איך לבחור טלוויזיה חכמה
טלוויזיות חכמות מציעות גישה לשפע אדיר של תכנים מהארץ ומהעולם והכל דרך מכשיר אחד בלבד. אך למרות שלכולן קוראים טלוויזיה חכמה, ההבדלים ביניהן יכולים להיות משמעותיים, הן מבחינת האיכות, והן מבחינת המחיר.
מדריך Wisebuy יסייע לכם לבחור את הטלוויזיה החכמה המתאימה, לפי השיקולים הבאים:
גודל המסך הוא השיקול החשוב ביותר בהתאמתו לחדר הצפייה. בנוסף, יש להתייחס למגבלות בזווית הצפייה ולהכיר את אפשרויות ההתקנה הקיימות.
גודל המסך: בעבר נהוג היה לחשב את גודל המסך המומלץ בהכפלת מרחק הצפייה (במטרים) ב-15. לדוגמה, 45 אינץ' למרחק של כ-3 מטרים. אך המלצה זו איבדה את הרלוונטיות בעקבות עליית רזולוציית התמונה, שהובילה לכך שגם מטווח קרוב יחסית ניתן ליהנות מתמונה צלולה, חדה וברורה.
כיום ממליצה אגודת מהנדסי הקולנוע והטלוויזיה על החישוב הבא: עבור צפייה בשידורי טלוויזיה רגילים שלרוב כוללים תנועה מהירה של המצלמה, מומלץ שהמסך יתפוס כ-30 מעלות משדה הראייה הכולל, ועבור סרטים כ-40 מעלות משדה הראייה הכולל. כדי לחשב את המרחק, יש להכפיל את גודל הטלוויזיה ב-4. לדוגמה: מרחק הישיבה מטלוויזיה בגודל 55 אינץ' הוא 2.2 מטר. אם תשבו קרוב יותר ותצפו בתוכן עם תנועה מהירה, ייתכן שתתעורר תחושת בחילה.
בכל אופן, כדאי לגשת לחנות שמציעה אולם תצוגה נוח, לבקש לשבת מול המסך הרצוי באותו המרחק בו אתם יושבים בסלון (או בחדר השינה) שלכם, ולנסות להתקרב ולהתרחק מעט כדי לראות האם אתם עדיין נהנים מאיכות טובה. ייתכן ותגלו שכדאי לבחור במסך גדול או קטן יותר משחשבתם בתחילה.
זווית צפייה: מרבית המסכים מציעים זווית צפייה טובה ומספקת של 170 מעלות לפחות מכל צד. יש מסכים עם זווית צפייה רחבה יותר וכאלה שכמעט ואינם מוגבלים בזווית הצפייה, אך הם יקרים יותר. אם סידור הישיבה בבית כולל מקומות בצדדים מומלץ כמובן לבחור מסך בעל זווית צפייה רחבה ככל האפשר. בדרך כלל ההתייחסות היא לזווית אופקית (מצד לצד) ולעתים רחוקות מצוין גם הערך האנכי (מלמעלה ומלמטה). מי שמתכוון להתקין את המסך גבוה מעל קו הראייה, חשוב שיבדוק את זווית הצפייה האנכית.
מסך מבריק: חלק מהיצרנים בוחרים לצפות את התצוגה בזכוכית מבריקה שאמנם מבליטה את הצבעים אך היא גם מבליטה את ההשתקפויות של מקורות האור סביב המסך, כך ובמידה ואתם מתכוונים להתקין את הטלוויזיה ליד חלון, וכדאי לקחת נתון זה בחשבון.
התקנה: ברבים מהדגמים המסך שטוח, דק מאוד וקל, ניתן להציבו על מעמד, לתלות כתמונה על הקיר או מהתקרה באמצעות התקן תלייה. כיום רוב המסכים דקים וקלילים למדי וישנם כאלו שאינם עבים יותר מכרטיס אשראי.
