איך לבחור שרת NAS

הבחירה בנפח הרצוי תלויה בכמות המידע ובסוג הקבצים המיועדים לאחסון - מסמכי אופיס, קובצי מוזיקה, תמונות, סרטים ומשחקים. נפח הזיכרון בשרתי NAS המיועדים לשימוש ביתי או משרדי מתחיל לרוב ב-4TB ומגיע לכמה עשרות טרה בייט טובות. ההמלצה היא לבחור כונן בנפח גדול מזה שאתם מעריכים, היות שלא רק היקף התוכן המאוחסן והנצרך צומח ללא הרף, אלא גם משקלם של הקבצים והנפח שהם תופסים גדל עם הזמן.

דוגמה לכך היא הרזולוציה הגדלה בהתמדה של תמונות הסטילס וסרטוני הווידיאו בסלולרי; או סרטים ותכניות טלוויזיה המופקים כיום ברזולוציות HD ו-UHD. אמנם בפועל הקבצים נשמרים בפורמטים קלי משקל, אבל עדיין מדובר בקבצים כבדים יותר, ואם תרצו לשמור אותם באיכות גבוהה תצטרכו להקצות להם מקום נכבד. שיקול נוסף שכדאי להביא בחשבון בהחלטה על קיבולת הזיכרון הרצויה הוא גיבוי המידע, כך שחלק מהקיבולת ישמש לאחסון וחלקה האחר לגיבוי החומר המאוחסן .

לצורך חישוב גודל הזיכרון הרצוי יש לכפול את הנפח הממוצע של הקבצים במספר הקבצים המיועדים לאחסון. לדוגמה, בכונן של 1TB - שהם 1000,000,000KB - תוכלו לאחסן כשני מיליון מסמכי וורד במשקל 500KB או 500 אלף תמונות בנות 1000KB, וכך הלאה. מי שאינו מעוניין לטרוח על בדיקות וחישובים ומסתפק בהערכה כללית, יכול להתייחס לנתונים האלה: בכונן של 1TB ניתן לאחסן כ-200 אלף שירים, או 250 סרטים בני 120 דקות או כ-300 אלף תמונות שצולמו בסלולרי.

אפשרות הרחבת הזיכרון באמצעות הוספת כוננים קיימת רק בחלק מדגמים, לכן רצוי לבחור מראש שרת בעל נפח גדול מספיק או כזה הכולל אפשרות הרחבה. אופציה נוספת ונפוצה להרחיב את נפח האחסון בשרת היא באמצעות חיבור USB לכונן חיצוני רגיל.

ניהול כוננים: מרבית השרתים לשימוש ביתי כוללים בין שניים לארבעה כוננים, ויש שרתים בעלי כונן אחד בלבד וכאלה המצוידים אף בתריסר כוננים. מומלץ לבחור שרת בעל שני כוננים לפחות, ורצוי ארבעה - כך תוכלו לאחסן את המידע בצמד כוננים ואילו השניים האחרים ישמשו כגיבוי; או להשתמש בשלושה לאחסון וברביעי לגיבוי של המידע החיוני ביותר מבחינתכם.

רבים משרתי ה-NAS מציעים אפשרות ניהול אחסון-גיבוי של הכוננים באמצעות RAID. ל-RAID מספר תצורות המסומנות בספרה, הנבדלות ביניהן באופן אחסון המידע וגיבויו: RAID 1 הוא תצורה לניהול כוננים המוגדרת "יתירה", שבה כונן אחד מגבה את כל המידע שבכונן האחר, כך שאם כונן האחסון נפגם או מושבת, המידע עדיין שמור וזמין בכונן הגיבוי. בתצורת RAID 0 שני הכוננים משמשים לאחסון.

