלא מצפים להן? יש. אווירה מלנכולית והישרדותית? יש. צלילי אימה מדויקים ומוזיקת רקע מבהילה? יש. המשחק לא מאפשר לשחקן להיכנס לרגע של אדישות ומרגע אקשן לרגע מבהיל אחר המרחק בדרך כלל הוא דלת אחת, שמשנה מחדש את האטמוספירה במשחק. כאן המקום להוסיף שיש המון רגעים מדממים במשחק: איברים כרותים, מעיים שפוכים ולסתות מפורקות, כך שבעלי קיבה רגישה כנראה לא יסתדרו עם המשחק, בלשון המעטה.

עוד בהיבט הגרפי, זומבי ה-Tyrant הוא ללא ספק אחד מכוכבי המשחק, שמספק את הרגעים הוויזואליים המרשימים והמאיימים ביותר. מדובר באויב בלתי ניתן להבסה וכאשר הוא צץ במפתיע, עלינו רק להתחמק ממנו עד למעבר לקטע הבא, אליו האויב הבלתי-מנוצח לא יכול להגיע. ההפתעה היא בעיקר באגף הגרפיקה והסאונד; צעדיו המרתיעים והנשמעים לרחוק ופניו הקרות כקרח והאנושיות-יחסית הופכות אותו למפגן ויזואלי מרשים ומטלטל, כך שכל מפגש מולו מצליח לרגש מחדש, לטוב ולרע.

משחקיות

(20% מהציון הסופי)

9.5 מתוך 10

מיד בתחילת המשחק התבקשנו להיכנס לנעלי אחת הדמויות, קלייר או ליאון. בחרנו בליאון ואחרי בערך 6 שעות משחק החלפנו לקלייר, מתוך ציפייה לקבל חווית משחק שונה במעט. החלק המאכזב זה שיש המון חלקים חופפים: רוב החוויות חזרו על עצמן ופרט לכמה סיטואציות, דמויות משנה קטנות וכמה סביבות שונות, אין הבדל מהותי מדי או לפחות כזה ששווה לעבור עבורו את כל הסיפור מהתחלה, אלא אם אתם מעריצים שרופים של סדרת האימה.

באשר למשחקיות עצמה, קאפקום הצליחה להתעלות על עצמה וביצעה המרה מצטיינת למשחק שאמור לעמוד בסטנדרט של שנת 2019. ראשית, זוויות המצלמה הקבועות והמעצבנות נעלמו – לא עוד ירי על דמות בלתי נראית או זוויות בלתי אפשריות שלא מאפשרות לנוע בנוחת וקוטעות את רצף המשחק. השיפורים הברורים מאליהם מתבטאים גם בקיצורי דרך נוחים, אחסון מהיר יותר של ציוד, שלל עזרים לפיצוח חידות ועוד. המפה לא השתנתה יותר מדי מזו שהוצגה לפני 20 שנה, מלבד פירוט נדיב יותר מצד המשחק, שגם מועיל בטובו לעדכן את השחקן כשהחדר פונה מאביזרים שיש לאסוף ותוספת מבורכת לא פחות – האפשרות להשתמש בכל מכונת כתיבה שנקלעת לדרכנו כתחנת שמירת המשחק.

רוב המשחק נע בין פתירת חידות וחיסול זומבים, אבל שלא תטעו, מדובר במשחק טקטי לחלוטין. נדרשנו להתנהל בתבונה עם הציוד שברשותנו, להתחשב בכל ירייה, להתבלט איזה אביזר להכניס לתיק שלנו ולחשוב פעמיים האם להיכנס לחדר הסמוך. ברמות הקשות יותר, האתגר עולה פי כמה כמובן וברוב המקרים העדפנו להימנע מעימות מאשר להתחיל לרסס אויבים ולסיים את הקרב עם כדור בודד בקנה וסיכוי אפסי לשרוד את המאבק הבא. לא בכדי גרסת 1998 של המשחק נחשבה לחלוצה בתחום: היא גרמה לשחקן שהתרגל לחסל בלי אבחנה במשחקי פעולה, לחשוב פעמיים לפני כל חיסול והדילמה המסתכלת הזו מופיעה גם כאן – וזה מהנה יותר ממה שזה עלול להישמע.

זומבי ה-Tyrant, כאמור האויב שלא ניתן לחסל ומופיע לראשונה בערך באמצע המשחק, מוסיף המון ל- Resident Evil 2 שמקבל ערך הישרדותי טהור, ובמפגשים מולו חיפשנו רק את דרך המילוט המהירה ביותר. בזמן פתירת חידות מידת הלחץ כבר בלתי אפשרית והופכת ללא-נעימה אבל ברוב המפגשים מולו, החוויה מלחיצה ומהנה בו-זמנית. שאר הזומבים טיפוסיים למדי ובדרך כלל כמה יריות לראש ייגרמו למותם המיידי. יש כמובן מפלצות מתקדמות יותר שדורשות חיסול מקורי ואגרסיבי יותר, אבל לאחר כמה חיסולים ואיסוף מספיק תחמושת, האתגר הופך למתקבל על הדעת ולא כזה שעלול להחזיר אתכם בייאוש לאותה נקודת שמירה שוב ושוב.

משחק ברשת

(20% מהציון הסופי)

7 מתוך 10

ל-Resident Evil 2 אין אופציית משחק ברשת וחבל שכך – מרגיש לנו שהיה יכול להיות מהנה שילוב זוג שחקנים מול גלי זומבים, למשל. מצד שני, הכותר מעולם לא התיימר להיות משחק פעולה אלא יותר משתייך לז'אנר הטקטיקה/הישרדות, כך שאפשר גם להבין את החלטת המפתחת להימנע מלהציע גרסה מהירה ו"מיינסטרימית" יותר של המשחק. אורך חיי המשחק לכל דמות עומד בערך על 8-10 שעות, תלוי כמובן ברמת הקושי שנבחרה ורמת השחקן, אך מלבד הקמפיין ליחיד ומערכת ההישגים של Steam – חיי המשחק של Resident Evil 2 נחשבים לקצרים יחסית.