יש סוגים שונים של מעמדים. הסוג הבסיסי הוא מעמד סטטי פשוט, שולחני או רצפתי, שלרוב מצורף כסטנדרט למסך. אם קונים מעמד בנפרד, ודאו שיתאים למסך עצמו ויהיה במידות הרצויות כך שיתאים למקומו. ברבים מהמסכים, המעמדים המצורפים כוללים ציר המאפשר סיבוב אופקי של המסך, כך שתוכלו לכוון את המסך אליכם ללא מאמץ. בדגמים יקרים אפשר למצוא גם מעמד חשמלי שניתן לכוונון באמצעות שלט הטלוויזיה.
אם החלטתם להתקין את המסך על הקיר עומדות בפניכם מספר אפשרויות: להתקינו כתמונה בגובה העיניים מול מרכז הצפייה על גבי התקן, שלרוב ניתן לקנות עם המסך. אם לא ניתן להתקין את המסך בגובה העיניים או כשמעדיפים לתלותו גבוה יותר, אפשר להתקין אותו בהטיה אנכית בהתאם לזווית הצפייה באמצעות מתקן תלייה מתכוונן. קיימים מתקני תלייה שנעים על גבי מסילות ומאפשרים להזיז את המסך שמאלה או ימינה לפי הצורך. גם התקרה היא אופציה, ומי שמעוניין בכך יכול למצוא זרועות תלייה היורדות מהתקרה. במקרה שהקיר אינו בנוי לשאת את משקל המסך (קיר גבס או קיר המוגדר כחלש) או באין קיר פנוי, אופציית ההתקנה מהתקרה רלוונטית במיוחד.
מחיריהם של המעמדים ומתקני התלייה יכולים להגיע למאות שקלים ויותר, תלוי בגודל המסך ובסוג ההתקן. אם תחליטו להיעזר במתקין מקצועי, קחו בחשבון הוצאה נוספת של כמה מאות שקלים.
הפרמטרים העיקריים שקובעים את איכות התמונה הם פאנל התצוגה, רזולוציה, בהירות, יחס ניגודיות, מנגנון החלקת תמונה, תמיכה ב-HDR ובתקני תצוגה כמו Dolby Vision. גורמים נוספים המשפיעים על איכות התמונה הם תנאי הצפייה, פונקציות נוספות וטכנולוגיות ייחודיות הקיימות בדגמים השונים.
LED, OLED,ו-QLED
טכנולוגיית ה-LED - זו הטכנולוגיה הנפוצה ביותר והיא נשענת על פאנל LCD סטנדרטי שבו האור מופק מנוריות LED המסודרות בתצורות שונות. ככל שמערך התאורה צפוף יותר, כך הניגודיות בתמונה תהייה מדויקת יותר. מצד שני, גם טלוויזיית ה-LED המשוכללת ביותר הכוללת אזורי תאורה נפרדים, עדיין לא תוכל להגיע לרמת שחור טובה במיוחד, ולרוב גם תציג תופעה הנקראת זליגת אור. תופעה זו מתבטאת בהצגת הילה לבנה של אור סביב אובייקטים עם ניגודיות גבוהה כמו טקסט לבן על רקע שחור.
טכנולוגיית ה-OLED היא זו המסוגלת להציג את יחס הניגודיות הטוב ביותר בשוק. פאנל ה-OLED אינו מכיל תאורה אחורית כמו מסך LED והאור מיוצר על ידי הפיקסלים עצמם המסוגלים להידלק ולהיכבות עצמאית. בשיטה זו, אין כל זליגת אור בין הפיקסלים כך שהצבע השחור הוא מוחלט, לעומת אפרפר עד שחור בהיר בשיטות אחרות. עם זאת, פאנל ה-OLED רגיש לצריבות מסך כך שהצגה קבועה של אותה תמונה על המסך יכולה לגרום לבעיה.
טכנולוגיית ה-QLED עושה שימוש במסך LCD עם תאורת LED, אך מעל גופי התאורה ישנה שכבה מיוחדת של קריסטלים בשם Quantum dots. אותה שכבה מאפשרת לחסום את האור המגיע מהתאורה האחורית לכל פיקסל בנפרד, כך שהמסך מסוגל להגיע לרמת שחור טובה מאוד, אך לא זהה ל-OLED. עם זאת, למסך QLED אין רגישות גבוהה לצריבת תמונה כמו ב-OLED.