בכך גדלה הקיבולת פי שניים, אך ללא כל גיבוי, ואם תתרחש תקלה היא תשפיע על שני הכוננים המחוברים במערך משותף. בתצורת RAID 5, המחייבת שלושה כוננים או יותר, המידע מפוזר בין הכוננים באופן שווה ובמקרה של קריסה של אחד מהם, ניתן יהיה לשחזר את המידע שנשמר בו בכוננים הנותרים. יתרון נוסף שיש ל-RAID 5 הוא שהמערכת ממשיכה לעבוד ללא הפסקה.

בשרתים מסוימים ניתן לבצע החלפה חמה (hot-swapping), שמשמעותה היא שניתן להחליף כונן פגום באחד חדש מבלי לכבות את המערכת.

גיבוי אוטומטי: בכל השרתים הגיבוי נעשה באופן ידני בידי המשתמש, אך יש דגמים הכוללים גם אופציה לגיבוי אוטומטי של המידע, אם באופן מובנה או באמצעות תוכנה ייעודית. גיבוי כזה מתאים בעיקר לעסקים קטנים, אבל יכול לשמש היטב גם בבתים פרטיים שמרבים לייצר, לצרוך ולאחסן תכנים.

סוג הכונן: כל השרתים תומכים בכונני HDD, ויש כאלה התומכים גם בכונני SSD (בנוסף לכונני HDD). בשונה מכונני HDD, הבנויים משכבות של דסקות מסתובבות וראש קריאה וכתיבה, כונני SSD אינם כוללים חלקים נעים ולכן בעלי עמידות גבוהה במיוחד. יתרון נוסף שמציעים כוננים אלה היא מהירות עבודה גבוהה יותר. קחו בחשבון שכונן SSD מייקר את עלות השרת.

שני הרכיבים העיקריים המשפיעים על ביצועיו של שרת NAS הם המעבד והזיכרון (RAM). הבחירה בסוג המעבד ובגודל הזיכרון תלויה באופי השימוש, כגון מספר המכשירים המתחברים לשרת, מספר הכוננים המותקנים בו, היקף התעבורה בזמן נתון ובמספרם ומשקלם של הקבצים המאוחסנים. בדומה למחשב ביתי, גם בשרתי NAS ככל שהמעבד יהיה מתקדם והזיכרון גדול יותר ביצועיו של השרת יהיו משופרים בהתאם.

לשימוש בסיסי ומזדמן בשרת הכולל עד שני כוננים, אפשר להסתפק במעבד חד-ליבה פשוט בתדר של כ-1.2GHz ובזיכרון של 1GB. אם מדובר במספר משתמשים שמאחסנים וצורכים מידע בהיקפים גדולים מאוד, בחרו מעבד מתקדם יותר, רצוי דו-ליבתי בתדר של 1.3GHz לפחות וזיכרון של 2-1GB. לשימושים כבדים ובהיקפים גדולים במיוחד ולמספר רב של משתמשים בשרת המכיל 6-4 כוננים ומעלה, רצוי לבחור מעבד בין ארבע ליבות וזיכרון של 2GB לפחות.

בהיותם שרתים לכל דבר, דגמי ה-NAS השונים מאפשרים שימושים נוספים חוץ מאחסון המידע וגיבויו. רובם תומכים בפרוטוקולי תקשורת כמו FTP, UPnP, DLNA שבאמצעותם ניתן לשתף ולהעביר קובצי מולטימדיה - תמונות, סרטים, מוזיקה - מהמקור שבו הם מאוחסנים, ותכונות נוספות כגון שרת דואר, מדפסות, DNS וכדומה.

ככל שתרצו לנצל יותר תכונות של השרת ולהבטיח לעצמכם שקט נפשי בכל הקשור לשמירת המידע יקר הערך שלכם, הקפידו לבחור דגם של חברה מובילה וידועה בתחומה. דגמים כאלה מתאפיינים בראש ובראשונה באמינות ואבטחת מידע וכן יכולת התאוששות משופרת במקרה של קריסה.