תמיכה ב-HDR: רוב מסכי ה-4K כבר תומכים בתקן כזה או אחר של HDR - ראשי תיבות של High Dynamic Range, או טווח דינמי רחב. מסכים התומכים בטכנולוגיה זו מספקים תצוגה עשירה, מפורטת ומציאותית יותר, עם יכולת להציג פירוט צבעים מירבי באזורים חשוכים ומוארים של התמונה בו-זמנית. התכנים התומכים בטכנולוגיה הזו זמינים בעיקר בשירותי הזרמה גדולים כמו נטפליקס.
חשוב לדעת כי קיימים הבדלים באיכות התמונה במסכים שונים בעלי נתונים דומים. יצרניות מסכי הטלוויזיה המובילות מפתחות ומיישמות טכנולוגיות מתקדמות של עיבוד תמונה במוצרים שלהן, והתוצאה היא תמונה טובה ואיכותית יותר ממסכים אחרים בעלי תכונות דומות. לכן, לאחר שבחרתם את הנתונים שמתאימים לצרכים שלכם, מומלץ להשוות בין מספר דגמים בחנות ולהתרשם באופן אישי מההבדלים באיכות התמונה.
נקודה נוספת שחשוב לדעת: מסכים רבים כוללים מצב צפייה מיוחד שמיועד להצגה בחנות, ושמציג צבעים עזים וחדות גבוהה מאוד במתכוון. על קיר המסכים יבלוט מסך כזה וייראה קורץ, אבל בבית תגלו שמצב הצפייה הזה מוגזם ומציק לעיניים, ומצב הצפייה הרגיל עלול לאכזב. לכן, חשוב שתבקשו מהמוכר לאפס את הגדרות המסך ולהחזירו למצב הצפייה הסטנדרטי, ואת בחינת המסך תבצעו במצב נייטרלי זה.
רזולוציה: מסכי ה-LED הפשוטים תומכים בתצוגה בתקן Full HD אך כמעט באותו מחיר ניתן לרכוש דגמים התומכים ברזולוציית UHD 4K. תקן זה הפך לסטנדרט עבור יצרני התוכן ושירותי ההזרמה השונים, כך שניתן למצוא מגוון עשיר מאוד של תכנים ב-4K. לעומת זאת, עבור מסכים התומכים ברזולוציית 8K שנכנסה לאחרונה לשוק כמעט ואין תכנים. להבדיל מהמעבר מ-HD ל-4K שדרש שינוי מהותי אצל בתי ההפקה, חדרי העריכה ושירותי ההזרמה, המעבר מ-4K ל-8K יהיה משמעותית יותר קל. כל התשתיות הרלוונטיות נדרשות לעבור שדרוג לא משמעותי לעומת המעבר מ-HD ל-4K, והציבור כבר מורגל בצריכת תכנים דרך האינטרנט. יחד עם, זאת נכון לשנת 2022 8k עדיין נותר בשוליים ולא נתפס כתקן מרכזי.
בהירות: התמונה תיראה צלולה וברורה יותר ככל שעוצמת הבהירות תהיה גבוהה יותר. הבהירות נמדדת ב-Cd/m2, והיא נעה בין 400Cd/m2 ליותר מ-1,000Cd/m2. בבחירת רמת בהירות מתאימה יש לקחת בחשבון גם את תנאי הצפייה: ככל שמידת התאורה הסביבתית גבוהה והמרחק מהתצוגה גדול, תידרש עוצמה גבוהה יותר כדי להפיק תמונה איכותית. כדאי לדעת שמסכי LED ניחנו בבהירות טבעית גבוהה. לכן, כל עוד לא מדובר בחדר בעל בתאורה סביבתית חזקה במיוחד או במרחק צפייה גדול מהותית מהמומלץ, בהירות של 500Cd/m2 תספיק.
יחס ניגודיות: ככל שיחס הניגודיות במסך גבוה יותר, כך יהיו הצבעים נאמנים יותר למקור והגוונים הכהים בתמונה ייראו מפורטים יותר. חשיבותו של יחס ניגודיות גבוה מתבטאת בעיקר בסרטי קולנוע, בסדרות טלוויזיה איכותיות שצולמו בפורמט 4K, בתכניות טבע ובמשחקים. כאן המקום להכיר את המושג יחס ניגודיות דינמי. להבדיל מיחס הניגודיות הסטטי והקבוע של המסך, שלרוב לא יוצג בפניכם, מסוגלים מעבדי התמונה של רוב המסכים לשנות את יחס הניגודיות באופן מקומי או נקודתי בהתאם לסצנה המוצגת, ולהגביר או להחליש את התאורה באופן מלאכותי כדי לספק תמונה טובה יותר ברגע נתון. הבעיה עם מנגנונים כאלה היא שהאיכות והיעילות שלהם משתנה בין החברות והדגמים השונים, כך שנתון "על הנייר" של יחס ניגודיות דינמי גבוה מאוד לא בהכרח מבטיח איכות תמונה מעולה בפועל.
זמן תגובה: זמן תגובה מהיר מפחית את תופעת המריחה בתמונה שהעצמים בה נעים במהירות. ככל שזמן התגובה קצר יותר, המסך יציג תמונה חלקה יותר וללא מריחות. זמן תגובה נמדד באלפיות השנייה (ms) .במסכי LED הוא עומד על 2-5 מילי-שניות ואף פחות, וכמעט תמיד זמן התגובה מהיר מספיק כדי שלא תבחינו בתופעות לוואי כלשהן.
מנגנון החלקת תנועה 100Hz/400Hz: קצב רענון המסך הוא נתון המתאר את מספר הפעמים בשנייה שבו התמונה המוצגת על המסך מתחלפת. ככל שהקצב גבוה יותר - כך התמונה נראית חלקה יותר. רוב סרטי הקולנוע מצולמים ב-24 פריים לשנייה, שידורי הטלוויזיה בישראל הם ב-25Fps ותכנים ביוטיוב מגיעים נעים בין 24 לעד 60Fps. כדי לגרום לתמונה להיראות חלקה יותר, מנגנון החלקת התמונה מייצר תמונת ביניים בין כל פריים לפריים וכך יוצר את האשליה של תנועה חלקה. לדוגמה, מסך עם קצב רענון של 200 הרץ צריך לייצר 176 פריימים חדשים בשנייה. פעולה זו דורשת כוח עיבוד משמעותי שקיים בעיקר במכשירים יקרים יותר, כך שמכשירים זולים המכילים מנגנון החלקה, יכולים להציג תמונה עם הפרעות סביב אובייקטים שנעים במהירות.
בעוד שתמיד ניתן לכבות את מנגנון החלקת התמונה, אחד השימושים המוצלחים הוא בהקשר של קונסולות משחק. הדגמים החדשים כמו PS 5 ו-XBOX X יכולים להריץ משחקים בקצב רענון של עד 120 הרץ.
הטלוויזיה הפכה למחשב: כיום מרבית צריכת התכנים מתבססת על שירותי הזרמה הפועלים דרך רשת האינטרנט, ולא על שידורי ברודקאסט כפי שהיה נהוג בערוצים המסחריים. הגישה לאותם שירותים נעשית דרך אפליקציות ייעודיות שאותן יש להתקין על הטלוויזיה עצמה או דרך התקן חיצוני כמו סטרימר. להבדיל משוק הסלולר המפותח שבו יש שתי מערכות הפעלה בלבד, שוק הטלוויזיות החכמות עדיין מתפתח וכתוצאה מכך, כמעט לכל חברה יש מערכת הפעלה שונה משלה, או לפחות גרסה אחרת של אותה מערכת הפעלה בסיסית.
מערכת ההפעלה היא התוכנה שאיתה אתם באים במגע בכל היבט של השימוש בטלוויזיה והיא החלק שמבדיל בין חוויה מצוינת לבינונית וגם זו שתקבע לאורך כמה שנים הטלוויזיה החכמה שתרכשו, תמשיך להיות רלוונטית. היות וכל שירות סטרימינג דורש אפליקציה משלו, על מערכת ההפעלה לא רק לתמוך בשירותים בינלאומיים כמו נטפליקס, אמאזון פריים וידאו ויוטיוב, אלא גם בשירותים מקומיים כמו סלקום TV, פרטנר TV וכדומה. אחרת, במידה ותרצו להשתמש בשירות שלהם, תצטרכו להשתמש במכשיר חיצוני כמו סטרימר, או בממיר של אותה חברה.