בנוסף, מאחר שההגדרות הראשוניות של השרת יכולות מורכבות ומאתגרות עבור המשתמש הממוצע שאינו מצוי ברזי הטכנולוגיה - שרתי NAS של חברות מובילות, בייחוד בדגמים המיועדים למשתמש הביתי, נוטים להיות ידידותיים יותר ומספקים מידע מפורט, מדריך מסודר למשתמש ותמיכה יעילה. עוד סיבה להעדיף שרת כזה הוא מגוון התכונות והיישומים שקיימים בדגמים האלה ונוחות השימוש הכללית שהם מספקים.

מולטימדיה: אם בכוונתכם להשתמש בשרת ה-NAS שלכם כתחנת מולטימדיה לכל דבר, ודאו שהדגם תומך בכל התכונות הרצויות לכם. אל תסתפקו במפרט היבש, אלא היכנסו לאתרי החברות וקבלו את המידע לגבי התכונות והשירותים השונים שמספק השרת. יש שרתים שיכולים לשמש כמזרימי מדיה, כמערכת קולנוע ביתי לכל דבר וכמערכת למצלמות אבטחה בבית או בעסק.

כתחנת מולטימדיה, שבוודאי תוצב בסלון ליד הטלוויזיה, יתאים דגם קומפקטי ובעל עיצוב אלגנטי שיהלום את סביבתו. מכשירים כאלה בדרך כלל חסרי מאוורר ולכן גם שקטים יותר. רבים מהדגמים הללו כוללים שלט רחוק, ובחלקם גם אפליקציה ייעודית לסמארטפון, המאפשרים לשלוט בנוחות בתפעול תכונות המולטימדיה השונות - הצגת סרטים, ניגון מוזיקה, גלישה ברשת וכדומה.

גישה מרחוק: כל שרתי NAS המחוברים לרשת הביתית מאפשרים גישה לכל המשתמשים ברשת, ושרתים רבים מאפשרים גם גישה מרחוק, כך שאם תרצו לחלוק מידע עם חברים או לגשת לתכנים המאוחסנים בשרת הביתי שלכם מרחוק, בחרו דגם התומך בכך.

חיבורים: בכל דגמי ה-NAS תמצאו שקע USB אחד לפחות, המשמש בין היתר להתחברות למדפסות, לכונן חיצוני רגיל, למכשירי אל-פסק ואביזרים אחרים. USB זמין בגרסה 2.0 וב-3.0 המהירה יותר; חריץ לכרטיס זיכרון שקיים בחלק מהדגמים יאפשר לכם להעביר קובצי תמונות, וידיאו ומוזיקה ישירות מהכרטיס; Gigabit Ethernet הוא חיבור רשת בעל קצב העברת נתונים מהיר במיוחד. דגמים ספורים כוללים קישורית Wi-Fi לתקשורת אלחוטית בין השרת למקורות התוכן השונים. באמצעות HDMI תוכלו לחבר את כונן ה-NAS למכשירים תומכים ולהפוך אותו למערכת קולנוע ביתי. ואם אתם בענייני קריוקי, חפשו דגם המצויד בכניסת מיקרופון.

אבטחת מידע: בכל דגמי השרתים קיימים סידור אבטחה כלשהו. רבים מהם מציעים אבטחה מפני חדירה באמצעות firewall או אמצעים דומים אחרים, ובכל הדגמים הכניסה לשרת נעשית על ידי זיהוי משתמש וסיסמה.

מחיר התחלתי לשרת NAS בעל שני כוננים ומפרט צנוע הוא כ-800 שקלים. על שרת בעל ארבעה כוננים תשלמו כ-1500 שקלים לדגם פשוט ועד כ-6000 שקלים לדגמים מתקדמים בעלי מפרט חזק ועשיר. מחיריהם של שרתים בני 8 כוננים עתירי טרה בייטים נעים בין 5000 ל-10,000 שקלים ויותר.

האחריות הניתנת לשרתי NAS היא בין שנה לשלוש שנים. מומלץ לבחור תקופת אחריות ממושכת ככל האפשר.