כמו כן, היות ואותן אפליקציות סטרימינג מתעדכנות מעת לעת, לעיתים העדכון ידרוש גרסה חדשה יותר של מערכת ההפעלה המותקנת בטלוויזיה, אחרת לא השירות לא יפעל. לכן מומלץ לבחור ביצרן מוכר שסביר שימשיך לפתח את מערכת ההפעלה.
מערכות ההפעלה המוכרות הן WebOS, Tizen OS ו-Android TV. בטלוויזיות מוזלות ממותגים לא מוכרים, ניתן למצוא מערכת הפעלה ייעודית הבנויה על תשתית אנדרואיד או שהן מוצגות כטלוויזיות אנדרואיד, אך הן לא אנדרואיד TV. גוגל פיצלה את התוכנות כדי לשפר את חווית השימוש וההתאמה למסכים גדולים, שכן מערכת אנדרואיד רגילה הפועלת על טלוויזיה, נראית ומתנהגת כאילו מדובר בטאבלט אך השליטה נעשית דרך שלט רחוק כך שחווית השימוש בינונית ומטה.
במידה ואתם מתכוונים לצפות בתכנים דרך שירותי סטרימינג שונים, המלצתנו היא לא להתפשר על מערכת הפעלה ברמה נמוכה כדי שהטלוויזיה תמשיך להיות רלוונטית למשך שנים קדימה.
נגן מולטימדיה פנימי: טלוויזיות חכמות מסוגלות להפעיל מדיה מהתקן אחסון המחובר פיזית למסך, או דרך הרשת הביתית דרך פרוטוקול DLNA. שקע ה-USB והאפשרות להפעיל סרטים ממנו אינם ערובה שהטלוויזיה אכן תומכת בפורמט שבו הסרט מקודד, מכיוון שחלק מהמפענחים הדרושים ניתנים ברישיון ליצרן הטלוויזיה ואלו אינם נפוצים במכשירים מוזלים.
DTT/DVB-T: מסכים רבים כיום כוללים רכיב פנימי לקליטת שידורי הערוצים הדיגיטליים (עידן ) ללא תשלום. מסך עם רכיב כזה מייתר את הצורך ברכישת ממיר דיגיטלי חיצוני (אם כי עדיין מצריך אנטנה), ואם החלטתם לוותר על חבילות כבלים או הזרמה, כדאי לשקול רכישה של מסך הכולל מקלט DVB-T2 - תקן השידורים של עידן .
כדי ליהנות מצליל איכותי, בעיקר בצפייה בסרטים, מופעים או במשחקים, כדאי לחבר את המסך למגבר. רוב המסכים כוללים צמד רמקולים מובנים, המספקים איכות שמע סבירה לצפייה בשידורי טלוויזיה. מי שמעוניין ברמת שמע גבוהה יותר, יכול לבחור מסך הכולל ארבעה עד שישה רמקולים עם סאב וופר, מובנים או נפרדים.
כדאי לקחת בחשבון שעוביים הדק של מסכי LED רבים גורם לכך שגם הרמקולים המובנים דקים וקטנים, ולכן איכות השמע במסכים כאלה עלולה להיות נמוכה יחסית.
טלוויזיות תומכות תלת מימד הפסיקו להגיע לשוק הביתי בישראל ב-2017 אך הן עדיין זמינות אם אתם ממש מחפשים אותן.
ישנן שתי שיטות עיקריות להצגת תכני תלת ממד, באחת המשקפיים הם אקטיביים ובשנייה הם פסיביים ולכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה:
משקפיים אקטיביים: לרוב גדולים וכבדים יחסית, ופועלים על סוללה (נטענת ישירות מהמשקפיים עם כבל USB או ניתנת להחלפה). הם נוטים להחשיך מעט את התמונה ורגישים לשינוי זווית הראש. כפי שניתן לראות בתמונות, המשקפיים האקטיביים מחשיכים בכל שבריר שנייה עין אחת כדי לקלוט את התמונה המתאימה לעין השנייה, וקצב ההחלפה בין העיניין נקלט כאות מהמסך בטכנולוגיית RF או Bluetooth, כאשר השיטה השנייה איכותית ורציפה יותר ופחות מושפעת מהפרעות ממכשירי חשמל אחרים בסביבה. היתרון הבולט של מסכים עם משקפיים אקטיביים הוא שניתן לצפות ברזולוציית המסך מלאה. מחירו של זוג נוסף עלול להגיע לכמה מאות שקלים.
משקפיים פסיביים: משקפיים פשוטים, קלי משקל, ללא רכיבי אלקטרוניקה וללא צורך בטעינה. מבוססים על הרעיון של משקפי התלת-ממד הישנים בצבעי אדום וכחול, אלא שבמקום צבעים שונים, ישנן עדשות עם קיטוב אחר. המסך מחלק את התמונה לשניים וכל עין רואה למעשה רק כל שורה שנייה במסך. הם מכהים את התמונה פחות מהאקטיביים ומאפשרים צפייה גם ממרחק רב ומזוויות מגוונות. חסרונם הוא שרזולוציית המסך יורדת בחצי כך שחשוב לוודא שמרחק הצפייה יהיה מספיק כדי שלא ניתן יהיה להבחין בכך. מחירם של זוג נוסף מגיע לשקלים בודדים בלבד, וניתן לרכוש גם משקפיים חסרי מסגרת בתצורת תופסן, להרכבה על משקפי הראייה.
מסך עם משקפי תלת-ממד פסיביים יתאים לצפייה משפחתית של כמה אנשים במקביל, משום שהמשקפיים זולים מאוד, קלים ואינם דורשים טעינה. לצפייה אישית או בזוג, מסך עם משקפיים אקטיביים יספק חדות תמונה גבוהה יותר. בקשו להרכיב את המשקפיים לפני הרכישה ולבדוק האם הם נוחים לכם, לא מכבידים ולא מפריעים למשקפי הראייה שלכם.
חלק מהמסכים מסוגלים לבצע המרה בזמן אמת של תכנים רגילים לתלת-ממד. לא בכל המקרים זה פועל כהלכה, ובעוד שבחלק מהמסכים האפקט מרהיב – באחרים הוא מאכזב וכמעט ואינו ניכר.
תכני תלת-ממד: מרבית הסרטים, הסדרות ושידורי הטלוויזיה השונים משודרים בדו-ממד רגיל, אך ניתן למצוא תכנים בתלת-ממד, במיוחד בדיסקים מסוג Blu-Ray. קחו בחשבון שתצטרכו לרכוש גם מכשיר שקורא דיסקים כאלה כדי לצפות בתכני תלת-ממד, או מזרים-מדיה תומך.
המבנה הקעור של מסך הטלוויזיה היה חידוש בעל תוחלת חיים קצרה למדי בעשור האחרון וכיום ניתן למצוא דגמים בודדים בתצורה זו. מסך קעור מעניק, לדברי החברות שקידמו את הטכנולוגיה, חוויית צפייה עשירה וחיה יותר. צורתו הקעורה יוצרת תחושת עומק שכמו מושכת את הצופה פנימה. התמונה נראית מציאותית יותר ומזכירה תלת-ממד, קצת בדומה לאופן שבו העין האנושית רואה את העולם. לעיתים גם יחס הניגודיות במסך הקעור הייתה גבוהה יותר - הצבעים נראים ברורים ומלאי חיות והגוונים הכהים מובחנים יותר. בנוסף, זווית הצפייה האופקית גדולה יותר, כך שניתן לצפות במסך מהצד בלי לאבד מבהירות התמונה ומהפרטים שלה.
אבל למסך קעור יש גם חסרונות: מסכים קעורים סובלים מהשתקפות גבוהה יחסית, מה שאומר שכדי ליהנות מתמונה טובה יש להימנע מתאורה ישירה על המסך. כמו כן, זווית הצפייה האנכית נמוכה יותר, דבר המחייב להתקין את המסך בגובה העיניים, ועשוי להגביל את אפשרות ההתקנה של המסך.
המסך מצויד במגוון כניסות לחיבור מכשירים כנגן DVD, וידיאו, ממירי לוויין וכבלים, מגבר קולנוע ביתי, מחשב, קונסולת משחקים, סטרימר ועוד.
רוב החיבורים נמצאים בגב המסך. חלקם עשויים להימצא בצד או בחזית, ובטלוויזיות דקות במיוחד החיבורים עשויים להימצא בתיבה נפרדת דמוית סאונד-בר. חיבורים בצד או בחזית יתאימו לשימושים מזדמנים כמו חיבור מצלמת וידיאו, מצלמה דיגיטלית, קונסולת משחקים, דיסק-און-קי וכדומה, ואם חיבור כזה רלוונטי עבורכם, חשוב לוודא שהוא אכן קיים.
סוגי החיבורים נבדלים זה מזה באיכותם, ומומלץ לבחור חיבורים איכותיים כדי לקבל תמונה וקול טובים יותר (במפרטים מסוימים מופיעים חלק מהחיבורים כתמיכה באותות).
• (A/V ,RCA) Composite – החיבור הפשוט ביותר, המייצר תמונה נחותה. מיועד להעביר וידיאו ואודיו. רצוי להימנע משימוש בחיבור כזה ולהעדיף מסך עם חיבורים איכותיים יותר.
• Component – חיבור וידיאו ברמה גבוהה ואיכותי מקודמיו ולכן המומלץ ביותר מבין הארבעה. מפריד את הבהירות לערוץ אחד, ואת הוידיאו לשני ערוצים.
• D-sub ,VGA) RGB) – חיבור וידאו למחשב, כיום נפוץ בעיקר במסכים המיועדים לשוק המקצועי.
• HDMI – חיבור דיגיטלי המסוגל להעביר תמונה וקול. שקע בתקן HDMI 1.4 דרוש עבור תמונה ב-Full HD, שקע HDMI 2.0 דרוש עבור תמונה בתקן 4K בקצב רענון טוב. ברוב המסכים כיום יש 4 חיבורי HDMI 2.0 וכאלו בתקן HDMI 2.1. במסכי 8K ניתן למצוא לפחות שקע אחד בתקן HDMI 2.1 ומעלה.
במידה ורלוונטי, ניתן להשתמש בכבל HDMI המחובר לשקע ARC - Audio Return Channel כדי לחבר התקן קול חיצוני כמו רסיבר או סאונד בר.
• S/PDIF – יציאת שמע דיגיטלית התומכת בהעברת שמע רב-ערוצי. מיועדת לחיבור המסך לרסיבר או לסאונד בר כדי להשמיע את הסאונד במערכת שמע חיצונית במקום ברמקולים המובנים במסך.
• חריץ לכרטיס זיכרון – חריץ שנמצא על פי רוב בפאנל החיבורים הצידי של המסך ומאפשר הצגה של התמונות מהמצלמה הדיגיטלית על המסך. כמעט תמיד התמיכה היא בכרטיסי SD ו-SDHC בלבד.
• USB – באמצעות שקע USB ניתן לחבר אל מסך הטלוויזיה מכשירים חיצוניים בעלי חיבור זה, וכן כונן זיכרון נייד (דיסק-און-קי) לצורך הצגת קובצי וידאו, מוזיקה ותמונות.
• LAN – חיבור מסוג RJ-45 לרשת קווית. נועד להזרמת תכני מולטימדיה מהרשת הביתית או מהאינטרנט ישירות למסך.
מחיר: כיום ניתן למצוא טלוויזיה חכמה בטווח מחירים שמתחיל באלף שקלים עד לעשרות אלפי שקלים. הרכיבים המרכזיים שמשפיעים על העלות הם סוג הפאנל, גודל המסך, וסדרת המכשיר. לעיתים מסכים זהים טכנולוגית מאותו יצרן אך עם מבנה חיצוני שונה, ישווקו בהפרש של אלפי שקלים.
אחריות: אחריות על טלוויזיות חכמות נעה לרוב בין שנה לשלוש שנים. חשוב לבדוק מי נותן האחריות על המוצר, האם היבואן הרשמי או יבואן מקביל, ובכל מקרה לבחון היטב את תנאי האחריות ולוודא כי היבואן מעניק שירות החלפה ותיקונים אמין ואיכותי.
למידע אודות תקנות הגנת הצרכן לגבי שירות ואחריות למוצרי חשמל לחצו כאן.
